## Keli Chemdah on Torah, Yitro

###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:1
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:1)

(י"ט ו') ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל. יש לדקדק דמתחיל כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל ומסיים רק אלה הדברים אשר תדבר אל בג"י. ועלה בדעתי דהנה רש"י ז"ל פירש אלה הדברים לא פחות ולא יותר וצריך להבין דא"כ איך כולל אמרים רכים לנשים ודברים קשים כגידין לאנשים לכן נראה דזה כוונת הקרא ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י היינו שדברים אלו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים תדבר היינו לשון קשה לבני ישראל שזה שייך רק לבני ישראל ולא לבנות ישראל שנשים לא היו מעולם בכלל ממלכת כהנים אף קודם שניטל עבודה מישראל וניתן לכהנים וא"ש בזה הלשון הגדה ודיבור לבני ישראל לפימ"ש רש"י תמורה (דף ד' ע"ב) לפרש דברי הגמ' שאני כהנים דרבי קדושתייהו דכהנים לוקין אפי' בלאו הנל"ע ועיי"ש וא"כ באמת שהבדל גדול במתן תורה בין נשים לאנשים דבנשים דאינן בכלל ממלכת כהנים אינן לוקות בלאו הנל"ע משא"כ אנשים:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:2
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:2)

ועיין בספר לחמי תודה (דף ר"מ ע"א) שכתב עפי"ז דבר חכמה לתרץ הסתירה דבדברות הראשונות כתיב לא תחמוד ובדברות האחרונות לא תתאוה דהנה לכאורה קשה למה לי לאו דלא תחמוד ת"ל מצד איסור גזל ומה שכתבו התוס' מצד לעבור עליו בשני לאוין הא בלאו שאב"מ ל"ש לומר לעבור עליו בשני לאוין אמנם בדברות הראשונות שהיו ישראל ממלכת כהנים והיו לוקין גם בלאו הנל"ע א"כ שפיר י"ל לעבור בשני לאוין משא"כ בדברות האחרונות לאחר חטא העגל שניטל מהם הכהונה וניתן לכהנים מוכרח לכתוב לא תתאוה ולפי דברינו הנ"ל גם בדברות הראשונות נשים לא היו לוקין בלאו הנל"ע דאינן בכלל ממלכת כהנים:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:3
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:3)

שבתי וראיתי שהרב אומר כן רבן של ישראל בספר פנים יפות שכתב כדברינו ממש לפרש הא דכתיב אל בני ישראל כיון דכאן אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ומתרווייהו אלו נתמעטו נשים דגבי כהונה דרשינן בני אהרן ולא בנות אהרן וכתיב ושמת עליך מלך ולא אשה לכך אמרו אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל עכ"ל. ומבואר כדברינו הנ"ל:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:4
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:4)

איברא דלאחר העיון עדיין יש לעיי' בזה דאפי' א"נ כן דהנשים לא היו בכלל להיות ממלכת כהנים מ"מ כיון דכל ישראל הם כהנים כל הנשים הם בכלל בת כהן ויש להם קדושת כהונה וא"כ נראה דגם לענין חומר הקדושה שיש לכהנים גם הם נכללים וא"נ דכהנים לוקין בלאו הנל"ע ה"ה נשים דנהי דלא אתכשרו לעבודה מ"מ לענין זה הרי הם בכלל קדושת כהונה שיש עליהם חומר דיני הכהנים וכן נראה מבואר בגמ' ערוכה סנהדרין (דף נ"א ע"א) דאמרינן בגמ' דסד"א דבת כהן שחיללה את השבת תידון בשריפה לר"ש דשריפה חמורה מכח דכהנים אתרבי בהו מצות יתירות ואע"ג דכהן נידון רק בסקילה ה"ט משום דאישתרי לגבי שבת בעבודה הרי מבואר מהסוגיא דמה שנוגע להחומר שבכהנים מכח קדושת כהונה אין נפ"מ בין כהן לבת כהן [ועיי"ש היטב ומ"ש לעיל בפרשת וישב ואכמ"ל יותר]. ויש לתרץ בזה מה שהעיר הגאון מרי"ט ז"ל בחידושי קידושין (דף ל"ד) דאשה לא תהי' מוזהרות בלאו הנל"ע כיון דכל זה דנשים מוזהרת בלאוין היינו מהיקשא דר"י אמר רב דהוקשה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וא"כ בלאו הנל"ע דליכא עונש אמאי יהיו נשים מוזהרות וכ"כ בזה במק"א אמנם לפי דברינו הנ"ל י"ל בטו"ט כיון דבמתן תורה באמת גם בלאו הנל"ע היו לוקין וא"כ ממילא גם בלאו הנל"ע השוו נשים לאנשים לחיובא נהי דאח"כ בחטא העגל שנלקחה הכהונה מישראל ושוב אינו לוקה על לאו הנל"ע וגם נשים אינן לוקות כיון דאביהם נתחללו מקדושת כהונה שוב אין הם בכלל בת כהן מ"מ לא נפקעו מאיסור וישנן בלאוין הנל"ע שאין שום סברא שיפקעו נשים מחיובן הקדום וזה נכון מאד:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:5
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:5)

אמנם מלבד זה עיקר הדבר שכתב הגאון בעל פנים יפות ז"ל דנשים לא היו בכלל ממלכת הכהנים ולא היו ראוין לעבודה אינו מוסכם לענ"ד. ואקדים בזה מ"ש בחידושי למנחות (דף י"ט ע"ב) בהא דמבואר שם דתני' ברית מלח עולם הוא שתהא ברית אמורה במלח דברי ר"י ר"ש אומר נאמר כאן ברית מלח עולם ונאמר להלן ברית כהונת עולם כשם שא"א לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח וברש"י ז"ל ד"ה ברית אמורה במלח שלא תפסוק מקרבנות. בין לר"י בין לר"ש ליכא מידי אלא משמעות דורשין עכ"ל. וכתבנו בחידושי בזה"ל לכאורה יש להעיר על הלשון כשם שא"א לקרבנות בלא כהונה. הא אפשר לקרבנות בלא כהונה בבמה דכשירה בזר וא"כ בתוה"ק בשעה שנאמר ברית כהונת עולם הי' אפשר לקרבנות בלא כהונה אח"כ כשהותרו הבמות בי"ד שנה של כיבוש וחילוק והנה לכאורה עלה בדעתי דבאמת מליחה ל"צ אלא במזבח שבמשכן ומקדש אבל בבמה א"צ מליחה בקרבנות. וראי' לזה דהרי ר"ש יליף חיוב מליחה מזה שא"א לקרבנות בלא כהונה ה"ה א"א לקרבנות בלא מלח וכיון שזה שא"א לקרבנות בלא כהונה הוא רק במקדש ה"ה קרבנות בלא מלח אסורין רק במקדש. וא"כ א"ש דברי ר"ש בפשיטות שבאמת כוונתו ללמד על מזבח שצריך מליחה ויליף שפיר כשם שא"א למזבח שבמשכן בלא כהונה ה"ה דא"א בלא מלח ובבמה באמת כשירה בזר וא"צ מלח ג"כ וגם לר' יהודה דיליף לה מברית מלח עולם ג"כ אינו נשמע אלא במקום שצריך כהונה דהרי הך קרא נאמר גבי מתנת כהונה וא"כ אף דר"י דרש לי' לענין מליחת הקרבנות מ"מ לא נשמע אלא היכא דצריך כהונה ואפי' לפי דעת ר"ת ז"ל בתוס' ד"ה הרי מלח שגורס מלת ברית ונפקא לי' מקרא דלא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך מ"מ כיון דר"י בעצמו ס"ל דמנחה אינה קריבה בבמה כמבואר במשנה דזבחים (דף קי"ג ע"א) א"כ אינו ראי' על במה שתהי' צריכה מלח וכן מוכרח מדברי רש"י ז"ל הנ"ל שכתב שאין נפ"מ כלל בין ר"י ור"ש אלא משמעות דורשין וקשה הא לר"ש פשיטא דבבמה א"צ מלח וא"כ איכא נפ"מ להלכה אלא וודאי כדאמרן וכנראה שזה כוונת רש"י ז"ל להזהיר זה:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:6
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:6)

אמנם לאחר העיון נראה כוונה אחרת בזה בדברי ר"ש במה שאמר דא"א לקרבן בלא כהונה דהנה באמת במ"ת נבחרו כל ישראל להיות כהנים ורק אח"כ בחטא העגל ניטלה הכהונה מישראל וא"כ י"ל דלא ניטלה הכהונה מהם אלא לענין עבודה במקדש דבמקדש עבודה רק בכהנים אבל בבמה בזמן שכשר להקריב בבמת יחיד גם כל ישראל כשרין להקריב מצד קדושת כהונה שיש עליהם והם בכלל ממלכת כהנים ויש להביא ראי' לזה מהא דצריך קרא להכשיר בבמה זר ומחוסר בגדים וקשה הא כיון דזר כשר ממילא ידעינן דמחוסר בגדים ג"כ כשר וכן להיפך ע"כ כיון דדרשינן דמחוסר בגדים. כשר ממילא ידעינן דגם זר כשר דהרי גם כהנים כשאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם. והראו לי התלמידים בספר שנדפס מחדש בשם הר המורי' בפ"א מהלכות בית הבחירה (דף ו' ע"א) שהרגיש בזה וכתב לתרץ דהו"א כי תרתי לריעותא אינו כשר בבמה עיי"ש. ואיני יודע מה קאמר כיון דגם כהן מחוסר בגדים הוא בכלל זר א"כ אמאי הוי בכלל תרתי לריעותא. אמנם העיקר נראה בזה כדאמרן דהא דזר כשר בבמה אין הטעם משום דבמה ל"צ כהונה אלא משום דבבמה כל ישראל כשרין לכהונה וא"כ שפיר הוי ס"ד דיהי' צריך בגדים בבמה וזה נכון מאוד:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:7
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:7)

ויש לפרש בזה מה דפליגי בירושל' דמגילה פ"א הי"א אי אשה כשירה בבמה וצ"ע במה פליגי. ועיין בספר הר המורי' הנ"ל הביא מתוספתא פי"ג דזבחים ומתו"כ פרשת אחרי מות דמפורש להיפך דגם עבד ושפחה כשירים בבמה ומ"ש בשם בעל קרבן העדה ז"ל דמפרש דברי הירושלמי לענין קרבן אשה שאינו קרב בבמה כ"כ בחידושי על התורה בפרשת ראה שאינו מחוור ויותר נראה כפירוש הפני משה דהפירוש הוא בפשיטות אם אשה כשירה להקריב בבמה וצ"ע כיון דזר כשר אמאי יהי' אשה פסולה לכן נראה דהת"ק וריו"ח בירושלמי שם פליגי אי הא דנאמר במתן תורה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אי קאי על נשים ג"כ או לא דהת"ק ס"ל דקאי על נשים ג"כ ולכן גם נשים כשירים בבמה אמנם ריו"ח ס"ל דרק לאנשים נאמרה אבל נשים לא היו ראויין לעבודה ולכן גם בבמה לא הוכשרו נשים לעבודה כיון דגם בבמה צריך קדושת כהונה אע"ג דל"צ כהן וכלי שרת. שוב בא לידי ספר גבורות שמונים אשר נתכבדתי בו מידידי הגאון המחבר שיחי' וראיתי באו"ק ו' שכתב ג"כ לפרש כן דברי הירושלמי בהא דאשה פסולה בבמה עיי"ש:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:8
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:8)

ועיין במכות (דף י"ב ע"א) אמר ר"י אמר רב שתי טעיות טעה יואב באותה שעה וכו' אביי אומר בהא נמי מיטעה טעה. טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו והוא זר הי'. וצריך להבין טעמא דרב שלא חשב זה הטעות. ולהנ"ל י"ל דרב ס"ל דהא דזר כשר בבמה היינו משום דבבמה יש לכל ישראל קדושת כהונה וא"כ בבמה הוי יואב בכלל כהן ושפיר קולטתו גגו של מזבח אמנם אביי סובר דבבמה א"צ כהונה כלל לכן נהי דעבודה כשירה בזר מ"מ אינו קולטתו. איברא דאינו ראי' די"ל דפליגי בפשיטות כיון דבבמה עבודה כשירה בזר ה"ה דקולט את זר כיון דהוא ראוי למזבח זה הרי הוא קולטו. והבן כי קצרנו וסמכנו על המעיין:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:9
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:9)

ועיין בזבחים (דף ד' ע"א) מה לקבלה שכן פסולה בזר ואשה וברש"י ז"ל נראה דלא גרס תיבת ואשה. ועיי' בשטמ"ק שנדפס מחדש בש"ס דפוס ווילנא שמוחק ג"כ תיבת ואשה אמנם אי נימא דאשה גם בבמה פסולה אע"ג דכשר בזר יש לקיים הגירסא דיש בעבודת הדם חומר יותר משחיטה אף בבמה:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:10
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:10)

היוצא לנו מזה דדבר זה אי אשה היא בכלל ממלכת כהנים הוא פלוגתא ותלי' אם אשה בבמה כשירה. וראיתי בספר חוט המשולש עה"ת בפרשת קרח בשער המים הביא בשם הגאון מוהר"ש מאמשטרדאם ז"ל בספר בנין אריאל שכתב לפרש הא דקרח אמר כל העדה כולם קדושים שלכאורה כולם דסיפא מיותר וכנראה דכוונתו דכל ממש ולא רוב ולמה הוצרך לזה וכתב דטענת קרח הי' דלא הי' רשות למשה רבינו שיבחר בעצמו כהנים דכהנים שליחא דידן הם והבחירה אצל ישראל אך לכאורה הא שייך מא"מ דאנן לא מצינן למיעבד ולכן אמר כל העדה כולם קדושים והיינו דכולם ממש ראוין לעבודה וא"כ י"ל דכהנים שליחא דידן עיי"ש ביתר ביאור. ולכאורה קשה הא מפורש בתורה הרבה קרבנות בנשים גם כן ואם כן אכתי מוכרח דשליחא דרחמנא הם מכח נשים וע"כ דס"ל להגאון ז"ל דגם נשים הם בכלל ממלכת כהנים ועיי"ש היטב ותראה שזה מוכרח בדעת הגז"ל. ולפי דעתי הוא פלוגתא דאמוראי בירושלמי:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:11
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:11)

שוב נתיישבתי דיותר נראה כמו"ש הגאון בעל פנים יפות ז"ל דנשים לא היו בכלל ממלכת כהנים כמו"ש בריש דברינו דבזה א"ש מה שהי' לנשים בלשון הגדה רכות כיון דאינן לוקין על לאו הנל"ע [דאפי' א"נ דדורות הבאים שנולדו מישראל יהי' להם דין כהנים לענין זה כיון דיהי' בת כהן אבל עכ"פ אותו דור רק אנשים הי' להם קדושת כהונה ולא נשים והבן היטב] והא דפליגי בירושלמי אי נשים כשירות בבמה פליגי בענין במה אם הוא מצד של"צ כהונה כלל והוי כמו קודם מ"ת דהיו הכל כשירים בה או משום דישראל במ"ת נכנסו לגדר קדושת כהונה לכן הוכשרו בבמה אמנם זר לגמרי פסול בבמה ומצאנו חילוק בבמה בין קודם מ"ת לאחר מ"ת. ועיי' בתוס' חולין (דף כ"ב ע"ב) ד"ה והביא לענין עופות בבמה והתוספתא והתו"כ ס"ל דלענין כהונה לא נתחדש דבר במ"ת וכשר זר כמו קודם מ"ת וממילא גם אשה כשירה וכן ס"ל לסתם הברייתא בירושלמי אמנם ריו"ח ס"ל דבמ"ת נתחדש שצריך שיהי' כהונה בבמה ולכן לא הוכשרו אלא זרים ולא נשים שלא היו מעולם בכלל ממלכת כהנים וכדברי הפנים יפות ז"ל ודו"ק היטב בכ"ז. ובאמת יש להביא ראי' לדברי הפנים יפות ז"ל דא"נ דנשים היו ג"כ ראויין לעבודת כהנים א"כ אמאי ניטל מהם כיון דהם לא היו בחטא העגל אמאי לא נשארו בקדושת כהונה אלא וודאי דמעולם לא נתקדשו להיות ראויין לעבודה והבן:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:12
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:12](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:12)

ואם כנים הדברים שכתבנו יש להעיר בזה לתרץ מה שכתבנו במק"א להקשות על דברי רש"י יבמות (דף ל"ג ע"ב) ד"ה אי בשחיטה שחיטה בזר כשירה דפירש דאין כאן משום זרות והוכיחו מזה האחרונים דמשום שבת חייב דשבת לא הותר לזרים אף במה שכשר בזר. עיין בשעה"מ הלכות עבודת יוה"כ ובבית מאיר בחידושי שם שהוא ז"ל הסביר הדבר שלא הותרה שבת אלא למי שיכול לעשות כל העבודה:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:13
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:13](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:13)

אמנם לענ"ד תמי' מקצירת העומר שהי' דוחה שבת ופשיטא דהי' כשר ע"י זרים כסתם מתניתין דמנחות ר"פ ר"י ובר"מ ז"ל ולא אשתמיט שום פוסק לומר דהי' צריך כהנים לקצירת העומר וגם מצאנו בפר ושעיר הנשרפין דיוה"כ דהי' כשר ע"י זרים לשרפן. ולחלק בין סוף עבודה לתחילת עבודה אינו מחוור ומה גם שדברי הגאון בית מאיר להסביר הטעם שתליא ביכול לגמור ועפי"ז יצא ללמד חומרא לענין שני מוהלים שאם אחד אינו יכול לגמור הפריעה אסור למול בשבת תמי' מאוד מיוה"כ דמירק אחר שחיטה על ידו דפירש רש"י ז"ל כהן אחר וא"כ בשלמא א"נ שכוונת רש"י ז"ל כפשוטו דשבת לא הותר אלא לכהנים א"ש דגם ביוה"כ אע"ג דכל עבודת יוה"כ הי' רק בכה"ג מ"מ מירוק הי' צריך ע"י אחר שא"א להיות בכה"ג ממילא לא הי' כשר לזה אלא כהן משא"כ א"נ כהגאון בית מאיר ז"ל שצריך להיות עיקר מי שיכול לגמור העבודה א"כ במירוק ביוה"כ למה הי' צריך כהן והארכנו בזה במק"א שדברי הג' בית מאיר ז"ל אין להם מקום וכוונת רש"י ז"ל כפשוטו דשבת לא הותר אלא לכהנים וא"כ קשה מאוד משריפת פר ושעיר ביוה"כ דלא מצאנו בשום מקום שיהי' צריך כהנים וכן שילוח השעיר ודחייתו לצוק אע"ג דהי' בו חילול יוה"כ מבואר בש"ס דהי' כשר בזר אלא שכהנים לא הניחו מבואר דהי' מותר בזר לחלל יוה"כ לצורך עבודה:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:14
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:14](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:14)

אמנם לפי דעתי הנ"ל יש לומר בזה דבר חדש מאוד דרש"י ז"ל לא כתב כן אלא בשחיטה דאע"ג דכשירה הי' בזר מ"מ היתה צריכה להיות במקדש דוקא ובמקדש הרי ניטל מישראל קדושת כהונה והו"ל זרים ושפיר אמרינן דלא אשתרי שבת לגבי' ולכן זר ששוחט בשבת חייב משום שבת וכן במירק אחר שחיטה על ידו ביוה"כ הי' צריך כהן דוקא מה"ט דכל מלאכה לצורך עבודה שהיתה בפנים היתה צריכה להיות בכהן דוקא דשבת לא הותר אלא לכהנים משא"כ קצירת העומר ופר ושעיר הנשרפין ביוה"כ ושילוח השעיר ודחייתו לצוק דכל אלו היו נעשות בחוץ אע"ג שהי' צורך עבודה והכשירן מ"מ היו מותרין בשבת אף ע"י זר דלמאי שאינו צריך מקדש דוקא יש על כל ישראל קדושת כהונה כמו דהיו מותרין לעבוד בבמה מה"ט. ולכן שפיר דוחה שבת אצל כל ישראל:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:15
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 2:15](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/2:15)

ועפי"ז א"ש ג"כ מה שהקשה הבית מאיר מסנהדרין (דף נ"א) דאמרינן בגמ' בפשיטות דסד"א דבת כהן חמירא מכהן לענין חילול שבת כיון דלא אשתרי שבת אצלה בעבודה וקשה הא גם להם אשתרי שבת דכל ענינים הנ"ל דכשרין בזרים צריכין להיות מותרים גם בנשים ולהנ"ל א"ש דנשים דפסולים בבמה משום שאינן בכלל ממלכת כהנים כלל לא הותר להם כלל שבת אף בדברים שנשים כשרים לעשות אותם דכללא דשבת בעבודה לא הותר אלא בכהנים. ויש להעיר עוד בזה מיומא (דף מ"ב ע"ב) לענין שחיטת פרה בזר דאמר אביי היינו תיובתי' אשה מ"ט אלעזר ולא אשה זר נמי אלעזר ולא זר וא"נ דבבמה יש חילוק בין זר לאשה י"ל דה"ה בפרה דמעשי' בחוץ אינו ראי' מאשה לזר דבחוץ הוי זר בכלל אלעזר משא"כ אשה דגם בבמה פסולה ויש להאריך הרבה בענינים אלו ואכ"מ וכתבנו ראשי פרקים להעיר לבב המעיי':