## Keli Chemdah on Torah, Yitro

###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:1
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:1](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:1)

ברבינו בחיי בקרא דלא תענה ברעך עד שקר כתב בזה"ל לא אמר באחיך כמשפט הכתובים. לא תשיך לאחיך. לכל אבידת אחיך וכיו"ב. כי שם היו דורשים אחיך ולא עכו"ם וכאן הזהיר אפי' על העכו"ם כי כן מצאנו וישאלו איש מאת רעהו והוא נאמר על המצריים עכ"ל. והנה מבואר מדבריו דבר חדש מאוד דישראל המעיד שקר לב"נ עובר בלא תענה אע"ג די"ל דאם נוגע לישראל ליכא ל"ת כיון דדרשינן ראה ויתר גוים עמד והתיר להן ממונם מ"מ זה דוקא לנו אבל ישראל המעיד שקר בין ב"נ לב"נ קם דינא דאיכא לאו דלא תענה ברעך. ובזה א"ש שלא יקשה על רבינו בחיי ז"ל מפרשת שומרים וכיו"ב דכתיב בתוה"ק רעך וממעטינן עכו"ם דזה בוודאי לפי האמת במה שנוגע בין ב"נ לישראל נתמעט ואינו בכלל ריע כיון דראה ויתר גוים כנ"ל וכוונת רבינו בחיי הכא בעדות ב"נ לב"נ. ויותר נראה דאע"ג דדרשינן ראה ויתר גוים היינו דוקא לקחת ממונם לנו שזה הוא ענין הפקר שהתוה"ק הפקיר לנו ממונם אמנם להעיד עדות שקר אסור מה"ת והוא בכלל לא תענה ואינו ענין זה לזה שענין עדות שקר הוא איסור בפ"ע אפי' אם אין בו נפ"מ לחיוב ממון כמו"ש הרמב"ן ז"ל בפרשת ואתחנן בקרא דלא תענה ברעך עד שוא ולכן אע"ג דממונו הפקר בלא"ה לישראל ויכול לזכות בו בע"כ מ"מ אסור לו להעיד שקר כדי שיוציא זה עפ"י דין והבן:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:2
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:2](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:2)

ובזה יש לומר דבר נכון מאוד לתרץ הקושיא מה שבדברות ראשונות נאמר "שקר" ובדברות האחרונות "שוא" דהנה זה שהקב"ה התיר לנו ממונם היינו אחר שקבלו ישראל את התורה הקדושה אמנם דברות הראשונות כבר כתב הגאון בעל כלי יקר ז"ל שנאמרו לב"נ ג"כ עיי"ש שהרחיב הדיבור בזה לתרץ כמה דברים אשר נשתנו בדברות הראשונות לדברות האחרונות וא"כ כאשר נאמרו הדברות ראשונות לא נאמרו באופן שהותר לנו ממונם לכן אע"ג דרעך כולל גם ב"נ מ"מ סגי לשון שקר כיון דגם לב"נ יש תועלת לענין ממון בזה שמעיד אמת משא"כ בדברות האחרונות דרק לישראל נאמרו וכבר הותר ממון הב"נ א"כ אם הי' כתיב לא תענה ברעך עד שקר הי' נתמעט מזה ב"נ אם יש לו דו"ד עם ישראל לכן כתבה התוה"ק "שוא" להורות זה דלאו זה אינו תלוי בחיוב ממון דוקא ולכן נשאר אזהרה דל"ת דרעך נגד ב"נ ג"כ:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:3
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:3](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:3)

אמנם כן בעיקר דברי רבינו בחיי ז"ל דישראל עובר בל"ת אפי' נגד ב"נ צ"ע דא"כ נימא דגם בדיני הזמה איתא אפי' אם מעיד לב"נ עדות והוזם וזה ודאי בדותא ואין לומר דענין הזמה שאני כיון דכתיב בהו והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו א"כ ממילא ב"נ נתמעט מדיני הזמה דאע"ג דעבר בלא תענה מ"מ ל"ש לעשות בו כאשר זמם זה אינו דהרי מבואר במס' ב"ק (דף פ"ח ע"א) דמקשינן בגמ' לר"י אלא מעתה זוממי עבד יהרוגו כיון דאינו בכלל אחיו ותרצינן כיון דכתיב ובערת הרע מכל מקום הרי מבואר כיון דעבר בלא תענה הוי בכלל ובערת הרע ועושין בו דין הזמה וא"כ יהי' כן הדין ג"כ בישראל שהעיד שקר נגד ב"נ וזה א"א להיות כיון דגם ישראל ההורג ב"נ אינו נהרג. ואין לומר דהוא הנותנת כיון דהתוה"ק מיעטו ממיתה ההורג ב"נ א"כ מכ"ש דהרוצה להרגו ע"י עדות שקר אינו חייב מיתה כמבואר ריש מכות ומה הסוקל אינו נסקל וכו'. זה אינו דאמרינן בגמ' א"כ בטלת תורת עדים זוממין ומבואר מסוגי' דלא דרשינן ק"ו זה וא"כ צריך להיות הדין דישראל המעיד שקר בב"נ והוזם יהי' נהרג וזה קשה מאוד להעלות על הדעת:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:4
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:4](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:4)

איברא דשלשה תשובות בדבר. א) לפי פירוש התוס' ב"ק שם נראה דבאמת לר"י זוממי עבד אינן נהרגין משום דכתיב לאחיו ותי' הגמ' ובערת הרע מכל מקום קאי על העבד [ואם אמנם כי הדבר קשה מאוד דמנ"ל לתוס' דעבד נהרג עד אשר צריך לחדש דבר כזה דעבד נהרג אפי' אם הוי עדות שאאילה"ז. ומ"ש הנוב"י בתשו' סי' ע"ד מדכתיב קרא דנקום ינקם ועיי"ש שכתב די"ל דכוונת הגמ' דמשכח"ל קרא דהרג בפני ב"ד וזה כוונת הגמ' והוי דומיא דטריפה. וזה מבהיל עין הרואה שגאון כזה לא זכר בעת כתבו דהאי קרא קאי באדון שהרג את עבדו וכבר הרגיש בזה הגאון ר"ב פרענקיל ז"ל בהגהותיו ומכאן מוסר השכל להלומדים אשר כל מגמתם לתפוס את המחברים בשגיאות ומזה יוכיחו כי כל הספר אין בו מועיל] אבל העדים אה"נ דאינן נהרגין אע"ג דעברו על לא תענה מ"מ כיון דכתיב אחיו בדיני הזמה ל"ש בהם דין הזמה נגד עבד וא"כ ה"ה בישראל נגד ב"נ אינו בכלל הזמה מה"ט דאחיו כתיב:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:5
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:5](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:5)

ב) אפי' א"נ כמו שנראה מלשון רש"י ז"ל דקושית הגמ' על הזוממין ופשיטא להש"ס כיון דעבד נהרג וגולה ע"י ישראל ועבד הרי הוא כישראל צריך שיהי' בי תורת עדות שאילה"ז וע"ז תירץ הגמ' ובערת הרע מ"מ. מ"מ י"ל דזה דוקא אליבא דר"י דס"ל דעבד נתמעט מלאחיו צריך לדחוק דעדים זוממין נהרגין אע"ג דאי בכלל אחיו אבל לרבנן אמרי' דלאחיו דוקא ולכן בב"נ אינו נהרג כיון דישראל לא העיד שקר באחיו:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:6
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:6](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:6)

ג) מלבד זה נראה דאפי' א"נ דישראל המעיד בע"כ נהרג אע"ג דלאו אחיו הוא מטעם ובערת הרע מ"מ בישראל שהעיד שקר על ב"נ ל"ש לחייבו משום ובערת הרע כיון דאפי' אם הרגו בידים אינו נהרג. ולא נוכל לומר דעדות שהוא בדיבור יעשה חיוב מיתה מה שבידים אינו חייב מיתה. ואע"ג שנראה מגמ' מכות הנ"ל דלא דרשינן ק"ו זה משום דא"כ בטלת תורת עדים זוממין מכל מקום נראה לי דזה דוקא אם על כל פנים יש חיוב מיתה עניו כמו בסוקל בזה לא דרשינן הק"ו משא"כ אם הק"ו הוא שלא יתחייב מיתה כלל דרשינן ק"ו. וממקומו הוא מוכרע דקיי"ל טריפה שהרג את הנפש פטור משום דהוי עדות שאאילה"ז דעדים לא יתחייבו מיתה כשהוזמו כיון דבקשו להרוג טריפה וקשה מה בכך הא א"נ דנהרג פשיטא דעשו מעשה, רשע בזה שהרגו אותו וא"כ נהי דההורג את הטריפה בידים פטור אבל מנ"ל למיפטר עדים זוממים וע"כ דהוא רק מכח ק"ו וכ"כ להדיא בתוס' רי"ד ב"ק (דף פ"ג ע"ב) וקשה הא אמרינן דא"ז ק"ו דא"כ בטלת תורת עדים זוממין וע"כ כדברינו דהיכא דמכח ק"ו ל"ש בזה חיוב כלל דרשינן ק"ו. וראי' לזה מסוגי' דמכות שם דס"ל לריו"ח דאין העדים גולין מכח ק"ו דרוצח במזיד ואע"ג דהגמ' דחי ק"ו זה היינו משום דהוא הנותנת הא בלא"ה הו"א ק"ו דלא יגלו משום דלא גרע רוצח בדיבור במזיד מרוצח במזיד במעשה דאינו גולה ואע"ג דג"כ קשה א"כ בטלת תורת עדים זוממין וע"כ צ"ל כדברינו הנ"ל. ובלא"ה י"ל בטו"ט לצרף תשו' א' די"ל כיון דלאו אחיו הוא אינו בכלל הזמה ואין לומר דהא אמרינן ובערת הרע מכל מקום כנ"ל. ז"א דעל זה שוב דרשינן הק"ו. ואין לומר דא"כ בטלת תורת עדים זוממין זה אינו הא בעדים זוממין לאחיו כתיב ולא יבטל עיד"ז תורת הזמה ושוב דרשינן ק"ו וזה פשוט מאוד לענ"ד. ועיי' בפרשת משפטים יבואר עוד בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:7
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:7](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:7)

היוצא לנו מזה שכתבנו דאפי' לפי דעת רבינו בחיי ז"ל דישראל גם נגד ב"נ עובר בל"ת מ"מ בדיני הזמה ל"ש כיון דבהזמה אחיו כתיב ואפי' א"נ דלענין עבד לר"י אמרינן ובערת הרע מ"מ. מ"מ בב"נ ל"ש זה כיון דאיכא ק"ו וזה שייך הן בדיני נפשות הן בדיני ממונות למה דקיי"ל ראה ויתר גוים ואפי' למ"ד דגזל עכו"ם אסור מה"ת מ"מ בממון לכ"ע אמרינן לאחיו כתיב. וזה ברור ופשוט:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:8
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:8](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:8)

אמנם מה שיש להעיר לפי דעת רבינו בחיי ז"ל דנראה מבואר דענין איסור עדות שקר וענין הזמה שני דברים הם דאע"ג דישראל איתא בכלל לא תענה מ"מ בכלל הזמה אינו כיון דלאחיו כתיב א"כ י"ל דה"ה להיפך ג"כ ב"נ לישראל יהי' כשר לעדות מה"ת כיון דכל המיעוט שיש למעט ב"נ שלא יהי' מהני עדותו לישראל הוא רק משום דאחיו כתיב כמבואר בתוס' ב"ק (דף פ"ח ע"א) שם ד"ה יהא עבד ובהגהות אשר"י פ"ק דגיטין. ולפי"ד רבינו בחיי י"ל דז"א דנהי דב"נ ל"ש בדיני הזמה אם הוזם כיון דאינו בכלל אתיו מ"מ לעדות ישראל כשר כמו דישראל כשר לעדות לב"נ אע"ג דאינו בכלל הזמה. והגם דיש לדחות דדוקא בב"נ דל"צ בי' תורת עדות שאילה"ז שפיר אמרינן דישראל לב"נ כשר לעדות ועובר על לא תענה משא"כ ב"נ לישראל תמיד פסול כיון דאינו בכלל אחיו וא"כ כשיוזם לא נעשה בו דין הזמה ושוב פסול מצד דהוי עדות שאאילה"ז. אך לפי"ז א"נ דבדיני ממונות ל"צ מה"ת עדות שאילה"ז יהי' ב"נ כשר לעדות מה"ת ומכ"ש בעדות אשה שמת בעלה דבזה ל"ש כלל מה"ת דרישה וחקירה אם לא משום הכתיבה וכמו"ש בתשו' נוב"י הנ"ל סי' ע"ב בשם ר"ב אשכנזי ז"ל עיי"ש בסתירת היתר הראשון א"כ גם ב"נ שחזקתו שאינו משקר יהי' נאמן מה"ת. ועפי"ז א"ש דברי הירושלמי פ"ק דשבת הלכה ד' דקחשיב רשב"י בין י"ח דבר שגזרו היינו על עדותן ועיי"ש בקרבן העדה ובגליון הש"ס שתמהו בזה. ולהנ"ל א"ש שכוונת הירושלמי על עדות אשה דמה"ת כשר בב"נ כיון דל"צ מה"ת דו"ח ול"ש בי' עדות שאילה"ז ורק חז"ל גזרו דיהי' ב"צ פסול לעדות אשה אם לא במסל"ת:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:9
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:9](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:9)

ועפי"ז יש להבין דברי רבינו הרא"ה ז"ל בספר בדק הבית בתוה"ב להרשב"א ז"ל בית רביעי שער א' ד"ה ולענין קפילא שכתב בזה"ל. ומסל"ת דעכו"ם אינו מעלה ואינו מוריד באיסורין אלא בעדות אשה בלבד והתם בלא"ה נאמן מן הדין דלאו עדות הוא אלא גילוי מילתא בעלמא אלא דלחומרא בעי רבנן מסל"ת עכ"ל. ולכאורה תמי' מאוד על הרא"ה ז"ל דמנ"ל זאת דמדינא דאורייתא נאמן אלא דהחמירו חכמים שאינו נאמן אלא במסל"ת ולפי דברינו מבואר כן בירושלמי:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:10
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:10](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:10)

ובאמת לפי דברינו מבואר טעם נכון הא דעכו"ם במסל"ת נאמן באיסורין כיון דבאיסורין לא צריך דו"ח א"כ מדינא גם עכו"ם צריך להיות נאמן וכ"ו דאינו נאמן הוא רק מחשש משקר א"כ במסל"ת שלא שייך חשש משקר שוב מדינא נאמן ודלא כהרא"ה ז"ל שכתב רק גבי עדות אשה מטעם מילתא דעבידא לגלויי אבל בשאר מקום ל"ש ענין מסל"ת ולהנ"ל א"ש מאוד דגם בשאר ענינים נאמן מסל"ת. ויש להאריך הרבה בבירור ענינים אלה ואכ"מ אפס העירותי בזה ראשי פרקים מפני שהענין חדש ועוד לא ראיתי מי שידבר בזה:


###### Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:11
[Keli Chemdah on Torah, Yitro 9:11](https://torahapp.org/share/book/Keli%20Chemdah%20on%20Torah/s/Yitro/r/9:11)

ובעיקר דברי רבינו בחיי יש לומר עוד דכוונתו רק על גר תושב דהיינו ב"נ שמקבל עליו את הז' מצות דהוא אינו בכלל ראה ויתר גוים וממונו אסור לכולי עלמא ואנו מצווים להחיותו. ויש לומר דהוא בכלל רעהו. ועיי' בר"מ ז"ל פרק ז' מהלכות גזילה הלכה ז' דגזל מעכו"ם ונשבע והודה אינו משלם חומש רק הקרן שנאמר וכחש בעמיתו. ולדעת רבינו בחיי נראה דכוונת הר"מ ז"ל עכו"ם בדוקא הוא. וצ"ע בזה ואכ"מ: