## Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 188

###### Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 188:1
[Kessef HaKodashim on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 188:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20HaKodashim%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/188:1)

סעי' א **(אין ישראל נעשה שליח לעכו"ם)** א' מכר תבואה בשליחות שר נכרי ואח"כ חזר בו ומכר ליודי אחר. נראה. דל"ש בזה קנין כלל עד שקנה השני במשיכה שהרי אין שליחות לנכרי ולא חל שום קנין בתחלה וגם אם הוא זבינא חריפא שיש בזה זכי' לנכרי (שמכר ביוקר) הרי אין שייך זכי' לנכרי כיון שהוא מצד שליחות ואין שליחות לנכרי וכן בזבינא דרמי על אפי' וקנה הישראל בזול מ"מ ל"ש זכי' כיון שצ"ל הזכי' ע"י גוי וכמ"ש התוס' בב"מ ע"א ב' ע"ש ומ"מ שייך בזה מי שפרע מצד דלא גרע מהמצוי בשוק לקנות שקנה לגבי מי שפרע כבחו"מ סי' רט. ואולי שייך בזה ג"כ מעין מחוסר מלאכה א' או ב' פוסקים שה"ז כאלו הוא בידו וכ"ה לכאורה כיון שבודאי הוא ממונה ע"ז וידוע לו בבירור שלא ישונה מכפי עשייתו ויש בידו כתוב ע"ז ומ"מ נוטה דלא דמי שאינו שלו למה שהוא שלו רק מחוסר מלאכה. גם צ"ע אי שייך בזה טרח וקנה אדעתא דליקו בהמנותי' כשהביא התבואה קודם שמכר לשני. ואולי מצד שידוע שעיקר השתדלותו בזה הוא ע"י עשותו רצון השר ל"ש בזה טרח וקנה וצלע"ע. ועכ"פ מחילה [מהני] בזה כל עוד שלא הובאה התבואה וכשהרשה הלוקח שימכור לאחר די וכ"ש כשנטל כסף שהחזיר לו כסף שנתן הוא על המקח: מעשים בכל יום מורים שמשיכה ע"י נכרי אינה קונה כי אין שליחות לנכרי וכמו שמפורש בפוסקים ז"ל שאין קנין חצר לנכרי משום דחצר קונה משום שליחות ממילא כ"ה בקנין חזקה נעל גדר כו' ע"י נכרי שגם אם אמר חזק וקנה ועשה בפניו ע"י נכרי בשכירות שמ"מ כיון שאין שליחות לנכרי הו"ל כמו שעשאו הקוף ולא הוא וגם שיוצא ידי חובת מעקה בעשיית נכרי כיון שמ"מ היא עשוי' וחזקה ג"כ שהיא שתועיל להקרקע והרי נעשה התועלת מ"מ במעקה מצד דהו"ל כאלו מעיקרא גג שפטור ממעקה על גבו או בשום אופן מאופנים דל"ש חיוב מעקה וגם אם ע"י הקוף נעשה הבנין באופן דל"ש בו חיוב מעקה א"צ מעקה משא"כ קנין גם שכשעשאו מועיל רק מצד תועלת להקרקע מ"מ כיון שאלו נעשה התועלת ע"י קוף לא קנה כ"ה ע"י נכרי לא קנה גם דאדעתא דישראל קעביד וכל אופנים שאין בהם שליחות ל"ש בהו קנין חזקה. גם לפימ"ש בנתיבות המשפט יצ"ו ששכיר הו"ל שליח גם קטן וכן גוי ממ"ש חז"ל בשכרו ללקוט כו' מ"מ י"ל שרק אודות לזכות לבעה"ב מועיל שכירות והו"ל כידו וכהחצר שיש בו משום יד בצד מה. משא"כ בשכיר מקנה של בעליו לאחר בכך אין השכירות מועיל גם אין ללמוד נכרי מקטן שיבוא אל גדלות שליחות ועי"ז יכול לזכות בשביל קטן משא"כ בשביל נכרי. ולכ"ע י"ל שבשכירו אצ"ל זכה לי וגם אומר תנה הו"ל כזכה: