## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property Chapter 6

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:1:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:1:1)

**אחד האומר הרי זה הקדש לבדק הבית וכו'.** פשוט הוא.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:1:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:1:2)

**ומה שכתב אבל אם אמר חרם סתם הרי אלו לכהנים וכו'** משנה סוף פרק שמיני דערכין (דף כ"ח) ר"י בן בתירא אומר סתם חרמים לבדק הבית שנאמר כל חרם בישראל קדש קדשים הוא לה' וחכמים אומרים סתם חרמים לכהנים שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו ופסק רבינו כחכמים ויש לתמוה על זה דאמרינן בגמרא (דף כ"ט) אמר רב הלכה כרבי יהודה בן בתירא ורב שביק רבנן וכו' עד למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כר' יהודה בן בתירא ואפשר שטעמו מדאמרינן בתר הכי דעולא סבר סתם חרמים לכהנים ואין זה כדאי דעולא תלמיד הוי לגבי דרב ואין הלכה כתלמיד במקום הרב ועוד דרב יהודה אמרינן התם דסבר דסתם חרמים לבדק הבית ועבד בה עובדא וצ"ע. ועוד צריך טעם למה הניח רבינו הפסוק שהביאו במשנה והביא פסוק אחר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:2:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:2:1)

**מחרים אדם מבקרו ומצאנו וכו'.** משנה בפ"ח דערכין (דף כ"ח) מחרים אדם מצאנו ומבקרו וכו' ומדקאמר דברי ר' אליעזר אע"ג דר' אלעזר ב"ע משמע דסבר כוותיה משמע לרבינו דרבנן פליגי עליה וכן מפורש בתוספתא ופסק כוותייהו שאם החרימם את כולם הרי הם מוחרמים וכ"כ בפירוש המשנה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:3:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:3:1)

**ומ"ש וכל מי שהחרים או הקדיש כל נכסיו וכו'.** משנה בספ"ו דערכין (דף כ"ג:) המקדיש את נכסיו מעלין לו את תפיליו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:4:1)

**מה בין חרמי הכהנים לחרמי שמים וכו'.** משנה בסוף (פ' שמיני) דערכין (דף כ"ח:) חרמי כהנים אין להם פדיון אלא ניתנים לכהנים כתרומה ופירש"י חרמי כהנים חרמים שהחרימם כדי לתתם לכהן וכו' עד אלא מעות:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:5:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:5:1)

**ואחד המחרים קרקע או מטלטלים וכו'.** (בפ' שמיני) דערכין (דף כ"ח) א"ר חייא בר אבין החרים מטלטלים נותנן לכל כהן שירצה שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה החרים שדותיו נותנן לכהן שבאותו משמר שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו וגמר לכהן לכהן מגזל הגר ומקשי עלה בגמרא וליקיש מטלטלין לקרקעות ומתרץ לאו תנאי היא דאיכא דמקיש ואיכא דלא מקיש כמ"ד לא מקשינן ופירש"י לאו תנאי היא ר' יהודה ור' שמעון איפליגו לעיל בהא דרבי יהודה מקיש ור"ש לא מקיש וידוע דהלכה כר"י לגבי ר"ש:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:5:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:5:2)

**חרמי כהנים כל זמן שהם בבית הבעלים הרי הם הקדש וכו'.** שם (דף כ"ט):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:6:1)

**כהן שהיתה לו שדה חרם וכו'.** גם זה שם (דף כ"ט):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:7:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:7:1)

**מכר הכהן שדה חרמו והקדישו לוקח וכו': אבל קרקע או מטלטלין של כהנים ולוים אינם מחרימים אותם וכו'.** משנה ערכין (דף כ"ח):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:8:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:8:1)

**המקדיש קדשי מזבח לבדק הבית וכו'.** משנה בערכין מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן את הדמים אם נדבה נותן את טובתה, ובפ' בתרא דתמורה (דף ל"ב) תניא קדשי בדק הבית שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לחרמי כהנים לא עשה כלום חרמי כהנים שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לקדשי בדק הבית לא עשה כלום וכו'. ועוד הא תני קדשי מזבח שהקדישן לחרמי הכהנים מה שעשה עשוי ורב הונא דאמר קדשי מזבח שהתפיסן לחרמי כהנים לא עשה כלום איתותב. ואע"פ שלא נתבאר כאן בדברי רבינו לקמן בסמוך כתבו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:9:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:9:1)

**האומר שור זה הקדש לאחר שלשים יום וכו':**


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:10:1)

**המקדיש עולה לבדק הבית וכו'.** פרק בתרא דתמורה (דף ל"ב:) ופירש"י עיכוב גזברין שאינה קריבה עד שיבאו גזברין לעמוד על גבה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:10:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:10:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:10:2)

**ומ"ש מד"ס שלא תשחט עד שתפדה.** שם:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:11:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:11:1)

**מחרים אדם בין קדשי קדשים וכו'.** בערכין (דף כ"ח:).


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:11:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:11:2)

**ומ"ש בין חרמי כהנים** נתבאר בסמוך:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:11:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:11:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:11:3)

**ומ"ש ואם היו קדשים שהוא חייב באחריותן.** זהו במשנה הנזכרת אם נדר נותן את הדמים אם נדבה נותן את טובתה שור זה עולה אומדים כמה רוצה ליתן בשור זה להעלותו עולה אע"פ שאינו רשאי ופירש"י רשאי לשון חייב:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:13:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:13:1)

**ישראל שהחרים בכור בהמה לשמים וכו'.** משנה שם:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:15:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:15:1)

**המחרים את המעשר וכו':**


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:16:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:16:1)

**המקדיש שקלו לבדק הבית וכו'.** בסוף מסכת שקלים המקדיש שקלים וביכורים ה"ז קדש רבי שמעון אומר האומר ביכורים קדש אינם קדש.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:16:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:16:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:16:2)

**ומ"ש אבל אם הקדישן הכהן לאחר שבאו לידו וכו':**


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:17:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:17:1)

**המחרים חצי עבדו וכו': וכל המקדיש עבדו וכו'. ואין הגזברים רשאים ליקח דמיהם מאחרים וכו'.** פרק השולח (גיטין דף ל״ח:) אמר רבה אמר רב המקדיש עבדו יצא לחירות מ״ט גופא לא קדיש לדמי לא קאמר דלהוי עם קדוש קאמר ורב יוסף אמר רב המפקיר עבדו יצא לחירות מאן דאמר מקדיש כ״ש מפקיר מאן דאמר מפקיר אבל מקדיש לא דלמא לדמי קאמר וכו' אמר רבה ומותבינן אשמעתין המקדיש נכסיו והיו בהם עבדים אין הגזברים רשאים להוציאם לחירות אבל מוכרים אותם לאחרים ואחרים מוציאים אותם לחירות רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו מפני שהוא כמוכרו לו מתניתין קא רמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג. ופסק רבינו כתנאי דברייתא ודלא כרב דפליג עלייהו וטעמא משום דרב יוסף פליג ארבה ואמר דלא אמר רב הכי ובפלוגתא דתנאי דברייתא פסק כת״ק:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:17:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:17:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:17:2)

**וכתב** הראב״ד א״א זה דלא כרבי וכו', טעמו מדאמרינן בפ' השולח (גיטין דף ל״ט:) אמרו לפני רבי אמר נתייאשתי מפלוני עבדי מהו אמר להם אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר וכו' והתני' רבי אומר אני (אף הוא) נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו הכי קאמר או בכסף או בשטר והאי פקע ליה כספיה ולאפוקי מהאי תנא דתניא רבי שמעון אומר משום ר״ע יכול יהא כסף גומר בה כדרך ששטר גומר (בה) ת״ל והפדה לא נפדתה כו' לומר לך שטר גומר בה ואין כסף גומר בה ואסיקנא דאין הלכה כר״ש ומשמע ליה ז״ל דכיון דאין הלכה כר״ש דפליג ארבי ממילא קם ליה הלכתא כרבי. ולדעת רבינו יש לומר דתרי מילי נינהו חדא אי כסף גומר דר״ש סבר אין כסף גומר ורבי ומחלוקתו סברי דכסף גומר בה ובהא אסיקנא דלית הלכתא כר״ש ומילתא אחריתי היא אם העבד עצמו נותן דמיו ויוצא ובהא הלכה כת״ק ואלו נראים כדברים ברורים. אחר כך מצאתי לחכמי לוני״ל שהוקשה להם בדברי רבינו כמו שהוקשה להראב״ד ושאלו לרבינו והשיב להם שנפלא בעיניו מה הוקשה להם שדבר פשוט הוא שהם שתי מחלוקות וכמו שכתבתי ואע״פ שהאריך בתשובתו תמצית דבריו הוא מה שכתבתי:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:19:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:19:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:19:1)

**המקדיש ידי עבדו כל וכו':**


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:20:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:20:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:20:1)

**המקדיש את עצמו לא וכו'.** בפרק השולח (גיטין דף ל״ט):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:21:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:21:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:21:1)

**אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וכו'.** משנה פרק ח' דערכין (דף כ"ח):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:22:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:22:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:22:1)

**אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו עד הרי הוא ברשות בעליו.** בריש מציעא (דף ו') גבי ההיא מסותא דהוו מינצו עלה בי תרי.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:22:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:22:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:22:2)

**ומ"ש אבל אם לא כפר בו הרי הוא ברשות בעליו וכו'.** הכי משמע בפרק הספינה גבי עובדא שיבא בסמוך וכ"כ התוס' בפרק מרובה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:24:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:24:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:24:1)

**הגוזל את חבירו ולא נתייאשו הבעלים וכו'.** שם בריש מציעא (דף ז') ובפרק מרובה (בבא קמא דף ס״ט) ובכמה דוכתי:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:25:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:25:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:25:1)

**מי שהיה מוכר דלועין וכו'.** בפרק הספינה (בבא בתרא דף פ"ח):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:28:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:28:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:28:1)

**(כו-כח) אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וכו' עד לא באה ברשותו.** בפרק אע״פ (כתובות דף נ״ט) ויתבאר בסמוך.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:28:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:28:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:28:2)

**ומ״ש וכן המקדיש מעשה ידי אשתו וכו' אמר לה יקדשו ידיך לעושיהן כו'.** שם (דף נ״ח:) תנן המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר ר״מ אומר הקדש ר״י הסנדלר אומר חולין (ובגמ') אמר רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה וכו' לימא מסייע ליה המקדיש מעשה ידי אשתו (הרי היא) עושה ואוכלת מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת שאינה ניזונת מאי למימרא וכו' סיפא איצטריך ליה המותר ר״מ אומר הקדש ר״י הסנדלר אומר חולין ופליגא דריש לקיש דאמר לא תימא טעמא דר״מ משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא טעמא דרבי מאיר מתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהן והא לא אמר לה הכי כיון דשמעינן ליה לר״מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהן. ואמאי דתנן ר״מ אומר הקדש אמרינן בגמ' אימת קדוש רב ושמואל דאמרי תרוייהו מותר לאחר מיתה קדוש רב אדא בר אהבה אמר מותר מחיים קדוש הוי בה רב פפא במאי אי לימא במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף לצרכיה מאי טעמא דמ״ד לאחר מיתה קדוש ואלא בשאין מעלה לה מזונות ולא (מעלה לה) מעה כסף לצרכיה מאי טעמא דמ״ד מחיים קדוש לעולם במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף לצרכיה רב ושמואל סברי תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה ומעה כסף תחת מותר וכיון דלא יהיה לה מעה כסף מותר דידה הוי. רב אדא בר אהבה סבר תיקנו מזונות תחת מותר ומעה כסף תחת מעשה ידיה וכיון דקא יהיב לה מזוני מותר דידיה הוי ואמרינן בתר הכי בגמ' אמר שמואל הלכה כר״י הסנדלר דאמר חולין דקסבר אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. וכתב הר״ן הילכך משמע דאפילו במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף לצרכיה אין הקדשו חל לא במעשה ידיה ולא במותר דכולהו דבר שלא בא לעולם נינהו. והרמב״ם כתב אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וכו' וכן המקדיש מעשה ידי אשתו וכו' אמר לה יקדשו ידיך לעושיהן הואיל והם משועבדים לו הרי כל מעשה ידיה קדש הא למה זה דומה וכו' ולא ידעתי למה דבגמרא אמרינן דהא דרב הונא אמר רב דאמר יכולה אשה שתאמר לבעלה פליגא אדר״ל דאמר לא תימא טעמא דר״מ דאמר במתני' הקדש משום דקא סבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא טעמא דר״מ מתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כמאן דאמר לה יקדשו ידיך לעושיהן וידים הא איתנהו בעולם ומשמע דדוקא מתוך שיכול לכופה דס״ל דאינה יכולה לומר איני ניזונית (ואיני עושה) הוא דאי אמר לה יקדשו ידיך לעושיהן (מהני) אבל לדידן דקי״ל לקמן דיכולה אשה וכו' אפי' כי אמר הכי לא מהני כיון דלאו דידיה נינהו כיון שהיא יכולה להפקיעם משעבודו, ולא מצית אמרת דכי צריכין לטעמא דיכולה וכו' היינו לומר דנעשה כמאן דאמר וכו' אבל אם אמר לה בפירוש אפי' בלאו האי טעמא מהני דאם איתא דמהני אפילו לא אמר לה לא צריכינן להאי טעמא דכיון דשמעינן לר״מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה וכו' כמאן דאמר לה דמי אלא ודאי לדידן דקי״ל דיכולה אשה לומר וכו' אפי' כי אמר לה לא מהני ואע״ג דתנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר ומשמע דלא פליגא אדרב היינו טעמא דכיון דנזונת משל בעל משעבדא ליה כל שלא אמרה בפירוש איני ניזונת ואפילו הכי מעשה ידיה לא באו לעולם ולא מצי אמר יקדשו ידיך לעושיהן כיון שהיא יכולה להפקיע וכמו שכתבתי ולפיכך לא נתבררו דברי הרמב״ם ז״ל עכ״ל. ול״נ לתרץ דאע״ג דשמעינן ליה לר״מ דאין אדם מוציא דבריו לבטלה אי לאו טעמא דמתוך שיכול לכופה לא הוה אמר ר״מ הקדש משום דאי ס״ל דיכולה היא שתאמר איני ניזונת ואיני עושה הרי בפשט דבריו שהקדיש מעשה ידיה הוציא דבריו לבטלה כיון שיכולה היא לומר איני ניזונת ואיני עושה הילכך לא אמרינן ביה נעשה אבל אי ס״ל שיכול לכופה אמרינן ביה שפיר אין אדם מוציא דבריו לבטלה. ולפי מה שכתבו התוס' בר״פ המדיר (כתובות דף ע':) דלא אמר ר״מ אין אדם מוציא דבריו לבטלה אלא היכא דאינו אלא תיקון מלה בעלמא אבל להוסיף על הדיבור לא י״ל דהוה ס״ד דלומר במקדיש מעשה ידי אשתו דנעשה כאומר יקדשו ידיך לעושיהן לא הוה כתיקון בעלמא אלא כמוסיף על הדיבור. ומש״ה אצטריך לטעמא דמפני שיכול לכופה. ועי״ל דאה״נ דבטעמא דאין אדם מוציא דבריו לבטלה סגי ולא צריכינן תו לטעמא דמתוך שיכול לכופה ומ״מ מייתי שפיר דפליגא דר״ל אדר״ה מדאדכר טעמא דמתוך שיכול לכופה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:28:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:28:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:28:3)

**ודע** שאע"פ שהר"ן כתב שלא נתבררו לו דברי רבינו בתשובותיו סימן מ"א הביא ראיה מהם:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:30:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:30:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:30:1)

**המשכיר בית לחבירו וכו'.** בסוף פרק רביעי דערכין (דף כ"א):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:33:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:33:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:33:1)

**(לא-לג) יראה לי שאף על פי שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וכו': כתב** הראב"ד הראיה מיעקב ראיה היא וכו'. וי"ל שדברי הראב"ד הם טענה למה ינהוג הנזירות מיד ודברי רבינו הם טענה למה יתחייב בנזירות כלל כיון דבשלא בא לעולם נדר הנזירות שהרי לא נדר בנזיר וזה פשוט בדברי רבינו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:34:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:34:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:34:1)

**הקדש טעות אינו הקדש וכו'.** משנה בנזיר (דף ל' ל"א) ריש פרק בית שמאי ופסק כבית הלל.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:34:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 6:34:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/6:34:2)

**ומה שכתב התפיס בה אחרת וכו',** נ"ל דהכי פירושו אם היה בפניו הקדש גמור והתפיס בו חולין אפילו בטעות הוא נתפס. וטעמו מדאמרינן בנזיר ר"פ ב"ש דילפינן מסוף הקדש דהוי אפילו בטעות וכדתנן בתמורה ס"פ יש בקרבנות שהתמורה חלה בשוגג כמו במזיד ואע"ג דאמרינן התם דב"ה אמרי ה"מ תמורה אבל אחותי הקדש בטעות לא היכא דמתפיס בהקדש גמור לאו אחותי הקדש בטעות אלא בתמורה ממש הואי. ובירוש' דנזיר פ"ה אמרו בפירוש כל עמא מודו שאין נשאל על תמורתו: