## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 8

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/8:4:1)

**העוף אין בו משום גיד הנשה וכו'.** שאלו מהנגיד ר' יהושע מבני בניו של רבינו מכיון שהמכוון על הכף מה הועיל באמרו אלא ירכו ארוך ועוד שחזר ואמר וכן בהמה שכף ירכה ארוך כשל עוף והלא כבר אמר אין לו כף. והשיב פירוש אמרו אין לו כף לא ירצה שאין לו כלל אלא כוונתו שאין לו כף עגול עכ"ל ופשוט הוא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/8:6:1)

**האוכל גיד הנשה של נבילה וכו' או של עולה חייב שתים וכו'.** כתוב בתשובות הרשב״א הקושיא דמוכח בפרק גיד הנשה (חולין דף פ״ט:) דלמאן דאמר אין בגידין בנותן טעם אין איסור מוקדשין נוהג בו ושכן פסק הרמב״ם ובאוכל גיד הנשה דעולה פסק דחייב שתים ומאן דמחייב שתים ע״כ אית ליה יש בגידין בנותן טעם וקשיא דידיה אדידיה גם איני יודע דרכו בזה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:9:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/8:9:1)

**טבח הנאמן למכור בשר וכו'.** עיין בסוף פרק עשירי מהלכות שחיטה ובסוף פרק י"ב מהלכות עדות:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/8:10:1)

**הלוקח בשר ושלחו ביד אחד מעמי הארץ וכו'.** כתב הרב המגיד בשם הרשב"א שמותר לתת לחייט ישראל חוטי קנבוס אף על פי שחשוד וכו'. בתשובה כתב שאפשר שאין אומרים לסמוך על העכו"ם לכתחלה מטעם שהקנבוס בזול שאין אומרים אלא בדיעבד וכעובדא דההיא ארבא דמורייסא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:12:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/8:12:1)

**וכן בשר הנמצא ביד עכו"ם וכו'.** ולא עוד אלא הלוקח בשר והניחו בביתו ונעלם מן העין אסור. וא"ת נראה מדברי רבינו שיותר ראוי [לאסור] בשר הנמצא ביד עכו"ם מבשר המונח בביתו כשנעלם מן העין ובגמרא משמע איפכא דכי אקשי עליה דרב דאמר בשר שנעלם אסור מדתניא רבי אומר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר תירץ נמצא ביד עכו"ם שאני. וי"ל דהא דשרי נמצא ביד עכו"ם דוקא דמכרזי כי איכא טריפה והילכך ביומא דלא אכריזו בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר. אבל רבינו מיירי באתרא דלא מכרזי דהתם ראוי להקל יותר בבשר המונח בבית ישראל שנעלם מן העין מבשר הנמצא ביד עכו"ם:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:14:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Foods 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Foods/r/8:14:1)

**גיד הנשה מותר בהנאה.** כתב הרא״ש חכמי לוניל השיבו על דבריו ואומרים דאסור בהנאה ופלוגתא דתנאי היא וכו' דבפ' כל שעה (פסחים דף כ״א:) פריך לר' אבהו דאמר לא יאכלו איסור הנאה משמע והרי גיד הנשה דרחמנא אמר על כן לא יאכלו בני ישראל וכו' ותנן שולח אדם לעכו״ם ירך שגיד הנשה בתוכה ומשני קסבר רבי אבהו וכו' ואין הלכה כר' אבהו (וכו' ונראה שסובר הלכה כר' אבהו) ולכאורה נראה דהלכה כחזקיה דאמר לא יאכלו דוקא איסור אכילה משמע ע״כ. ואני אומר דאי אפשר לומר שטעמו של רבינו משום דלית הלכתא כר״א שהרי כתב רבינו דברי ר״א בפרק זה לקמן ואם כן ה״ל לפסוק בגיד הנשה אסור בהנאה כדאמרינן לר״א אליבא דמ״ד אין בגידין בנ״ט ולפיכך צ״ל שטעמו כמ״ש הרב המגיד בשם הרמב״ן דלרווחא דמילתא איתמרא ההיא סוגיא אבל למסקנא גיד הנשה מותר בהנאה אפי' ת״ל אין בגידין בנ״ט דלאו הא בהא תליא: