## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning Chapter 6

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:2:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:2:1)

**ואלו דברים וכו' אסור בתספורת וכו'.** דברים אלו מתבארים והולכין לקמן:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:3:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:3:1)

**בתספורת כיצד וכו' כך אסור כל שלשים יום.** כן דעת הרי"ף והרמב"ן:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:3:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:3:2)

**ומ"ש בד"א באיש וכו'.** באבל רבתי תניא וכתב הרי"ף בפ' אלו מגלחין גרסי' בפרק החולץ בענין ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלשים יום א"ר חסדא ק"ו ומה במקום שאסרו לספר ולכבס מותר לארס שלשים של איבול שמותר לספר ולכבס אינו דין שמותר לארס וש"מ שהאשה מותרת בנטילת שער כדקתני באבל רבתי עכ"ל. ואע"פ שרש"י אינו גורס לספר וכן התוספות והרא"ש וכתבו דההיא דאבל רבתי אינה אלא בהעברת שער פניה של מטה דוקא היא נקטינן כרבינו שהרי"ף מסכים עמו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:3:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:3:3)

**ומ״ש ועל אביו ועל אמו חייב לגדל שערו עד שיגדל פרע או עד שיגערו בו חביריו.** בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף כ״ב:) תניא על כל המתים מגלח לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו עד שיגערו בו חביריו וגרסינן בירושלמי עד שיגדל פרע ויגערו בו חביריו וי״ס דגרסי או יגערו בו חביריו והיא גירסת רבינו ונראה שמפרש רבינו דשילוח פרע היינו גדול שער ימים הרבה מאד דאז מותר אפילו לא יגערו בו חביריו ואם גערו בו חביריו קודם שגידל שער כ״כ שרי והוא שגערו בו לאחר שלשים יום אבל אם גערו בו תוך שלשים יום לאו כלום הוא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:4:1)

**וכן אסור ללבוש כלים לבנים וכו'.** בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף כ״ג) תניא כל שלשים יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד ישנים שיוצאים מתחת המכבש רבי אומר לא אסרו אלא כלים חדשים בלבד רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לא אסרו אלא כלים חדשים לבנים וכתבו הרי״ף והרמב״ן והרא״ש והלכתא כרבי אלעזר ברבי שמעון דהא רבא נפק בחימוצתא רומיתא סומקתא חדתא כרבי אלעזר ברבי שמעון וכתב הרמב״ן בת״ה בשם רבינו האיי גיהוץ היינו עבורי חומרתא ובלשון ישמעאל צקאל וחומרתא מצקאלה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:4:2)

**ומ"ש אחד האיש ואחד האשה.** נראה שכתב כן לאפוקי מבעל הלכות שכתב שהאשה מותרת ללבוש כלים חדשים מגוהצים לאחר שבעה ואינה בגזירת שלשים של גיהוץ והרמב"ן בת"ה הקשה עליו שהרי כל עיקר לא למדנו בגמרא לגיהוץ אלא מן האשה התקועית ואולי נאמר דה"ק התם באשה שנהגה אבילות ימים רבים כאיש אלא שאין הטעם נכון להתיר לה וכי אם לא תתקשט בלבנים חדשים תתגנה על בעלה תכבס ותתקשט בבגדי צבעונים חדשים ובמכילתא אחריתי דאבל תניא כל מה שיש באיש יש באשה חוץ מתספורת ולא הזכיר גיהוץ כלל.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:4:3)

**ומש״כ היו צבועים ומגוהצים מותרים וכן אם לא היו חדשים וכו'. ומ״ש וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ.** אמרינן גבי ט״ב כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ ואע״פ שהרמב״ן והרא״ש כתבו דההוא דט״ב דוקא לגהצן ולהניח אבל אסור ללבוש המגוהצין סמ״ג כתב על דברי רבינו הכי אמרינן בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף י״ח) כלי פשתן משום שמתקלקלין מותר לכבסן במועד והוא הדין באבל עכ״ל ומכל מקום אין זו ראיה גמורה דכיבוס לחוד וגיהוץ לחוד:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:4:4)

**ומ"ש ולאחר שלשים יום מותר בגיהוץ אפי' על אביו ועל אמו.** אע"ג דבירושלמי קאמר דבאביו ואמו אסור בגיהוץ עד י"ב חדש ובאבל רבתי תניא עד שיגיע הרגל ויגערו בו חביריו סובר רבינו דגמרא דידן פליגא דלא שויא חילוק בין גיהוץ דאביו ואמו לשאר קרובים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:5
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:4:5](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:4:5)

**כתב** הטור אנו דגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם הכל מותר לאחר שבעה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:5:1)

**בנשואין כיצד וכו'.** בפרק ואלו מגלחין (מועד קטן דף כ״ג) ת״ר כל שלשים יום לנשואין. וכתב הרא״ש הא דקתני נשואין לאו משום דליארס שרי דהא תנן בפרק החולץ (יבמות דף מ״א) רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול שלשים יום אלא משום רבותא דנשואין נקטיה לאשמועינן דנשואין שרי לאחר שלשים יום וכ״כ הרמב״ן בת״ה דאפילו אירוסין בלא סעודה אסור כל שלשים יום כדתנן ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה וכו' עכ״ל. וטעמו של רבינו משום דאיכא למימר דהא דקתני חוץ מן האלמנה מפני האיבול ר' יוסי אמרה ולא קי״ל כוותיה אי נמי דאף ר' יוסי לא אסר ליארס אלא בסעודה אבל בלא סעודה מישרא שרי וה״ק כל הנשים יתארסו בכל גוונא אפילו בסעודה חוץ מן האלמנה דאיכא בה צד דאיסורא ליארס מפני האיבול כגון בסעודה טעמא דמפרש הכי מדשרי בירושלמי ליארס אפילו בט״ב שמא יקדמנו אחר אית לן למימר דכי תניא כל שלשים יום לנישואין דוקא לנישואין אמרו ולא לאירוסין והרמב״ן והרא״ש לא ילפי מהתם משום דאבילות ישנה שאני ורבינו סובר דבחששא דשמא יקדמנו אחר ברחמים לית לן לפלוגי בין ישנה לחדשה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:5:2)

**ומי שמתה אשתו וכו'.** בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף כ״ו) מתה אשתו אסור לישא אחרת עד שיעברו עליו שלשה רגלים רבי יהודה אומר ראשון ושני אסור שלישי מותר ופסקו הרי״ץ גיאת והרמב״ן והרא״ש כר״י דהלכה כדברי המיקל באבל ורבינו פסק כת״ק:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:5:3)

**ומ"ש אבל מי שלא קיים מצות פריה ורביה או שקיים ויש לו בנים קטנים.** שם אין לו בנים מותר לישא לאלתר משום ביטול פריה ורביה הניחה לו בנים קטנים מותר לישא לאלתר מפני פרנסתן מעשה שמתה אשתו של יוסף הכהן ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי את בני אחותך ואעפ"כ לא בא עליה וכו' עד לאחר שלשים יום ומפרש רבינו כפשטה דלישנא דמותר לכנוס מיד אפילו תוך שבעה ודלא כהרמב"ן שכתב דלעולם אסור ל' יום וקורא אותו לאלתר משום דזמן נישואין שלשה רגלים וגם דלא כר"ת שכתב בתוך שבעה אסור:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:5:4)

**ומ"ש או שאין לו מי שישמשנו.** ירושלמי בפרק החולץ:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:5
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:5](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:5:5)

**כתב** הטור בשם רבינו תם דמי שאין לו בנים מותר לכנוס ולבעול אחר שבעה וכ"כ הרא"ש גם בשם הראב"ד וכתב שכן נראה מדברי הרי"ף:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:6
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:5:6](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:5:6)

**וכן האשה שהיתה אבילה לא תבעל עד שלשים יום.** כתב הרמב"ן על זה משמע דנשאת היא מיד ולא דק דאנן אפילו באירוסין תנן חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה שלשים יום עכ"ל. ואני אומר דהא ל"ק דאיכא למימר דכיון דסבר רבינו דמותר ליארס אפי' ביום המיתה כמו שנתבאר ממילא לא קי"ל כרבי יוסי דחייש לאיבול. וא"נ קי"ל כר' יוסי למי שיש לו בנים קטנים מותרת לינשא כההיא דיוסף הכהן אבל אי קשיא הא קשיא דמשמע ודאי דלא מיירי כשהיא אבלה משאר קרובים דכיון דהאיש אינו אסור בתשמיש המטה אלא תוך שבעה למה תיאסר האשה אחר שבעה אלא באשה שהיתה אבילה על בעלה מיירי וקאמר דכשם שהאיש שמתה אשתו ולא קיים מצות פריה ורביה או שיש לו בנים קטנים או אין לו מי שישמשנו אע"פ שמותר לכנוס מיד אסור לו לבא עליה עד שלשים יום כן האשה שמת בעלה ונשאת מיד לא תבעל עד שלשים יום וכיון דקי"ל דכל הנשים אסורות אפילו ליארס עד צ' יום משום הבחנה אפילו אם אינן ראויות לילד או שהיה בעלה במדינת הים או שהיה חבוש בבית האסורים וכמבואר בפרק י"א מהלכות גירושין היכי משכחת אלמנה נשאת תוך שלשים יום ואפילו אם עברה ונשאת אסורה היא לבעל עד שיעברו צ' יום והיאך התיר להבעל אחר שלשים ואפשר לומר דה"ק מתורת איבול על בעלה אסורה להבעל כל שלשים יום ואילו לא היה אלא משום איבול בלבד היתה מותרת להבעל אחר ל' יום אבל משום הבחנה אסורה להבעל עד שיעברו תשעים יום וסמך על מה שכתב בהל' גירושין:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:6:1)

**שמחת מרעות שהיה חייב וכו'.** בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף כ״ב:) על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום על אביו ואמו לאחר י״ב חדש אמר ר״ה ולשמחת מרעות מותר מיד ואסיקנא ה״מ בפורענותא אבל בארישייתא אסור עד לאחר שלשים יום:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:8:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:8:1)

**על כל המתים כולן מותר לילך בסחורה וכו'.** ירושלמי בסוף מועד קטן. וכתב הטור פירוש בהולכים לסחורה למרחוק איירי ואיכא פרסום גדול ודומה לשמחה שהולך בשיירא גדולה אבל שאר כל משא ומתן מותר לאחר שבעה ימים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:9:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:9:1)

**על כל המתים רצה ממעט בעסקו וכו'.** ברייתא פרק אלו מגלחין (מועד קטן דף כ״ב) ופירש״י ממעט בעסקו כגון סחורה וכתבו התוספות דבדבר האבד קאמר ולפי זה תוך שבעה מיירי דאז אסור במלאכה אם אינה דבר האבד ואף היא אינה נעשית אלא ע״י אחרים ותמיהא לי מילתא היאך אפשר דעל אביו ואמו חייבוהו חכמים לאבד נכסיו שלא תיעשה מלאכת דבר האבד אפילו על ידי אחרים ותו דלישנא דימעט משמע שיעשה העסק אלא שימעט בו. לכך נ״ל דהיינו דומיא דמאי דתנן בפ״ק דתעניות (דף י״ב:) גבי תעניות שגוזרים על הגשמים עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן והשתא אתי שפיר דאחר שבעה מיירי שהוא מותר בעשיית מלאכה וקאמר דעל אביו ואמו ממעט במשא ומתן כל שלשים יום וכן נראה שהוא דעת רבינו שלא כתב זה אצל דברים הנוהגים תוך שבעה שנתבארו בפ״ה וכתבו בפרק זה שנתבארו בו דברים הנוהגים תוך שלשים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:10:1)

**ההולך ממקום למקום וכו'.** שם (דף כ"ו כ"ז) ת"ר ההולך ממקום למקום אם יכול למעט בעסקיו ימעט ואם לא יגלגל עמהם ופירש"י יגלגל עמהם ואינו עושה סחורה בפני עצמו אלא עם חבורה והרמב"ן כ' בשם ר"ח גבי יגלגל עמהם יקנה צרכי הדרך ודברים שיש בהם חיי"נ וכ"כ הרי"ף והרא"ש ומשמע לי דקאי אמאי דתניא בסמוך על אביו ואמו ממעט בעסקו וקאמר שאם היה הולך ממקום למקום ואינו יכול למעט בעסקו שאין לו מי שיקנה לו וצריך הוא בעצמו לקנות ואם לא יקנה באותה העיר לא ימצא לקנות יקנה צרכי הדרך ודברים שיש בהם חיי"נ אע"פ שקונה הרבה וקונה ע"י עצמו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:11:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:11:1)

**מי שהיה בעלה צלוב בעיר וכו' עד שאינם צלובים בו.** באבל רבתי פרק ב' ופירש נמוקי יוסף בסוף מ"ק שהטעם לפי שהוא גורם לבזות המת שאומרים אותו האיש הצלוב הוא אביו של פלוני וכו'.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:11:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:11:2)

**גדולה כאנטוכיא** שאין אלו מכירים את אלו.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:11:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:11:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:11:3)

**עד שיכלה הבשר** דכיון שאין הצורה קיימת לא יזכרוהו לרעה עוד:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:12:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:12:1)

**יום שביעי מקצתו ככולו.** בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף י״ט:) איפסיקא הלכתא כאבא שאול דאמר הכי:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:13:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:13:1)

**מי שתכפוהו אבליו וכו'.** בפרק אלו מגלחין (מועד קטן דף י״ז:) ת״ר כל אלו שאמרו מותרים לגלח במועד מותרים לגלח בימי אבלם והתניא אסורים אמר רב חסדא כי תניא ההיא בשתכפוהו אבליו אי בשתכפוהו אבליו מאי איריא כל אלו שאמרו אפילו כ״ע נמי דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים הא אתמר עלה אמר רב חסדא בתער ולא במספרים במים ולא בנתר ולא באהל ורבינו גריס ולא בחול כלומר מי שתכפוהו אבליו דעלמא מיקל בתער ומי שבא ממדינת הים וחבריו שלא הספיקו לגלח במועד עד שתכפוהו מגלחין כדרכן ואע״פ כן לא נמנע רבינו מלכתוב וכו' שהם שוים שהקילו בהם משאר אבלים אע״פ שבזה הקילו יותר מבזה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:13:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:13:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:13:2)

**ומה שכתב רבינו וכן מי שתכפוהו אבליו ובא ממדינת הים** היינו לומר שתכפוהו אבליו אחר שבא ממדינת הים וכו' וכן מוכיח סוף לשונו. וכתב הרמב"ן דילפינן דין כיבוס מדין גילוח וכ"כ הטור וכן בדין דמאי שנא ופירש הרמב"ן מיקל בתער היינו שמיקל משער ראשו ומספר ממנו קצת והדבר ידוע שהחותך מן השיער קצתו אין דרכו בתער וא"א לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספרים. וכתבו הרמב"ן והמרדכי בשם התוספתא ובלבד שיעשנו בצינעא בתוך ביתו וכ"כ הטור:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:13:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Mourning 6:13:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Mourning/r/6:13:3)

**ומ"ש ורוחץ כל גופו בצונן וכו'.** בפ"ק דתעניות (דף י"ג):