## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering Chapter 4

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:1:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:1:1)

**כבר נתבאר בהל' פסולי המוקדשין.** פט"ו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:1:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:1:2)

**השוחט את הפסח על בני חבורה וכו'.** בתוספתא פרק רביעי השוחט את הפסח על בני חבורה ואמר שלא לשמו שחטתיו שורת הדין אינו נאמן ע"כ. ומשמע לרבינו דהיינו דוקא בסתם בני אדם אבל אם הוא מוחזק להם לנאמן סומכים עליו וכדאמרינן בקדושין פ' האומר גבי א"ל ע"א זינתה אשתך. ומדקתני שורת הדין אינו נאמן דייק רבינו שאם רצה שלא להעמיד עצמו על הדין ה"ז משובח:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:1:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:1:3)

**כתב** הראב"ד ה"ז משובח ויביא פסח שני א"א אין כאן שבח וכו'. ובאמת דבר תימה הוא שהרי גם רבינו כתב כן בסוף פ"ג. ואפשר לומר דמאי יביא פסח שני דקאמר הכא שימנה עם אחרים על פסח שני:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:1)

**בשר הפסח שנטמא וכו'.** משנה פרק כיצד צולין (פסחים דף ע״ח:) נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק (את) הדם.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:2)

**ומה שכתב ואם זרק לא הורצה.** שם פלוגתא דחכמים ורבי נתן ופסק כחכמים ואע"ג דרב אמר דמתניתין כרבי נתן לא חש לה רבינו כיון דרבים פליגי עליה ועוד דאמרינן ומאי דוחקיה דרב לאוקמה כרבי נתן ועוד דמאי דאמרינן דדחקיה דא"כ ליתני פסול אינו הכרע דאיכא למימר דאגב סיפא נקט רישא ואף על גב דבתר הכי אמרינן דרב אמר דמתניתין כרבי יהושע כיון דחכמים פליגי עליה כוותייהו נקטינן:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:3)

**ומה שכתב ואם לא נודע לו עד שנזרק הדם הורצה וכו'.** שם (דף פ':) כרבינא דאמר טומאתו בין שוגג בין מזיד הורצה זריקתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:4)

**נטמאו מקצת האברים וכו'.** תוספתא פרק ששי נטמאו חלבים והבשר קיים אם יש כזית לכל אחד ואחד יזרוק ואם לאו לא יזרוק. ומשמע לרבינו דבנטמא קצת הבשר עסקינן מדקתני אם יש כזית לכל אחד ואחד ודוחק:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:5
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:5)

**נטמאו האימורים והבשר קיים וכו'.** משנה שם (דף ע"ח:) נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:6
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:6)

**נטמאו הבעלים אחר שנשחט וכו'.** משנה שם נטמא (טומאת) הגוף אין הציץ מרצה וכו' שהציץ אינו מרצה על טומאת הגוף נטמא טומאת התהום הציץ מרצה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:7
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:2:7](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:2:7)

**ומה שכתב כמו שביארנו בהלכות ביאת המקדש.** הוא בפרק [רביעי]:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:1)

**הפסח שיצא מירושלים וכו'.** משנה פ' כיצד צולין (פסחים דף פ״ב) הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתו וישרף בט״ז.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:2)

**ומ"ש אפי' אם נטמאו או מתו קודם זריקת הדם וכו'.** שם בגמ'.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:3)

**ומ"ש זה הכלל וכו'.** ברייתא שם. ומה


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:4)

**שהשוה משכו ידיהם לנטמאו או מתו.** בסוף פרק אלו דברים (פסחים דף ע״ג:).


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:5
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:5)

**ומה שכתב לפיכך אם שחטו אחר שנודע שמשכו הבעלים את ידם וכו'.** זה פשוט שהרי פיסולו בגופו הוא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:6
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:6](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:6)

**במה דברים אמורים שישרף אם נטמאו הבעלים וכו' אבל אם התחילו כלם ונטמאו מקצתם וכו'.** ירושלמי סוף פרק כיצד צולין התחילו אלו ונטמאו אלו זכו טהורים בחלקם של טמאים ולא עוד אלא אפילו התחילו ונטמאו הם זכו טהורים בחלקן של טמאים אבל אם התחילו אלו (ואלו) ונטמא אחד מהם לא זכו טהורים בחלקן (של טמאין):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:7
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:7](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:7)

**נטמא שלם או רובו וכו'.** משנה פרק כיצד צולין (פסחים דף פ״א:).


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:8
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:8](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:8)

**ומה שכתב כדי שלא יחשדו אותם וכו' לפיכך אם ישרפוהו בקש או בקנים וכו'.** שם (דף פ"ב) פלוגתא דאמוראי ופסק כרבא דאמר מפני החשד. ופירש רש"י שלאחר שריפתם מחזירים מותר העצים לתוך ביתן והרואה חושדן בגונבי עצי המערכה ונהנים מהם. ודע דבגמרא רמי אמתני' ברייתא דקתני דנטמא מיעוטו נמי שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה ומשני דההיא באכסנאי משום דאין לו עצים וצריך טעם למה השמיטו רבינו.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:9
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:3:9](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:3:9)

**ומה שכתב נטמא מיעוטו וכן הנותר שורפין אותו בחצרותיהן מעצי עצמן וכו'.** גם זה שם במשנה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:4:1)

**המפריש נקבה לפסחו או זכר בן שתי שנים וכו'.** בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צ״ז:) תנן המפריש נקבה לפסחו או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיסתאב [וימכר] ויפלו דמיו לנדבה ובגמ' שמע מינה בעלי חיים נדחים ודחוי מעיקרא הוי דיחוי. ומאחר שנתבאר בפרק ג' מהלכות פסולי המוקדשין ופרק ט״ו ממעשה הקרבנות שרבינו פוסק כמאן דאמר אין בעלי חיים נדחים ממילא משמע שיביא בדמיו פסח.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:4:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:4:2)

**ומ"ש ואם לא נפל בו מום וכו' יביא בדמיו שלמים.** הוא מדאמרינן בפרק (שני דשקלים) שמותר פסח יקרב שלמים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:5:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:5:1)

**הפריש פסחו ומת וכו'.** משנה שם (דף צ"ח).


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:5:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:5:2)

**ומ"ש ואם היה ממונה עם אביו עליו וכו'.** ברייתא שם.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:5:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:5:3)

**ומ"ש בד"א כשמת אביו אחר חצות י"ד וכו'.** שם בגמרא וכאוקימתא דרב אשי:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:6:1)

**מי שאבד פסחו ומצאו וכו'.** משנה שם (דף צ"ו) הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים וכן תמורתו אחר שחיטת הפסח יקרב שלמים וכן תמורתו. ופירש"י הפסח שאבד והפריש אחר תחתיו ונמצא הראשון קודם שחיטת השני דהיה עומד לפנינו בשעת שחיטה הרי קבעתו שעת שחיטה בשם פסח וזה שלא הקריבו דחהו בידים לא יקרב עוד הוא עצמו שלמים דאין זה מותר הפסח וכו'. וכן תמורתו אם המיר הוא בו בהמת חולין אח"כ הרי הוא כמוהו אין קרב הוא עצמו שלמים אלא דמיו ואם לאחר שחיטת השני נמצא הרי לא קבעתו שעת שחיטה בשם פסח ולא נדחה בידים ויביא שלמים ויקרב הוא עצמו שלמים. ובגמ' רבה אמר קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו ר' זירא אמר קודם חצות ולאחר חצות שנינו וכו' כתנאי הפסח שנמצא קודם שחיטה ירעה לאחר שחיטה יקרב ר"א אומר קודם חצות ירעה לאחר חצות יקרב משמע דהלכה כרבה דקאי כת"ק דפליג אר"א ועוד דלקמן בגמ' אמרינן דר"י כרבה ס"ל ואיתא תו בגמ' אמר רבא ל"ש אלא שנמצא אחר שחיטה והמיר בו אחר שחיטה אבל נמצא קודם שחיטה והמיר בו אחר שחיטה תמורתו מכח קדושה דחויה אתיא ולא קרבה. ופירש"י ל"ש דתמורה קריבה אלא שנמצא אחר שחיטה שאפי' הפסח לא נדחה אבל נמצא קודם שחיטה שהוא עצמו נדחה אע"פ שתמורתו לא נדחית בידים אינה קריבה שהרי מכח קדושה דחויה באה: והשתא מ"ש


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:6:2)

**רבינו יקריב איזה מהם שירצה לשם פסח** הכי משמע מפירוש רש"י במתני' והכי איכא למגמר מדתנן בפ"ד דתמורה (דף כ"ג) המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה והרי שתיהן עומדות אחת מהן תקרב והשנייה תמות אלמא איזו מהם שירצה יקריב וה"ה לפסח.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:6:3)

**ומ"ש והשני יקרב שלמים.** יש לתמוה עליו שלא הל"ל אלא והשני ירעה עד שיפול בו מום ויביא בדמיו שלמים כמו ששנינו במשנה שכתבתי בסמוך. וכבר השיגו הראב"ד וכתב א"א זה שיבוש אלא ירעה עד שיסתאב ויביא בדמיו שלמים עכ ל. ואפשר לדחוק ולומר דאה נ דסבר רבינו שירעה וכו וקיצר בלשונו משום דלא נתכוין אלא ללמד שהשני לא יקרב לשם פסח. ואפשר לומר דרבינו סבר דמתני' דקתני השני ירעה אתיא כמ"ד ב"ח נדחים ומאחר דאיהו ז"ל סבר דאין בעלי חיים נדחים כמו שנתבאר בפ"ג מהלכות פסולי המוקדשין ובפט"ו מקרבנות ממילא משמע שהשני הוא עצמו יקרב שלמים. וא"ת היאך פסק רבינו דנמצא קודם שחיטתו שתמורתו אינה קריבה אלא תרעה והא אין ב"ח נדחים. וי"ל דלא מטעם ב"ח נדחים פסק רבינו כן אלא מפני שזה השני היה ראוי להקריבו פסח וראוי להקריבו שלמים וכיון שלא היתה בו קדושה אחת בלבד קבועה אין בו כח להתפיס תמורתו להקרב וזהו פירוש מכח קדושה דחויה אתיא לדעת רבינו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:6:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:6:4)

**כתב** הר״י קורקוס ז״ל יש כאן מקום עיון במה שכתב רבינו שיקריב איזה שירצה והוא דעת רבנן פ' שני שעירי (יומא דף ס״ד) ורבי יוסי פליג וסבר יקריב הראשון והקשו שם לרב דאמר שאם מת אחד מהזוג של שני שעירים שהדין הוא שיקח זוג אחר ודעת רב שם שהראשון יקרב והשני ירעה נהי דאין ב״ח נדחין יקריב אי זה שירצה ותירצו דרב סבר כר' יוסי דאמר גבי פסח שהראשון יקריב ורבינו כתב והשני מן השנים שהגריל בסוף ירעה והוא דעת רב שהעמידו כרבי יוסי וכאן פסק כרבנן שאי זה שירצה יקריב וא״כ קשיא דידיה אדידיה. ונראה שדעת רבינו שאע״פ שאמרו שם דרב כר' יוסי לאו למימרא דסבר כוותיה גבי פסח אלא ה״ק כי היכי דרבי יוסי סבר גבי פסח מצוה בראשון מפני שהופרש לשם פסח תחלה כן סובר רב כאן ומיהו אפשר שאפילו רבנן מודו שכיון שלא בא דיחוי אלא מצד חבירו אין לדחותו ומתחלה מ״ד יביא הזוג לא לדחות הראשון שלא נדחה מצדו (אלא יפריש אחר תחתיו) ואינו מביא שנים אלא לקיים מצות הגרלה אבל גבי פסח כיון שאבד והפריש אחר במקומו כשנמצא די לנו שנאמר שנראה ויקריב אי זה שירצה שלא נצריך אותו להקריב השני דוקא וכמו שנראה מדברי רבי עקיבא שאמר הפסח שאבד ונמצא ירעה וכו' וכן מצאתי בירושלמי סוף פרק מי שהיה הפריש פסחו ואבד וכו' אית תנויי תני מצוה להקריב את הראשון ואית תנויי תני מצוה להקריב את השני והטעם שכיון שאבד והפריש אחר מצוה באותו שהפריש כיון שהראשון היה אבוד וזה שמיעט רבינו אבל שנאמר שיקריב הראשון אין לנו כי כיון שאבד ועל כרחך צריך שיפריש אחר ובשעת הפרשה לא היה שם הראשון הראשון הפסיד חשיבותו אפי' שנמצא ורב אפילו כרבנן אמרה למילתיה. ואפשר עוד שדעת רבינו גם שם שאי זה שירצה יקריב ולכך לא כתב שם הראשון יקרב אלא כתב השני ירעה וכו' והכוונה שאפי' שהקריב הראשון ירעה השני ולא אמרינן ימות הואיל ומתחלה לא הביאו אלא להגריל על של עזאזל שמת. אי נמי אפשר דסד״א שאם הקריב הראשון שהשני אין צריך לרעות אלא הוא חולין שלא קידשו הגורל כי לא קידש אלא הצריך קמשמע לן שהשני ירעה אף אם הקריב הראשון וכל שכן אם הקריב השני שודאי הראשון רועה כי קדש הוא בלי ספק וכיון שלא כתב שיקריב הראשון ממילא שיקריב אי זה שירצה ואין קפידא בדבר ואם היה צריך להקריב הראשון היה מפרש כן נראה לי עכ״ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:7:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:7:1)

**פסח שעברה שנתו וכו'.** ברייתא שם (דף צ"ו:):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:8:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:8:1)

**פסח שנתערב בשלמים וכו'.** זה פשוט על פי מה שנתבאר דמותר פסח קרב שלמים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:8:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:8:2)

**נתערב בזבחים אחרים ירעו עד שיסתאבו וכו'.** משנה בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צ״ח) וכתב רש״י ובדמי היפה שבהם פסח אם קודם הפסח נסתאבו אם לאחר הפסח נסתאבו יביאנו שלמים. וכך הוא בתוספתא אלא שיש בה קצת שינוי:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:8:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:8:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:8:3)

**נתערב בבכורות ירעו הכל וכו'.** משנה וגמרא שם וכרבנן דפליגי ארבי שמעון:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:9:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:9:1)

**המפריש פסחו עד שלא נתגייר וכו'.** בירושלמי פ' האשה קאמר בהו צריך להמנות על פסח אחר וסובר רבינו דהיינו כמ"ד ב"ח נדחים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:10:1)

**המפריש מעות לפסחו והותירו יביא המותר שלמים.** פ"ק דזבחים (דף ט') מימרא דר"נ:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:10:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Paschal Offering 4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Paschal%20Offering/r/4:10:2)

**הממנה אחרים על פסחו ועל חגיגתו וכו' עד סוף הפרק.** בפרק האשה (דף צ') וכרבי דפליגי אמוראי אליביה ובפלוגתא דרבא ור' זירא פסק כמאן דמחמיר: