## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 1

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:1:1)

**מצות עשה שישחוט מי שירצה לאכול וכו'.** כתב מי שירצה, לומר שאינה מצוה שחייב האדם לעשותה עכ"פ כמו תפילין וציצית שופר סוכה ולולב.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:1:2)

**ומ״ש רבינו ונאמר בבכור בעל מום אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל הא למדת שחיה כבהמה לענין שחיטה.** יש להקשות דהא בחולין כתיב האי קרא שנאמר כי ירחיב וכו' בכל אות נפשך תאכל בשר וכו' כי ירחק ממך המקום וכו' אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וכו' ופירש״י בפירוש החומש על בכל אות נפשך תאכל בשר אבל במדבר נאסר להם בשר חולין אלא א״כ מקדישה ומקריבה שלמים משמע דהאי קרא בחולין משתעי ועוד דכתיב לעיל רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת וכו' ופירש״י במה הכתוב מדבר אם בבשר תאוה להתירה להם בלא הקרבת אימורין הרי אמור במקום אחר כי ירחיב וכו' בכל אות נפשך תאכל בשר במה זה מדבר בקדשים שנפל בהם מום שיפדו ויאכלו בכל מקום יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר רק, משמע נמי מהכא דקרא דכי ירחיב וכו' בחולין משתעי וא״כ היאך אמר רבינו ונאמר בבכור בעל מום אך כאשר יאכל את הצבי וכו' דלאו בבכור בעל מום משתעי קרא אלא בחולין. ולתרץ זה נאמר שיש להקשות על רש״י ממאי דגרסינן בריש השוחט (חולין דף כ״ח) רבי אלעזר הקפר ברבי אומר מה ת״ל אך כאשר יאכל את הצבי וכו' וכי מה למדנו מצבי ואיל מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש צבי ואיל לפסולי המוקדשים מה פסולי המוקדשין בשחיטה אף צבי ואיל בשחיטה ופירש״י אך כאשר יאכל וגו' בפסולי המוקדשין שנפדו במומן קאי. מה למדנו מצבי ואיל הכי ליכתוב אך הטמא והטהור יחדיו יאכלנו. מה פסולי המוקדשין בשחיטה דלעיל מההוא קרא כתיב וזבחת מבקרך וכו' בספרי גרסינן מק ש צב וא ל לבהמה מה בהמה בשח טה וכו ולא מוק להא קרא דכי ירחיב בפסולי המוקדשין אלא בבשר תאוה של חולין ע״כ. הרי שהגמרא אמרה דכי ירחיב מיירי בפסולי המוקדשין ורש״י פירש בפירוש החומש דמיירי בחולין כמו שהוכחנו למעלה. וי״ל שמה שפירש רש״י בפירוש החומש נמשך לדעת ספרי דמוקי קרא דכי ירחיב בחולין אבל הגמרא חולק עליו ומוקי ליה בפסולי המוקדשין וא״כ אין מקום תפיסה על רבינו ממה שפירש רש״י בחומש דההיא אתיא כספרי ואיהו דאמר כגמ' דפ' השוחט. אבל לעולם קשה למה לא תפיס רבינו לשון הגמרא שאומר מקיש צבי ואיל לפסולי המוקדשין וכתב ונאמר בבכור בעל מום הל״ל ונאמר בפסולי המוקדשין ועוד שא״א לומר כן דהא תניא בכסוי הדם (דף פ״ד) ת״ר כי ירחיב ה' את גבולך וכו' לימדה תורה ד״א שלא יאכל אדם בשר וכו' כמו שכתובה להלן הרי מפורש דס״ל לגמרא דבחולין משתעי קרא. וי״ל שפירוש פסולי המוקדשין שנאמר בגמרא ר״ל בכור בעל מום לפי שכתוב אחד אומר רק בכל אות נפשך וכו' הטמא והטהור יאכלנו וכו' וכתוב אחר אומר גבי כי ירחיב אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וכו' ובשלמא לדעת ספרי מוקי ההיא דכי ירחיב בחולין וההיא דרק בכל אות נפשך וכו' בפסולי המוקדשין אבל בגמרא דידן דמוקי כי ירחיב בפסולי המוקדשין רק בכל אות נפשך במאי מוקי לה. ועוד קשה שא״א לומר דס״ל לגמ' דכי ירחיב משתעי בפסולי המוקדשין דהא גרסי' בריש כסוי הדם ת״ר כי ירחיב ה' את גבולך למדה תורה ד״א שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון יכול יקח אדם מן השוק ויאכל ת״ל וזבחת מבקרך וכו' יכול יזבח כל בקרו ויאכל (יזבח) כל צאנו ויאכל ת״ל מבקרך ולא כל בקרך מצאנך ולא כל צאנך נראה שבפירוש נראה מהגמרא שסובר שבבשר תאוה שיהא חולין מיירי קרא דכי ירחיב. ובריש השוחט אמרו דבפסולי המוקדשין מיירי ע״כ צריכין אנו לומר דתרי פסולי המוקדשין איכא דכל פסולי המוקדשין צריכין ליפדות אחר שנפסלו חוץ מבכור בעל מום שבמומו הוא נפדה ואינו צריך פדיון אחר וכ״כ רבינו בהלכות בכורות פ״א וז״ל הבכור אין פודין אותו אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה עכ״ל. וא״כ קרא דרק בכל אות נפשך וכו' משתעי בשאר פסולי המוקדשין הנפדין במעות וקרא דכי ירחיב מיירי ודאי בבשר תאוה כההיא דכסוי הדם ומיירי נמי בפסולי המוקדשין שנפדו במומן דהיינו בשר בכור בעל מום מיתורא דקרא דכתיב וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך מאי אשר נתן ה' לך אטו אנא לא ידענא דמתנת ה' הוא אלא לומר בכור בעל מום דיהביה לך רחמנא כלומר דהוה דידיה ובההוא מומא יהביה ניהלך שתהא מותר לאוכלו בלא שום פדיון וכב״ה שאמרו ר״פ פסולי המוקדשין שמותר לישראל להמנות על הבכור ואך כאשר יאכל את הצבי וכו' קאי אבשר תאוה ואבכור בעל מום ולכך כתב רבינו ונאמר בבכור בעל מום ולא כתב ונאמר בפסולי המוקדשים לפי שאם היה כותב פסולי המוקדשים קשו הקושיות שהקשיתי ובאומרו בכור בעל מום יסתלקו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:1:3)

**ויש** לתמוה אמאי נקט רבינו ראיה לעוף מדאיתקש לחיה ולא מפיק לה מדתני בר קפרא בראש פרק השוחט (חולין דף כ״ז:) זאת תורת הבהמה והעוף וכו' הטיל הכתוב לעוף בין בהמה לדגים לחייבו בשני סימנים א״א שכבר הוקש לדגים לפוטרו בלא כלום א״א שכבר הוקש לבהמה הא כיצד הכשרו בסימן אחד וי״ל משום דלבר קפרא בסימן אחד סגי ליה לכתחלה ורבינו סובר שגם בעוף צריך לכתחלה שני סימנים כמ״ש להלן השחיטה המעולה שיחתכו שניהם בין בבהמה בין בעוף ולזה יתכווין השוחט, וטעם סברת רבינו לפי שבריש השוחט (חולין דף כ״ז) שאלו השוחט דיעבד אין לכתחלה לא וכו' אב״א אאחד בעוף ואב״א ארוב שנים בבהמה ורבינו ז״ל תפס חומרא דתרי לישני להצריך לכתחלה שני סימנים משום דהוי ספיקא דאורייתא ולחומרא. אבל קשה דהאי ילפותא דיליף רבינו שחיטה לעוף מדאיתקש לחיה ליתא בגמרא אדרבא מהאי קרא יליף בגמרא דאין שחיטה לעוף מן התורה מדכתיב ושפך בשפיכה בעלמא סגי ואקשינן עליה א״ה חיה נמי ומשני איתקש לפסולי המוקדשין עוף נמי איתקש לבהמה דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף הא כתיב ושפך את דמו ומאי חזית דשדית ליה על עוף שדייה על חיה מסתברא משום דסליק מיניה. וי״ל דבגמרא מותבינן עליה ושני הוא דאמר כרבי אלעזר הקפר דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה ואמרינן מאן תנא דפליג עליה דר״א הקפר רבי הוא וידוע דהלכה כרבי מחבירו ומאחר דקי״ל כרבי דאמר יש שחיטה לעוף מן התורה ממילא משמע דושפך את דמו היינו ע״י שחיטה ואיתקש עוף לחיה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:2:1)

**והלכות שחיטה בכולן אחת היא לפיכך השוחט בהמה או חיה או עוף מברך תחלה אקב"ו על השחיטה.** כלומר אם היו מוחלקין בדיניהם היה צריך לברך על החיה על שחיטת חיה ובעוף על שחיטת עוף וכן בבהמה אבל לפי שהלכות שחיטה בכלן אחת הן ואין ביניהם חילוק לפיכך נוסח ברכה אחת לכלן. וא"ת אינו כן שהרי בבהמה וחיה צריך שנים או רוב שנים ובעוף באחד או רובו סגי וא"כ איך הלכות שחיטה בכלן אחת הן. י"ל שכיון שבשאר הדינין כלם הם שוים וגם בזה הדין השחיטה המעולה שיתכוין לה השוחט שיחתכו שני הסימנין אע"פ שאם עבר ולא חתכם סגי ברוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה שפיר שייך לומר שהלכות שחיטה בכלן אחת הן ולא תתחלף הברכה בעד זה ועוד שגם בזה שוים הן דבכלהו בעינן דניפוק חיותיה וכך יוצא בעוף בסימן אחד כמו בבהמה בשני סימנין:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:2:2)

**ואם לא בירך וכו'.** זה פשוט דברכות אינן מעכבות וכ"כ הרא"ש והמרדכי בריש חולין ודלא כהלכות אלדד הדני ודלא כדכתב המרדכי בפ' כסוי הדם בשם ראבי"ה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:2:3)

**ומ"ש ואסור לאכול וכו'** כלומר דלא תימא כיון ששחטה הותרה מיד קמ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:2:4)

**ומ״ש ואינו לוקה** פי' משום דאמרינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס״ג) דהוי לאו שבכללות ואין לוקין עליו וכן דקדק ז״ל בלשונו וכתב הרי הוא בכלל לא תאכלו על הדם לרמוז שהוא לאו שבכללות:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:5
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:2:5)

**ומותר לחתוך ממנה וכו' ומולחו יפה יפה ומניחו עד שתמות ואחר כך יאכלנו.** פרק השוחט (חולין דף ל״ג) גמרא שחט את הושט וכו' תניא הרוצה שיאכל מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו. וא״ת האי כזית בשר למאי בעי ליה אי לקדרה דבעי מליחה מאי ומניחו עד שתמות הא ודאי בשיעור מליחה ובישול כבר יצתה נשמתה ואי לאומצא או לצלי מאי מולחו יפה יפה דקאמר והא לא בעי מליחה י״ל לעולם לאומצא ולצלי ואע״ג דבעלמא לא בעי מליחה הכא בעי כיון דמבית שחיטה קא חתיך ועד שלא תצא נפשה שהדם נעקר ממקומו ומתמצה דרך שם ומש״ה קאמר נמי ומולחו יפה יפה אח״כ. וא״ת אמאי לא קאמר הגמ' מדיחו קודם מליחה. וי״ל שדרכם היה לרחוץ הבהמה קודם שימכרו הבשר כ״ש בית השחיטה שהוא מלוכלך הרבה בדם דודאי רחצוהו קודם שימכרוהו. וא״ת רבינו למה לא הזכיר הדחה לא בתחלה ולא בסוף. וי״ל משום דסתם מליחה להדחה קיימא. ומצאתי ספר מוגה שכתוב בו ומדיחו יפה יפה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:3:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:3:1)

**דגים וחגבים אינם וכו' אם את כל דגי הים יאסף להם.** בהשוחט (דף כ"ז:) מקשה הגמרא גבי עוף נמי הא כתיב ויאספו את השליו ומשני התם לא כתיב אסיפה במקום שחיטה דאחריני הכא כתיבא אסיפה במקום שחיטה דאחריני ופירש"י הכא כתיבא אסיפה דידהו אצל שחיטת בהמה ומדשני בדבוריה וכתב בהו אסיפה ש"מ דוקא הוא. וא"ת דחגבים דלא איתמרא אסיפה דידהו גבי שחיטה דאחריני נימא דבעו שחיטה. וי"ל דהיכא דכתב אסיפה אע"ג דלא הוי במקום שחיטה דאחריני משמע דבאסיפה סגי ולא אצטריך בדגים למימר אסיפה דידהו בהדי שחיטה דאחריני אלא משום דכתיב זאת תורת הבהמה וכו' וכל החיה הרומשת במים והוה ס"ד דעופות ודגים איתקשו לבהמה לענין שחיטה אלא משום דכתיב אסיפה דידהו גבי שחיטה דאחריני. ויש מי שאומר דמדכתיב זאת תורת הבהמה והעוף וכו' סמך עוף לבהמה לחייבו שחיטה וסמך חגבים לדגים לפוטרם משחיטה כדגים דוכל הנפש השורצת על הארץ היינו חגבים. וא"ת מעיקרא מבעי ליה קראי לשחיטת חיה ועוף וא"כ היכי הדר מבעי ליה קראי למעוטי דגים וחגבים. וי"ל דמעיקרא הוה ס"ל דדוקא בקר וצאן דמפורש בהו זביחה בעו שחיטה ובתר דגלי לן קרא דבקר וצאן לאו דוקא קשה לן נימא דה"ה לכל בע"ח ואיצטריך לן קרא למעוטי דגים וחגבים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:3:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:3:2)

**לפיכך אם מתו מאליהן וכו'.** דדוקא היכא דאמר רחמנא דליפוק חיותא בשחיטה הוא דאי לא נפקא בשחיטה אלא במיתה הויא נבילה וכן אם אכל ממנה בעודה חיה חייב עליה משום אבר מן החי אבל הני כיון דלא בעי דליפוק חיותיה בשחיטה אם מתו מאליהם בתוך המים מותרים ומותר לאוכלם חיים. וא"ת סוף סוף נימא דבעו אסיפה בעודם חיים. וי"ל שאילו היה אפשר לומר כן אין הכי נמי אבל כיון דאי אפשר לאכלם בלא אסיפה שאפילו קלטן בפיו ולא אספם בידו מכל מקום בעת שהם בפיו נאספים הם אם כן אינו דבר מיוחד דמזהר עליה קרא וכדברי רבינו כתב בעל העיטור ודלא כרבינו סעדיה דאמר מתים אסורים ורבינו האיי השיב עליו ור"נ אייתי סייעתא דגרסינן בתוספתא דתרומה אוכל אדם דגים וחגבים בין חיים בין מתים ואינו חושש:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:4:1)

**זביחה זו האמורה בתורה סתם וכו' שכל הדברים האלו ע״פ צוה בהם כשאר תורה שבע״פ שהיא הנקראת מצוה.** בר״פ השוחט (חולין דף כ״ז) בעי מנין לשחיטה שהיא מן הצואר ואסיקנא שהייה דרסה וכו' מנא לן אלא גמרא שחיטה מן הצואר נמי גמרא ואמרינן תו התם (דף כ״ח) מאן תנא דפליג עליה דר״א הקפר (דאמר אין שחיטה לעוף מן התורה) רבי היא דתניא רבי אומר וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:5:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:5:1)

**מקום השחיטה מן החי.** נקט לישנא דמן החי לכלול בהמה וחיה בעוף וי"א דנקט הכי לאפוקי שש נבילות מחיים שהיא חשובה מתה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:5:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:5:2)

**ומ"ש וכל הצואר כשר לשחיטה.** משנה בפ"ק דחולין (דף י"ט).


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:5:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:5:3)

**ומ״ש כיצד בושט מתחלת המקום שכשחותכין אותו מתכווץ עד המקום שישעיר,** בר״פ אלו טריפות (חולין דף מ״ג:) וכתבו הרי״ף והרא״ש פירש ישעיר דקאי פרצי פרצי דדמיא לכריסא ולפי זה ישעיר הוא מלשון איש שעיר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:6:1)

**שחט למעלה ממקום זה והוא הנקרא תרבץ הושט.** שם כל שחותכו ועומד במקומו זהו תרבץ הושט וכו' אי זהו ושט עצמו כל שחותכו וכווץ.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:6:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:6:2)

**ומ"ש רבינו שחיטתו פסולה** משמע דנבילה הויא שהרי כתב בפרק ג' כל מקום שאמרנו בשחיטה פסולה נבילה ואם אכל ממנה כזית לוקה משום אוכל נבילה וקשה דתרבץ הושט וכרס שניקבו לא הויא אלא טריפה ולא נבילה. וי"ל דמש"ה לא אמר רבינו בפ"ג הרי זה נבלה ומטמאה במשא אלא אם אכל ממנה כזית לוקה אבל לענין טומאה לא נחת ומשום דרוב הנזכרות באלו הפרקים הוו נבלות נקט לשון נבילה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:6:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:6:3)

**ושיעור תרבץ הושט וכו'.** בר״פ אלו טריפות (חולין דף מ״ד) למעלה עד כמה אמר רב נחמן עד כדי תפיסת יד והתוס' כתבו פירש בה״ג כדי תפיסת יד כדנקיט איניש בשתי אצבעותיו ודבריהם דברי קבלה ויש לסמוך עליהם עכ״ל. וכן כתב הרי״ף ופרשי לה רבנן כדי שיתפוס בשתי אצבעות ורש״י פירש בענין אחר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:7:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:7:1)

**ואיזהו מקום השחיטה בקנה משיפוע כובע ולמטה.** פ' הכל שוחטין (חולין דף י״ח) תנן השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשירה ר' יוסי בר יהודה אומר מלא החוט על פני רובה ומסקנא דגמרא (דף י״ט) והלכתא משיפוע כובע ולמטה כשרה והיינו שייר בחיטי וכן הוא דעת רבינו שכתב כאן משפוי כובע ולמטה ובפ״ג כתב הגרמה וכיצד וכו' וכמו שני חיטין יש בסוף הקנה וכו' שחט בתוך החיטין אם שייר מהן כל שהוא למעלה הרי זו כשרה שהרי שחט משפוי כובע ולמטה ובפירוש המשנה כתב בתוך הטבעת הגדולה יש כמו שני גרגרים מגוף שחוסי וקורין אותם חכמים חיטי. וכתב הטור משיפוע כובע ולמטה והוא קודם שיתחיל הכובע לשפע ולעלות.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:7:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:7:2)

**ומ"ש ולמטה עד ראש כנף הריאה וכו'.** באלו טריפות (דף מ"ה) תני ר' חייא בר יוסף קמיה דר' יוחנן כל הצואר כלו כשר לשחיטה מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה התחתונה אמר רבא תחתונה שהיא עליונה שאני אומר כל שפושטת צוארה ורועה ובלבד שלא תיאנס ופירש"י מטבעת הגדולה כרבי יוסי בר יהודה ומחלוקתו בפ"ק נקט לה ומיהו אנן קי"ל כר"ח בן אנטיגנוס דמשפוי כובע ולמטה כשרה דהיינו למעלה מן הטבעת התחתונה כדמפרש רבא תחתונה כשהבהמה תלויה [ברגליה] דהיינו אונות קטנות שהיא עליונה כשאוחזין בקנה והריאה תלויה למטה. כנפי כמה שהם נמתחים ופורשים כנפים למעלה אע"פ שהקנה יורד ביניהם עד מקום חיבורן.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:7:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:7:3)

**וכתב רבינו וכל שכנגד המקום הזה מבחוץ נקרא צואר,** ממה ששנינו שכל הצואר כשר לשחיטה נראה שכל הכשר לשחיטה נקרא צואר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:8:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:8:1)

**אנסה הבהמה עצמה.** שם בעי רב חנינא ואי תימא רב חנניא אנסה עצמה מהו תיקו יתיב ר' יוחנן ור"ש בן לקיש נפק מילתא מבינייהו אנס בסימנין ושחט פסולה. ופסק רבינו בשניהם ספק נבילה לפי שענין שניהם אחד וכיון שחלוקה ראשונה נשארה בתיקו גם השניה כמוה ור"י ור"ל שפסקו בחלוקה השנייה פסולה נאמר דס"ל כל תיקו דאיסורא לחומרא ולכן אמרו פסולה כלומר מספק אסורה באכילה וכן כשאמר רב ובלבד שלא תאנס משום ה"ט הוא דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואע"פ שנכתבו בגמרא דברי רבא קודם לבעיא זו הנשארת בתיקו לא היה סדרם כך דקודם נשאלה הבעיא ואח"כ אמר רבא ובלבד שלא תאנס או נאמר שחולקין על סתם גמרא שנשארה אצלו הבעיא בתיקו וה"ה לדין השני ולכן פסק רבינו כסתם גמרא א"נ דה"פ ובלבד שלא תאנס זהו מקום השחיטה בעי רבי חנינא האי שלא תאנס דוקא קאמרת דאם נאנסה פסולה או כשירה היא אלא לכתחלה בעי שלא תאנס וסלקא בתיקו ולא שאני לן בין אנסה עצמה לאנס השוחט בכלהו הוו ספק נבלה כסתם גמרא וטעם דין זה דכיון שאנסה הבהמה עצמה ומתחה הסימנין או שאנס השוחט את הסימנין ובשעת שחיטה במקום שחיטה שחט בסימנין אילו היו נשארים כן מתוחים אבל לפי שאחר השחיטה נתכווצו כמנהגן נמצאת השחיטה שלא במקומה לכך הויא ספק דבבחינת שעת השחיטה הוי כשרה ובבחינת אחר השחיטה וקודם לה הויא פסולה ולכן ה"ז ספק נבלה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:10:1)

**(ט-י) וצריך השוחט וכו' ואם שחט מן הצדדין שחיטתו כשרה.** משנה פרק הכל שוחטין (חולין דף י״ט:) השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה וס״ל לרבינו כמו שפירשו התוס' והר״ן דדיעבד אין לכתחלה לא ואפילו החזיר הסימנין גזירה אטו לא החזיר ואע״ג דתנן השוחט מן הצואר שחיטתו כשרה התם ע״כ אית לן למימר דאגב דקתני המולק דיעבד קתני נמי השוחט:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:10:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:10:2)

**וכמה הוא שיעור השחיטה וכו'.** משנה ריש השוחט (חולין דף כ״ז) השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ורובו של אחד כמוהו וכו' חצי אחד בעוף ואחד וחצי בבהמה שחיטתו פסולה ובגמרא השוחט דיעבד אין לכתחלה לא שנים בבהמה לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל איבעית אימא אאחד בעוף ואי בעית אימא ארובו של אחד כמוהו ורבינו פסק כחומרי דתרי לישני כמש״ל וכן דעת הרשב״א והרא״ש.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:10:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:10:3)

**ומ"ש רבינו רובו של זה ורובו של זה וכו'.** מסקנא דגמרא התם (דף כ"ט) דכ"ע מחצה על מחצה אינו כרוב ותניא בת"כ להבדיל בין הטמא ובין הטהור אין צ"ל בין חמור לפרה והלא כבר מפורשים הם אלא בין נשחט רובו של סימן לנשחט חציו וכמה בין חציו לרובו כמלא חוט השערה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:11:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:11:1)

**שחט חציו של וכו'.** ברייתא שם (דף כ"ח:) שחט שני חצאי סימנין בעוף פסולה ואין צ"ל בבהמה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:11:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:11:2)

**קנה שהיה וכו'.** גם זה ברייתא שם הרי שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו שחיטתו כשרה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:11:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:11:3)

**ומ"ש רבינו בין שהתחיל לשחוט במקום השלם וכו'.** דבר פשוט הוא שהכל אחד:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:12:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:12:1)

**כל השוחט וכו'.** פירקא קמא דחולין (דף ט') אמר רב יהודה אמר שמואל הטבח צריך שיבדוק בסימנין לאחר שחיטה ומדנקט הטבח סתם משמע שאפילו היה השוחט זריז ומהיר. ואמרינן תו בגמרא לא בדק מאי רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר ברבי ינאי טריפה ואסורה באכילה במתניתא תנא נבילה ומטמאה במשא במאי קא מיפלגי בדרב הונא דאמר בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיודע לך במה נטרפה מר סבר בחזקת איסור קיימא והשתא מתה היא ומר סבר בחזקת איסור אמרינן בחזקת טומאה לא אמרינן ורבינו פסק דנבלה ולחומרא ועוד דמסתבר טעמא דמתני' דבחזקת איסור קיימא והשתא מתה היא ולפיכך סמך לזה כל בהמה בחייה וכו' לפי שהוא טעם הדין:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:14:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:14:1)

**ובאיזה דבר שוחטין וכו'.** פרק קמא דחולין (דף ט"ז) גמרא השוחט במגל ובצור וכו'. א"ר חסדא אר"י ואמרי לה במתניתא תנא ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה אין שוחטין בה וכו' ופריך הגמרא אין שוחטין בה והתניא בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה אמר רב פפא בסימונא דאגמא ופירש"י עשב הגדל באגמי מים וכו' וכשהוא יבש חדוד וחותך ואין קיסמין נבדלין הימנו ע"כ. ולזה כיון רבינו באומרו קנה האגם לאפוקי סתם קנה שקיסמין נבדלין הימנו ונוקבין הושט:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:14:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:14:2)

**אבל אם היה כמו תלם בחודו וכו'.** מדברי רבינו ז"ל משמע שאין צריך שתחגור בה הצפורן אלא אפילו כל שהוא פסולה שכ"כ ואפי' היה התלם קטן ביותר ולא הזכיר חגירת הצפורן ומפיק לה מדאמרינן פ"ק דחולין (דף י"ז:) גמרא הכל שוחטין ולעולם שוחטין במערבא בדקי לה בשמשא בנהרדעא בדקי לה במיא רב ששת בדיק לה בריש לישניה רב אחא בר יעקב בדיק לה בחוט השערה בסורא אמרי בישרא אכלה בישרא לבדקה ואם איתא דלא מיפסל אלא בחגירת הצפורן למה להו למבדק בשמשא ובמיא ואמאי אמרינן בשרא אכלה וכו' הא כל שאין הצפורן נחגר בה כשירה ועוד דאמרינן לעיל בגמרא אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אסי דמיא לסאסא מאי ודמיא לסאסא אינה חוגרת בה הצפורן ואפילו חוט השערה אינה חוגרת. וכתב הרשב"א שכ"נ שהוא דעת הרי"ף ומיהו לאו דוקא כל שהוא דהא אוגרת קרינן לה ואוגרת כשמה שאוגרת שום דבר ואפי' חוט השערה אבל כשאינה אוגרת שום דבר כשרה והיינו דמיא לסאסא וכ"כ הר"ן בשם הרמב"ן. והרא"ש פסק כדי שתחגור בה הצפורן מדאמרינן שם בגמ' אמר רב הונא בר רב קטינא אמר ר"ל ג' פגימות הן וכו' ורב חסדא אמר אף פגימת סכין ואידך בחולין לא קא מיירי וכולן פגימתן כדי פגימת המזבח וכמה פגימת המזבח כדי שתחגור בה צפורן ומדקא מתמה הגמ' אדר"ל מ"ט לא מני איהו נמי פגימות סכין בהדי הנך ומהדרינן דבחולין לא קא מיירי הא לאו הכי הוה מני לה אלמא כולהו כר"ח ס"ל דאי לא מאי קא מתמהינן עליה דר"ל כי לא מני לה והנך אמוראי דהוו בדקי במיא ובשמשא אפשר שכל אחד היד נוהג מה שהיה סבור שהיה בדיקה יותר יפה אבל אה"נ ששיעור פגימת הסכין כדי שתחגור בה הצפורן הא לאו הכי כשירה. וכתב עוד הרי"ף לא הביא הא דרב חסדא י"מ דעתו שהוא סובר דהנך דבדקי בשמשא ובמיא וכו' פליגי אדר"ח וסברי דפגימה כל שהוא טרפה ואפילו אין הצפורן חוגרת בה ול"נ כיון דפסק דבעינן לבדוק אבישרא ואטופרא היינו כדי שתחגור בה הצפורן וכל פגימה שהוא מרגיש בה בצפורן היינו כדי שתחגור בה הצפורן הילכך לא הוצרך להזכיר ההיא דר"ח עכ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:17:1)

**(טו-יז) היה התלם מרוח אחת וכו'.** שם אמר רבא ג' מדות בסכין אוגרת לא ישחוט בה ואם שחט שחיטתו פסולה מסוכסכת לא ישחוט בה לכתחילה ואם שחט שחיטתו כשרה עולה ויורד בסכין שוחט בה לכתחלה ואמרינן התם היכי דמיא אוגרת וה"ד מסוכסכת אמר ר' אלעזר אוגרת משתי רוחות מסוכסכת מרוח אחת מאי שנא משתי רוחות וכו' דקאים ארישא דסכינא והדר פריך סוף סוף וכו' ומשני כגון שהוליך ולא הביא וכו' א"ל רב הונא בריה דר' נחמיה לרב אשי אמרת לן משמיה דרבא מסוכסכת פסולה והא אמר רבא מסוכסכת כשרה ל"ק כאן שהוליך והביא כאן שהוליך ולא הביא ע"כ. וי"א דכי מכשרינן מסוכסכת ה"מ היכא דקיימא ברישא דסכינא דההיא אוקימתא דקיימא ארישא דסכינא לא אידחיא לה אלא תרווייהו בעינן קיימא ארישא דסכינא והוליך ולא הביא. אבל רבינו והרי"ף סוברים דבין קיימא ארישא דסכינא בין באמצע אם הוליך ולא הביא כשרה דאע"ג דאוקימנא לה דקיימא ארישא דסכינא ה"מ מקמי דאוקימנא בהוליך ולא הביא אבל כיון דאוקימנא לה בהוליך ולא הביא תו לא צריכין לקיימא ברישא דסכינא וראיה לדבר מדאמרינן התם א"ל רב הונא לרב אשי וכו' כדכתבינן לעיל ל"ק כאן שהוליך והביא כאן שהוליך ולא הביא ומדלא קאמר כאן שהוליך ולא הביא וקיימא ארישא דסכינא ממילא שמעינן דבהוליך ולא הביא סגי אע"ג דלא קיימא ארישא דסכינא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:17:2)

**וכתבו** המרדכי והגהות מיימון דכי מכשרינן במסוכסכת דוקא בשהשוחט הרגיש בה קודם שחיטה ואומר שנזהר בה והוליך ולא הביא אבל אם מצא סכינו יפה קודם שחיטה ואחר שחיטה מצא בה פגימה מסוכסכת ואומר ברי לי שלא עשיתי אלא הולכה בלבד שחיטתו פסולה דכל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש עביד לה ולאו אדעתיה. ופי' עולה ויורדת כגון שנפגמה פגם גדול והוחלקו העוקצים במשחזת והוי הסכין נמוך שם:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:17:3)

**ומ"ש כנחש,** שכשהנחש הולך על גחונו מגביה ראשו מלפניו ושדרתו היא משוקעת וזנבו גבוה וביניהם כמו גומא כך היא הסכין מצד מה שהושחזה והואיל ואין בה פגם מותר לשחוט בה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:17:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:17:4)

**וסכין שפיה וכו'.** פרק השוחט (חולין דף ל״ב) גמרא דנפלה סכין והגביהה וכו', אמר רבא השוחט בסכין רעה אפילו כל היום כלו כשרה כלומר כיון דלא אפסיק לא שייכא ביה שהייה ולא אמרינן יצטרפו שהיות דליכא למיחש כלל לשהייה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:18:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:18:1)

**סכין חדה וכו'.** פרק הכל שוחטין (חולין דף י״ז:) א״ל רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי דמיא לסאסא מאי א״ל מאן יהיב לן מבשריה ואכלינן ופירש״י דמיא לסאסא אריסט״א זקן השבלים שאינו חלק כך סכין שאין פיה חלק אבל פגם אין לה אשפר״א בלע״ז:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:19:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:19:1)

**התולש קנה או שן וכו'.** כבר נתבאר למעלה כשאמר בין בצור וכו'. וכפלו רבינו הנה ג"כ להודיענו אם חברם לקרקע או אם היו מחוברין מעיקרן מה דינן.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:19:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:19:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:19:2)

**ומ"ש ואם נעצן בקרקע וכו',** בהכל שוחטין (דף ט"ו:) תנן השוחט במגל ובצור ובקנה שחיטתו כשרה ומקשה הגמ' השוחט בדיעבד אין לכתחלה לא וכו' ורמינהו בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית וכו'. ומסקנא דמתניתין דמכשר דיעבד בתלוש ולבסוף חברו רבי היא ופסל במחובר מעיקרו ומשמע דתלוש ולבסוף חברו אפילו בטליה כשר וכן נראה מדברי הרי"ף ורבינו וכן דעת בעל העיטור והרשב"א ודלא כהרא"ש דפסל בתלוש ולבסוף חיברו אם ביטלו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:21:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:21:1)

**לקח לחי של בהמה וכו'.** שם גמרא (דף י"ח) הכל שוחטין ולעולם שוחטין וכו', אמר רבה בר רב הונא שן תלושה וצפורן תלושה מותר לשחוט בה לכתחלה והא אנן תנן חוץ ממגל קציר והמגירה והשינים והצפורן מפני שהם חונקים שן אשן לא קשיא הא בחדא הא בתרתי צפורן אצפורן ל"ק הא בתלושה הא במחוברת.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:21:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:21:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:21:2)

**ומ"ש רבינו אבל בשן אחת הקבועה בלחי וכו' ואע"פ שהיא קבועה בו,** הוא משום דס"ל לרבינו דלא מיקרי מחובר אלא כשהוא מחובר לגוף אבל אם אינו מחובר לגוף אע"פ שהוא מחובר ללחי לא מקרי מחובר דה"ל לחי כבית יד ונראה דלפי זה ה"ה לצפורן המחוברת ליד והיד תלושה מן הגוף דלא מקרי מחובר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:22:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:22:1)

**ליבן סכין באור ושחט בה שחיטתו כשרה.** פ"ק דחולין (דף ח') א"ר זירא אמר שמואל ליבן סכין (באור) ושחט בה שחיטתו כשרה חידודה קודם לליבונה והא איכא צדדין בית השחיטה מרווח רווח. והרי"ף השמיט הא דר' זירא וכתב הר"ן דטעמא משום דאמרינן לקמן בפרקין (דף י"ז:) על בדיקת הסכין צריכה אבישרא ואטופרא ואתלת רוחתא ואמר רב יימר אתלת רוחתא לא צריכה מדר' זירא דבית השחיטה מרווח רווח ה"נ מרווח רווח ובודאי לא קי"ל כרב יימר וא"כ לא קי"ל כר' זירא. וה"ר יונה תירץ דל"ק דגבי דר"ז בית השחיטה רווח עד שאין הסימנים נכוין מחמת חום הסכין אפשר דלא רווח כל כך שלא תהא מורשא של סכין שיוצאה ומתפשטת חוץ לסכין נאחזת בצידי בית השחיטה וקורעתן אע"פ שכותלי בית השחיטה מתרחקין לכאן ולכאן. והראב"ד ז"ל תירץ דע"כ לא קאמר ר"ז אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא ומש"ה אסיקנא דלכתחלה צריכה בדיקה אתלת רוחתא ורב יימר הוא שהיה לומד לכתחלה מדיעבד דר"ז ואנן לא ס"ל כוותיה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:22:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:22:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:22:2)

**והטור** כתב סכין מלובנת לא ישחוט ואם שחט בה כתב הרמב"ם פסולה, וכבר ראיתי נוסחא אחת מספרי רבינו שכתב בה טרפה אבל נוסחת הר"ן כרבינו כשרה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:22:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:22:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:22:3)

**סכין שצדה אחת וכו'.** פ' הכל שוחטין (חולין דף ט״ו:) תנן השוחט במגל יד בצור ובקנה שחיטתו כשרה ופירש״י מגל יד יש לה שתי פיות האחת חלקה כסכין והאחת יש בה פגימות ובגמרא השוחט דיעבד אין לכתחלה לא דילמא אתי למעבד באידך גיסא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:23:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:23:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:23:1)

**השוחט צריך וכו'.** פרק הכל שוחטין (חולין דף י״ז:) צריכה בדיקה אבישרא ואטופרא ואתלת רוחתא מימרא דרב פפא ורב אשי, ורב אחא נמי בדקה הכי וא״ל רב אשי יישר וכן אמר רב כהנא וטעמא דצריכה בדיקה אבשרא משום דושט הוא רך ואטופרא משום דקנה הוא קשה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:23:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:23:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:23:2)

**וכתב** הטור בודק בהולכה ובהובאה על חודו בבשר לאט ובכוונת הלב שלא יפנה לבו לדברים בטלים ואח"כ בהולכה ובהובאה בצפורן שאינו יכול להרגיש יפה אם יבדוק בבשר ובצפורן ביחד וכן יעשה בשני הצדדין עכ"ל. והם דברי הרא"ש וכיוצא בזה כתב ה"ר יונה וז"ל צריך לכוין לבו במאד מאד הלא תראה כי יבדוק אדם פעמים ושלש ולא ירגיש בפגימה דקה ולאחר כן ימצאנה כי הכין לבו לאחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב עכ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:23:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:23:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:23:3)

**כתב** הראב"ד שצריך לשנות הצפורן אחר קצת הבדיקות שמא נפגם הצפורן בחודו של סכין ואילו יש פגימה בצדדין לא ירגיש בה לפי שעוברת בתוך פגימות הצפורן:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:24:1)

**וצריך לבדוק כן אחר וכו'.** פרק הכל שוחטין (חולין דף י') השוחט בסכין ונמצאת פגומה אמר רב הונא אפילו שבר בה עצמות כל היום פסולה חיישינן שמא בעור נפגמה ורב חסדא אמר כשרה שמא בעצם נפגמה ומסקנא והלכתא כוותיה דרב הונא בשלא שבר בה עצם והלכתא כוותיה דרב חסדא כששבר בה עצם. והנה על מ״ש רבינו וצריך לבדוק כן אחר שחיטה השיגו הראב״ד ז״ל וז״ל כבר הסכימו חכמים וכו'. מ״ש שהסכימו חכמים איני יודע היכן הסכימו כן שהרי רש״י והרשב״א כתבו כדברי רבינו. ומה שהקשה עליו שא״כ היו אומרים צריך כמ״ש צריך שיבדוק בסימנין, י״ל דלא דמו אהדדי דאילו סימנין כי לא בדק להו הוי נבלה או טרפה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ולכך שייך לומר צריך דמשמע ואם לא בדק פסולה וזהו ששאל לא בדק מאי כלומר נבלה הוי או טרפה הוי דליכא למימר דאיהו הוה שאיל אי כשרה אי טרפה ותנא במתניתין נבלה ומטמאה שאין לשום הסברות כל כך מחולקות א״ו מספקא ליה אי טרפה הוי אי נבלה הוי הרי שלשון צריך משמע שאם לא בדק אסורה ולהכי לא שייך למיתני גבי סכין צריך שיבדוק דמשמע ואם לא בדק אסורה וליתא דלא מיתסרא אלא היכא דנמצאת פגומה אבל היכא דלא נמצאת כגון שפשע או שכח ולא בדק ואבדה כשרה ומדלא אמרינן צריך שיבדוק ילפינן הכי ועוד דמדפסקינן כר״ח דהיכא דשבר בה אפילו נמצאת פגומה כשרה משום דס״ל דכה״ג לא מקריא ריעותא כ״ש היכא דנאבד דליכא ריעותא כלל ולא דמי לבדיקת הסימנין דהכא סכין אתרעאי בהמה לא אתרעאי.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:24:2)

**ומ"ש רבינו הרי זו ספק נבלה** ולא כתב נבלה כדאמר רב הונא פסולה י"ל דמשום דסכין אתרעאי בהמה לא אתרעאי יש לנו לומר שאפילו רב הונא לא פסל אלא מספק והראיה שאמר חיישינן שמא בעור נפגמה משמע שמן הספק הוא פוסל אותה ולכך כתב ז"ל הרי זו ספק נבלה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:24:3)

**ומ"ש לפיכך השוחט בהמות רבות וכו'.** שם ג"כ הוה עובדא וטרף רבי יוסף תליסר חיותא.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:24:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:24:4)

**ומ"ש או עופות רכים** שלא תאמר בעור הבהמה שהוא קשה הוא דחיישינן שמא בעור נפגמה אבל בעור עוף דרכיך ליכא למיחש הכי קמ"ל דלא שנא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:26:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:26:1)

**כל טבח שלא בדק הסכין שלו וכו'.** פרק הכל שוחטין (חולין דף י״ח) גמרא חוץ ממגל קציר וכו' א״ר הונא האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם משמתינן ליה ורבא אמר מעברינן ליה ומכרזינן אבשריה דטרפה הוא ול״פ כאן בשנמצאה סכינו יפה כאן בשלא נמצאה סכינו יפה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:26:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:26:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:26:2)

**וכתב** הטור בשם הרא"ש והאידנא נהגו שממנים אנשים ידועים על השחיטה ולהם מחלו חכמים כבודם כי הם זריזים וזהירים ומתוך כך נתבטל בדיקת החכם לגמרי גם למי ששוחט לביתו אף כי אינו נכון כי הרבה צריך יישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין עכ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:27:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:27:1)

**כמה הוא אורך הסכין וכו'.** משנה בהשוחט (דף ל') אפילו כל שהוא אפילו כאיזמל כשר ובגמרא אמר רב מנשיא באיזמל שאין לו קרנים ומשמע שרבינו מפרש דשאין לו קרנים דקאמר היינו שלא יהיה עוקץ בראש האיזמל. וכתב הר"ן דכיון דלא ידעינן שיעורה השוחט בסכין צריך ליזהר ולשער לפי אומד דעתו שכשיוליך ויביא בה שלא ידרוס אבל בקטנה יותר מדאי לא ישחוט דהא במחטא דאושכפי מספקא לן בגמרא ואזלינן לחומרא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:28:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:28:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:28:1)

**ומתי שוחטין וכו'.** משנה פ' הכל שוחטין (חולין דף י״ג) השוחט בלילה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה ובגמ' השוחט דיעבד אין לכתחלה לא ורמינהי לעולם שוחטין בין ביום בין בלילה וכו' אמר ר״פ כשאבוקה כנגדו. וכך הם דברי רבינו שאם אבוקה כנגדו שוחטין לכתחלה ואם שחט באפלה שחיטתו כשרה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:29:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 1:29:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/1:29:1)

**השוחט ביוה״כ וכו'.** משנה פ' הכל שוחטין (חולין דף י״ד) השוחט בשבת וביוה״כ אע״פ שמתחייב בנפשו שחיטתו כשרה ואוקמוה בגמרא (דף ט״ו) דה״ק אע״ג דבמזיד מתחייב בנפשו הוא הכא דבשוגג שחיטתו כשרה ומשום דלשון מתחייב בנפשו דהיינו מיתת ב״ד לא שייך ביוה״כ ומתני' אגב שבת תניא תיקן רבינו וכתב היה מתחייב בנפשו או מלקות על יוה״כ שחיטתו כשרה: