## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows Chapter 12

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:1:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:1:1)

**כל הנדרים והשבועות וכו' שאין הבעל מפר אלא נדרי עינוי נפש.** מבואר בתורה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:1:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:1:2)

**ומ"ש דה"ה שמפר נדרים שבינו לבינה.** בר"פ בתרא דנדרים (דף ע"ט:) יליף לה מקרא. אבל מ"ש שהאב מפר כל מין נדרים ושבועות, הרא"ש והר"ן כתבו שם שגם האב אינו מפר נדרים שאין בהן עינוי נפש וכתב הרא"ש דהכי איתא בהדיא בספרי. וכתב בעל מ"ע שחכמי לוני"ל הקשו לרבינו מההיא דספרי, והשיב דקשה לו עליה מדלא אישתמיט שום אחד משני הגמרות ולא התוספתא להזכיר אותה דרשא דספרי ולפיכך סובר דליתא לההיא דרשא אלא אליבא דר"ש דסתם ספרי כוותיה ולא קיימא לן הכי אלא נקיטינן כפשטיה דקרא שלא חילק באב אלא אמר כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום עכ"ל. ודבר תימה הוא לדחות ברייתא דספרי משום דלא נזכרה בגמרות ובתוספתא ואף על גב דסתם ספרי ר"ש כיון דלא אשכחן מאן דפליג עליה בהא משמע דדברי הכל היא ובכמה מקומות פוסק רבינו כברייתא דספרי אף על פי שלא נזכרה בגמרות ולא בתוספתא. ומה שטען מפשטיה דקרא איכא למימר דכיון דכתיב בין איש לאשתו בין אב לבתו הוקשו זה לזה לכל דבריהם מהכא דריש לה בסיפרי, ומ"ש שלא נזכר בשתי גמרות נכתב שלא בהשגחה שבירושלמי ריש פ"ב דנדרים אמרו בהדיא כשם שהבעל אינו מפר אלא נדרים שיש בהם עינוי נפש ודברים שבינו לבינה אף האב אינו מפר אלא נדרי עינוי נפש ודברים שבינו לבינה, וגם גמרא דידן איכא למימר נמי דלא נשמט מלהזכיר זה שהרי בריש פרק בתרא דנדרים דייק גמרא נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש אינו מפר והתניא בין איש לאשתו בין אב לבתו מלמד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה ואם איתא לא ה"ל לאיתויי אלא בין איש לאשתו ומדמייתי נמי בין אב לבתו משמע דהיינו לומר דהוקשו זה לזה. והרמב"ן בפירוש התורה כתב דברי ספרי והירושלמי. והר"א מזרחי כתב שם שרבינו סמך על מ"ש בפ"ב דנדרים כל הנדרים והשבועות האב מפר שנאמר ואם הניא אביה אותה כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום אבל הבעל אינו יכול להפר אלא נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש שנאמר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו והוא הדין שבינו לבינה שנאמאר אלה החקים כו' בין איש לאשתו כו' עכ"ל. וכראותי דבריו אלו נשתוממתי איך רבינו בתשובתו לא הביא ראיה מזה המאמר ולא עוד אלא שכתב שלא נזכר דבר זה בשתי הגמרות וגם הרמב"ן והרא"ש והר"ן היאך אפשר שנעלם מהם מאמר זה ובדקתי בכל הפרק הנזכר ולא מצאתי מאמר זה והייתי נבהל היאך העיד הר"א מזרחי על מאמר זה שהוא בפרק הנזכר, ועיינתי בסמ"ג ומצאתי שכתב בלשון הזה כל הנדרים והשבועות האב מפר ביום שמעו שנאמר ואם הניא אביה אותה ביום שמעו כל נדריה וכו' אבל הבעל אינו יכול להפר אלא נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש שנאמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו והוא הדין שמפר בנדרים שבינו לבינה שנאמר אלה החקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו וכו' כדאמרינן בפרק אחרון דנדרים עכ"ל. ואין ספק שהר"א מזרחי חשב שמ"ש סמ"ג כדאמרינן פרק אחרון דנדרים קאי לכל הדברים גם ארישא ואינו כן דלא קאי אלא למאי דסמיך ליה שהוא מפר נדרים שבינו לבינה אבל כל הדברים הקודמים אינם אלא דברי סמ"ג עצמו מועתקים מדברי רבינו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:2:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:2:1)

**ומה שכתב ומה בין נדרים שיש בהם עינוי נפש לדברים וכו'.** מבואר שם בגמרא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:4:1)

**אחד עינוי וכו' ואחד עינוי שהוא לזמן מרובה או לפי שעה.** נראה שלמד כן מדאמרינן בגמ' (דף פ') ור' יוסי סבר ניוול דחד יומא לא שמיה ניוול משמע דלרבנן שמיה ניוול וכיון דחד יומא הוי ניוול משמע לרבינו דה"ה אפילו שעה אחת:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:5:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:5:1)

**ומ"ש אפילו נדרה ממאכל רע או ממין שלא טעמה מימיה ה"ז יפר.** תוספתא בפרקין:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:6:1)

**נדרה משתי ככרות וכו'.** פלוגתא דשמואל ור"י בפ' בתרא דנדרים (דף פ"ב) ופסק כר"י וכ"פ הרא"ש ופירשו הרא"ש והר"ן דעל אחת מצטערת ועל אחת אינה מצטערת היינו שהאחת פת נקי והאחת פת קיבר ואינה רגילה לאכול פת קיבר עכ"ל. ואע"פ שאפי' נדרה ממין רע ולא טעמה אותו מעולם מפר כמו שנתבאר בסמוך, י"ל דשאני התם שלא נדרה אלא מאותו מין בלבד אבל הכא שנדרה גם מדבר שמצטערת עליו מוכחא דלית לה עינוי באידך כיון שהוא הפר לה ההיא דמצטערת עליה. א"נ שאני התם דנדרה מהמין כולו אבל הכא דלא נדרה אלא מככרות אלו לבד לא. ופירש עוד הרא"ש דעל אחת מצטערת ועל אחת אינה מצטערת כגון שאין לה פת אחר לאכול היום והיא מתענה אם לא תאכל אחת מהן. וכתב רבינו ירוחם דלא אמרי' דמותרת בשניהם מטעם שהותר מקצתו הותר כולו דלא אמרו כן אלא בהתרת חכם שהוא עוקר הנדר מתחלתו אבל לא בהפרת הבעל ומתני' היא בפ' ואלו נדרים נדרה מן התאנים ומן הענבים הפר לתאנים אינו מופר עד שיפר אף לענבים וכתבה רבינו בפרק י"ג:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:7:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:7:1)

**נדרה שלא תאכל וכו'.** משנה בפרק י"א דנדרים (דף ע"ט:) קונם פירות העולם עלי ה"ז (יכול) להפר פירות מדינה זו עלי יביא לה ממדינה אחרת פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו ה"ז יפר דברי ר' יוסי, ובגמרא (דף פ"ב) אמר שמואל משמיה דלוי כל נדרים בעל מיפר לאשתו חוץ מהנאתי על פלוני שאינו מפר אבל הנאת פלוני עלי מפר ואותיבנא עליה דשמואל דאמר הנאת פלוני עלי מפר ממתני' ושני מתני' ר' יוסי היא כלומר ואיהו דאמר כרבנן ופסק רבינו כרבנן וכך הם דבריו בפירוש המשנה וכן פסקו הרא"ש והר"ן וא"כ אפילו אוסרת פירות פלוני או הנאתו אע"פ שאינו חנוני ולא היתה פרנסתו ממנו הפר דהא סתמא אמר שמואל הנאת פלוני עלי מפר וכתבו הרא"ש והר"ן דטעמא משום דהוו נדרי עינוי נפש דשמא תצטרך ממנו ואין כן דעת רבינו אלא דברים שבינו לבינה הם. ויש לתמוה על רבינו למה לא הזכיר דין אוסר הנאת פלוני עליה דמפר כשמואל דדחי ליה לדר' יוסי מקמיה, ואפשר שסמך על מ"ש נדרה שלא ליהנות לבריות דמפר כדי שלא יהא זקוק להאכילה משלו בלבד דההוא טעמא שייך קצת באוסרת הנאת פלוני עליה. ואפשר שרבינו מפרש כפירוש אחרים שכתב הר"ן דכי שני בגמרא מתני' ר' יוסי היא מסיים בה ומאי אינו יכול להפר משום עינוי נפש אבל מפר משום נדרים שבינו לבינה ולפיכך פירש דשמואל נמי משום נדרים שבינו לבינה קאמר דמפרש כר' יוסי ומה שהקשה הר"ן על פירוש זה דא"כ הל"ל מתני' ר' יוסי היא וכו'. י"ל דתרי שינויי קאמר חדא דמתני' ר' יוסי ושמואל דאמר כרבנן א"נ דשמואל נמי כר' יוסי ומודה ר' יוסי שהוא מפר משום דברים שבינו לבינה. ומ"מ מ"ש [לקמן הלכה ח'] וכן אם אסרה הנאתה על אומה וכו' קשה דמאי איריא אומה אפי' לא אסרה אלא הנאת איש אחד נמי וכדשמואל. וי"ל דלישנא דמתני' נקט כמו שאבאר ולאו למידק מינה כתבה ולפי מה שאכתוב דהתם משום שמשיאה שם רע לא קשה דיוקא דבאיש אחד ליכא שם רע. ועוד דהתם אסרה עצמה על אחרים והכא אסרה הנאת אחר על עצמה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:8:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:8:1)

**ומ"ש רבינו וכן אם נדרה שלא ליהנות לבריות וכו'.** משנה שם (דף פ"ג:) קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר ואיפליגו אמוראי דרבא אמר דבעל בכלל בריות ועולא ורב נחמן אמרי דאינו בכלל בריות ופסק רבינו כוותייהו דרבים נינהו ואע"פ דבמתני' תנן אינו מפר פסק רבינו דיפר משום דמשמע דמתני' ר' יוסי היא אבל רבנן סברי יפר. א"נ דמתני' דקתני אינו מפר היינו משום נדרי עינוי נפש אבל משום דברים שבינו לבינה יפר וכשמואל דאתי כר' יוסי:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:8:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:8:2)

**וכן אם אסרה וכו'.** בסוף נדרים (דף צ':) תנן האשה שאמרה נטולה אני מן היהודים יפר לחלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים. וכתב רבינו בפירוש המשנה פירוש נטולה מן היהודים שהיא אסרה הנאת עצמה על כל היהודים ויהיו כולם מודרים הנאה ממנה ואמרו יפר חלקו הוא מאמר דחוי לפי שהוא מאמר רבי יוסי וכו' אבל חכ"א שיפר הנדר כולו עכ"ל. ויש לדקדק שאוסרת עצמה על כל היהודים מאי איכפת ליה שלא יהנו היהודים ממנה ושמא י"ל שאין הלשון מדוקדק וה"ל כאילו כתב שאסרה הנאת האומה עליה. וי"ל דאוסרת הנאה על כל האומה לא ניחא ליה משום שמשיאתו שם רע וכדאמרינן בפ' המדיר (כתובות ע"ב) גבי נדרה שלא תשאיל ולא תשאל ומש"ה יפר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:9:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:9:1)

**האשה שאמרה לבעלה וכו'.** בפרקא בתרא דנדרים (דף פ"א:) דאמר רב ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו לבינה וכו' ה"ד אילימא דקאמרה הנאת תשמישי עליך למה לי הפרה הא משעבדא ליה אלא באומרת הנאת תשמישך עלי וכדרב כהנא דא"ר כהנא הנאת תשמישי עליך כופה ומשמשתו הנאת תשמישך עלי יפר שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:9:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:9:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:9:2)

**ומ"ש וכן הוא שאמר לה הנאת תשמישי אסורה עליך וכו'.** בפ"ב דנדרים (דף ט"ו:):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:10:1)

**אמרה יקדשו ידי לעושיהן או שנדרה וכו'.** בפ' אע"פ (כתובות נ"ח:) תנן המקדיש מעשה ידי אשתו ה"ז עושה ואוכלת המותר ר"מ אומר הקדש ר"י הסנדלר אומר חולין ובגמ' (דף נ"ט) אמר שמואל הלכה כר"י הסנדלר ומי אמר שמואל הכי והא תנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר וכו' ר"י בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור (לו) ואמר שמואל הלכה כר"י בן נורי וכו' א"ר הונא בריה דרב יהושע באומר יקדשו ידי לעושיהן דידים איתנהו בעולם וכי אמרה הכי מי מיקדשה הא משעבדא ליה דאמרה לכי מיגרשה ומי איכא מידי דאילו השתא לא קדוש ולקמיה קדוש וכו' אלא א"ר אשי קונמות קא אמרת שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו וכו' ונקדשו מהשתא אלמוה רבנן לשעבודיה דבעל כי היכי דלא תיקדש מהשתא (ופירש"י) אמר שמואל הלכה וכו' אלמא לכשיגרשנה חל הנדר אלמא אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם שעדיין לא גירשה וכו' דקדושת הגוף נינהו כקדושת מזבח שאין להם פדיון כך אין פדיון לקונם להיות ניתר למי שנאסר עליו וכו' וכיון דקדושת הגוף הוא מפקיע מידי שעבוד שהיא משועבדת לבעלה וחייל וכו'. אלמוה רבנן לשעבודיה דבעל בעודה תחתיו עכ"ל. וכתב הר"ן ומיהו משמע דדוקא באומרת יקדשו ידי לעושיהן הא לאו הכי אפי' לכי מיגרשה לא חייל דאין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם (על חבירו) ולפיכך אני תמה על מ"ש הרמב"ם בפרק י"ב מנדרים (אמרו יקדשו ידי לעושיהם וכו') דמשמע דבנדרה נמי שלא יהנה במעשה ידיה צריך להפר ואמאי והא דבר שלא בא לעולם הוא עכ"ל. ואפשר היה לומר דהא דכתב רבינו אבל צריך הוא להפר שלא יגרשנה וכו' לא קאי אלא לאמרה יקדשו ידי לעושיהן בלבד. ויותר נכון לומר דאתרווייהו קאי וטעמא משום דכיון דאסיקנא דקונמות מפקיעים מידי שעבוד ומדינא חייל השתא אי לאו דאלמוה רבנן לשעבודא ככל דבר שבא לעולם חשיב, וסובר עוד רבינו דהשתא דאסיקנא כדרבא דאמר הקדש מפקיע מידי שעבוד אומרת יקדשו ידי לעושיהן שפיר מיתסר עליה דבעל אע"ג דמשעבדא ליה דהא ידים גופייהו קדושות ומפקעת מידי שעבוד אלא דאלמוה רבנן לשעבודיה דבעל בעודה תחתיו הילכך בין באומרת יקדשו ידי לעושיהן בין באומרת קונם מעשה ידי עליך חל הנדר לכשתתגרש:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:11:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:11:1)

**נשבעה או נדרה שלא יהנה בה לא אבי וכו'.** משנה פרק בתרא דנדרים (דף פ"ה) קונם שאני עושה על פי אבא ועל פי אביך על פי אחי ועל פי אחיך אינו יכול להפר.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:11:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:11:2)

**ומ"ש וכן אם נדרה שלא אתן מים לפני בהמתך וכו'.** בר"פ בתרא דנדרים (דף פ"א:) קונם שלא אתן מים לפני בהמתך ותבן לפני בקרך אינו יכול להפר כך היא גירסת רבינו וטעמא משום דנהי שהיא חייבת ליתן תבן לפני בהמתו ולא לפני בקרו כמ"ש בפרק כ"א מהל' אישות תבן דוקא הוא דחייבת ליתן לפני בהמתו אבל לא מים משום דסתם השקאת בהמה בנהר או במעיין היא ואין דרך הנשים לצאת חוץ לבית דכל כבודה בת מלך פנימה הילכך לא חל עליה חובת ההשקאה אפילו כשהמים בתוך הבית. ולפי זה בדוקא נקט בברייתא מים לפני בהמתו דאינה חייבת בה אע"פ שהיא מחוייבת ליתן לפניה תבן ולפני בקרו אף תבן לא מחייבא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:12:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:12:1)

**יש לבעל ולאב להפר נדרים שעדיין לא חלו וכו'.** (שם דף צ') פלוגתא דר' נתן ורבנן ופסק כרבנן דאמרי בהפרה אע"פ שלא חל הנדר מיפר וכן פסקו הרא"ש והר"ן בשם הרמב"ן. וכתב רבינו ירוחם בשם ה"ר יונה דהיינו דוקא בתולה בזמן משום דממילא חייל אבל תולה במעשה אינו מפר עד שיחול:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:13:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:13:1)

**האב או הבעל שאינם שומעים וכו'.** בפרק נערה המאורסה (נדרים דף ע״ב:) בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ושמע אישה דוקא או לאו דוקא והדרינן למפשטה מכמה מתנייתא ודחו להו ובתר הכי גרסינן (דף ע״ג) בעי רמי בר חמא חרש מהו שיפר לאשתו פירוש המדבר ואינו שומע את״ל בעל מפר בלא שמיעה משום דבר מישמע הוא אבל חרש דלאו בר מישמע הוא (לא) היינו דר' זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכו' אמר רבא ת״ש ושמע אישה פרט לאשת חרש ש״מ ומשמע לרבינו דכיון דאמר את״ל בעל מפר בלא שמיעה ומסמיך ליה אדר' זירא משמע דהכי קי״ל וכן כתב הר״ן בשם הרמב״ן ודלא כהרא״ש שכתב דבעיא קמא לא איפשיטא ולחומרא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:14:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:14:1)

**השוטה אינו מפר וכו'. הקטן אין לו אישות לפיכך אינו מפר: והבעל מפר נדרי שתי נשיו כאחת וכן האב מפר נדרי ב' בנותיו כאחת.** בפרק נערה מאורסה איבעיא להו בעל מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת אותה דוקא או לאו דוקא. וכתב הר"ן דבאב נמי מיבעיא ליה דהא כתיב ביה אותה אמר רבינא ת"ש אין משקין שתי סוטות כאחת מפני שלבה גס בחברתה ר' יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והשקה אותה לבדה ומפרש רבינו דרבינא מרבנן פשיט לבעיין דלא משמע להו אותה דוקא דהא יהבי טעמא מפני שלבה גס בחברתה והכי איתא בתוספתא בשם ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר"ש שאם היו על אשתו ה' נדרים או שהיו לו ה' נשים ונדרו כולן ואמר מופר לכולכן מופרין והרא"ש והר"ן כתבו בשם הרמב"ן דבכמה דוכתי דכ"ע אותה דוקא ות"ק דאמר מפני שלבו גס גם בה לא פליג אדוקיא דאותה אלא טעמיה דקרא קא מפרש:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:15:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:15:1)

**הפרת נדרים כל היום ואינה מעת לעת כיצד נדרה בתחלת ליל שני וכו'.** משנה בפ' נערה מאורסה (דף נ"ט) ואע"ג דמייתי בגמ' ברייתא דאיכא תנאי דס"ל מעת לעת הא איפסיקא בגמ' דלית הלכתא כוותייהו ואע"ג דאיכא ספרים דגרסי בגמ' דהלכתא כוותייהו כבר כתב הרא"ש שר"ח והרי"ף לא גרסי הכי וראוי להחמיר כמותם עכ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:17:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:17:1)

**(טז-יז) נדרה ושהתה כמה ימים וכו': נערה מאורסה שנדרה ושמע אביה והפר וכו':**


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:18:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:18:1)

**שמע הבעל או האב ושתק כדי לצערה וכו'.** מסקנא דגמ' ס"פ נערה מאורסה (דף ע"ח:) וכתב הר"ן דשותק ע"מ לקיים לאלתר שוב אינו יכול להפר אפי' בו ביום:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:18:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:18:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:18:2)

**נדרה והפר לה האב או הבעל וכו'.** משנה בפ"ד דנזיר (דף כ"ג):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:18:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:18:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:18:3)

**ומ"ש ומכין אותה מכת מרדות.** שם דברי ר' יהודה ומשמע לרבינו דלאו לאיפלוגי אתא אלא לפרש דברי ת"ק:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:19:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:19:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:19:1)

**נדרה ועברה על נדרה וכו':**


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:20:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:20:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:20:1)

**שמע נדרה ושתק וכו'.** משנה בפרק בתרא דנדרים (דף פ"ז:) יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין יפר יודע אני שיש מפירים אבל איני יודע שזה נדר ר"מ אומר לא יפר וחכ"א יפר ופירש הר"ן יודע אני שיש נדרים שמה שנדרה אשתו הוי נדר גמור אבל אינו יודע שיש מפירים שבעל מיפר שום נדר (לא של עינוי נפש ולא שבינו לבינה יפר לאחר מיכן) כשנודע לו שהבעל יכול להפר יפר תוך אותו היום שנודע לו דעד ההוא יומא לא קרינן ביה יום שמעו יודע אני שיש מפירין שיש מקצת נדרים שהבעלים מפירים אותם אבל איני יודע שזה הנדר מאותן נדרים שהבעל מפר אותם, וידוע דהלכה כחכמים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:21:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 12:21:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:21:1)

**נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו וכו' עד סוף הפרק.** משנה שם (דף פ"ו:):