## Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows Chapter 8

###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:2:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:2:1)

**(א-ב) מי שנדר או נשבע וכו'. כיצד נשבע או נדר שאינו נושא אשה פלונית שאביה רע וכו'.** משנה פ' פותחין (דף ס"ה) ר"מ אומר יש דברים שהם כנולד ואינם כנולד ¹וחכמים מודים לו כיצד אמר קונם שאיני נושא (את פלונית) שאביה רע אמרו לו שמת או שעשה תשובה קונם לבית זה שאני נכנס שהכלב רע או שהנחש רע בתוכו וכו' אמרו לו מת הכלב או שנהרג הנחש ובגמ' מת נולד הוא אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר ור"י אמר כבר מת וכבר עשה תשובה ואסיקנא לר"י בקשיא. ופירש הר"ן יש דברים שהם כנולד ואינם כנולד לפי שהוא כתולה נדרו בדבר דכיון שאמר שאביה רע משמע כל זמן שאביה רע ולפיכך כשמת או עשה תשובה וכו' שרי ומש"ה שרי בלא שאלת חכם והכי איתא בירושלמי עכ"ל. וכן פסק הרא"ש וכן נראה מדברי רבינו:

footnotes:
¹ נ"א ואין חכמים וכבר ציינתיו למעלה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:4:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:4:1)

**(ג-ד) ומ"ש אבל הנודר או הנשבע שאינו נושא פלונית הכעורה וכו'.** משנה שם (דף ס"ו) בסוף הפרק ומבואר שם שאם היתה כעורה בשעת הנדר ואחר כך ייפוה אליבא דת"ק דקי"ל כוותיה הנדר חל ולפיכך כתב רבינו ונמצאת נאה. וא"ת מ"ש מאומר קונם שאני נושא פלונית שאביה רע ושמע שמת או שעשה תשובה אע"פ שאחר הנדר מת או עשה תשובה מותר כתב הריב"ש כבר תרגמה הרשב"א דשגיאה היא לפי שאין אשה כעורה עשויה להיות נאה לכך לא היה בדעתו שתהא מותרת לו לכשתהא נאה אבל באביה רע עשוי הוא לעשות תשובה ועשוי הוא למות הילכך אומדין דעתו דכי אמר שאביה רע כל זמן שאביה רע קאמר עכ"ל. וגם הר"ן כתב כן. וכתב עוד הר"ן א"נ אי אמר שאני נושא אשה פלונית שהיא כעורה כדקתני שאביה רע ה"נ דמשמע כל זמן שהיא כעורה אבל הכא כיון דלפלונית כעורה קאמר לא משמע כתולה נדרו בדבר עכ"ל.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:4:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:4:2)

**ומ״ש קונם שאין אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי וכו' ולא עוד אלא מי שראה אנשים מרחוק וכו'.** משנה בפרק ארבעה נדרים (נדרים דף כ״ה) וכתב הר״ן דטעמא שהוא מוטעה בעיקר הנדר שלא היה דעתו מעולם על אביו וכל שיש בעיקר הנדר טעות אין פיו ולבו שוים ובטל מעצמו ומש״ה בקונם אשתי נהנית לי בעינן שיאמר בפירוש שגנבה את כיסי דאי לא אע״פ שהיה דעתו בשביל כך מ״מ כיון שלהדיר את אשתו נתכוון ליכא טעות בעיקר הנדר אבל כאן שלא נתכוון את זה מעולם הרי הנדר בטל מאליו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:4:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:4:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:4:3)

**כתב** הראב"ד והוא בכלל נדרי שגגות שהם מותרים. א"א אין כאן מקום למה שכתב ואין זה כתולה וכו' עכ"ל. ואני אומר שאיני רואה כאן מקום להשיג שמ"ש ואין כאן תולה נדרו בדבר וכו' היינו לומר כל אלו החלוקות מותרות אבל אין טעמם שוה דרישא הוי טעמא משום דהוי כמי שתולה נדרו בדבר וסיפא אינו מטעם זה אלא משום דהוי כנדרי שגגות וכן מפורש בגמ' בפ' פותחין (דף ס"ה:) אמתני' דר"מ אומר יש דברים שהם כנולד ואינם כנולד:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:5:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:5:1)

**מי שנדר או נשבע ונולד לו דבר וכו' כיצד אסר את עצמו בהניית פלוני וכו'.** משנה ריש פרק פותחין (דף ס"ו) ופסק כחכמים:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:6:1)

**כל נדר שהותר מקצתו וכו' כיצד ראה אנשים מרחוק וכו'.** משנה בפ' ארבעה נדרים (נדרים דף כ״ה:) וכב״ה.


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:2
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:6:2)

**ומ"ש ואפילו אם אמר אילו הייתי יודע כן וכו' אבל אם אמר כשהגיע אליהם וכו'.** שם (דף כ"ה) אמר רב דכ"ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כלכם אסורים חוץ מאבא דכולהו אסורים ואביו מותר לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורים ואבא מותר. ואע"ג דרבא פליג עליה דרבה כיון דאיכא למימר דהלכתא כרבה משום דהוה רביה דרבא ואיכא למימר דהלכתא כרבא משום דבתרא הוא נקטינן כרבה לחומרא. ופירש הר"ן דכ"ע כולם אסורים ואביו מותר משום דלא מיקרי כה"ג נדר שהותר מקצתו הותר כולו לפי שכיון שבשעת הנדר אמר כולכם אסורים ועכשיו ג"כ מעמיד דבריו הראשונים לגבי האחרים באותו לשון ממש שאמר בתחלה אע"פ שמוציא אביו מן הכלל אפילו הכי אין זה נדר שהותר מקצתו לפי שאביו לא נכנס מעולם במשמעות הנדר ולגבי האחרים הרי הוא כולכם שאמר בתחלה. לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר וכו' וב"ה כר"ע דכיון דהכא איכא תרתי חדא דאיכא טעות גמור לגבי האב ולגבי האחרים ג"כ יש טעות בלשון שהוא אומר שאילו היה יודע שאביו ביניהם אפילו האחרים לא היה אוסר אותם באותו לשון שאסרם לפי שהיה מקפיד שהיה מובן מדבריו אפי' רגע כמימרא שיהא אבא בכלל האיסור ולפיכך הוא אומר שלא היה אומר כולכם אלא פלוני ופלוני וכיון דאיכא תרתי דהיינו טעות גמור לגבי אביו וטעות בלשון לגבי האחרים ס"ל לב"ה מיקרי נדר שהותר מקצתו הותר כולו עכ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:3
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:6:3)

**וכתב** הטור דהא דכולם מותרים דוקא כשהחליף את דבריו שאמר תחלה כולכם אסורים ולבסוף אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר או שאמר תחלה (כשראם מרחוק ולא הכירם) יהיו אסורים לזה ולזה ואח"כ החליף דבריו לומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא אבל אם בשעת האיסור אמר כולכם אסורים וגם בשעת חזרה אומר הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא או שאומר בשעת האיסור יהו אסורים לזה ולזה ובשעת חזרה אומר הייתי אומר פלוני ופלוני אסורים ואבא מותר שלא החליף לשון הנדר בין שעת איסור לשעת חזרה לא הותרו האחרים עכ"ל. והם דברי התוספות והרא"ש וכן משמע מדברי רבינו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:4
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:6:4](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:6:4)

**וכתב** הר"ן איכא מ"ד דכי אמרינן דבמעמיד (דבריו) כלם אסורים דוקא דומיא דמתניתין שלא היה יודע שאביו ביניהם הילכך כיון שהוא מעמיד אין כאן נדר שהותר מקצתו לפי שאביו לא היה מעולם בכלל הנדר אבל כשכולם בכלל ונשאל על אחד מהם כיון שהותר אחד מהם ע"י שאלה הותרו כולם ואין כן דעת הרמב"ם בהלכותיו שהוא סובר דאפילו כה"ג לא אמרי' נדר שהותר מקצתו הותר כולו אלא במשנה אבל במעמיד לא וכדבריו נראה לי להכריע עכ"ל:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:7:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:7:1)

**וכן האומר היין קרבן עלי וכו'.** משנה בפ' פותחין (דף ס"ו) קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים אמרו לו והלא המיושן יפה למעיים הותר במיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. ובפ"ג דנדרים (דף כ"ו:) גבי נדר שהותר מקצתו איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב וכו' מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר כל הבצלים אסורים וכופרי מותר לא באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסורים וכופרי מותר. וכתב הר"ן איתיביה כלומר וקשיא לרבא דאמר במעמיד פליגי וכו' וכ"ש דקשיא לרבה דאמר דבמעמיד ד"ה כולם אסורים ואביו מותר וא"כ מאי דמשני לא באומר אילו הייתי יודע וכו' הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסור וכופרי מותר אליבא דכ"ע צריך לאוקמה הכי ומינה יליף לנודר מן היין וכמ"ש רבינו:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:8:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:8:1)

**כל הנודר או נשבע וכו' כיצד היה טעון משא של צמר וכו'.** משנה פ' הנודר מן הירק (נדרים דף נ״ה) אמר קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות בגיזי צמר הפשתן עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר' יהודה אומר הכל לפי הנדר טען והזיע והיה ריחו קשה ואמר קונם צמר ופשתים עולים עלי מותר להתכסות ואסור להפשיל לאחוריו ובגמ' תניא כיצד אמר ר' יהודה הכל לפי הנודר היה לבוש צמר והיצר ואמר קונם צמר עולה עלי אסור ללבוש ומותר לטעון היה טעון פשתן והזיע ואמר קונם פשתן עולה עלי מותר ללבוש ואסור לטעון. ופירש הר״ן והיצר שהמלבוש היה צר ונצטער בו. וכתב הרא״ש בשם הרמב״ן קא פסיק חד מרבותינו כר״י וכן מסתבר אע״ג דתני ליה כיחידאה לית לן ראיה דפליגי רבנן עליה ועוד הא סתם תנא הכל לפי הנודר דתנן בפרק קונם שלא נתכוון זה אלא לשום אכילה ושתיה עכ״ל. וכתב הר״ן ומסתברא לי דברייתא פליגא אמתניתין בסבריה דר' יהודה דתנא דמתניתין ס״ל דר״י מודה לת״ק דכל היכא דליכא הוכחה לבישה משמע ולא טעינה ור״י דברייתא משמע דס״ל דלמישרי טעינה נמי בעי הוכחה אבל כל היכא דליכא הוכחה אסור אף בטעינה וכו' זה מה שנ״ל ודברי הרמב״ם אינם כן בפ״ח מהל' נדרים עכ״ל. כלומר שרבינו כתב דברי ר״י במשנה ודבריו בברייתא כצורתם משמע דס״ל דלא פליגי תנא דמתניתין ותנא דברייתא אלא לדברי שניהם בין למישרי לבישה בין למישרי טעינה בעי ר״י הוכחה ואי ליכא הוכחה אסור בשניהם והכי מסתברא דלא לשוויי פלוגתא בין תנא דמתניתין לתנא דברייתא:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:9:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:9:1)

**היו מבקשים ממנו וכו' עד הרי זה מותר להכנס לביתו ולשתות לו צונן.** משנה בס"פ קונם (דף ס"ג:):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:10:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:10:1)

**ומ"ש רבינו אלא שלא יאכל וישתה עמו בסעודה זו.** תוספתא פ"ד אסור לאכול ולשתות ותניא תו בתוספת' היה מסרב בחבירו שיאכל עמו במשתה ואמר קונם ביתך שאני נכנס תוך המשתה אסור אחר המשתה מותר:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:11:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:11:1)

**האומר לחבירו קונם לביתך אני נכנס וכו' עד הרי זה אסור.** משנה פ' השותפין שנדרו (נדרים דף מ״ו):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:12:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:12:1)

**האומר לחבירו השאילני פרתך וכו'.** משנה פרק אין בין המודר (נדרים דף מ״ג) אמר לו השאילני פרתך א״ל אינה פנויה אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרים ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורים. פי' (רש״י) איננה פנויה דמלאכתו היה עושה ונתעצב השואל כנגד המשאיל ואמר הואיל וסירבת להשאילה קונם שדי שאני חורש בה שלא אחרוש בפרתך עולמית ואח״כ השאילה לו רואים אם הוא פרזי ודרכו לחרוש שדהו הוא אסור לחרוש שדהו באותה פרה וכל אדם מותרים דודאי כי נדר אדעתא דנפשיה נדר ולא אדעתא דעלמא וכל אדם מותרים לחרוש לו שדהו באותה פרה. ואם אין דרכו לחרוש שיש לו אריסים שחורשים בשבילו הוא וכל אדם אסורין דכיון דאין דרכו לחרוש לא לחרישתו נתכוון אלא שלא יהנה בחרישתה קאמר ומש״ה הוא וכל אדם אסורין לחרוש בשבילו כדי שלא יהנה בחרישתה:


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:13:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:13:1)

**מי שנשבע או נדר שישא אשה וכו' עד ההגונים לה.** ברייתא בס"פ מרובה (ב"ק פ'):


###### Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:14:1
[Kessef Mishneh on Mishneh Torah, Vows 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kessef%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/8:14:1)

**המדיר את חבירו וכו' עד סוף הפרק.** משנה סוף פרק קונם (דף ס"ג:) פלוגתא דר"מ ורבנן והלכה כרבנן דשרו ופי' הר"ן (בפ"ג דנדרים דף כ"ד) כלום אמרת אלא מפני כבודי שאתכבד על ידך בפני הבריות שיראו שאני חשוב בעיניך שאתה רוצה לתת לי מתנה זהו כבודי אתכבד יותר כשיראו שאתה רוצה ליתן ואני איני רוצה לקבל. ואמרינן בפ"ג דנדרים (דף כ"ד) טעמא דא"ל זהו כבודי וכו' או הריני כאילו התקבלתי הא לאו הכי נדר הוא ולא הוי נדרי זירוזין מ"ט ברישא א"ל לאו כלבא אנא דמתהנינא מינך ולא מתהנית מנאי בסיפא א"ל לאו מלכא אנא דמהנינא לך ואת לא מהנית לי. ופירש רבינו ירוחם דהיינו לומר דברישא עסקינן שהמדיר רגיל ליהנות מן המודר ומש"ה אמרינן דהוי כאילו אמר לאו כלבא אנא ובסיפא עסקינן שהמודר רגיל ליהנות מן המדיר ומש"ה הוי כאילו אמר לאו מלכא אנא: