## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property Chapter 8

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:1:1)

**אין** פודין את ההקדשות אלא בשלשה דאף על גב דאין אונאה להקדש הא כתיב ערכך דמשמע דלכתחלה מיהא בעינן דלא יפדו אלא בשוויין ולכך בעינן ג' לשומן וכן כשגובין מטלטלין מחייבי ערכין וכשמעריכין בהמה וכיוצא בה שמין בג' אבל קרקעות צריך עשרה ואחד מהם כהן דעשרה כהנים כתיבי בפרשה בשומא שלשה בפרשת ערכין ושלשה בפדיון בהמה וארבעה בקרקעות חד לגופיה דבעינן דליהוי כהן הנך הוי מיעוט אחר מיעוט דכולהו ממעטי ישראל דמשמע כהן ולא ישראל ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דאפילו תשעה ישראל ואחד כהן. ונראה דכיון דאין אונאה להקדש אף על גב דלכתחלה בעינן ערך בשווי דלא בעינן הני שלשה ועשרה אלא מדרבנן דמדאוריתא בכל דהוא סגי וקראי אסמכתא בעלמא דהא אסיקו להו בקושיא.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:3:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:3:1)

**סדר** פדיון הקדשות נראה דהוי מדרבנן דמדאוריתא אין נגמר המקח אפילו בהקדש בדברים דבהקדש אמרינן ונתן הכסף וקם לו דבנתינת הכסף תליא מילתא ואין פודין את ההקדשות אכסר"ה דכתיב והעריכו הכהן בין טוב ובין רע.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:8:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:8:1)

**אין** מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה שאין לנו מקדש בחטאינו לחזק את בדקו ואם עשה הקדש בהמה תמות ופירות ירקבו וכלי מתכות ישליכה לים המלח כדי שלא יבאו בהם לידי תקלה ואסורין בהנאה מן התורה ומותר לפדותן לכתחלה בפרוטה דאף על גב דלכתחלה בעינן שווי מדאוריתא היינו בזמן המקדש דאיכא רווחא דבדק הבית אבל השתא לא. ואין שדה חרמין נוהג אלא בזמן היובל דכתיב והיה השדה בצאתו ביובל כשדה החרם וקרקע בחוצה לארץ הוא כמטלטלין ונתנין לכהן דסתם חרמין לכהנים כדאמר' לעיל.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:12:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/8:12:1)

**אף** על פי שהקדשות וערכין מצוה אם לא נדר בהם אין בכך כלום הרי התורה העידה ואמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא. ומי שמקדיש או מחרים כל נכסיו אין חסידות אלא שטות שמאבד כל ממונו ויצטרך לבריות אלא כל המפזר לא יפזר יותר מחומש כדכתיב ביעקב עשר אעשרנו דהיינו שתי מעשרות שהם חומש ולא רצה לנדור יותר אפילו במה שלא בא לידו ואפילו בקרבנות שנתחייב בהם חסה תורה על הממון ואמרה שיביא כפי מסת ידו קל וחומר לנדרים שלא נתחייב לנדור בהם וכתיב איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. ויש במצות הלכות אלו דברים מדרבנן סמוכים אלאו דלא תסור וחייבים אנו להזהר בהם מן התורה שצונו שלא לסור ממה שנצטוינו מהם ימין ושמאל כדכתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל: