## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Hiring Chapter 1

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Hiring 1:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Hiring 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/1:1:1)

**מצות ריא** לדון בדיני שוכר ונושא שכר וד' שומרים הם ודיניהם שלשה וכדתנן להו פרק השוכר דף צ"ג ויליף להו מקראי פרק השואל דף צ"ד דתנו רבנן פרשה ראשונה נאמרה בש"ח דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ופטר בה על הגניבה כדכתיב וגונב מבית האיש שטוען שנגנבה הימנו וכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים ואוקימנא לשבועה דכתיב הכא שליחות יד אם לא שלח ידו וכתיב בפרשה שניה נמי שליחות יד שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו מה שליחות יד דהתם בשבועה אף שליחות יד דהכא בשבועה שלא שלח בה יד. פרשה שניה בש"ש כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה ובה חייב על הגניבה ופטר על האונסין בשבועה דכתיב ומת או נשבר או נשבה אין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם ואם גנוב יגנב ישלם ומסתברא דשניה בשומר שכר שכן חייב בגניבה ואבדה כדאמרינן. פרשת שלישית בשואל כדכתיב בהדיא וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת שלם ישלם חייב עליה אונסין כשאין בעליו עמו ופטור במתה מחמת מלאכה כדנילף בהלכות שאלה בס"ד. ושומר שכר והשוכר דין אחד להם כדתנן התם [וילפינן מדכתיב (שמות כב, יד) גבי שואל אם שכיר הוא בא בשכרו שאין לו משפט שואל ולא פי' מה דינו ולפי' אמרו שהוא כשומר שכר שהוא מהנה לבעל הוא נהנה גם כן מה שאין כן בשומר חנם] וגניבה כתיבה בהדיא בפרשה שומר שכר ואבדה ילפינן לה מדכתיב אם גנב יגנב אין לי אלא גניבה אבדה מנין ת"ל אם גנב יגנב מ"מ ולמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם ילפינן לה בק"ו מגניבה שקרובה לאונס וחייב בה אבדה שקרובה לפשיעה לא כ"ש ואידך מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא כדאמ' התם דף צ"ד ושואל דאמרינן דחייב בכל בשלמא שבורה ומתה דכתיב ביה או נשבר או מת אלא שבויה מנ"ל דאי תימא נילף מיניהו מה לשבורה ומתה שכן אונסא דסליק אדעתא הוא תאמר בשבויה שכן אונסא דלא סליק אדעתא הוא וכו' תניא ר' יונתן אומר או לרבות את השבויה ולר' יאשיה דבעי או לחלק הכא לא צריך סברא הוא דנשבר בלא מת נמי חייב דמה לי קטליה פלגא מה לי קטליה כולה וגניבה ואבדה ילפינן לה משומר שכר דפטר בו שבורה ומתה וחייב גניבה ואבדה ולפטור כשבעליו עמו מנלן דכיון דמשומר שכר ילפינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון כעין ש"ש מה להלן בבעלים פטור דילפינן לה בהיקשא דילמוד עליון מתחתון כדכתיב וכי ישאל וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמוד עליון מתחתון אף כאן בבעלים פטור ולמאן דלית ליה דיו אמרינן וכי ישאל וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון לענין פיטור בעלים ותחתון מעליון לגניבה ואבידה בין לפיטור בין לחיוב ואין משיבין על ההיקש ופשיעה דלא כתיבה בשומר שכר ושואל לחיובא אתי בק"ו משומר חנם ולפשיעה דפטור בכולהו שומרין בבעלים קסבר מקרא נדרש לפניו אשומר שכר ולפני פניו אשומר חנם וכי כתיב אם בעליו עמו בשואל אשומר שכר ואשומר חנם נמי כתיב דמקרא נדרש בסמיכת פרשיות ואף ע"פ שאין היקש מפורש בהן וכי היכי דבשומר חנם דכתיב ביה פשיעה פטור בבעלים דקאי אם בעליו עמו נמי עליה הכי נמי בשומר שכר ושואל דילפי חיובא דפשיעה משומר חנם פטירי בבעלים מדכתיב אם בעליו עמו בשואל דקאי אכולהו חיובי דידיה דפטור כשבעליו עמו וקאי נמי אכולהו חיובי דשומר שכר דאם בעליו עמו פטור וכדאמרינן. ופיטורא דכולהו חיובי בבעלים היינו כשהיו הבעלים עמו בשאלה או בשכירות בשעת שאלה או שכירות אף על פי שלא היו בשעת גניבה או שאר חיובי כדתניא התם ממשמע שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם איני יודע שאם אין בעליו עמו ישלם אלא מה ת"ל בעליו אין עמו ישלם לומר לך היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבורה ומתה היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך להיות עמו בשעת שאלה והכי אשמועינן קרא בעליו אין עמו בשעת שאלה אע"פ שהיה עמו בשעת שבורה ומתה חייב ולא תימא איפוך שתפטור בשעת שבורה ולא בשעת שאלה דכתיב וכי ישאל איש מעם רעהו ומשמע דאשעת שאלה קפיד דמעם רעהו משמע ולא רעהו עמו שלא נשאל לו ועלה מסיק קרא שלם ישלם אלמא אשעת שאלה קפיד ואפ"ה צריכי בעליו עמו (ול"ש בבעלים) ובעליו אין עמו דאי לאו הנך הוה אמינא האי אורחיה דקרא הוא לאישתעוי הכי ולא שנא בבעלים ול"ש שלא בבעלים חייב והשתא דגלי סיפא דבבעלים פטור ואחד מינייהו קאי פטור ולא על חבריה ילפינן מדכתיב מעם רעהו גילוי מילתא דבשעת שאלה קפיד קרא כי היכי דלא תימא איפוך.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Hiring 1:4:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Hiring 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/1:4:1)

**אין** השואל רשאי להשאיל ולא השוכר להשכיר כדאמ' פרק אלו מציאות ופרק כל הגט כאן שנה ר' וכו' משום דלא לצורך אחרים השאילה לו ונמצא עובר על דעתו. עבר ומסר לשומר אחר אפילו מיעט בשמירה וטען שומר השני שנאנס אם יש לו עדים פטור אם אין לו עדים חייב השומר האחד ואינו נאמן שומר השני בשבועה אם לא כשהיה דרך הבעלים להפקיד אצלו ולא מיעט בשמירתו ואם הוסיף בשמירה יחזירו דמי הפרה לבעלים דאין השוכר עושה סחורה בפרתו של חברו כדתנן במתניתין פרק המפקיד לר' יוסי וכו':