## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 7

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Human%20Dispositions/r/7:1:1)

**אזהרה ח** שלא לרגל בחברו שנאמר לא תלך רכיל בעמך איזהו רכיל המגלה לחברו דברים שאמר ממנו אדם בסתר ותניא במסכת סנהדרין מניין לדיין שלא יאמר אני מזכה וחברי מחייבין ומה אעשה וחברי רבו עלי לכך נאמר לא תלך רכיל. ויש עוון גדול מזה והוא נכלל בכללי לאו זה והוא המספר בגנות חברו אע"פ שאומר אמת וזהו לשון הרע וכ"ש אם אומר שקר שהוא מוציא שם רע על חבירו ועיקרי הלכות לשון הרע בפ' יש בערכין ואמרו חז"ל על שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודה זרה ג"ע ש"ד ולשון הרע כנגד כולם וביומא פ"ק א"ר מנסיא מנין לאומר לחברו דבר שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך ואמור ת"ל מאהל מועד לאמר ועוד אמרו חכמים ז"ל שלשון הרע הורג שלשה האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו והמקבלו יותר מן האומרו. ואע"פ שאין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל לכך נסמך לו ולא תעמד על דם רעיך צא ולמד מה אירע לדואג. ורוב הלכות אלו הן מדאורייתא נסמכות על זה וקצתן מדרבנן כמו אבק לשון הרע:


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:7:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Human%20Dispositions/r/7:7:1)

**אזהרה ט** שלא לנקום והוא אם יעשה לך אדם מעשה א' שלא תחפש אחריו עד שתגמלהו כמעשהו הרע ובת"כ ובמסכת יומא פ"ק מפרש אמרו לו חברו השאילני קרדומך אמר לו איני משאילך למחר נצרך הוא לשאול ממנו אמר לו השאילני קרדומך או מגלך ואמר לו איני משאילך כדרך שלא השאלתני כששאלתי ממך הרי זה נוקם:


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:8:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Human Dispositions 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Human%20Dispositions/r/7:8:1)

**אזהרה י** לא תטור כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה. כיצד היא הנטירה השאילני קרדומך ולא רצה למחר נצרך הוא לשאול ממנו חפץ והשיב לו הא לך מה ששאלת ממני ואיני כמותך לא אשלם לך כמעשיך הרי זה עובר בלא תטור אלא צריך למחות הדבר מלבו ולא יטרנו ולא יזכרנו כלל. ונראה דמדאורייתא אינו אלא בשאלת חפץ אבל נקימה ונטירה במדות ודברים אלו מדרבנן. וב' לאוין אלו אין לוקין עליהם מפני שאין בהם מעשה ואעפ"כ היא רעה גדולה: