## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life Chapter 2

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/2:1:1)

**ההורג** חברו מכל מקום חייב הרג אבל שוכר או שולח אחר להרגו או כפתו לפני הארי וכיוצא בזה וכן הורג עצמו עון הריגה בידו וחייב מיתה לשמים ואין בהם מיתת ב"ד כדכתיב שופך דם האדם וגו' זה ההורג בעצמו את דמכם לנפשותיכם אדרוש זה ההורג את עצמו מיד כל חיה אדרשנו זה המוסר חברו לפני חיה מיד האדם מיד איש אחיו וגו' אדרוש את נפש האדם זה השוכר אחרים להרוג בפי' נאמר בשלשתם לשון דרישה שדינה מסור לשמים ואם רצה המלך להרגם או ב"ד לפי הוראת שעה יש להם רשות. ומכל מקום ב"ד מצווין לצערם כדי לאיים על שאר הרשעים המסבבים להרוג אויביהם.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:6:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/2:6:1)

**אחד** ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו שכלו לו חדשיו נהרג או גולה אם היה בשגגה כדתנן פ' יוצא דופן דמ"ד תינוק בן יום אחד וכו' ההורג חייב ובגמרא דכתיב איש כי יכה כל נפש מ"מ והאי קרא כתיב (בפרק אמר) [בפ' אמור] ובריש הנחנקין דריש מדכתי' באלה מסעי כל מכה נפש ואמרי' איצטריך למכתב כל מכה איש ואיצטריך כל מכה נפש דאי כתב רחמנא מכה איש הוה אמינא איש דבר מצות אין קטן לא ואי כתב כל מכה נפש ה"א אפילו נפל בן ח' דאף על גב דמחייב קרא דמי וולדות ולא מיתה ה"א גזרת הכתוב היא היכא דלא נתכוון לוולדות א"נ נהי דהוה מיחייב אנפל אחר שנולד קודם שנולד לא להכי איצטריכי תרי קראי כמו שכתבו בתוספתא ריש הנחנקין ואחד זכר ואחד נקבה דבכלל נפש הויא ואיכא נמי התם ספרים שכתבו בהם איש דבר מצות אין אשה לא להכי כתב נפש דאף על גב דהשוה הכתוב אשה לאיש ה"מ בפרשה שנאמרה בלשון זכר אבל היכא דכתיב איש בהדיא ממעטינן אשה כמו שפי' בתוספות סוף פרק ד' מיתות גבי מקלל אביו ובמכילתא דריש בהדיא הכה את האשה ואת הקטן מנין ת"ל ואיש כי יכה כל נפש אדם וגו'.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:7:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/2:7:1)

**אחד** ההורג את הבריא או אפילו את הגוסס נהרג עליו ואם היה גוסס בידי אדם כגון שהכוהו עד שנטה למות ההורג אין ב"ד ממיתין אותו כרבנן דפליגי ארבי יהודה בן בתירא פרק הנשרפין דף ע"ד דדרשינן ואיש כי יכה כל נפש אדם עד דאיכא כל נפש לאפוקי היכא דהכוהו קודם והיה גוסס אלא שלא היה טרפה מההכאות ואף על גב דרוב גוססין למיתה כיון שהקילה תורה על המכה שחובשין אותו וכדדרשינן מדכתיב ונקה המכה משום דזימנין דאומדין למיתה וחי והילכך כיון שבא א' והרגו פטור והא אשכחן נמי גוסס בידי שמים דנחשב כחי לחייב ההורגו אף על גב דרוב גוססין למיתה דהכל מודים בגוסס בידי שמים דחייב משום דלא איתעביד ביה מעשה ברישא והרי הוא כחי אבל גוסס בידי אדם איתעביד ביה מעשה ברישא. וההורג את הטריפה פטור מדיני אדם ואפילו למ"ד טרפה חיה סופו למות בחבלה זו וכיון דניכרין חתיכת סימנין או הנקב גברא קטילא חשבינן ליה וטרפה שהרג בפני ב"ד חייב דכתיב ובערת הרע מקרבך והרי ראוהו שהרג ושלא בפני ב"ד פטור דהויא לה עדות שאי אתה יכול לקיים בה דין הזמה שאם הוזמו אין נהרגין דגברא קטילא בעו למיקטל וכדא' התם דף ע"ח וכל עדות שאין יכולין להזימה אינה עדות בדיני נפשות כדא'.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:10:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/2:10:1)

**ההורג** עבד כנעני נהרג עליו כדתניא במכילתא וכי יכה איש את עבדו אף עבדו ואמתו היו בכלל מכה איש ומת אלא שהכתוב מוציאו מכללו להקל על בעליו בדין יום או יומים אבל גוי וגר תושב פטור דכתיב איש על רעהו להוציא גר תושב דלאו רעהו הוא ועבדו מפני שיש לו רשות להכותו אם הכהו הכאה שיש בה להמית ועמד כ"ד שעות אינו נהרג עליו אם מת אחר כך כדכתיב אך אם יום או יומים יעמוד לא יוקם כי כספו הוא ודרשינן במכילתא יום או יומים שהוא כיומים ויומים שהוא כיום והיינו מעת לעת ואם הכהו בסכין או באבן או באגרוף ואמדוהו למיתה ומת יראה לרב ז"ל שחייב אפילו מת אחר שנה דלא נתנה תורה רשות להכותו אלא בשבט וכיוצא בו כדכתיב ואת אמתו בשבט לא מכת רציחה.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:15:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Murderer%20and%20the%20Preservation%20of%20Life/r/2:15:1)

**המוכר** עבדו ופסק עם הקונה שישמשנו ל' יום אינו בתורת יום או יומים דפליגי ד' תנאי פרק החובל דף נ' ונקטינן כרבי אלעזר דסוגיא דשמעתא אזלא כוותיה וכתי' כי כספו הוא כספו המיוחד לו וזה אינו תחתיו וזה אינו כספו וכן חציו עבד וחציו בן חורין ועבד של שני שותפין אינם בדין יום או יומים שאינו לאחד מהם כספו המיוחד לו כדאמרינן התם גבי ראשי איברים דאינו יוצא לאחד מהם: