## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths Chapter 5

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:1:1)

**מי** שנשבע על פלוני שעשה דבר פלוני והוא לא עשה או שלא עשה ועשה הרי זה חייב בשבועת ביטוי אף על גב דליתיה בלהבא יעשה פלוני או לא יעשה שהרי אין פלוני ברשותו לעשות או שלא לעשות אפ"ה כיון דאיתיה בהן ולאו חייב מדכתיב [נפש כי תשבע לבטא בשפתים] ומשום שבועת שוא נמי לא לקי דהויא לה התראת ספק דאפשר שישמעו ממנו ותתקיים שבועתו. ואם נשבע על אחרים במה שהוא ברשותו כמו שלא יכנס פלוני בביתו ונכנס שלא מדעתו הוי אנוס ופטור כדגמרינן לעיל מדכתיב האדם בשבועה שיהא לבו עליו פרט לאנוס ואותו פלוני הנכנס חייב.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:5:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:5:1)

**שבועה** שלא אוכל ואכל דברים שאינם ראויים לאכילה וכן משקים שאינן ראויים פטור שלא נתכון שלא לאכול אלא דברים שדרכן לאכול וכן אם אכל דבר האסור באכילה מן התורה פטור משום שבועת ביטוי דלא נתכון אלא לדבר הראוי. שבועה שאוכל ואכל דברים שאינם ראויים או אסורים פטור משבועת ביטוי דלגבי דידיה דנשבע לאכול ואכל דברים אלו אכילה חשיבא ליה אבל בשנשבע שלא יאכל ואכל דברים אלו אמרינן דמקרה הוא ולא קריה לה אכילה ואם אמר שבועה שלא אכלתי ואכל דברים אלו חייב שכבר אכלן וגלה על עצמו שאינו קץ בהם.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:7:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:7:1)

**שבועה** שלא אוכל כל שהו מדבר האסור ואכל פחות מכשיעור חייב דכיון דליכא אפילו איסור עשה אלא איסור בעלמא לא חשיב מושבע מהר סיני. וכן שבועה שאוכל פחות מכשיעור מדבר אסור חייב בשבועת ביטוי מטעמא דאמרן שבועה שלא אוכל עפר הא אחשביה לאכילה ולהכי חייב אי אכל כזית אבל פחות מכזית מספקא לן אי חייב נמי בכל שהו כיון דלאו אורחיה הוא באכילה. וכן נשבע שלא לאכול חרצן ואכל פחות מכשיעור הוי ספק היה הנשבע נזיר אין דעתו בשבועתו אלא בכזית דחשיבא אכילה גביה דמושבע עליו שהרי אין שבועה חלה על שבועה ואם פי' חרצן אחד חייב. כלל בשבועתו דבר האסור עם דבר המותר מגו דחיילא שבועה אהיתר חיילא נמי אאיסור ואם אכלו חייב משום שבועת ביטוי דאף על גב דבעיא הן ולאו הכא נמי איכא הן. אם נשבע סתם לאכול דאם אכל איסור פטור משבועתו דהא אחשיבה לאכילה כדאמר לעיל אבל נשבע שלא יאכל נבלה בלא כולל ליכא חיוב שום שבועה כלל דאין איסור חל על איסור.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:12:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:12:1)

**נשבע** שיאכל נבלה לוקה משום שבועה שוא בין אכל בין לא אכל דהא אי אפשר לעשותו דהתורה אסרתו עליו וכתיב לאסור איסר על נפשו דמשמע לאסור את המותר ולא להתיר את האסור משמע דאין שבועת ביטוי חלה להחל את האסור. וכן נשבע שלא יאכל ככר שנשבע עליה לאוכלה הויא שנייה שבועת שוא שהרי מצוה עליו לאוכלה ולוקה מכל מקום ואם לא אכלה חייב משום שבועת ביטוי שהיא שבועה ראשונה שנשבע לאוכלה וכן איפכא שניה שבועת שוא ואם אכלה חייב משום שבועת ביטוי נמי וכן כל שנשבע לבטל איזו מצוה לוקה משום שבועת שוא ולא משום ביטוי דאין שבועת ביטוי חלה אלא על דבר הרשות אם רצה עושה ואם לא רצה אינו עושה דכתיב להרע או להטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות יצא נשבע לבטל את המצוה ולא בטל שהוא פטור יכול נשבע לקיים ולא קיים יהא חייב ת"ל להרע או להטיב מה הרעה רשות אף הטבה רשות יצא נשבע לקיים את המצוה ולא קיים שהוא פטור דמדאיצטריך או לרבות הטבת אחרים ש"מ הטבה והרעה דרשות נינהו דאי ס"ד בדבר מצוה כתיב השתא הרעה דאחרים אף על גב דהוי ביטול מצוה אמרת דאיתרבאי הטבת אחרים דקיום מצוה היא מיבעיא אי נמי דרשינן מיעוט וריבוי ומיעוט דכתיב נפש כי תשבע ריבה להרע או להטיב מיעט לכל אשר יבטא האדם ריבה מאי ריבה ריבה כל מילי ומאי מיעט מיעט ביטול מצוה דדבר שאי אפשר הוא וקיום מצוה אימעיט מדליתיה בלאו והן והיינו דמיפטר מקרבן מי שנשבע לבטל מצוה דהאי קרא בקרבן מיירי אבל למיפטריה מלאו נפקא לן מדכתיב לא יחל דברו דרשות הוא דלא יחל אבל מחל הוא חפצי שמים שאם עבר על אחד מן המצות אין שבועה חלה עליו ומיחל מעצמו אותה שבועה ויכול לחלל דברו. נשבע להרע לאחרים פטור דכתיב להרע או להטיב מה הטבה רשות אף הרעה רשות אוציא נשבע להרוג לאחרים שאין הרשות בידו שהוא מצווה שלא לעשות מנין לרבות הטבת אחרים ת"ל או כדאמרינן.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:17:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:17:1)

**נשבע** להרע לעצמו אף על פי שאינו רשאי מן התורה הרי זה חלה עליו שבועת ביטוי דכל דאינו מפורש מן התורה לא מיקרי מושבע ועומד לענין שלא תחול שבועה עליו.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:18:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:18:1)

**נשבע** וכלל עת רשות עם עת מצוה מגו דחיילא שבועה ארשות חיילא נמי אמצוה ויבטל המצוה בשב ואל תעשה. נשבע שעשה מצוה או שלא עשה לשעבר חייב משום שבועת ביטוי אע"ג דבלהבא ליתא. נשבע על דבר שאי אפשר לעשותו דהוי שבועת שוא מלקין אותו מיד ועושה דבר שנשבע שלא לעשות בכל עת שירצה דמשעת שנשבע הויא לה שבועת שוא. נשבע שראה גמל פורח באויר אף על גב דקאמר דצפורת רבה חזא ואסיק שמה גמלא בטלה דעתו אצל כל אדם ולקי משום שבועת שוא.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:22:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Oaths 5:22:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Oaths/r/5:22:1)

**אין** לוקה משום שבועת שוא עד שישבע על דבר שידוע לשלשה בני אדם דעלמא דאינו כך כדאמרינן בעלמא ימים שנים רבים שלשה משמע דלא מיקרו רבים סתמא בבציר משלשה: