## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement Chapter 3

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Those%20with%20Incomplete%20Atonement/r/3:1:1)

**כל** הימים שהזב רואה בהם זיבות הרי הוא טמא וכשיפסוק הזיבות מונה שבעה וטובל ומערי' שמשו ובשמיני מביא קרבן אם היה בעל שלש [ראיות] וכדכת' וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו דהיינו שבעת ימים טהורים מטומאת זיבה שלא יראה זוב שבעת ימים רצופים ורחץ במים וגו' וביום השמיני וגו' ואם ראה זוב אפילו בסוף שביעי אחר שטבל סתר הכל וחוזר למנות מאחר יום הראיה דשבעה ימים רצופים בעיא כדכתיב שבעת ימים לטהרתו.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:2:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Those%20with%20Incomplete%20Atonement/r/3:2:1)

**זב** שראה קרי באחד משבעת ימי הספירה אינו סותר אלא יומו כדאמ' פרק בנות כותיים תני אבוה דר' אבין מה גרם לו זובו שבעה לפיכך סותר שבעה מה גרם לו קריו יום א' לפיכך סותר יום אחד וכדאמר' פרק תינוקת לטמאה בה אמר רחמנא זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה מה זיבה סותרת דבעינן שבעת ימים רצופים אף קרי סותר אימא זיבה סותרת הכל אף קרי סותר הכל ת"ל לטמאה בה אין לך סתירה אלא בטומאתה האמור בה מה טומאת קרי יום א' אף סתירתו יום א'.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:3:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Those%20with%20Incomplete%20Atonement/r/3:3:1)

**זב** שבדק ביום א' מימי הספירה ומצא טהור ולא בדק כל שבעה וביום שביעי בדק ומצא טהור הרי זה בחזקת טהרה שם פרק תנוקת פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא במתנ' דתני ר' יוסי ור' שמעון אמרי הלכה כר' אליעזר ואע"ג דאין למדין הלכה מפי תלמוד הא פסיק תלמודא בפ"ק הלכתא כר' אליעזר בארבע והאי חד מינייהו דקאמר ר' אליעזר הכא במתניתין דבדק יום א' ויום שביעי ומצא טהור ושאר ימים לא בדק דהוי בחזקת טהרה ובגמרא איבעיא להו בדקו עצמן יום א' ויום ח' נמצאו טהור ושאר הימים לא בדקה לר' אליעזר מהו ואמר רב היא היא תחלתן אע"פ שאין סופן טהור ואמר רב נמי התם נדה שהפרישה בטהרה בשלישי שלה סופרתן למנין שבעה נקיים וכי קאמר רב בר משלישי כגון דלא בדקה אלא ביום שלישי זה שפסקה וביום שביעי ואשמועינן כי היכי דתחלתן אע"פ שאין סופן הכי נמי סופן אע"פ שאין תחלתן.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:4:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Those%20with%20Incomplete%20Atonement/r/3:4:1)

**כל** ראיה שהיא סותרת אינה מביאה לידי קרבן ואפילו ראה ג' ראיות בסוף יום שביעי של שבעת ימים נקיים אינו מביא קרבן שראיות אלו לסתירה אבל ראה ג' ראיות בליל שמיני מביא קרבן שאין ראיות אלו סותרות והיינו בעל ב' ראיות שזיבה ראשונה בת שתי ראיות היתה אבל היה זב בעל ג' ראיות וראה שלש בליל ח' שלאחר שבעת ימים נקיים אינו מביא קרבן שני על שלש ראיות אלו דאף על גב דאינן סותרות הרי לא יצא לזמן הראוי לקרבן דלילה מחוסר זמן לכל הוא. חוץ מיולדת שהפילה בליל פ"א שמביאה קרבן שני כדילפינן לעיל מדכתיב או לבת אליבא דבית הילל ואמרינן התם סוף פרק קמא דכריתות זב שראה שלש ראיות בליל שמיני מה ב"ה אומרים בדבר זה טעמייהו דב"ה במפלת בליל פ"א משום דכתיב לבת אבל זב שראה שלש ראיות בליל ח' פטרי דלא מיתרי קראי או דילמא ל"ש ואמרינן תני חדא זב שראה שלש ראיות בליל ח' מביא קרבן ותניא אידך דאינו מביא ואמר רבי אלעזר הני תנאי סברי לילה מחוסר זמן והא דתניא מביא בזב שזיבה ראשונה שלו היתה של שתי ראיות ולא היה מחוייב קרבן ולכך מביא על שלש ראיות אלו שראה בליל ח' וקמ"ל דדוקא ראה בליל ח' אבל ביממא דיום שביעי לא דקסבר כל ראיה שסותרת אין מביאה לידי קרבן והא דתני אין מביא בזב בעל ג' ראיות דכיון דלא יצא לשעה הראויה לקרבן כולה חדא זיבה אריכתא היא. אמר רבי יוחנן ראה א' בליל ח' ושתים ביום ח' מביא שתי קרבנות שתים בלילה וא' ביום אינו מביא ואמר רב יוסף תדע דהא ראיה ראשונה שכבת זרע בעלמא הוא דאין לה אלא טומאת ערב ולכך כד חזי תרתי אחרנייתא ביממא מצטרפי לה אבל ב' בלילה וא' ביום ח' אינו מצטרף ואין מביא קרבן על זיבה זו אחרונה דעיקר' בליל ח' היתה ואף על פי שאינה סותרת כיון דלא יצתה לשעה הראויה לקרבן אינו מביא כדא'.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:6:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Offerings for Those with Incomplete Atonement 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Those%20with%20Incomplete%20Atonement/r/3:6:1)

**הכל** מתטמאין בזיבה אפילו קטן בן יומו פרק ב' דזבים תנן הכל מטמאין בזיבה אף הגרים ועבדים בין משוחררים בין שאינן משוחררים וחרש ושוטה וקטן ותניא בת"כ בני ישראל מנין לרבות את הגרים ועבדים משוחררים תלמוד לומר ואמרת אליהם איש שאין לי אלא איש מנין לרבות את האשה ואת הקטן תלמוד לומר איש איש דברי רבי יהודה ומשוחררים לאו דוקא דהא תנן בין שאינן משוחררים אלא למימר דאפי' משוחררים צריכים ריבוי וכי האי גונא אשכחן פרק הערל גבי טומאת לידה כדמייתי רבי שמעון בפרק ב' דזבין והרי העבדים וחרש ושוטה הם כקטן שמביאין עליהם כפרה להאכילן בקדשים וחטאתן נאכלת וסריס אדם וסריס חמה מתטמאין בזיבה כדתנן התם דהא הוו בכלל בני ישראל. וטומטום ואנדרוגינוס נותנין עליהם חומרי האיש וחומרי האשה שמטמאין בלובן ובאודם וטומאתם בספק כדתנן במתני' ולפיכך אין קרבנם נאכל. היה מונה שבעת ימים נקיים ללובן וראה אודם או איפכא הרי זה אינו סותר כדתניא בתוספתא דפרק קמא דזבין ונראה דטעמא משום דאע"ג דמטמא בלובן ובאודם היינו בלובן משום איש ובאודם משום אשה ולא אתי אודם דמשום אשה וסותר לובן דמשום איש וכן איפכא: