## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows Chapter 13

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:1:1)

**מפר** אדם או מקיים בכל לשון אע"פ שאינה מכרת האשה באותו לשון.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:2:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:2:1)

**ואין** האב והבעל מתירים כמו החכם אלא עוקר הנדר מתחלתו ומפירו דהפרה כתיב בהדיא בקרא באב ובעל וכתיב בהתרת חכם זה הדבר אשר צוה ה' לומר דברים ככתבם דאין בעל מתיר. אבל קשה לשון הרב ז"ל שכתב שהאב והבעל עוקרי' הנדר מעיקרו ומפירין אותו וכן למעלה כתב וכיוצא בדברים שענינם עקירת הנדר מעיקרו בין בפניה. ובנזיר פ' מי שאמר איפשיטא בהדיא בעיין דבעל מעקר עקר אי מיגז גייז ת"ש וכו' ש"מ בעל מיגז גייז והרב כתב באותה משנה ראשונה וז"ל לפי שהבעל אינו עוקר מן הנדר אלא מה שתלוי באשה והוא מה שאמרו בזאת הכוונה בעל מיגז גייז לא מעקר עקר ע"כ. וכמה דינין תלויי' בזה וכתבם הרב ז"ל כמו מלקות שחייבת אם עברה על נדרה אפילו הפר לה בעלה אח"כ וכמו נדרה בנזיר ואמרה חברתה ואני והפר לה בעלה שהאשה מותפסת בנדר וא"כ איך כתב הרב שהאב והבעל עוקרים הנדר מעקרו. ואני אומר כי יש חילוק בין התרת חכם להפרת הבעל כי התרת חכם אינו מסלק מכל וכל הנדר אלא עדין יש לו קצת עון על נדרו ואפילו אחר שהתיר לו חכם וכאומרם ז"ל התר נדרים פורח באויר כי אין להם אלא סמך מועט בתורה הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו ולזה אם הנדר היה חל לא היה כח בחכם להתיר שאין כח בידו להתיר אלא לעקור כאלו לא נדר אבל הבעל והאב התורה נתנה להם רשות להפר הנדרים בפי' אישה יקימנה ואישה יפרנו ובאב ואם הפר יפר וגו' ולכן יש להם כח להפר הנדר בעודו נדר לעתיד דומיא דהקמה שהוא לעתיד אבל החכם שלא נתנה לו התורה רשות בפי' אין לו רשות אלא לעקור הנדר ובזה יהא מותר שאם חל קצת אינו יכול להפר מכאן ולהבא כמו שכתבתי. וא"כ אפשר לפ' ענין זה על לשון הרב ז"ל שכותב שעוקר הנדר מעיקרו כלומר שעיקר הנדר הוא מפר מכל וכל ולא נשאר עליו שום עונש וזהו הפרה מתחלת הנדר שהוא מופר מכל וכל מכאן ולהבא ועוקרו מכאן ולהבא ומתחילת הפרת הנדר הוא נעקר לגמרי מה שאין כן בחכם ודוחק וצ"ע.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:3:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:3:1)

**לשון** הקיום הוא משמעו שרצה בנדר זה דהקמה הפך הפרה כדכתיב אישה יקימנה ואישה יפרנו ומדהפרה הוי ביטול הנדר מעיקרו הקמה הוי קיומו ורצונו בו.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:4:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:4:1)

**בטל** הנדר בלבו ונתן לה לאכול דבר שנדרה ממנו הרי הנדר בטל מאליו אבל הפרה צריך להוציא בשפתיו דכיון דאם שתק ביום שמעו הוי הנדר קיים משמע דלהפרו בעי דיבור שיוציא מידי שתיקה וקיום וכשביטל בלבו דהוי ביטול כיון שנתן לה לאכול דבר שנדרה ממנו הרי מוציא מידי שתיקה וקיום כהפרה בדיבור כן נראה.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:9:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:9:1)

**נדרים** שלא נדרה עדין אינו יכול להקם ולא להפר. דנהי דאשכחן דנדרים שחלו כבר דמצי לקיומי מאן לימא לן הכי באותם שלא חלו דלא אלימי וכיון שלא באו לכלל הקם לא באו נמי לכלל הפר דאף ע"ג דאיכא ק"ו ע"כ הקישן הכתוב דכתיב אישה יקימנה ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם שחל בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם שלא חל וא"א לקיימו כדאמר לא בא לכלל הפר שאינו יכול להפר כדאמר. אין אדם עושה שליח לא להקמה ולא להפרה דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו וכיון דכתב רחמנא אישה תרי זמני משמע דוקא אישה ולא השליח.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:10:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:10:1)

**לא** אמרינן בהפרת נדר שהופר מקצתו הופר כולו כדאמרינן בהתרה אלא קיים מקצתו יכול להפר מקצתו אחר ומה שקיים קיים ומה שהפר הופר דאף על גב דיקימנו הוה משמע יקם ממנו דמשמע דנדר שהוקם מקצתו הוקם כולו כיון דכתיב יפרנו (מקשי') מגלה על יקימנו כי היכי דיפרנו ליכא למידרש מיני' הפרה במקצת יקימנו ליכא למידרש הפרה במקצת דאורחיה דקרא למכתב הכי.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:11:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:11:1)

**מי** שהתפיס עצמו בנדר אשתו אינו יכול להפר דכיון דאמ' ואני קים לה נדרה שגלה דעתו שרצה בנדר זה וכיון דילפינן דקיים בלבו קיים כל שמשמעו שקיים לא גרע מקיים בלבו ואם היא התפיסה עצמה בנדרו מפר שלה ושלו קיים דלא תלה כלל נדרו בנדרה.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:12:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:12:1)

**האב** והבעל מפירין נזירות הבת והאשה דכתיב נדר נזיר להזיר מה נדרים מפירים אף (שזה) נזירות הם מפירים. הריני נזיר ואת ואמרה אמן אינו יכול להפר דמשמע דקאמר לה הריני נזיר אם תהא את נזירה וכיון דאמרה אמן שניהם אסורים. אמר לה הריני נזיר ומה תאמרי את ואמרה אמן הרי זה יפר ואם הפר שלו בטל כמו תלה נזרו בנזרה ומתני' דקתני מפר שלה ושלו קיים נראה דה"פ אמרה לו הריני נזירה ואתה ואמר אמן משום דהוי קיום כי אמר אמן.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:15:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:15:1)

**מי** שהתפיס עצמו בנדר אשה ושמע בעלה או אביה והפר לה שלה מופר וזה שהתפיס עצמו חייב לפי שהבעל בשהפר אינו עוקר מן הנדר אלא מה שתלוי באשה בלבד.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:16:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:16:1)

**האשה** שאין עליה רשות אב ובעל ואסרה עצמה בדבר אחד לאחר ל' יום ונשאת תוך שלשים אף על פי שבשעת שחל הנדר היא ברשות הבעל אינו יכול להפר שבשעת הנדר לא היתה ברשותו ובתר שעת אמירה אזלינן כדכתיב ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה דמשעה שאסרה על נפשה אע"פ שלא הגיע הזמן יקום עליה ואי בשלא נשאת לא איצטריך דפשיטא דמאן מפר לה אלא ודאי נשאת איצטריך למימר דכיון שנדרה בעודה אלמנה אף על פי שאמרה שיחול הנדר לאחר ל' יום כי נשאת אפילו תוך זמן אינו מפר משום דבתר אמירה אזלינן שנדרה קודם שנשאת ואפילו היתה מאורסת לו בשעת הנדר שאין הבעל מפר בקודמים כדילפינן לעיל. וכן אם נדרה ברשות בעלה לאחר שלשים והפר לה ונתגרשה או נתאלמנה תוך שלשים הרי זו מותרת דבתר שעת אמירה אזלינן בין לקולא בין לחומרא כדאמר. אסרה עצמה בדבר לכשתנשא אין הבעל יכול להפר דהא בשעת אמירה אין רשות בעלה עליה ואם אמרה לכשאתגרש יכול להפר שהרי בשעת אמירה רשות בעלה עליה.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:19:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:19:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:19:1)

**קיים** בלבו אינו יכול לחזור ולהפר כיון דילפינן דקיום בלב הוי קיום כי היכי דאם קיים בפי' לא מצי להפר אחר כך דכתיב אישה יקימנו וגו' דמשמע מיד שקיימו מקוים ה"נ כשקיים בלבו ל"ש אלא א"כ חזר תוך כדי דיבור שלא יהא כח דברים שבלבו גדול מכח המוציא בשפתיו דלאו בגמר דעתו הוא עושה אלא דעתו שיוכל לחזור בו תוך כדי דיבור ואם הפר בלבו כיון דאמרינן דאינו מופר יכול לחזור ולקיים.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:20:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:20:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:20:1)

**קיים** נדרה וניחם נשאל לחכם ומתיר לו הקמתו וחוזר ומפר לה בו ביום אבל הפר לה וניחם אינו נשאל לחכם כדי שיחזור ויקיים וטעמא דקיום נדר כנדר דאחרים מוחלין לו אבל הפרה אינה כנדר להשאל עליה ואף על גב דאיתקש הפרה להקמה להא מילתא דשאלה לא איתקוש וקיום דבעל או דאב בנערה מאורסה אינו נשאל עליו דלאו שאלה מעליא היא כיון דבעיא קיום דתרוייהו.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:22:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:22:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:22:1)

**אמר** לה קיים ליכי קיים ליך ונשאל על הקמה ראשונה הרי השנייה חלה עליו דכיון דקיום הוי כנדר וכשבועה נשאל על הראשונה חייב על השנייה משום דשנייה מתלא תליא וקיימא ולכי משכח רווחא חיילא ה"ה קים ליך קים ליך השני חל לכי מיתשיל על הראשון. אין הקמה מועילה אחר ההפרה דאי הפרה חיילא הקמה לא חיילא דהקמה דקרא קאי אנדר שנדרה לא אהפרה. קים ומופר ליך בבת אחת הרי זה קיים נראה לפי' הרב ז"ל דכיון דלא מצו חיילי תרוייהו האי דאפיק בלישניה ברישא הוא דחייל. קיימו לאותו יום הוי קיום לעולם דיקימנו משמע מיד שקיימו מקוים ותו לא מצי מיפר כדאמר לעיל מופר ליך למחר אינו מופר שהרי קיימו היום ולמחר אינו יכול להפר דביום שמעו כתיב קיים ליך שעה א' אם עבר היום ולא הפר הרי הוא קיים דהוי שתיקה דהרי לא קיים אלא לשעה ועדין היה לו שהות כל היום להפר ולא הפר ואם הפר אחר השעה הוי ספק מי אמרינן כיון דקיימו שעה מקויים לעולם או דילמא כיון דכוליה יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כל היום ברשותו לקיים ולהפר והוי ספיקא דאוריתא ולחומרא ולפי' אסורה בנדרה ואם עברה אינה לוקה דהויא לה התראת ספק.


###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:23:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 13:23:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/13:23:1)

**מי** שנדר נדרים לכונן דעתו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח ובנדרים אלו אמרו חכמים נדרים סייג לפרישות ואעפ"כ מי שפורש מדברים שראוי לפרוש מהם בלא נדר הרי זה משובח יותר אמרו חכמים הנודר כאלו בנה במה ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהם אלא מדוחק שנאמר נדרי לה' אשלם. ויש במצות הלכות אלו דברים מדברי סופרים סמוכים אקרא דושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי: