## Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows Chapter 3

###### Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 3:1:1
[Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Vows 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kiryat%20Sefer%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/3:1:1)

**ארבעה** דברים יש בין נדרים לשבועות ביטוי. שאין שבועה חלה על שבועה ובנדרים נדר חל על נדר. ושבועות ביטוי אינה חלה אלא על דבר רשות ונדרים חלים על דבר רשות כדבר מצוה. וכן קבלו מפי השמועה והכתובים מראים כן דכתיב בשבועות להרע או להיטיב בדבר הרשות דשייך ביה הן ולאו לאפוקי דבר שנשבע עליו ודבר מצוה דלא שייך בהו הן ולאו ובנדרים כתיב ככל היוצא מפיו יעשה ולא חלק בין דבר מצוה או דבר שנזכר עליו לדבר הרשות האוסר דבר בנדר אותו הדבר הוא שנאסר ואותו הדבר אינו מושבע מהר סיני אבל נשבע לבטל את המצוה אוסר את עצמו וכבר עצמו מושבע מהר סיני. ואין שבועה חלה על שבועה כדמשמע קרא וכדאמרינן וילפינן לה דמיפטר נמי מלאו דשבועה מדכתיב לא יחל דברו וממילא משמע דדברו הוא דאינו מיחל אבל מיחל הוא חפצי שמים דמושבע ועומד הוא לקיימה ואין שבועה חלה עליו ויכול לחלל דברו ואף על גב דבשבועה נמי כתיב או השבע שבועה לה' דהשם סמוך אאו השבע דמשמע נמי לה' השבע שבועה לא יחל דברו לא היא דכיון דכל לשון שבוע' הוא אוס' עצמו מלעשות הדבר לאו כל כמיני' להפקיע עצמו מחיוב המצו' כיון שמחויב לעשותה הילכך לא דרשינן לה' על השבע שבועה אלא על כי ידור נדר דנדר אוסר החפץ עליו הילכך אינו נראה כנודר לבטל המצוה שהרי לא קבל על עצמו אלא אסר החפץ כדאמרינן. המתפיס בשבועה פטור ובנדרים חייב. שבועת ביטוי חלה על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש ונדר אינו חל אלא על דבר שיש בו ממש. התפסה בנדר ילפינן מדכתיב כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור דהיינו התפסה בדבר שנדר ושבועת ביטוי דחלה על דבר שאין בו ממש משום דמיתסר גברא הוא שלא יעשה כן והוא יש בו ממש מה שאין כן בנדרים דמיתסר חפצא הוא הילכך אי לית ביה מששא לא אסר מידי ואם אמר יאסר פי לדבורו הוי הנדר חל דפיו דבר שיש בו ממש הוא וכן אמר הרי עלי קרבן אם אדבר עם פלוני ועבר חייב בקרבן שהרי נתחייב בו בנדר: