## Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan Chapter 41

###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:1)

**שלשה כתרים הם וסי' כתם פז**. כתם ר"ת כהונה תורה מלכות:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:2
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:2)

**אבל** כתר תורה אינו כן כל הרוצה ליטול יבא ויטול שנאמר הוי כל צמא לכו למים:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:3
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:3)

**דרש**. כל הרוצה ליטול חלקו שקבל מהר סיני יבא ויטול. א"נ דע"י לימוד התורה מברר ניצוצות הקדושה והיינו דרמז כל הרוצה ליטול ניצוצי הקדושה יבא ויטול. פי' יצא מהחומר העכור ויבא בעול התורה ויטול:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:4
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:4)

**פירוש**. שנאמר הוי כל צמא לכו למים מה מים בזול והם חיות העולם כך התורה תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבא ויטול והיא בזול כמו המים וחיות העולם:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:5
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:5)

**דרש** לכו למים במ"ש בריש מנחות דף ז' אבימי אתעקרא ליה מסכתא אזל לגבי דרב חסדא תלמידיה וגמרה וליקרייה לרב חסדא ונגמרא סבר דהכי מעלי טפי וז"ש הוי כל צמא לכו למים אתם לכו ללמוד דהכי מסתייעא מילתא משום יגעתי ומצאתי כדפירש"י וזה רמז לכ"ו למים:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:6
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:6)

**וכת** הקודמין פירשו פ' אלו בהאי דקיימא לן דאיש עשיר יוכל להשתתף עם הת"ח זה ילמוד וזה יעסוק בסחורה ויחדיו יחלוקו בתורה ובסחורה כי העשיר יזכה בחצי התורה שלמד החכם והחכם יזכה בחצי הריוח שהרויח העשיר. וזאת לפנים בישראל כן עשו הני תרי אחי ושותפי יששכר וזבולון כמשז"ל ועדיין עושים אותה בשמחה כמו שאמר אלדד הדני דיששכר עוסק בתורה וזבולון מספיק מזונותיו ליששכר. ומבואר פ' היה נוטל דזה מועיל על התורה שילמוד הת"ח אז הוא דמהני השתוף הזה כי הת"ח לא יכול ללמוד כי אם בפרנסת העשיר ולכן בדין הוא שיטול שכרו נשב"מ ונוטל חצי התורה שלמד החכם כל ימי מיגד שותפותו כי עליו סמך לכלכל את שיבתו. ואולם אם הת"ח כבר למד תורה בין בריוח בין בצער מחוסר כל לא אפשר לעשיר לתת לחכם הון ועושר לחלוק כמו התורה שלמד כבר והיינו כמעשה הלל ושבנא כמבואר שם בש"ס וכתב רבינו ירוחם ז"ל חלק אדם סוף נתיב ב'. דאם עשו כן העוסק אבד שכבר ביעל חלקו וז"ש הוי כל צמא לכו למים היא התורה לעסוק בה ואשר אין לו שלא זכה לתורה. כסף יש לו תיקון כספו לו נתן לזכות בתורה שיתן כסף לחכם שיתפרנס בו ונתן הכסף וקם לו חצי התורה שלמד החכם ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב שזה העסק והשותפות צריך שלא תהיה התורה והסחורה בעולם* דהיינו שישתתפו והסוחר ילך להסתחר והחכם ילך ללמוד. למה תשקלו כסף בלא לחם וכו' שאם ישתתף אחר שלמד התורה הכסף אזל ואין לחם התורה דכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו וכו' ויגיעכם שתתנו יגיעכם בלא לשבעה שלא תשבעו מהתורה שמעו שמוע אלי לעשות הדבר קודם שילמוד ואכלו טוב התורה ותתענג בדשן בג"ע נפשכם בין העשיר בין החכם עכ"ד. ואפשר לרמוז במ"ש הרב הגדול מהרח"א ז"ל בעץ החיים דהעשיר שנשתתף עם החכם התורה שלומד החכם מהניא לעשיר להצילו מיצה"ר דתורה אגוני מגנא דחצי הלימוד של מר החכם היא שלו ומהני לעשיר נמי לבטל היצה"ר. וז"ש הוי כל צמא ר"ל הצמא בתאוות העה"ז ששולט בו היצה"ר. לכו למים שילמוד בתורה והיא מבטלת ליצה"ר. ואשר אין לו שאינו יודע ללמוד כסף יכול להשתתף עם החכם כיששכר וזבולון וזה מועיל לבטלו ליצה"ר דיש לו חלק בתורת החכם ואגוני מגנא ואצולי מצלא:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:7
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:7)

**רמז**. צמא גימטריא ס"מ וידוע דאמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין הוי כל צמא ששלט בו הפ' שהוא היצה"ר לכו למים היא התורה וע"י התורה מבטל יצה"ר:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:8
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:8)

**סוד**. הוי כל צמא לכו למים ס"ת גימטריא אני ה' שהוא רחמים אחד יותר על שם אלהים שהוא גימטר' פ"ו והוא דין ואחד יותר למתקו והוא בגימטריא פז כמספר אני ה' כמ"ש הרב שפתי כהן על התורה שבזה יצאו ממצרים ונגאלו שהוא רחמים וז"ש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך ר"ל א' יותר על מספר אלהים למתקו עכ"ד. וע"י התורה מתגברים הרחמים ולכן רמוז בס"ת גימטריא אני ה' שהוא רחמים אחד יותר על אלהים שהוא דין למתקו גם אני ה' הוא יחוד קבה"ו כי אני רמז למ' כידוע ה' ז"א והוא יחוד שלם וע"י לימוד התורה הקדושה מיחדם כידוע:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:9
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:9)

**מוסר**. התורה היא בזול כמו המים והרוצה ליטול יבא ויטול. אבל הן בעון הן רבים עתה עם הארץ המבטלים תורה. וזהו הוי על שנאי ישראל שהתורה בזול ואני מכריז לכו למים ואינם שומעים. ועל כן רמז הוי כב"ק שמכריז הוי להם לבריות מעלבונה של תורה והיא בזול כמים:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:10
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:10](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:10)

**פירוש**. מעשה בר' שמעון ן' אלעזר שבא ממגדל עדר כצ"ל:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:11
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:11](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:11)

**ראה אדם א' וכו'**. תוספות בתעניות כתבו דהיה אליהו הנביא וכן היה נסחתם במס' דרך ארץ רבה:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:12
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:12](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:12)

**לעולם יהא אדם רך כקנה**. פי' שלא ידבר נגד שום אדם כמו שדיבר הוא לאותו אדם ריקה כמה מכוער וכו' ואמר לעולם בין שהוא שמח וטוב לב בין שאינו שוקט וכיוצא תדיר יהיה רך בדיבורו ובעניניו:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:13
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:13](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:13)

**רמז**. קנה אותיות נקה דבענוה נקה לו ינקה מכל חטא ארז גימטריא יצחק שהוא גבורה דין. לפיכך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב ממנו ס"ת רמז דעל ידי הענוה מלבד שעומד במקומו ודבר אין לו עם אדם ורב שלום. עוד יזכה לתורה וגופו דרופתקא דאוריתא. עוד אפשר רמז כי תיבות רך קנה עם הכולל גי' שלום כי בזה יזכה למדת שלום. ותיבות קשה ארז גימטריא תרי"ג כי בזה נותן כח לס"מ לי' דעם ב' כוללים גימטריא תרי"ג ויבא לבטל כל המצות כי יתכעס והוא עע"ז. שהוא ככופר בכל התורה כלה. וזה טעם תרי"ג מצות לבטל לנז'. גם תור"ה גימטריא תרי"א הנזכר לבטלם:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:14
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:14](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:14)

**תוספות:**
**ר' שמעון אומר שלשה כתרים הם וכו' וא"ת מנינא למה לי**. תירץ מז"ה בפי' על המשניות כ"י דלא תימא שאינם אלא אחד והוא כתר תורה לפי שהתורה סיבה לכלם. כתר כהונה דכתיב יורו משפטיך ליעקב ובמלכות כתיב בי מלכים ימלוכו עכ"ד. ואפשר דאתא לאפוקי שלא נכניס למנין כתר ש"ט להכי תני שלשת כתרים לומר דוקא שלשה הם. וכתר ש"ט לאו ממנינא דכלם צריכים לכתר שם טוב כמו שאמרו המפרשים:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:15
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:15](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:15)

**א"נ** אפשר במה שחקר הרב מהר"י חאגי"ז ז"ל בספר קרבן מנחה סי' כ"ד דאמאי לא קאמר כתר הנבואה ותירץ דנביא הוא מלאך ואיש האלהים ומשנתנו בבני אדם א"נ דכתר תורה הוא בשלימות וכשיזכה לתורה בשלימות יבא לו הנבואה ע"ש באורך ומשו"ה אמר שלשה כתרים שלא נחשוב כתר הנבואה והטעם כמ"ש הרב מהר"ח הנז' ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:16
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:1:16](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:1:16)

**כתר** כהונה שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. וא"ת אמאי לא מייתי קרא דכתיב גבי אהרן פ' תצוה חקת עולם לו ולזרעו אחריו וכיוצא בזה. תירץ הרב בנין יהושע דרצה לרמוז דאין הפסק לכהונה אפי' בזמן החרבן דפנחס זה אליהו עומד ומקריב בכל יום תמידין בבהמ"ק כמו שאמרו רז"ל הביאו הגאון הרמ"ע ז"ל במאמר אם כל חי פכ"ג והאריך בזה הרב בנין יהושע ובסוף דבריו כתב וז"ל וראיה גדולה מצאתי על זה בספרי דאיתא שם ויכפר על בני ישראל וכפר על בני ישראל לא נאמר אלא ויכפר שעד עכשיו לא זו אלא עומד ומכפר עד שיחיו המתים עכ"ל. ולא היה הרב צריך להביא ראיה לזה כי ודאי הרמ"ע ז"ל מצא הדבר ברז"ל (וס' מאמרות הרמ"ע ז"ל אין עמדי) אבל הראיה הגדולה שמצא אינה ראיה כלל דהספרי מיירי על הריגת זמרי וכזבי דזה מכפר לעולם וכן אמרו פ' הנשרפין אמר הקב"ה למשה הקדם לו שלום שנאמר לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם ואעיקרא לומר דברייתא שלנו מייתי קרא דפנחס לרמוז זה הוי טפי מהררים התלוים בשערה. והפשוט הוא כי זה הכתוב מפורש ביותר ויש בו ברית דכתיב ברית כהונת עולם ומנו רז"ל לפנחס מז' כורתי ברית ולכן התנא בחר בו הוא ברחמיו אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו יאיר עינינו בה ויזכנו לעשות רצונו כרצונו ולעבדו בלב שלם אתה האל עושה פלא כי עמך מקור חיים:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:6:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:6:1)

**פירוש**. ואינו פולט בבת אחת אבל פולט מעט מעט. וז"ש שאינו יוצא מידי דופיו ולא מהני הגעלה שאינו פול' הכל בבת א':


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:6:2
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:6:2)

**רמז**. מה שדימה רבי יהושע פ"ק דתעניות החכמה ליין שמתקיים בכלי חרס. יש בו רמז לחכם עניו שהוא כמו כלי חרס בולע התורה ואינו מפליט התורה ואינו מבאיש מה שבתוכו וכן התורה מתקיימת בו ואינו מבאיש דינצל מיצה"ר דאין יגער שולט בו ובזה במקום חרס יאיר כצאת השמש הנקרא חרס:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:7:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:7:1)

**פירוש**. הבא מן הדרך. הרב בנין יהושע תמה על הרב מגן אברהם שהביא מן הזהר היוצא מבית הכסא לא ישמש שלא הביא מ"ש בגיטין דף ע'. וכן תמהתי זה שנים רבות על הרב כנה"ג (שהרב מג"א מעתיק ממנו כידוע) בברכי יוסף א"ח סימן ר"מ ועיין בהגהותי על מסכת כלה עיין שם. והרב בנין יהושע לא זכר שהרי"ף הביאה פ"ב דשבועות כמ"ש בברכי יוסף ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:8:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:8:1)

**חבר**. טעם כי הת"ח נקרא חבר שצריך שיהיה קונה לו חבר דכתיב חרב אל הבדים ונואלו וכשיש לו חבר ניצול ממ"ש חרב אל הבדים כי חב"ר אהני ליה לינצל מחרב כי האותיות שוות. וגם כי הת"ח צריך ליזהר מאד בכבוד החברים כמ"ש בזהר הקדוש ובכתבי רבינו האר"י זצ"ל:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:8:2
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:8:2)

**אינו עושה טהרות אצל ע"ה האוכל חולין בטהרה כצ"ל**. וכן פי' הרב בנין יהושע כי הע"ה ידמה שאוכל חולין טהרה ואינו יודע בטהרות ונכשל ונראה לגרוס ע"ה האוכל כמ"ש:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:9:1)

**כסף מצרים וכו'**. הם ג' דברים שחזרו לקדמותן ומ"ה נקט לה בריתא דידן בהדי הנהו ג' דברים שהוא שונה וחסר חלוקה ג' שישראל חזרו למטעתן כמ"ש בפסחים דף פ"ז וכן כתבו הרב אהבת חסד והרב בנין יהושע והרב אהבת חסד כתב כן משם הגהת ת"י. והרב בנין יהושע הקשה משם מר זקנו ז"ל דהו"ל להקדים כתב שמים לכסף מצרים וכתב שהאריך בזה בספרו. ואני הדל נראה לי דלק"מ דמיירי שלקחום ישראל וחזרו למקומן וכסף מצרים לקחו ישראל בצאתם. והלוחות לקחם משה רבינו ע"ה אחר מעמד ה"ס ונשתברו וא"כ כסדר נקטינהו. ובברייתא דפסחים שנינו ישראל כסף מצרים וכתב לוחות והוו כסדרן:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:2
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:9:2)

**דרש**. יש ליתן טעם כי הן בעון שנגזר גלות בבל להשלים הת"ל שנה של גזרת בין הבתרים ואלו זכינו גלות מצרים היה מספיק לכל. ומעשיית העגל נתחייבו הגליות להשלים כמו שכתבנו בכמה דוכתי בדרושי' מרז"ל והמפרשים. א"כ נתבטל יציאת מצרים שיצאנו לחרו' מכל וכל ובעוה"ר חזרנו לאחור ונתחייבנו להחזיר כסף מצרים וזה רמז הכתוב ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל פירוש יתקיים הכסף והזהב כשאין בשבטיו כושל אבל כשיחטאו יחזור הכסף וזהב למצרים וטעם שגלו לבבל לברר ניצוצי הקדושה אשר שם:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:3
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:9:3)

**מוסר**. לקחת מוסר השכל לזכור לו יום המיתה כי כל הדברים חוזרים למטעתן כמ"ש וישוב העפר אל הארץ והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. וכסף מצרים רמז לגוף שיצא בין המצרי"ם וישוב העפר וסי' אם יצבור כעפר כסף. וכתב הלוחות מן השמים רמז לרוח והרוח תשוב אל האלהים. וישראל שבו לבבל לברר וכן ביום המיתה יש בירור גדול כמ"ש גורי האר"י ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:10:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:10:1)

**רמז**. ר"ת עז קל רץ גבור גימטריא שע"ג וד' תיבות הם גימטריא שלום עם הכולל שאם יהיה עז קל רץ גבור יעשה שלום לו ויקיים התורה הנקראת שלום:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:11:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:11:1)

**פירוש**. אהוב מן השמים הדרוש של כל המצות כלפי שאמרו לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה לזה בא ר' יהודה בן תימא לומר שבכל מה שאמר הוא עצמו עז קל רץ גבור לעשות רצון אביך שבשמים בכלל הוא דרצון שמים הוא דרוש של כל המצות לדעת טעמן ונימוקן כפי השגתו. כדי שכשיקיים מצוה יהיה בשרש וידיעה:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:16:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 41:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/41:16:1)

**כל** מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. אפ' להסמיך בפ' מ"ש מז"ה ז"ל דברא הקב"ה את האדם שיש בו מד' עולמות אבי"ע כדי לקשר כל העולמות וע"י יומשך שפע מעולם לעולם וכמו שהבאתי דבריו לעיל פי"ב וישראל אחוזים בשמו הגדול כמו שמפרש בזהר הקדוש בסוד ויתן אתם אלהים ברקיע השמים. וקדשנו במצותיו הרמוזים בשמו הגדול כמשז"ל שמי עם י"ה שס"ה זכרי עם ו"ה רמ"ח גם ידוע דשם ישראל נאחז בשב"ח בקרניו קרני אור. כפי הפשט ישראל. ועד"ה גימטריא ראשי תיבות עשר ספירות חכמה בינה דעת גדולה גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות מספר ישראל והמשכיל יבין בסוד מה שמו ומה שם בנו וז"ש ושמך עלינו קראת ובזה אנו ניצולים על דרך מה שאמרו בירושלמי דשביעית להבדיל אלפי רבבות אלכסנדר פני וכו' וז"ש מקוה ישראל ה' ואפשר לרמוז כי ישראל גימט' תקמ"א תק"א כמספר שני חיי האבות וזכותם מטהר כמקוה שיש בו מ' סאה. עוד תקמ"א הוא אמת ק' רמז למדת אמת שיש בו עשר כל א' כלול מעשר ק' וכל זה רמז באומרו כל הנקרא בשמי ותכלית הבריאה היה לקשר כל העולמות וז"ש לכבודי רמז לאצילות בראתיו בריאה יצרתיו יצירה עשיתיו עשיה כי בזה היה קשר לכל העולמות ויומשך שפע מזה לזה והצדיק כלי מחזיק טובה כי שם ציוה ה' את הברכה חיים: