## Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan Chapter 40

###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:1)

**אוכל מפירותיהן בעה"ז**. הכי גריס רבינו האר"י זצ"ל דלא כל הפירות אוכל בעה"ז רק מקצת פירות וזהו אוכל מפירותיהן:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:2
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:2)

**והקרן קיימת**. כתב הרמב"ן ז"ל בפי' עה"ת פ' אמור שבעבור שהכח בקרניים יקרא גוף הדבר קרן:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:3
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:3)

**ותלמוד תורה כנגד כולם (א)** אפשר לומר דע"י התורה מבטל היצה"ר ולא עוד אלא שעושה היצה"ר טוב וכמו שפירשנו בעניותנו דז"ש בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין לו דייקא תבלין שמכשירו להיות טוב. וזה טעם אומרם רז"ל תלמוד גדול שמביא לידי מעשה שהוא מבטל היצה"ר ויכול לקיים המצות:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:4
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:4)

**(ב)** רמז כתבו הראשונים ז"ל כי תלמוד גי' ת"ף להכניע לפ'. וגם כתבנו בעניותנו כי תורה גימטריא ס"מ ופ' לבטלם. וזהו הטעם שמבטל ת"ת היצה"ר ולכן תלמוד תורה כנגד כלם. והגם כי גמילו"ת חסדי"ם ג"כ גימ' תרי"א ומועיל לבטלם במעשה כמ"ש בעניותנו במ"א. יתר על זה תלמוד תורה כי תלמו"ד מבטל הפ' ותורה שניהם כאמור ולכן ת"ת כנגד כלם:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:5
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:5)

**(ג)** דרש אפשר במ"ש האר"י ז"ל ורמוז בזהר חדש דהמצות הם בנפש והח"ת ברוח ומועיל גם כן לתקן הנפש עש"ב וזהו תלמוד גדול כי המצות מתקנות הנפש. והתלמוד מתקן הרוח ומועיל לנפש ג"כ וא"כ הוא גדול שמועיל לב' נפש ורוח. ובזה פירשנו בעניותנו מ"ש רב ששת כי הדר תלמודיה חדאי נפשאי חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי. כלומר היה אומר לנפשו מה תשתוחחי נפשי שאני עוסק הרבה בתלמוד חלק הרוח. דע שיש לך נפשי לשמוח חדאי נפשאי שמהתלמוד שהוא ברוח יגיע לך תועלת לנפש. ואמר בכפילא חדאי נפשאי הכונה שכשאני עוסק בקרבנות ובדיני המצות שא"א לקיים אני מכוין שהקריאה תעלה כאלו קיימתי במעשה ומזה הצד נמי יש תועלת לנפש דהוי כאלו קיימתי אותם המצות. לך קראי תורה שבכתב שהיא נגד הקב"ה לך תנאי תורה שבע"פ שהיא נגד שכינתיה ואני מכוין ליחדם והשפי"ע בצחצחות נפשי:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:6
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:6)

**(ד)** סוד תלמוד תורה כנגד כלם כי העוסק בתורה לשמה מתקן פרצוף לאה כמו שביאר רבינו האר"י זצ"ל לשמה לשם ה' וע"י תלמוד תורה מיחד ת"ת ומלכות וז"ש ומלבשתו ענוה ויראה סוד לאה ורחל ולכן שנינו ותלמוד תורה כנגד כלם שהוא בסוד ענוה ויראה:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:7
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:7)

**(ה)** ועוד אפשר לומר בטעם ותלמוד תורה כנגד כלם כי על ידי ת"ת מתקן עון לשון הרע שהוא כנגד ע"ז ג"ע ש"ד והן בעון מצוי הרבה ועוד רעה חולה שאין אדם מרגיש בו ואין שם על לב חומרו ונזקו וגם כתבו המקובלים ז"ל כי גלות המר הזה לתקן לשון הרע ועל ידי ת"ת יש לו תקון ועל כן תלמוד תורה כנגד כולם:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:8
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:8)

**(ו)** ונראה עוד לומר טעם תלמוד תורה כנגד כלם לדעת רב יוסף בסוטה דף כ"א דתורה בין בעדנא דעסיק בה בין בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא. והגם דרבא פריך עליה מדואג ואחיתופל וסבר דבעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא אצולי לא מצלא. כבר כתבנו בעניותנו בכמה דוכתי דמצאתי בילקוט ס"י מרז"ל על פרשיות המועדות כמו הפסיקתא רבתא דאמרו שם בלשון הזה שנו רבותינו תורה בין בעדנא דעסיק בה בין בעדנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא. ושאני דואג ואחיתופל דלא למדו תורה לשמה עכ"ד. אם כן סברת רב יוסף שנויה בלשון רבותינו ותריץ יתיב לקושיא רבא. ונהירנא דכן תירץ לקושית רבא מדואג ואחיתופל הרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ר חיים ן' עטר זלה"ה בספרו הבהיר אור החיים ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:9
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:9)

**אמור** מעתה להכי תנן ותלמוד תורה כנגד כלם כי גדלה מאד ת"ת דגם בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:10
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:10](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:10)

**(ז)** ויש עוד ליתן טעם במ"ש בזהר חדש דגלות זה הגאולה תהיה בזכות משה רבינו ע"ה והוא תבע יקרא דאורי' וא"כ זוהי ששנינו ותלמוד תורה כנגד כולם שמועלת לקרב הגאולה הזו דמשה רבינו ע"ה תבע יקרא דאוריתא כמדובר:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:11
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:11](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:11)

**רמז**. ואפשר זה רמז פ' זכרו תורת משה עבדי וכו' הזיין של זכרו גדולה רמז הרומז כי זיינ"ך עלך ספר"ך כאן שבעה טעמים להתעסק בתורה לשמה וז"ש תורת משה עבד"י עם ד' אותיות גימטריא חסיד* שהעוסק בתורה לשמה הוא חסיד אשר צויתי אותו בחורב רמז דבכל יום בת קול יוצאת מהר חרב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה וכו' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא. גם רמז אשר צויתי אותו עניו בחורב הר נמוך דצריך ללמוד בענוה ועל ידי הענוה כתבנו בעניותנו בדרושים דיזכור מה שלומד ובסגולת הענוה אתיא זכירה וזהו זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו עניו בחורב הר נמוך וכשתקנו מדת הענוה והוא רמז ללא"ה דיש לה מד"ת אורות מיסוד אבא ונקראת ענוה וזהו מד"ת ענו"ה אז יועיל לזכירה ועל ידי זה תתקרב הגאולה במהרה בימינו. וז"ש הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא בזכות התורה ואז יהיו נשואין כמ"ש מהרימ"ט ז"ל דעד המשיח היו ארוסין וזה רמז הנה אנכי שולח ר"ת אשה שאז כ"י יהיה כדין נשואין וזה רמז הנה לשון שמחה כמשז"ל אנכי שולח דהשליחות לטובה מתיחס אליו כמ"ש האר"י ז"ל ובא לציון גואל במהרה בימינו אכי"ר. ואפשר זה רמז פ' משלי סי' י"ו נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו נפש עמל בתורה עמלה לו דאגוני מגנא ואצולי מצלא כי אכף רמז שהיה עניו ואז עליו פיהו שיזכור משנתו גם אכ"ף גימ' ק"א כמ"ש שונה פרקו ק"א וכו' גם פיהו גימ' ק"א רמז כי ק"א הרמוז בתיבת אכ"פ יהיה בקול וזה רמז בתיבת פיהו:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:12
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:1:12](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:1:12)

**מוסר**. ולשון הרע יותר מכלם דהוא שקול כנגד הג' חמורות האמורות. האי לישנ"א דיקוד הוא כמין חומ"ר חומר בני מעיים שנעשה כהתר ולה"ר אפילו אם אומר אמת כמ"ש הר"מ ז"ל ועל זה ידוו כל הדווים שהיא עבירה חמורה מאד מאד ואין האדם מרגיש וכבר כתבנו לעיל דכתבו ז"ל דהגלות המר והארוך הזה הוא לתיקון עון לה"ר וזה טעם מ"ש בפ' כיסוי הדם יעשה עצמו אלם כי השולח אמרתו נכשל ואינו מרגיש ומעכב הגאולה ה' ברחמיו ירחם עלינו ויזכנו לשוב בתשובה ויגאלנו למען שמו בב"א:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:2:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:2:1)

**פירוש**. וי"א יש לעבירות פירות וכו'. ספ"ק דקדושין מסיק עביר' שיש לה פירות כגון אדם חשוב שלמדין הימנו יש לה פירות ושאינה עושה פירות אין לה פירות. כל המזכה את הרבים וכו'. שלא יהיו תלמידיו נוחלים העה"ב והוא ירד לשאול שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול פי' דקרא כתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול ולא בצדקתי אלא בזכות תלמידי שהם בג"ע וז"ש לא תתן חסידך לראות שחת ויתר יוד בחסידך קרי ביה חסידיך לראות שחת רמז לתלמידיו שהם בג"ע. ודייק אומרו לא תעזוב נפשי ואח"ך לא תתן לראות ועפ"ד א"ש והכי פי' אם הדין הוא שאלך לשאול לא תעזוב נפשי בדין זה והטעם כי לא תתן תלמידי לראות שחת כי הם צדיקים ובזכותם לא תעזוב נפשי. תודיעני ארח חיים במשז"ל שיש כמה דרכים כלם חשך ואפילה וא' מהם נקרא ארח חיים ובתחילתו חשך ותיכף מאיר וכלו אורה ללכת לג"ע כמ"ש מהרח"ו מרז"ל וז"ש תודיעני ארח חיים אותו הדרך הנקרא ארח חיים שאינו ניכר. שוב ראיתי שכתב קצת מזה בסגנון אחר הרב אהבת חסד משם מהרש"א ז"ל רק דשם כתב דהכתוב פתח ביחיד וסיים בלשון רבים ע"ש. ואינו כן דהוא לשון יחיד בסוף ג"כ רק דיתר יו"ד בכתוב כמ"ש:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:2:2
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:2:2)

**תוספות:**
**זכות יש לה קרן ויש לה פירות**. הכי אמרו בירושלמי דפאה וגם בבבלי ספ"ק דקדושין. והקשה הרב יפה מראה דהתנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם וכו' כבוד אב ואם וכו' והרי סתם זכות יש לו קרן ופירות וביותר קשה בבריתא שלנו דהני בי תרי סמיכי אהדדי. ועיין מה שתירץ הרב ז"ל. ואני הדל נראה לי ונדייק דאמאי הוצרך לומר אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהן וכו'. הול"ל בקצרה אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהן וכו' אמנם אפשר לומר במ"ש רז"ל במדרש שוחר טוב פ' בצאת ישראל ממצרים דהמצוות שעושה האדם זורע אותם הקב"ה ברקיע הנקרא ערבות ומוציאין פירות ע"ש והשתא אפשר דכל המצות הקב"ה זורע אותם ומוציאין פירות בזמנן. אבל המצות פרטיות דתנן שאוכל מפירותיהן תיכף כשעשה אותם הקב"ה כביכול בלי זריעה קובע לו פירות כמו רבית ח"ו כך וכך לשנה. ולזה דייק לנא לומר אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם דבעשייתן לבד קודם זריעה תיכף אוכל מפירותיהן ובדרושי' הארכתי בס"ד:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:4:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:4:1)

**האומר אחטא ואשוב אין מספיקין וכו'**. כתב הרב בנין יהושע וז"ל האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב כצ"ל תרי זמני וכן הוא במשנה סוף יומא עי"ל פל"ט עכ"ל. וקשה על דבריו דהא בבריתא שם ביומא תני חד זמנא והרמב"ם פ"ד דתשובה לא כתב אלא פעם אחד ואם כן למה הגיה בבריתא שלנו תרי זמני ותו דהוא רמז עיין לעיל פל"ט ושם פל"ט הוא עזר כנגדו דכך שנינו לעיל פל"ט וחוטא ע"מ לשוב ומשמע דאפי' בחד זמנא. ואפשר דהרמב"ם ז"ל סמך על בריתא דמייתי הש"ס ושני בריתות דידן דמוכח דאפי' בפעם אחד כשאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו ומשנתנו דקתני תרי זמני בגמ' פריך למה לי תרי זמני ומשני כדרב הונא דאמר שנה נעשית לו כהתר והתם הוא יותר קשה דאין מספיקין ונעשית לו כהתר וכן כתב הרב לח"מ ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:5:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:5:1)

**האומר אחטא ואשוב מוחלין לו עד ג' פעמים ולא יותר**. זה הלשון קשה וראיתי מ"ש הרב אהבת חסד ולפי קוצר דעתי לא נתישבו לי דבריו ז"ל ויש לגמגם במ"ש ולי הדל נראה להגיה וצ"ל חטא וחזר וחטא מוחלין לו שלשה פעמים ולא יותר כצ"ל:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:6:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:6:1)

**ילמדו אחרים והוא לא ילמד כצ"ל**. ופי' שאחרים ילמדו תלמידים והוא לא ילמד אך הוא לומד לעצמו זו מדה בינונית כיון שהוא לומד ורוצה שאחרים ילמדו תלמידים והרב בנין יהושע נתקשה בזה אך הרב אהבת חסד ז"ל פירשה כהוגן ע"ש באורך:


###### Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:9:1
[Kisse Rahamim on Avot D'Rabbi Natan 40:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Avot%20D%27Rabbi%20Natan/r/40:9:1)

**דג טמא בן עניים שלמד וכו' ואין בו דעת**. פי' בן עניים שאין להם דעת וקראו טמא דכתיב גם בלא דעת נפש לא טוב. והרב כלי יקר פ' בראשית ע"פ ישרצו המים כתב דהצדיקים נקראו דגים ע"ש* והכא ר"ג קרי לד' מיני תלמידים דגים ויקרא להם שמות. ועפ"ז אפשר לרמוז מ"ש בקידושין דף כ"ה לאו המנונא את אלא קרנונא והתוספות פירשו המנונא דג חם קר נונא דג קר ע"ש. ואינו מובן ועפ"י ברייתא שלנו דדג הירדן קרי למי שאינו יודע להשיב ודג הים מי שיודע להשיב זה רמזו לו שאינו במעלת הדג של ים הגדול דיודע להשיב והוא כדג הירדן שאינו יודע להשיב ויען רב המנונא מבואר ששאלוהו ולא ידע להשיב ובשמו רמז דג נונא נקטו לשון זה לאו חם נונא שהוא המדרגה של דג הים אלא קר נונא שאינו יודע להשיב ודוק כי קצרתי ועמ"ש בדבש לפי סוף מערכת הא ודוק: