## Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 11

###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:1:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:1:1)

**הקורא**בתורה לא יפחות משלשה פסוקים. מפרש בגמרא מגילה דף כ"ד כנגד תורה נביאים וכתובים: לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד שלא יטעה המתורגמן שמתרגם בעל פה: בנביא ג' דלא נ"מ הוראה ולא אכפת לן אם יטעה: נמכרתם כה אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה כצ"ל וכן הוא בט' אגודה בהלכה זו: ובלבד שישב היינו לפי המשנה דהפותח מברך לפניה וחות' לאחריה אבל האידנ' דמברך כל עולה א"צ לישב והוא מברך ע"ד כהן שעלה ועולה אח"ך במקום לוי דמברך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:1:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:1:2)

**תוספות**
**למתורגמן** מימות עזרא נהגו שיהא מתורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה שיבינו העם כ"כ הרמב"ם פי"ב מפלה וכת' מרן בכ"מ דנפקא ליה מדדרוש בסוטה מדכתיב בספר עזרא ויקראו בספר זה מקרא מפורש זה תרגום ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:1:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:1:3)

**לא** יקרא למתורגמן יותר מפ' אחר. מפני שהוא קורא ע"פ וכצ"ל ברש"י ז"ל והרב נחלת יעקב העתיק לשון רש"י כמו שהוא בגמ' בטעות. ומזה מוכח שהתרגום נקרא על פה וכן הוא בירושלמי והביאו הרי"ף פ' הקורא עומד ופסקו הרמב"ם פי"ב ובתנחומא פ' וירא נמי אמרו דהתרגום ניתן ע"פ ואין לקרותו בכתב וכן מוכח מדברי התוס' והריטב"א ותימא על הרב כנה"ג א"ח ס' מ"ט שכתב פשיטא דהתרגום לא שייך לומר בו דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ והביא דבריו הרב יד מלאכי דף ר"ז שהביא חידוש זה משם הרב כנה"ג והביא ראיה מהב"ש משם הריטב"א ונעלם ממנו ירושלמי והרי"ף והרמב"ם ודברי רש"י על משנתנו דלא יקרא למתורגמן יותר מפ' אחד לפי שקורא על פה ושאר פוסקים כמ"ש בשיורי ברכה א"ח סי' מ"ט וע"ש בבר"י ומחב"ר. וכ"כ בארחות חיים ה' קריאת ס"ת אות ל"ט:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:1)

**מדלגין**בנביא ואין מדלגין בתורה פירש"י ז"ל דאין מדלגין בתורה שהשומע את זה הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב: לפי שגולין ס"ל דאין מדלגין בתורה ה"ט שאין גוללים ס"ת ברבים והא דמדלגין בנביא היינו בכדי שלא יפסוק המתורגמן כדתנן פ' הקורא עומד. ר' יוסי פתר לה. להא דאין מדלגין בתורה כגון פי' אפילו שהיתה פרשה קטנה והטעם כדי שישמעו את התורה על הסדר וכשמדלג אין לב השומע פנוי כל כך ואין הטעם כמש"ל שאין גוללין הס"ת ברבים: והא תנינן קורא באחרי מות ואך בעשיר ואיך מדלג ומשני שניא היא שהיא סדרו של יום כצ"ל: תדע לך וכו'. ואיך הוא קורא בע"פ אלא שהיא סדרו של יום והתירו וה"נ התירו לדלג שהוא בענין א' סדרו של יום:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:2)

**תוספות**
**מדלגין** בנביא ואין מדלגין בתורה. כתב הרב תרומת הדשן סי' ך' וז"ל במרדכי בשם ראבי"ה מפרש הטעם דאין מדלגין בתורה ובנביאים היינו משום כבוד צבור כדי שלא יעמדו בשתיקה בשעה שגוללין מפרשה זו לפרשה אחרת וכ' ופירש ראבי"ה והוכיח מן התלמוד דאין מדלגין ואין גוללין ס"ת בצבור חדא מילתא היא וטעמא דאין מדלגין משום דאין גוללין בצבור משום שלא יעמדו בשתיקה עכ"ל לעניננו. במרדכי שלפנינו פ' הקורא עומד לא חזינא כהאי סימנא. ואולי הוא במרדכי הגדול שהיה להם ז"ל כידוע. והא שכתב דאין מדלגין בתורה ובנביאים ר"ל מנביא לנביא דבנביא אחד מדלגין וזו משנה שלימה ובש"ס אמרו מנביא לנביא נמי אין מדלגין. ולפום ריהטא. קשה דבירושלמי שם במגילה פ' הקורא עומד הכי אתמר אין מדלגין בתורה רבי ירמיה בשם ר' שמעון בן לקיש שאין גוללין ס"ת ברבים ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אמר ליה כדי שישמעו ישראל על הסדר. ולכאורה נראה דר' יוסי בעי דלפי הטעם דאין גוללין ס"ת ברבים א"כ אם היא פרשה קטנה כלומר שאין בה שהיה בגלילה כלל התם לא שייך טעמא דאין גוללין ס"ת ברבים ואפ"ה אסור דסתמא תנן וקאמר כדי שישמעו ישראל על הסדר וה"ט דאין מדלגין דאין לב השומע פנוי כל כך ודחי טעמא שאין גוללין ס"ת ברבים. וכן פירש הרב נחלת יעקב הירושלמי ועפ"ז הגיה בריתא שלנו שצ"ל כמו שהוא בירושלמי ואני עני פירשתי הנסחא דקמן בברייתא שלנו על דרך זה כמו שפירשתי בקונטריס וא"כ קשה על ראבי"ה ועל הרב תרומת הדשן דטעם זה שאין גוללין ס"ת בצבור של כת הקודמין היא ואיתיה בירושלמי ובבריתא שלנו ודחיי היא טעם זה בין בירושלמי בין בבריתא שלנו ואיך ראבי"ה יהיב טעמא הנדחה והצילעה והרב תרומת הדשן ז"ל נמי לא העיר בזה וכתב דראבי"ה הוכיח מן התלמוד וכו' ואנחנו לא נדע מאי תלמודא ולפי שעה תלמודא דמערבא ובריתא שלימה שלנו הם נגדו כמבואר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:3)

**ואפשר** לישב דראבי"ה ז"ל תנא דיוקנא הוא ודייק בירושלמי דקאמר ר' יוסה בעה הגע עצמך וכו' אמר ליה כדי שישמעו וכו' ונראה דר' יוסה בעי הגע עצמך וכו' לר' ירמיה גופיה דאמר משום ר"ש בן לקיש. ועל זה אמר בירושלמי אמר ליה כדי שישמעו וכו' ולא פירש מאן אמר ליה ולכן נראה דר' יוסה בעי מר' ירמיה דאתא ואתייה מתניתא בידי' מ"ש ר"ש בן לקיש ולו שאל דרך שאלה הגע עצמך ור' ירמיה השיבו כדי שישמעו וכו' ונראה דלא הדר ביה משמעתיה ומתנועת הלשון נראה דעודנו מחזיק בשיטתו ולאש"ר אמר ועודנו מחזיק עמד טעמ"ו בו דעיקר הטעם שאין גוללין ס"ת ברבים. ואף אם הוא פרשה קטנה כלומר דאין שהיה בגלילה כלל אין מדלגין כדי שישמעו ישראל על הסדר דיהיה לב השומע ענוי והכל חוזר אל הטעם שאין גוללין ס"ת ברבים דגנאי לעמוד בשתיקה. ואם לאו היו עושים ריוח בינתים והיו נותנים לב לשמוע אבל אין לעשות כן דגנאי לעמוד בשתיקה. ולפי זה יש לפרש גם בבריתא שלנו דקתני ר' יוסי פתר לה כגון שהיתה פרשה קטנה כלומר אין מדלגין אפילו בפרשה קטנה כדי שישמעו וכ' וזה נמשך מאין גוללין דגנאי לעמוד בשתיקה כדאמרן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:4)

**אחרי** כתבי ראיתי דבירושלמי פ' בא לו איתא להאי סוגיא ושם היא בנוסח זה ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אלא כדי שישמעו ישראל תורה על הסדר. ולפי נסחא זו אין לדקדק מה שדקדקנו ואדרבא נראה מאומרו אלא כדי שישמעו דנייד מטעמא קמא. אמנם אפשר דראבי"ה הוה גריס התם ביומא נמי כנסחת פ' הקורא עומד ומפרש כמו שפירשנו (וכבר כתבנו דכעת אני מחוסר כמה ספרים ומכללם פירושין ירושלמי):


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:5)

**והרב** תרומת הדשן ז"ל בסי' הנז' על פי הא דראבי"ה ז"ל יצא לישע לישב המנהג דכשיש חתן מוסיפין על ההפטורה כמה פסוקים מהפטרת חתן שוש אשיש וכו' וכתב דשמע דקדמוני אושטריי"ך היו מישבים המנהג ע"פ דברי ראבי"ה דאין מדלגין משום כבוד צבור שלא יעמדו בשתיקה בשעה שגוללין ועתה שהפטרות כתובות בקונטריסים ויוכל לשמן שימצא מהר איזה הפטרה שירצה אין חשש בדילוג מנביא לנביא ועוד האריך ע"ש והרב פרי חדש ז"ל סי' קד"ם הביא דברי הרב תרומת הדשן הנז' וכתב וז"ל ותימא על זה דהא אין מדלגין מנביא לנביא אפי' בכדי שלא יפסוק התורגמן ולא שייך טעמא דכבוד צבור אלא ע"כ ה"ט כדפירש"י משום טירוף הדעת יותר מדאי כיון דהוי תרי נביאים ותרי ענינים אלא הטעם שאין למחות בידם הוא משום מ"ש הרב עוד דה"ד במקומות שהיו נוהגים לתרגם וכו' ומיהו במקום שלא נהגו כן אין ראוי לנהוג כן מחדש עכ"ל. ולא זכר הרב ז"ל דברי הירושלמי פ' בא לי ופ' הקורא עומד וברייתא שלנו דמסכת סופרים דלפי פשוט דחו טעם ראבי"ה כמו שכתבנו בעניותנו מראש מקדם והו"ל לאותובי על ראבי"ה. ותו אם איתא לדברי הרב פרי חדש ז"ל ר' יוסה דבעא אם היה פרשה קטנה בדרך בעיא הו"ל להקשות דמנביא לנביא אין מדלגין כמ"ש שם בירושלמי בסמוך והו"ל להקשות לטעם דאין גוללים דא"ה אמאי מנביא לנביא אין מדלגין אפי' בכדי שלא יפסוק המתורגמן כמו שהק' הוא ז"ל. ותו יש להרגיש קצת דמריהטא דדבריו משמע דהוא למדנו דלפירש"י המנהג של שוש אשיש אינו מיושב וכו' וכבר כתבו הרב תה"ד ז"ל וגם הוא כתב דלא ינהגו כן מחדש באופן דרוב דברי הפר"ח ז"ל הן הם דברי הרב תרומת הדשן ז"ל עצמו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:6)

**ומה** שתמה הרב ז"ל על הרב תרומת הדשן ז"ל ודחה טעם זה. לא על הרב תרומת הדשן ז"ל לבד תלונותיו כי עיקר תמיהתו על ראבי"ה ז"ל חד מרבוואתא קמאי וקדמוני אושטריי"ך דסברי דאין מדלגין ואין גוללין כחדא שריין וא"כ כי אמרי אין מדלגין מנביא לנביא ר"ל אין גוללין נמי וכיון דעל הרוב מנביא לנביא צריך איזה שיעור ואמרו אין גוללין מנביא לנביא הוי מלתא פסיקתא דבכל ענין אזלי' אחר הרוב ולכן מנביא לנביא אין מדלגין אפי' בכדי שלא יפסיק התורגמן דכיון דעל הרוב שיעורו יותר אמרו מנביא לנביא אין גוללין ואין מדלגין בכל גוונא ומילתא פסיקתא. והרב אליה רבא סי' קד"ם כתב טעם ראשון של הרב תה"ר דעתה ההפטרות בקונטריס וכו' ויש להרגיש שהרב תה"ד כתב דטעם זה אינו עולה לדעת רש"י ז"ל והו"ל להרב אליה רבא ז"ל לומר טעם העיקרי דמסיק הרב תה"ד דהשתא ליכא תרגום וכו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:7)

**ואין** גוללין ס"ת ברבים. מרן בבית יוסף ז"ל סי' קד"ם הביא משם רבינו ירוחם דזה היה בימיהם שהס"ת היה עומד חוץ מהבית שמתפללין בו כדאמרינן בסוטה אבל בזמן הזה אין חשש וכתב עליו מרן ז"ל ואיני יודע טעמי וכו' ע"ש וראיתי להרב יד אהרן ז"ל שכת' וז"ל עיין ב"ח ועדות ביהוסף סי' מ"ד ומה שתירץ בנו של מוהרח"ש ונוראות נפלאתי על אשלי רברבי הללו איך אשתמיט מינייהו ההיא דפי בא לו וכו' ונגלל ס"ת ונקרי ומשני אין גוללין ס"ת בצבור הרי להדיא הפך רבינו ירוחם דהא התם הס"ת במקדש היה ואפ"ה קוראו על פה דאין גוללין ס"ת ואיך כתב רבינו ירוחם דה"ד בזמנם שבתי כנסיות שלהם היו בשדה ולא היה שם ס"ת הרי במקדש שהיה שם ס"ת אפ"ה אמרו אין גוללין וצ"ע עכ"ל והני ספרי דכי רב שהזכיר אינם כעת אצלי. אך נהלך ברג"ש שהיה לו להגדיל ביותר תמיהתו על מרן ב"י דהאחרונים הנז' הפלא עליהם איך אשתמי' מינייהו סוגית פ' בא לו ועל מרן ז"ל היה לו להפליא הפלא ופלא שהביא סוגית פ' בא לו ועלה הביא דברי רבינו ירוחם ז"ל וכתב ואיני יודע טעמו והול"ל שדבריו הפך הש"ס שהביא. ועוד שכתב דרבינו ירוחם ז"ל כתב דה"ד בזמנם שבתי כנסיות שלהם בשדה. ולא היו דברים מעולם דרבינו ירוחם ז"ל בנתיב ב' ח"ג כתב דבזמנם היה עומד ס"ת חוץ מהבית שמתפללין ביוכך הביא הלשון מרן בב"י. ורבינו ירוחם ז"ל כתב כדאמרינן בסוטה וכן הוא בסוטה דף ל"ט ע"ב דס"ת היה בבית המשתמר חוץ מבית הכנסת ע"ש ובפירש"י ז"ל וכתבו הטור סי' קמ"ח ע"ש. ותו דלא ראה דהרב פרי חדש הקשה על רבינו ירוחם מסוגיא זו וכתב דעל פי דברי הרב בית חדש מתרצתא היא הקושיא הנז' ואין ס' ב"ח אצלי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:8)

**ומעיקרא** קושיא ליתא דכיון דהמנהג היה שהס"ת בבית אחר ולא בבית הכנסת ותקון רבנן דאין גוללין ס"ת בצבור. אי אתרמי בי כרשתא דמנטרא טפי והס"ת שם. הא ודאי דתקנת רז"ל אינה בטלה באותו בית הכנסת אף שהס"ת שמו רבו כל שהמנהג הפשוט אינו כן וה"ה לבית המקדש דתקנת רז"ל חיילא בכולל. ותו מי הגיד להם דהס"ה היה במקום שהכ"ג קורא אימא דגם בבית המקדש הס"ת היה בלשכה אחת ומשם מביאין אותו למקום שהכ"ג קורא. ותו קשה על הרב פרי חדש ז"ל שהוא עצמו בסוף סי' קמ"ז כתב אההיא דפרך פ' בא לו דאמאי בעשור שבחומש הפקודים קור' על פה ניתי ס"ת אחרינ' ומשני משום ברכה שאינה צריכה. דאם מביאים ס"ת לפ' ובעשור הרי מפסיקין בהבאתו מהבית שהוא בו חוץ מהבית שמתפללין בו עכ"ד הרב פרי חדש ז"ל וא"כ מאי מקשה בסי' קד"ם על רבינו ירוחם ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:2:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:2:9)

**בכל** מקום אינו קורא על פה. כבר קדמו שרים חקור דבר אי הך איסורא דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה הוי דאורייתא כיון דיליף לה מקראי או דילמא קראי אסמכתא נינהו ואיסורא הוי מדרבנן. ואני בעני עמדתי בזה בקונטריסים שלי ברכי יוסף בא"ח סי' מ"ט ושיורי ברכה שם ומחזיק ברכה שם ושם הבאתי דיש סברות שונות בזה ע"ש באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:3:1)

**ר'**יוסי וכו' הלכה זו היא בירושלמי פ' בא לו ופ' הקורא עומד ויש ט"ס בברייתא שלנו ה"ל הירושלמי וה"ג התם. ר' יוסת מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבל כד תהא. חדא אורייתא תהא גולה אחורי פרוכתא וכד אינון תרתי תהא מוביל חדא ומייתי חדא עכ"ל וה"פ ר' יוסי היה מצוה לחזן הכנסת כלומר לשמש בית הכנסת של בבל אם לא יש אלא ס"ת אחד הגלול אחרי הפרוכת ואם הם שני ס"ת תוליך האחד מקודם ואח"ך תביא הס"ת השנית: עד היכא וכו' גם זה בירושלמי פ' הקורא עומד וצ"ל עד היכא א"ר יוסי כגון פ' כהן גדול כצ"ל וה"פ עד היכא גולל א"ר יוסי כגון פרשת כהן גדול שהיא מאחרי לאך בעשור:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:3:2)

**תוספות**
**כד** תהא חדא אורייתא תהא גולה. שתגלול אותם אם הוא בענין אחד ובכדי שלא יפסיק המתורגמן כמו שאמרו בגמרין פ' בא לו ופ' הקורא עומד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:3:3)

**תהא** מוביל חדא וכו' לכאורה יש להרגיש על רבינו ירוחם ז"ל שכתב דהא דאין גוללין ס"ת היינו בימיהם שהיה ס"ת בבית אחר כ' כמ"ש בסמוך. דממ"נ מה פירוש תהא מוביל חדא אם הוא לבית שהס"ת שם כמו המנהג שהיה בזמן הקדמונים וכמ"ש בבבלי דסוטה במש"ל הדבר קשה דאין גוללין משום טורח ובפרט לפי מ"ש הרב פר"ח בשם ר' בית חדש ואיך מטריחין ומוליכין הס"ת הראשון ומביאין השני מהבית אשר הס"ת שם ואם פירוש תהא מוביל חדא הוא לארון ששם הס"ת בבית הכנסת וכמו שפירש מור"כ בדרכי משה סי' קמ"ז והרב נחלת יעקב בפירוש הירושלמי הלז. א"כ קשה דהרי אמרו בירושלמי פ' בא לו ופ' הקורא עומד דאין גוללין ס"ת ושם אמרו תהא מוביל חדח לארון אלמא טעמא דאין גוללין אינו משום שהס"ת בבית אחר. ואפשר לומר לכאורה דסבר רבינו ירוחם ז"ל דמשום הכי אצטריך לומר מפקד לחזנה דכניזתא דבבל ומאי נפקא מינה קאמר שמו ושם עירו לימא מפקד לחזנא כד תהא חדא אורייתא וכו'. אמנם טרח וכתב דהיה בר עולא חזנא דכניזתא דבבל דבזמן השמש הזה תקנו בבבל למחול הצבור על כבודם וכבודם מחול כמ"ש הפוסקים או תקנו שיהיה ס"ת בארון. ואתה תבא"ר הירושלמי כמו שתרצה ואין להאריך ועמ"ש הרב מגן אברהם סי' קמ"ז דהאריך במנהג שמוציאין עתה שני ספרי תורה ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:3:4)

**והרב** רגל ישרה פירש ברייתא שלנו שהם דברי הירושלמי וז"ל אורייתא תהא גיילא אחורי פרוכתא ר"ל שתהיה הס"ת גלולה על מקום שרוצים לקרות בה ומ"ש וכד אינון תרתי תהא מוביל חדא ומייתי חדא ר"ל וכשקורין בשני ספרים הוליכו תחילה ס"ת ראשונה למקומה ואח"ך תביאו הס"ת שניה לקרות בה. עד היכא ר"ל עד היכן צריכין להוציא ס"ת אחרת אר"י כגון פרשת יהוידע הכהן אבל פחות מזה יכולין לגלול בס"ת הראשונה שהיה בכדי שלא יפסיק המתורגמן עכ"ל ועיין בסמוך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:3:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:3:5)

**א"ר** יוסי כגון פרשת יהוידע הכהן בירושלמי פ' הקורא עומד גריס יהוידע כהן גדול. והרב רגל ישרה הביא הגירסא כמו שהי אלפנינו כגון פרשת יהוידע כמו שהבאתי לשונו בסמוך ולא פירשה. והרב נחלת יעקב נדחק לפרש דקאי על ההפטרה ויכרות יהוידע ואינו מחוור. ולקוצר דעתי יש להגיה וצ"ל כגון פרש' כהן גדול כמ"ש בקונטריס ולפירושנו והוא פירוש הרב נחלת יעקב קאמר כגון פ' כהן גדול ר"ל אחרי מות ואך בעשור. ולפי' הרב רגל ישרה היינו כגון פ' כהן גדול ר"ל אחרי ובעשור ודוק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:1)

**החזן**פי' שהש"ץ טעה וסיים הפרשה עם הששי שסבר שהוא שביעי וכבר עלו ז' עולים וטעה שזה אינו אלא ששי יחזור ויקרא עוד עולה א' ויהיו שבעה ויפטיר שמיני: ובלבד וכו' כלומר שנשאר עדין ג' פסוקים יקראם עם העולה השביעי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:2)

**תוספות**
**יחזור** ויקרא וכו'. חזה הוית לרבינו בעל המנהיג סי' ל' שכתב וז"ל אי אפסיקו בקדיש לפני מפטיר אינו עולה וא' לא אפסיקו עולה וכן כתבו רבנן סבוראי וכן מצאתי במס' סופרים עכ"ל. ולכאורה לפי נסחא דקמן בבריתא שלנו נראה דאין ראיה לדבריו מהכא וכן יש להוכיח מהגהות מיימוניות פי"ב מה' תפלה דמברייתא דידן ליכא למשמע מינה מידי שהרי בדין ט"ז שכתב הרמב"ם ז"ל בשבת בשחרית קורין ז' כתב בהגהות מיימוניות ברייתא זו שלנו. ובדין י"ז שכתב הרמב"ם ואם הפסיק ש"ץ בקדיש בין המשלים והמעטי' אינו עולה מן המנין על זה כתב בהגהות מיימוניות דכן נמצא לרב נטרונאי משמא דרבנן סבוראי דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדישא וכו' ואלו סבר דיש ראיה לזה ממסכת סופרים הוה ליה לכתוב בדין י"ז דהכי מוכח ממס' סופרים. גם מההגהות חדשות משמע הכי דבדין ט"ז על מאי דמייתי בהגהות ראשונות ברייתא שלנו דמס' סופרים כתב וז"ל כתב הר"מ שאם סיים הש"ץ הפרשה עם הששה ואמר קדיש א"צ לקרוא עוד אחר וכו' ע"ש ומשמע דסבר דמהר"ם אינו נגד מסכת סופרים ומ"מ יש להרגיש על הגהות החדשות דהוה ליה להביא דברי הר"מ על דברי רב נטרונאי דמייתי בהגהות ראשונות בדין י"ז:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:3)

**ועלה** על לב לומר דיש ראיה מברייתא שלנו לדין רבנן סבוראי כמ"ש רבינו בעל המנהיג ז"ל דיש להעיר ברייתא שלנו כמאן אתיא אי סברה דמפטיר אינו עולה למנין ז'. ומהיכא תיתי הכא לאשמועינן דהמפטיר ח' וזו משנה שאינה צריכה כלל. ואי סברה בריתא דילן דמפטיר עולה למנין ז' אמאי הכא קאמר יחזור ויקרא והמפטיר ח' יעלה המפטיר לז' דהוא עולה למנין ז' לכך סבר רבינו בעל המנהיג ז"ל דלעולם בריתא דילן סבר דמפטיר עולה והכא אפסיק בקדיש ולכן צריך שיקרא אחר וימלא ז' קריות ויפטיר שמיני וא"כ יש ללמוד מבריתא זו דין רבנן סבוראי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:4)

**ואם** נפשך לומר דהרי כתב הרא"ש פ' הקורא עומד דאחר שנשלם הגמ' תקנו לומר קדיש בין ז' למפטיר וא"כ איך נאמר דבברייתא זו מיירי דאפסיקו בקדיש והרי לא הוו נהיגי לומר קדיש. דע דמפורש במסכת סופרים לקמן פ' כ"א הלכה ו' וז"ל אין לך קריאה שטעון קדיש עד שיחזיר אלא על שבת בלבד מפני המפטיר עכ"ל הרי דהיו אומרים קדיש אחר הקריאה בשבת וזו ראיה למ"ש הרא"ש בה' ס"ת דמ"ס נתחבר אחר התלמוד. ומ"מ יש להרגיש על הרא"ש ז"ל שם בפסקיו פ' הקורא עומד שהביא ראיה מסדר רב עמרם דהיו אומרים קדיש ע"ש דלמה לא הביא הא דאמרו לקמן פ' כ"א שהבאתי. ועתה אמת אגיד דלשון רבינו בעל המנהיג ז"ל שכתב וכן מצאתי במס' סופרים מורה דבפירושא אתמר במס' סופרים. והא דכתיבנא בעניותין הוא קצת הוכחה ויש לדחות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:5)

**ותו** יש להרגיש קצת על הרא"ש ז"ל דמהדר לאתויי מסדר רב עמרם. שהיו רגילין להפסיק בקדיש בין שביעי למפטיר דאמאי לא מייתי מרבנן סבוראי שכתב הרי"ף ז"ל שם באותו פרק באותו מקום גבי אי מפטיר עולה למנין ז' וז"ל אלמא מפטיר עולה למנין ז' וכן הלכה אלא דאשכחן מרב נטרונאי גאון דאמר משמייהו דרבנן סבוראי דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדיש והדר אפטירו אינו עולה והיכא דלא אפסיקו בקדיש מקמי הפטרה עולה למנין שבעה וטעמא רבה ומסתבר הוא עכ"ל הרי"ף ז"ל. והרי טובה תוכח"ת מגולה מררבנן סבוראי דהיו מפסיקין בקדיש: ותו אעיקרא קשה בלאו הכי אמאי השמיט דברי הרי"ף אלו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:6)

**ועוד** תמהתי על הרא"ש בס' הקטן ברכי יוסף סי' רפ"ב דכתב שם הטור וז"ל כתב הר"ם מרוטנבורק שאם טעה ש"ץ וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש שא"צ לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי ויאמר אחריו קדיש שהרי מפטיר עולה למנין ז' וא"א הרא"ש היה אומר שאין לומר קדיש פעם אחרת עכ"ל דאיך הר"ם מרוטנבורק והרא"ש ז"ל פסקו דלא כהרי"ף ורב נטרונאי ורבנן סבוראי שכתבו דאם הפסיקו בקדיש אינו עולה. וכן נראה מסדר רב עמרם שהביא הרא"ש ז"ל בפסקיו כמדובר שכתב שבמקום שמפסיקין בקדיש אין מפטיר עולה למנין ז'. ועוד תמהו רבנן בתראי על מרן ז"ל בש"ע דפסק כמהר"ם מרוטנבורק ז"ל ושביק הרי"ף והרמב"ם ורב נטרונאי ורבנן סבוראי ז"ל וכמ"ש שם בברכי יוסף:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:4:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:4:7)

**ולעוצם** התמיהא עלה בלבי שליש י"שוב דכבר כתב הרא"ש דאחר שנשלם הגמר' תקנו לומר קדיש בין ז' למפטיר והיה זה ההלכה דמפטיר עולה מפוקפקת קצת ובאיזה מקום היו אומרים קדיש לומר שאין מפטיר עולה וכן מורה מדברי רב עמרם ז"ל שהביא הרא"ש שכתב שבמקום שמפסיקין בקדיש וכן מוכח קצת מדברי רב נטרונאי שכתב דהיכא דאפסיקו בקדיש ובזמניהם שנודע שהקדיש לומר דאינו עולה המפטיר למנין ז' א"כ זה שאמר קדיש דעתו שלא יעלה המפטיר למנין ז' וכמ"ש הרב המאירי ז"ל הבאתיו בברכי יוסף שהרי גילה דעתו שאינו רוצה לצרפו ולהכי כתבו רבוואתא שאינו עולה אך בזמן מהר"ם והרא"ש דפשיטא להו דהלכה דמפטיר עולה. וזה שאומרים קדיש מנהג קדום מכמה מאות שנים ורוב ש"ץ לא ידעו שנתקן קדיש זה לומר שאינו עולה המפטיר למנין. להכי פסקו מהר"ם והרא"ש שמי שטעה והשלים בששי ואמר קדיש בטעות דין הוא דהמפטיר יעלה כי הוא לא יודע על מה נתקן ואמרו בטעות בבלי דעת. ואפשר דהרי"ף בזמן הזה מודה. ומשום הכי השמיטו הרא"ש להא דכתב הרי"ף מרב נטרונאי וכו'. וכיון דדעת הרי"ף אסתפק לן אע"ג דהר"מ פסק כרב נטרונאי. פסק מרן כמהר"ם והרא"ש וסיעתם דמפטיר עולה. זה אפשר לישב קצת. ולכל הדברות מרן קיצר מאד שלא לבאר כל זה. ובקונט' ככר לאדן דף קכ"ג ע"ב הקשתי עמ"ש הרב נחלת יעקב ז"ל בברייתא שלנו אעפ"י שכבר אמר קדיש וכ"כ מהר"ם דהרי דעת מהר"ם דאף אם אמר קדיש א"צ לקרות אחר ע"ש. ועתה ראיתי דלק"מ דהגם דלשונו אינו מכוון כוונתו מבוארת דברישא כתב דאינו מספיק ששה ולצד זה כתב דכ"כ מהר"ם דאינו מספיק ששה וצריך אחר. אך כמ"ש בברייתא שלנו דצריך אחר והמפטיר בזה פליג מהר"ם וכתבו הרב נחלת יעקב בסמוך דלא קי"ל הכי אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא ואין צריך לקרות עוד אחר וזה פשוט:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:1)

**ואם**היתה הפרשה של ד' ה' פסוקים וכו' מילתא באפי נפשה לומר שפרשה של ד' או ה' פסוקים קורא אותה לעולה אחד. ואם יש ששה פסוקים בפרשה יכולה לקרותה לשני בני אדם: וכמה קורין במנחה של י"ט פי' שחל להיות בשבת וס"ד שיקרא בפ' י"ט קמ"ל דקורא בפרשה הבאה על הסדר כמו שנוהגים היום:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:2)

**תוספות**
**ואם** קרא וכו' פחות מעשרה פסוקים וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל צריך לומר דמיירי שלא קרא רק שמנה פסוקים דבקראו תשעה פסוקים אין צריך לחזור ולקרות וכן כתב בשלחן ערוך סי' קל"ז וראיה מפרשת עמלק אשר על כן הא דקתני הכא פחות מעשרה לאו דוקא אמנם בתוספות במגילה כתבו בלישנא דהכא עכ"ל. ושותיה דמר לא גמירנא דברישא כתב דלאו דוקא וסיים אמנם בתוס' מגילה כתבו כלישנא דהכא. ומה כונתו אם דבראותו לשון התוס' דמגילה שב מידיעתו דהוי דוקא. מ"ט הדר ביה ונימא דבתוספות נמי לאו דוקא. ואם כונתו דגם בתוספות צ"ל לאו דוקא לשונו אינו מכוון:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:3)

**ונראה** לי דדעת התוס' דהא דסגי בט' פסוקים היינו דוקא בסליק טכינא כגון ויבא עמלק אבל לא סליק ענינא לא סגי בט' פסוקים והנה הוא רמז מ"ש התוס' במגילה דף כ"ג ד"ה חד אמר עולה ואשתמיטיתי' מ"ש התוס' שם סוף דף כ"א וז"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים וא"ת והרי פרשת עמלק דליכא אלא ט' פסוקים וי"ל דשאני פ' עמלק דסדרא דיומא ומפסיק ענינא ביה ומשום הכי אין לחוש וכו' עכ"ל ומכאן מוכח דהתוס' ס"ל דאם קרא ט' פסוקים צריך לחזור להשלים עשרה דשאני פ' עמלק דסליק ענינא ומעתה מ"ש בדף כ"ג שרמז הרב נחלת יעקב ובמנחה ובשני וה' עשרה פסוקים ואם שכח ולא קרא כל כך יחזור ויקרא הדברים כפשוטן דבעי עשרה פסוקים ממש ולא סגי בט':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:4)

**ואעיקרא** יש להרגיש על מרן בש"ע שנמשך אחר הרב שבלי הלקט שכתב דאם קראו שלשתן ט' פסוקי' א"צ לחזור וראיה לדבר פ' ויבא עמלק ופסק כן בש"ע סי' קל"ז דין ד' דהרי הירושלמי והביאו הרי"ף שם פ' הקורא עומד קאמר דשאני פ' ויבא עמלק דסליק ענינא וכן כתבו התוס' והרא"ש והר"ן והמרדכי והטור ומוכח דאי לא סליק ענינא צריך לחזור אם קראו ט' פסוקים ואיך מרן שביק הירוש' והרי"ף והתוס' והרא"ש והר"ן והמרדכי והטור ופסק כהרב שבלי הלקט. ויש להרגיש על מרן דהוא עצמו כתב בדין א' ואי סליק ענינא בבציר מי' פסוקים כגון פ' עמלק שאין בה אלא ט' פסוקים שפיר דמי וא"כ מאי קאמר בדין ד' דאם קרא ט' פסוקים א"צ לחזור וראיה לדבר פ' ויבא עמלק ומאי ראיה שאני התם דסליק ענינא כמ"ש הוא עצמו בדין א' (וס' שבלי הלקט אין עמדי):


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:5)

**וראיתי** להרב פרי חדש ז"ל שכתב על דין ד' וז"ל וראיה לדבר פ' עמלק וכו' כן עיקר ודלא כדמשמע מדברי התוס' והגה"מ וכו' שא"כ הול"ל שידלג פ' עמלק וכו' ומה שחוזרין וכופלין פסוק אחרון וכו' שאין נוהגין באשכנז לכפול וכן משמע בירושלמי פ' הקורא עומד וכן מוכח בר"ם דילן רפ"ב דתעניות אהא דתנן ביום הראשון בראשית ויהי רקיע יתני עלה בראשי' בשנים ופריך חמשה פסוקי הוו ומהדרינן רב אמר דולג וכו' ומשמע דבדולג או פוסק חד קרא סגי אע"ג דלא הוו אלא ט' פסוקי ואע"ג דבירושלמי פ' הקורא עומד אמרו שחוזר ב' פסוקים אינו נראה כן מש"ס דילן דא"כ הו"ל לפרישי עכ"ל ויש להרגיש דמה יוכח הוכח דהול"ל שידלג פ' עמלק והרי הרי"ף הביא ירושלמי דשאני פ' עמלק דסליק ענינא ואי בעית אימא שאני הכא שהוא סדרו של היום. והתוס' והרא"ש והמרדכי והטור כתבו דסליק ענינא. ומאמר שכן מאי ראיה איכא מפ' עמלק. ומכל אלו הגדולים נרא' דאי לא סליק ענינא בט' פסוקי חוזר. ומה שהביא ראיה שכן מאי ראיה איכא מפ' עמלק. ומכל אלו הגדולים נראה דאי לא סליק ענינא בט' פסוקי חוזר. ומה שהביא ראיה מהירוש' פ' הקורא עומד דאין כופלין פ' אחרון. מר דאייתי ירושלמי הרי התם פריך מפ' עמלק ומהדר שאניא הוא סדרו של יום. והרי"ף נראה דהוה גריס בירושלמי תרתי דסליק ענינא והוא סדרו של יום. ומאי דמייתי מההיא דבראשית ויהי רקיע. לפום האי דכתבו כל הגדולים דסליק ענינא סגי בט'. אין ראיה כלל. ותו הרי הר"ן בפ' הקורא עומד שם בהא דאין פוחתין מעשרה פסוקים כתב וז"ל וא"ת והאיכא פ' עמלק וכו' דאינה אלא ט' פסוקים וכן במעמדות וכו' שאינן אלא ח' פסוקים י"ל דהתם שאני דסליק ענינא והיינו סדרו של יום ואינו בדין שיקראו במה שאינו סדר היום כדי להשלים עשרה פסוקים כדאמרינן המפטיר וכו' שאני התם דסליק ענינא עכ"ל והרי הר"ן הביא הא דמעמדות ופריק לה ומה ראיה מייתי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:6)

**ונראה** דמ"ש הר"ן ז"ל והיינו סדרו של יום לא קאי אלא לפ' עמלק ואע"ג דהקשה מפ' עמלק ומעמדות ובדבור א' נאמרו: במאי דפריק שאני התם דסליק ענינא פריק לתרוניהו. ומ"ש והיינו סדרו של יום קאי לפ' עמלק אבל למעמדות לא שייך. וכן בירושלמי ברישא פריך מפ' מעמדות ופריק חותך או חוזר ופריך מפ' עמלק ומשני סדרו של יום והאי פירוקא דוקא לפ' עמלק ולפי גירסת הרי"ף בירושלמי דפריק תרתי דסליק ענינא. ואב"א סדרו של יום. אה"נ דבמאי דמשני סליק עניינא אהני למעמדות ותו לא צריכנא לחותך וחוזר ומ"ש הרב פר"ח ואע"ג דבירושלמי אמרו דחוזר ב' פסוקים וכו' עדיפא מינה הו"ל לפרוקי דהגם דנימא דהוא מוסכם שאני הכא דתמניא הוו ואצטריך לאהדורי וכיון דבר מהדר הוא אמרינן דנהדר תרתי אבל אם קרא ט' סגי דלא מהדר כלל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:5:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:5:7)

**ולפום** מאי דאמרן מאי דקתני ברייתא שלנו יחזור ויקרא עד שישלים עשרה ניחא דהוי כפשטא דעל הרוב לא סליק ענינא בט' ובעי למהדר עד דאיכא עשרה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:6:1)

**ואם**קרא וכו'. אם קרא עשרה פסוקים בלא פסוק המדולג א"צ לחזור: זו בחול דוקא בחול אם קרא עשרה פסוקים בלא פ' המדולג א"צ לחזור דקריאת שבת לפניו שיקרא הכל כדחזי אבל בשבת אם דילג פ' א' חוזר וקורא. וצריר לקרות ב' פ' אחרים עמו שאין קורין פחות מג' פסוקים: מפסיק מיד לשון מפסיק אינו מיושב ור"ל מסדר גמר התפלה או ממחשבתו לילך לביתו: ואין מעמידין תפלת מוסף כצ"ל ואית דלא גרסי לה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:6:2)

**תוספות**
**ויקרא** עשר כראוי. מהכא נמי משמע דצריך לקרות עשרה כמו שכתבנו בסמוך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:6:3)

**כראוי** על שטתן וכו'. כל לשון זה צריך ביאור ואני עני עמדתי על זה בקונטרי' יוסף אומץ סי' י"ב בס"ד ע"ש באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 11:6:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/11:6:4)

**והתפלל** מוסף וכו'. לכאורה משמע שאם התפללו מוסף ולא נזכרו והלכו מבית הכנסת לבתיהם ואז נזכרו. וכ"ש אם לא נזכרו עד שעה שהלכו לבית הכנסת להתפלל תפלת המנחה כבר עבר הזמן וליתיה בחזרה עוד כלל וכן כתבתי בעניותי שם בקונט' יוסיף אומץ בס"ד: