## Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 12

###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:1:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:1:1)

**בברכות**ואין מפסיקין בקללות שהכל יקרא עולה א': קוצים קוצים שלא יהיו פסקי פסקי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:1:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:1:2)

**תוספות**
**מפסיקין** בברכות. וא"ת מה ס"ד היה שלא להפסיק בברכות מאחר שמתחיל ומסיים בדבר טוב. וי"ל דס"ד אמינא דמרובה מדה טובה וכשם דאחד קורא הקללות מכ"ש דאחד יקרא הברכות שבפעם אחד נראית חיבתו יתברך לברך כל כך ברכו' קמ"ל דאדרב' מפסיקין בברכות ולכתחילה יהיו שנים עולים בברכות דבזה נראה דמה שנקראות הקללות בעולה אחד הוא לחיבה לסיים קריאתן תיכף ולא להתעכב בהם. א"נ לרמוז דכל ברכה כלולה מכמה ברכות וכקורא שיעור מהברכות הוא ברכות רבות מאד דכמה כלול וכלול בברכות שקרא. אם כן לרמוז שהברכות יהיו בריוח ובמתון וזמן זמניהם יהיה ארוך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:1:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:1:3)

**דכתיב** ואל תקוץ בתוכחתו וכו. בשילהי מגילה אמר ר' חייא בר גמדא א"ר אבא דאמר קרא מוסר ה' בני אל תמאס ופירש"י אל תמאס והמפסיק בהם מראה עצמו שקשה לו לקרות ובמס' סופרים יליף לה מסיפיה דקרא ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשו קוצים קוצים פסקים פסקים. ויש להרגיש קצת דהול"ל דהכי אמרו בירושלמי על משנה זו. וכתב הרב יפה מראה ז"ל דמ"מ אינו יוצא מידי פשוטו שהעושה אותם קוצים הוא כקץ בהם שאינו חפץ בקריאתן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:2:1)

**א"ר**לוי אינו בדין שבני מתקללין כתבו התוספות שילהי מגילה אמר ר' יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה אינו דין שיברכוני בני על הצרות שלהם אלא יקרא אחד הכל ויתחיל בדבר אחד ויסיים בדבר אחר ואז יוכל לברך תחלה וסוף עכ"ל התוס':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:2:2)

**דרש**ובו רוח סוד. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. אפשר לו' כמ"ש רז"ל שנגלה ה' למשה בסנה משום עמי אנכי בצרה ואפשר לפ' פ' על זה שהוא כלל ופרט ונרמז בפרט ענין מצרים ונקדים איזה הקדמות זה יצא ראשונה מ"ש בסדר עולם דכל שעבוד מצרים היה קי"ז שנים משנפטר לוי אחרון שבשבעים עד שיצאו ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:2:3)

**ואגב**נאמר בזה פרפרת קטנה והוא שראיתי ראיה מהימנא בספר מעשה רקח להגאון החסיד מהר"א מקראקא ז"ל בריש מסכת שבת שהפליא עצה שישני בנותן טעם לקריאת שיר השירים בשבת ועל שיש קי"ז פסוקים בשיר השירים עיין שם באורך ואפשר דשיר השירים הוא לעורר את אהבה ויחוד קבה"ו ובשבת יש עילוי וזיווג עליון לכן קני לומר שיר היחוד וזמניה הוא ערבית דברי דודים וכל הקורא פסוק בזמנו זוכה למעלות שאמרו רז"ל יכתוב ודבר בעתו מה טוב עד"ה ודבר יחוד ע"ד ראוה מדברת בעת ו'מ'מ'ה ז"א טוב יסוד. ורמז שיר השירים אשר לשלמה ס"ת גי' תמה ור"ת לאשה. והיא מתרפקת על דודה אש"ר לשלמה מלך שהשלו"ם שלו. ועיקר שיר השירים על יציאת מצרים גאולת ישראל ראשונה ויש קי"ז פסוקים כנגד קי"ז. שנים שהיו בגלות כמ"ש בסדר עולם והפליא חסדיו עמנו מדלג על ההרי"ם שני דילוגים מת' שהיתה הגזרה נעשו רד"ו ומרד"ו נעשו קי"ז וזה רמז קי"ז פסוקים שהיו שתי הפסקות מת' רדו ומרדו קי"ז וזהו פסוקים שנים. ואם ישראל שומרים שתי שבתות מיד נגאלים ויצ"מ היתה התחלה לגאולה העתידה בב"א לכן בשבת אומרים שיר השירים דכאשר נזכה לשמור שבת נגאלים אז ישיר ישראל שיר השירים ביציאת מצרים ביתר שא"ת ויתר ע"ז בב"א:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:2:4)

**ואפשר**זה רמז יקראני ואענהו כלומר יקראני שיתפלל על הגאולה בשבילי על דרך שכתבנו בעניותנו בדרושי' אשימם דוברו"ת ויסעו מה"ר שפ"ר ז"ל על פ' ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו בעבור גערם כי ידעתי את מכאוביו שלא יש השראת שכינה בגלוי וארד השראת שכינה ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי בשביל השכינה ולעבדו זהת"ד בקצור נמרץ וז"ש יקראני בעבורי ואענהו. א"נ רמז יקרא יחוד וימשיך ן' ש"ב יוד חכמה אז ואענהו. הלא תראה במצרים עמ"ו גימט' קי"ז אנכי שכינה בצרה ח"ו. אחלצהו וכדי שלא יאמרו שלא היתה הגאולה בשבילם רק לעשות נקמה בפרעה דוקא לכן ואכבדהו אח"ך בענני כבוד ומן ובאר כמשז"ל וכן בגאולה העתידה בב"א אם נשים לב ליחדו כדחזי יעננו ביום קראנו. ובזה יש לרמוז פ' ה' אלהיו עמ"ו ותרועת מלך בו כמו שתרגם אנקלוס אל מוציאם ממצרים ודוק כי קצרתי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:2:5)

**תוספות**
**אמר** הקב"ה וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל בירושלמי דמגילה תניא הכי בהדיא כתיב עמו אנכי בצרה וא"כ אינו בדין וכו' והכי איתא במדרש רבה פ' ראה עכ"ל. והוא אגב שיטפיה דלשון תניא אינו צודק דאינה בריתא ותו דלא אתמר הכי בירושלמי כאשר יראה הרואה. אמנם קים ליה בדרב"ה דהכי אתמר במדרשא ברבה פ' ראה ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:2:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:2:6)

**ואני** מתברך. הקשה הרב תי"ט דכפי המשנה הקוראים באמצע חין מברכים אלא הפותח והחותם ותי' דבתעניות משכחת לה בחותם א"נ ר"ל בש"ס שם קאמר טעמו על האידנא דמברך לפניה ולאחריה וכו' ע"ש. ושני התירוצים דחוקים ועל שניהם קשה מבריתא שלנו דלא קאמר דהאידנא מברכין לפניה ולאחריה וכמו שכתבנו בעניותנו לעיל ותו דבריתא שלנו פי"ז הלכה ז' קאמר דבתעניות קורין ויחל וכתבו הפוסקים דנהגינן האידנא כמס' סופרים והגם דתניא התם דבעצירת גשמים בתעניות קורין ברכות וקללות דוחק הרבה לומר דמה דתניא הכא אין מפסיקין בקללות קאי לתעניות גשמים ועיין בסמוך הלכה ג':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:3:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:3:1)

**לוי**בר פדא שאל וכו' אלין ארוריא פי' הרב נחלת יעקב משם הרב קרבן העדה אלין ארוניא י"א ארורים אשר פ' תבא מי הוי דינן כמו התוכחות וצריך שיקראם א' ואסור להפסיק ביניהם או לא ועוד שאל מה שיברך לפניהם ואחריהם. והשיבו אין לך דבר שטעון ברכה לפניה ואחריה אלא קללו' שבמשנ' תורה ושבתורת כהנים אבל לא האסירים שלא נאמרו אלא מפי הלויים ובשעה שעברו ישראל את הירדן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:3:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:3:2)

**תוספות**
**טעון** ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים וכו'. הרב נחלת יעקב תירץ בזה קושית הרב טורי זהב א"ח סי' תכ"ח והיא קושית הרב תוספת יום טוב שכתבנו בסמוך בהלכה ב'. וכבר תירצו כן כמה אחרונים. גם הרב אליהו רבא סי' תכ"ח תירץ כן משם הרב לחם משנה פירוש משניות מרב אשכנזי ז"ל וזה יש קצת להרגיש על הרב נחלת יעקב דמלבד כמה רבני ספרדים שתירצו זה עוד בה גם רבני אשכנזים כן תירצו הרב לחם משנה והביאו הרב אליה רבה כדבר האמור. ואני הדל בעניותי עמדתי בענין זה בס' הקטן ברכי יוסף ומחזיק ברכה א"ח סי' קל"ט בס"ד ויש להרגיש על הרב אליה רבה והרב נחלת יעקב דלא זכרו מהרב תי"ט והרב אליה רבה כתב תירוץ ראשון של הרב תי"ט בשם ה' לחם משנה ונעלם ממנו ברייתא שלנו דנראה כי הן נסתר תירוץ הנז' דלדעת בריתא דידן קורין ויחל כמש"ל הלכה ב' על דברי הרב תי"ט ז"ל ועיין באחרונים מה שהקשו על הרב תי"ט ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:4:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:4:1)

**ר'**יונתן ספרא דגופתרא. מקרי דרדקי מעיר ששמה גופתרא: נחית להכא ירד לא"י וראה לר' אבונא מקרי דרדקי שקרא שירת הבאר פ' חקת ובירך לפניה ולאחריה: ועבדין כן שבזמנם לא היו מברכין אלא הפותח והחותם ולמה ברכת: עד כדון את לזו צריך עד עתה לא ידעת שמברכין על כל שירה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:4:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:4:2)

**תוספות**
**נחת** להכא. זהו לשון הירוש' פ' בני העיר ור"ל שבא לא"י והרב נחלת יעקב פירש נחת להכא שירד לא"י כמ"ש בקונטרי'. ולשון נחת להכא שפי' ירד לא"י הוא קשה דמא"י לבבל קאמר ירידה וכשבא לא"י נקט עליה בין בבבלי בין בירושלמי כידוע ויש לישב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:4:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:4:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:4:3)

**קרא** שירת הבאר ובירך לפניה ולאחריה. מהלכה זו והבאות אחריה לכאורה לא נפקא לן מידי דהאידנא כל עולה מברך לפניה ולאחריה ויש להרגיש לכאורה על ה' ארחות חיים ה' קריאת ס"ת דף כ"ד אות יוד שהביא לשונות הירושלמי הללו וי"ל דיש ללמוד מיהא שלא להפסיק בכל אלו שהיו משנין מכל קריאה שהעולה מברך. למדנו שיקרא הכל אדם אחד ולא יפסיק בנתים. וכ"כ הרב ארחות חיים אחר שהביא כל אלה כתב וז"ל שמעינן מהכא האידנא דסמכינן דנהגינן אנן שיקרא יחוד שירת הים ועשרת הדברות וח' פסוקים שבסוף התורה על הא שמעתא סמכינן עכ"ל כלומר שכל אחת מאלה לא יפסיק אלא אחד יקרא הכל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:5:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:5:1)

**אתשאילת**לרבי סימון כצ"ל. וקללות שבתורת כהנים ומשנה תורה כצ"ל כלומר לאפוקי שירת הבאר הפך מרבי אבונא ספרא דלעיל דעשה מעשה ובירך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:5:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:5:2)

**תוספות**
**אתשאילת** לרבי סימון. כתב הרב נחלת יעקב ר"ל שאלה זו שאלתי לר' סימון וכו' ע"ש ולשונו אינו מכוון. ונראה פשוט דאחר הויכוח שהיה בין רבי יונתן ורבי אבונא דר' יונתן שאל למה בירך על שירת הבאר ור' אבונא מרתח קרתח איך לא ידע דבר זה דעל כל שירות מברך ושירת הבאר בכלל אחר זה נשאלה שאלה לרבי סימון מרבנן דמתיבתא יחוה דעת האמת עם מי והוא השיב דר' יונתן הסכים להלכה דאין מברכין על שירת הבאר כי כן קבל מר' יהושע בן לוי ולא מיבעיא שירת הבאר אלא אפי' שירה אחרת חוץ משירת הים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:5:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:5:3)

**וקללות** שבתורת כהנים ומשנה התורה. הכי אתמר בירושלמי שלפנינו וכן הביא הנסחא בס' ארחות חיים. וראיתי להרב נחלת יעקב שרצה לפרש נסחת הספרים וקללות שבמשנה תורה ומשכן עצמו בזה דדוקא קללות שבמשנה תורה דמשה רבינו ע"ה מפי עצמו אמרן מברך עליהם אבל של ת"כ דהם דברי ה' מטעם עמו אנכי בצרה אין מברכין אפי' שמתחיל בפ' קודם התוכחות זהת"ד ומלבד דאינה סברא. אני תמוה עליו מאחר דהוא יודע ועד היות מכילתין משובשת טעו במדב"ר המעתיקים בחליף יתיר חסיר חלופי שופרא תי"בה היכי סגיא יותרת היא חסרונו"ת ועדויין. ונוסף עוד כי הלכות אלו דקמן איתנהו בירושלמי. א"כ מה לו לטרוח ולמשכן עצמו ולבדות סברות דרפויי מרפיין להעמיד נסחא המוטעית כיון דבירושלמי איתא לנסחא מכוונת ודוק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:6:1)

**אני**לא שמעתי הא דר' סימון בשם ריב"ל אבל מסברא נראה דוקא בעשרת הדברות: בהמנותא פסוקיא אחרנייתא דמשנה תורה כצ"ל וסבר דלא כתבן משה רבינו ע"ה ועיין בתוספות ובירושלמי מקשה דבלא"ה החותם מברך ופריק דר"ח שחל בשבת אצטריכא ליה שהאחרון קורא בפ' ר"ח וקמ"ל דיברך וכ' הרב נחלת יעקב דאתי כמה דהוו נהיגי דמסקי אוריתא במערבא לתלת שני אבל לדידן אי אפשר דמקלע ר"ח:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:6:2)

**תוספות**
**בעשרת.** הדברות. לכאורה נראה דה"ט דעשרת הדברות אמרם לישראל הקב"ה אלא דאנו לא שמענו אלא אנכי ולא יהיה לך כמשז"ל ומשו"ה מסתברא לברך עליהם בתחילה ובסוף וא"ת דאמרו בירושלמי ובבלי פ"ק דברכות דבקשו לקבוע לומר עשרת הדברות וביטלום מפני תרעומת המינים ואמרו בירוש' שלא יאמרו אלו לבד נתנו למשה בסיני ורש"י בבבלי דף י"ב הוסיף לבאר שלא יאמרו עמי הארץ אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני ע"ש וא"כ איך עושין שינוי גדול כזה דאין מברכין בתחילה וסוף אנא עשרת ההדברות ובשלמא לריב"ל דסבר דמברכין תחילה וסוף על שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבח"כ ומשנה התורה ניחא דכיון דבשאר מילי נמי מברכין תחילה וסוף אין לחוש לתרעומת אבל לרבי אבהו (ה"ג בירושלמי והביאו ארחות חיים) דנראה דסבר דדוקא בעשרת הדברות מברך לפניהם ואחריהם ותו לא יש לחוש לתרעומת המינים. וי"ל דליכא תרעומ' אלא כשיקראום לבדם בציבור אבל מאחר שקורים אותם בכלל הפרשה שקורין בס"ת בכל שבת אין לחוש דודאי גם הם יודעים דיש לעשות איזה זכר למעמד הר סיני ועשרת הדברות נכתבו בלוחות והם יסודי התורה ויחרד כל העם בהר סיני. וגם כבר ידעו וראו שהפותח והחותם בתורה מברכין אם כן לא יבואו לתרעומת בשביל זה. ולדעת מהרש"ל ז"ל דמה שבטלים היה לקרותם בק"ש דוקא אבל לאומרם בבית הכנסת אין לחוש כפ"ז ניחא טובא. אמנם מכל הפוסקים אינו נראה כן כמו שכתבתי אני בעניי בקונטריס טוב עין סי' יו"ד ועיין שם בסימן י"א:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:6:3)

**והנה** הרב נחלת יעקב כתב וז"ל חני לא שמעתי כלל מדין זה דכל השירות מברכין עליהן אבל מסברא נראה דדוקא בעשרת הדברות עכ"ל. ויותר נראה דר' אבהו לא אתי אלא על מה שאמר ר' סימון ששמע מר' יהושע בן לוי דאין לך טעון ברכה אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבת"כ ומשנה תורה. ועלה אתי ר' אבהו ואמר לא שמעתי הא דריב"ל וכפ"ז לא א"ש לשון הרב נחלת יעקב שפירש אני לא שמעתי דכל השירות וכו' דגם ריב"ל לא אמר אלא שירת הים ולא שאר שירות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:6:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:6:4)

**בתמנותא** פסוקיא וכו'. אני הדל פירשתי בקונטריס דסבר דלא כתבן משה וכן כתב הרב נחלת יעקב וכתב עוד וז"ל י"ל דמה"ט מברכין לפניהם ואחריהם כיון דאשתנו אשתנו והואיל דצריכין לקרותן ביחיד ואין מפסיקין בהן דנן כשירות ומה"ט מברכין לפניהם ואחריהם ודילמא הוא סבר כרבי אבהו דאין מברכין אלא בעשרת הדברות והוסיף שמנה פסוקים. ומ"ש בטעם דמברכין בח' פסוקים. אינו מיושב היטב ויותר נראה לי דר' יוסי בר אביו סבר דכתבן משה רבינו עצמו כמ"ד הכי פ"ק דבתרא. והיינו טעמא דמברכין עלייהו לומר דגם פסוקים אלו ככל התורה ולאפוקי שלא נטעה דמשה רבינו ע"ה לא כתבן להכי תקון דמברכין לפניהם ולאחריהם למען דעת כל עמי הארץ דאין הפסוקים האלו כתובים מיהושע אלא מידי אביר משה רבינו ע"ה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:7:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:7:1)

**במה**קורין פירש הרב נחלת יעקב דשאלתו על שני ספרים האחרונים הי קדים אי דחנוכה משום פרסומי או דר"ח שכן תדיר אבל הראשון לא מבעיא ליה דודאי קורין בסדר ה פרשה: במה קורין ביום כלות והמפטיר בשל שבת ור"ח כצ"ל ור"ל שהשיבו שקורין ביום כלות שהוא פ' חנוכה והמפטיר בשל שבת ור"ח פי' וביום השבת ובראשי חדשכם כדלקמן פ' י"ז הלכה ג': דסבר דפרסומי ניסא עדיף ולא קי"ל הכי אלא דמפטיר בחנוכה: חל להיות בחול כצ"ל פי' אם ר"ח טבת חל בחול: קורין ביום הראשון ג' בשל ר"ח וד' בשל חנוכה וכו' פירש הרב נחלת יעקב דמספקא ליה ולכן ביום הראשון קורין ג' בשל ר"ח וא' בשל חנוכה וביום הב' ג' בשל חנוכה וא' בשל ר"ח דהוא פלוגתא דאמוראי בגמרין ובריתא שלנו מספקא ליה לכן ביום ראשון קורין ג' בשל ר"ח וביום השני שהוא עיקר ר"ח קורא הד' בר"ח דלא בא רביעי אלא משום ר"ח שיש בו מוסף: והואיל שקרא תחילה בשל ר"ח כצ"ל: כל השיטה כל הענין כל פ' ובראשי חדשכם:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:7:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:7:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:7:2)

**תוספות**
**רבי** יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא וכו' במה קורין ביום כלות וכו'. מוכח דר' יצחק נפחא השיב דקורין בחנוכה ואח"ך בשל שבת ור"ח וכמ"ש בקונטריס. וכ"כ הרב נחלת יעקב דזהו התשובה שהשיב. וק' דר' יצחק נפחא איפכא שמעינן ליה בגמרין פ' בני העיר דף כ"ט אמר ר' יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביאין שלש תורות וקורין בהן אחד בענינו של יום ואחד בדר"ח ואח' בחנוכה וה"נ אמר ר' יצחק נפחא בר"ח אדר שחל להיות בשבת ומסיק בגמרא דחדא מכלל חברתה אתמר ואם כן קשה דבבריתא שלנו מוכח דרבי יצחק נפחא קאמר איפכא דקורין בחנוכה ואח"ך בשל ר"ח ויש להרגיש על הרב נחלת יעקב דבריש דבריו הביאה לענין דבספר הראשון קורין בענינו של יום ולא קאמר מידי דר' יצחק נפחא הכא הוא הפך ממאי דקאמר בגמרין בשמו ובתר הכי קאמר ולא קי"ל הכי כדמוכח מש"ס דמגילה והול"ל דר' יצחק נפחא גופיה אמרה. והרב פרי חדש סימן תרפ"ד הביא לשון המרדכי פ' במה מדליקין ופירש דבריו וכן פירש הרב שארית יוסף הובא בחידושי אנשי שם סביב המרדכי דפוס אמשט' רק מ"ש הרב פר"ח דסיום הלשון הם דברי המרדכי לפרש דברי ר"י אינו מוכרח דאפשר דכל הלשון הם דברי ר"י וכן נראה קצת מדברי הרב שארית יוסף ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:7:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:7:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:7:3)

**עוד** הביא הרב פרי חדש ז"ל דברי הרב שיורי כנסת הגדולה שם שציוה לומר מזמור שיר חנוכת קודם לשיר שהיו הלויים אומרים במקדש וכתב עליו דלא השגיח שהרא"ש כתב דלהקדים תדיר עדיף דכ"כ איכא פרסומי ניסא בסוף כמו בתחילה ע"ש והו"ל להרב ז"ל לומר דגם התוס' בשבת דף כ"ג ריש ע"ב כתבו בשם רשב"א דכיון דמצי למעבד תרוייהו תדיר ופרסומי ניסא עבדינן תרוייהו ותדיר קודם ע"ש ועוד השיג עליו הרב פר"ח מירוש' דשקלים ע"ש והו"ל דכן פסק הרמב"ם ה' תמידין ויש להרגיש על מר"ן שם שלא הביא הירושלמי דשקלים וכמו שכתבתי אני בעניי בברכי יוסף א"ח סימן תרצ"ג ושם תמהתי על הרב ראש יוסף ע"ש באורך בס"ד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:8:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:8:1)

**שירת**הלויים היינו שירת האזינו וקרי לה שירת הלויים שהלויים בחלקו"ת ישיתו למו בבית המקדש כל שבת פיסקא אחת מאלו: מששה קריות שבששה שבתות היו גומרין שירת האזינו ובשביעית חוזרין לומר מתחילתה: וסימניו הזי"ו ל"ך ואלו הן וכו' בראשי פרקים הללו יש שינוי בי נסחת בריתא שלנו למ"ש רש"י והתוס' בר"ה דף ל"א ולמ"ש הרמב"ם ז"ל ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:8:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:8:2)

**רמז**האזינו בגימט' הז' לך עם הכולל ורמז שמקבל תוכחה יאירו שרשי נר"ן אשר הלכו חשכים ותיכף בהרהור החשיבה נעשה צדיק גמור וזהו הזיו לך כי תיכף ומיד צורת"ם יזהירו. ורמז הזיו לך על דרך אם חכמת חכמת לך. א"נ רמז הזו לך ר"ת הוי שהיר יפה ואהבת לרעך כמוך: שהוא כלל גדול בתורה במצות שבין אדם לחבירו כפשוטו. ומצות שבין אדם למקום כביכול כתיב רעך ורע אביך כמו שפירש"י:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:8:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:8:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:8:3)

**פירוש**ויש להפסיק שיטה מלאה כצ"ל והפירוש שקודם השירה מניחין שיטה שלימה פנויה וכן למטה מהשירה וכ"כ הרב נחלת יעקב: כנגד כך וכו' הלשון אינו מובן והרב נחלת יעקב פירש שני פירושים והם דחוקים והיותר נראה מה שפירש דקאי אהלכת הקרובה שמפרש השיטות של השירה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:9:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:9:1)

**סימן**תחילת השיטין וכו' יש בבריתא שלנו איזה טעות. וכבר הרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' ס"ת כתבן על נכון והרב עיר וקדיש מהר"ם די לונזאנו ז"ל עמד על זה ועל דברי הרמב"ם ז"ל ומתון ומסיק והסופרים בגלילותנו נהגו כדבריו ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:10:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:10:1)

**אריח**על גבי לבנה. פירש"י במגילה דף ט"ז אריח הוא כתב לבונה החלק וכו' ע"ש ואני הדל בפתח עינים שם הבאתי מלקוטי רבינו בצלאל ז"ל דברי הרמב"ן בשם רבינו תם שחלק על רש"י ז"ל וכן הביאו הרא"ש בתוספותיו והר"ן בהלכות וכתב הרב נחלת יעקב ז"ל שמהר"ם די לונזאנו בס' אור תורה הסכים לפירוש רש"י ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:11:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:11:1)

**שירת**הים שלשים שיטין. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל קחשיב כאן התחלת התיבות שבכל שיטה ושיטה וכן כתבם הא"ת פ' בשלח ויש שינוי אחד ביניהם עכ"ל בקצור. וכבר נהגו הסופרים בכתיבת ספרי תורה על פי הרב מהר"ם די לונזאני ז"ל בס' אור תורה. ואפשר לומר רמז ל' שיטין רמז לשם הויה וד' אותיות גם רמז ליהודה שקפץ לים תחילה וזכה למלכות שנקנית בל' מעלות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:12:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/12:12:1)

**סימן**שירת דבורה ס"ה שיטין. אפשר רמז במ"ש ר"מ דכל נשי ישראל אח דן בשכינתא ועל אחת כמה מעלות דבורה אשה נביאה והיא שופטה את ישראל לכך ס"ה שיטין כמספר אדנ"י שהיא השכינה: והמדפיסים שינו טעו במדב"ר והאידנא לא נפקא מינה לדידן מידי כי היום חדלו בישראל כותבי ד' ועשרים ספרים כמו שהיה לפנים עד שלא נתגלה הדפוס: