## Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 17

###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:1:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:1:1)

**דברי**חכמים כדרבונות וכו' רועה אחד אמרן. כמ"ש הריטב"א ז"ל בשם רבני צרפת ז"ל והבאתו לעיל דהקב"ה אמר למשה רבינו ע"ה מ"ט פנים ומ"ט נגדן והכל. אמת וז"ש רועה א' אמרן. ויש לרמוז בפ' הביאני אל בית היין שאמרו רז"ל הר סיני כמש"ל ודגלו גימטריא מ"ט כמ"ש בברייתא שלנו לעיל פ' ט"ז הלכה ו' ור"ת הביאני אל בית היין אהבה וגימט' אחד לרמוז רועה אחד אמרן: מ"ט עת לעשות ומשו"ה הותר לכתוב אגדה וא"כ מצילין הכל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:1:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:1:2)

**תוספות**
**אעפ"י** שלא ניתן ליכתב אפ"ה מצילין. וא"ת אם לא ניתן ליכתב אין מצילין ע"ד שאמרו פ' כל כתבי כותבי ברכות כשורפי תורה לפי שאין מצילין וי"ל דה"ק אעפ"י שלא ניתן ליכתב דהוא תורה שבע"פ ודברים שבע"פ אסור לכתבן מ"מ האידנא הותר לכתבן ומצילין והיינו דקאמר מאי טעמא משום עת לעשות דמשו"ה הותר לכתבן ומש"ה מצילין וכדאמרינן בגיטין דף ס' ר' יוחנן ור"ש בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא והא לא ניתן ליכתב אלא כיון דלא אפשר עת לעשות וכ' ופירש"י ז"ל דלא אפשר מלמכתב שנתמעט הלב והתורה משתכחת ע"ש וכיון דעתה הותר לכתוב מצילין וכ"כ הרא"ש ז"ל בפסקיו פ' כל כתבי והטור סי' של"ד ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:2:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:2:1)

**מפסיקין**לר"ח וכו' הא דקאמר מפסיקין אינו בסגנון אחד. בתעניות ומעמדות שהם בחול פי' מפסיקין אם חלו בב' וה' מפסיקין מפרשת השבוע וקורין בענינא דיומא. וכל הנהו דאפשר שחלין בשבת פי' מפסיקין דמפסיק הפטרה של אותו שבת וקורין הפטרה מענין היום. ומאי דקתני יה"כ היינו יה"כ שחל בשבת במנחה וכ"כ התוס' במגילה דף ל' ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:3:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:3:1)

**והשמיני**אם ר"ח הוא כצ"ל: שני הפסקות פי' פ' ביום השבת ובראשי חדשיכם אם לחנוכה שחל להיות בשבת כצ"ל: ויהי ביום כלות משה כצ"ל וזה היה מנהגם דכל יום חנוכה שחל בשבת היו קורין ביום כלות ועיין לקמן פ"ד הלכה יו"ד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:3:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:3:2)

**תוספות**
**קורא** וביום השבת ובראשי חדשכם. כ"כ הטור אבל הרמב"ם ז"ל כתב שיקראו כשחל ר"ח בשבת ובראשי חדשיכם. ולכאורה ק' על הרמב"ם מבריתא שלנו וכבר אני בעניי עמדתי על זה בקונטרוס טוב עין אשר בוקנטרוס ועד לחכמים ח"א בסימן י"ג ושם כתבתי לישב שמעתא דמגילה דף כ"ט ושם הבאתי דברי הרב המאירי ז"ל מה שכתב בפסקיו למגילה שם עיין שם ומשם באר"ה. ומנהגנו כבריתא שלנו וכדברי הטור:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:4:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:4:1)

**לפורים**ג' ימי הצום וכו' בהלכה ב' תני מפסיקין לראש חודש לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות ובהלכה ג' פי' ר"ח חנוכה ועתה מפ' פורים ואח"כ בהלכה ה' מפרש מעמדות: ימי הצום וכו' דבתעניות פורים מפסיקין: ורבותינו שבא"י נהגו להתענו' אחר ימי הפורים הכי אמר נמי לקמן בריש פ' כ"א מנהג רבותינו שבמערב להתענות וכו' והם רבותינו שבא"י דקאמר הכא: מפני נקנור שהרגוהו בי"ג באדר והוא י"ט: ועוד טעם לאחר התענית דאקדומי פורענותא לא מקדמינן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:4:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:4:2)

**תוספות**
**אין** מתענין אותן רצופין אלא פרודין וכו'. מהכא משמע דבימי מרדכי ואסתר התענו ג' ימים רצופים וא"ת והא אמרו במדרש וצומו עלי וכו' שלשת ימים לילה ויום וכי אפשר לעשות כן אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום ומשמע שלא היו רצופין וי"ל דבריתא דידן סבר כש"ס דילן פרק בתרא דיבמות דהתענו בימי מרדכי ואסתר רצופין וכמ"ש הריב"ש זכרונו לברכה בתשו' סי' תי"ו דש"ס דילן פליג על המדרש ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:4:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:4:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:4:3)

**מפני** נקנור. וא"ת והא קי"ל דבטלה מגילת תענית כמ"ש בר"ה דף י"ט וי"ל דכשהתחילו רבותנו שבא"י להתענות ג' תעניות זכר לג' תעניות דמרדכי ואסת רהיה בזמן שלא בטלה מגילת תענית ומשו"ה לא התענו קודם פורים משום יום נקנור והתענו לאחר פורים ועמ"ש הר"ן ספ"ב דתענית. ומכאן תשובה למ"ש הרב כנה"ג ז"ל סי' תרפ"ו דלא יעלה על הדעת לאחר התענית אחר פורים ע"ש ויש לישב. וכתב מר"ן ז"ל בבית יוסף דלא נהגו להתענות ג' תעניות שלא להכבי דעל הצבור. ואני הצעיר ראיתי להרב המופלא עיר וקדיש כמהר"ח ן' עטר ז"ל שהתענה הפסקה ג' ימים י"א וי"ב וי"ג באדר זכר לתעניות שעשו בימי מרדכי ואסתר והיא הפסקת ג' ימים לילה ויום שכתב רבינו האר"י זצ"ל שעולה במקום מ' יום כידוע. וראיתי להרב שיורי כנה"ג סימן תרפ"ו דעמ"ש הטור ויש מתענים ג' ימים באדר והכי איתא במסכ' סופרים וכו' כתב וז"ל ומנהג להתענות ג' תעניות מפוזרים זכר לתענית אסתר הר"ן ספ"ב דתעניות עכ"ל. וקצת יש להרגיש דהר"ן שקיל וטרי ומייתי מסכ' סופרים והני מילי ומנהג להתענות שלשה וכו' שכתב הר"ן הם דברי מסכ' סופרים שהביא הטור אלא שהטור לא כתב בריתא דידן כלה בשלימות. אך מר"ן ב"י סימן תכ"ט הביא כל הבריתא ע"ש. ואגב שיטפיה כתב הרב שיירי כנסת הגדולה משם הר"ן זה ואין כאן מקום להאריך ועמ"ש אני בעניי בקונטרוס ברכי יוסף מחזיק ברכה בסי' פור"ת בס"ד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:1)

**דתניא**אנשי מעמד היו מתענין ד' ימים בשבוע בשני וכו' כצ"ל בשני על מפרשי ימים דכתיב יהי רקיע פירש"י יהי רקיע בתוך המים וצריך להזכיר ולרצות על הדבר: בג' על הולכי דרכים דכתיב ויאמר אלהים יקוו המים פירש"י ז"ל דכתיב ותראה היבשה תהי יבשה ראויה להולכיה שלא יוזקו מחיות רעות: בד' על התנוקות וכו' פירש"י ז"ל שבו נתלו המאורות וכתיב ביה יהי מאורות מארת כתיב. ובפירוש אשר בעין יעקב פירש דאסכר' על לה"ר ולה"ר נעשה ביום ד' דאמרה הלבנה אי אפשר לב' מלכים וכו' והרי"ף ז"ל פירש דכתיב יהי מארת שנעשה א' קטן ולפיכך אסכרה בקטנים: בחמישי על עוברות שלא יפילו ומניקות שיניקו את בניהן כצ"ל וכן הוא בתעניות דף ז"ך ע"ב ופירש"י דכתיב ישרצו המים נפש חיה עכ"ל ובחידושי תעניות לגאונים כ"י כתיב נפש חיה דהיינו מעוברות: מפני כבוד שבת הוא טעם לע"ש: ולאחר שבת נוטלין אותה הימנו כצ"ל ונשאר תש כח וזה טעם שאין מתענין באחד בשבת:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:2)

**תוספות**
**מעמדות** וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל מהו מעמדות מבואר פ' בתרא דתענית במתני' אלו הן מעמדות וכו' התקינו נביאים ראשונים כ"ד משמרות על כל משמר היה מעמד בירושלם של כהנים של לויים של ישראלים הגיע זמן המשמר לעלות כהנים לויים עולים לירושלם וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם וקורין במעשה בראשית ע"כ וא"כ מבואר אותן ישראלים שהיו בירושלם נקראים אנשי מעמד וישראל שבאותו משמר שהיו מתכנסין בעריהן נקראים אנשי משמר עכ"ל הרב נחלת יעקב. ולי ההדיוט לא צדק בזה והביאו לזה נסחת בריתא שלנו שבדפוס דקתני אנשי מעמדות ואנשי משמר היו מתענין ואני בעניי נ"נ שהוא ט"ס כמ"ש בעניותי בקונט' דצ"ל אנשי מעמד היו מתענין ד' ימים בשבוע וכו' כי מבואר הוא דאנשי משמר הם כ"ד משמרות כהונה שתקן דוד הע"ה וכנגדן כ"ד מעמדות מישראל כל משמר כנגדו מעמד מישראל ומהם של מעמד ישראל היו בעריהם ומתענין וקורין בעריהם ומהם היו בירושלם. ופ"ב דתענית תנן אנשי משמר מתענין תעניות שגוזרין על הגשמים ולא היו משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל ופירש רבינו עובדיה ז"ל שם פרק שני משנה ו' אנשי משמר כ"ד משמרות כהונה היו כל משמר עובד בשבת שלו אנשי בית אב המשמר מתחלק לז' בתי אבות וכו'. ובמשנה ז' פירש אנשי מעמד הם ישראלים הקבועים בירושלם ועומדין על קרבן אחיהם ומתפללין שיהא מקובל ברצון ועומדים שם בשעה העבודה שלוחים מכל ישראל דהיאך קרבנו של אדם קרב ואינו עועד על גביו והכתוב אומר תשמרו להקריב לישראל מצוה שיעמדו על הכהנים בשעת העבודה עכ"ל רבינו עובדיא ז"ל. ואתה תחזה בקונטרוס פתח עינים בפ"ד על דף כ"ו שהבאתי מלקוטי רבינו בצלאל שהקשה הרא"ש ז"ל בתוספותיו דאמאי לא היו לויים שלוחי ישראל וכו' ואני בעניי כתבתי דלפי מ"ש בגיליון דמעמדות ילפינן מדכתיב תשמרו א"כ לישראל מצוה ע"ש ועתה רואה אני דמ"ש בגילון (שהוא רבינו אליעזר מטוך ז"ל) ומ"ש אני עני הכל דברי רבינו עובדיא ז"ל בפ"ב שהבאתי. ויתישב היטב וע' בספרי ע"פ תשמרו ורש"י ביומא דף ל"ז ע"ב וסוטה דף ח' ע"א:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:3)

**ולמאי** דאתאן עלה למדנו דאנשי משמר הם הכהנים ואנשי מעמד הם ישראל ומאי דתנן פ"ד וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וכו' הכונה שישראל שהם אנשי מעמד המכוון כנגד אותו משמר של אותו שבוע שהמעמדות היו נחלקין לכ"ד חלקים חלק זה למשמר פ' וחלק זה למשמר פ' והיינו דתנן ישראל שבאותו משמר כלומר אנשי מעמד שכנגד אותו משמר. וכן שנינו בבריתא דף כ"ז ע"ב ת"ר אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבין ד' תעניות וכו' וע"ש בפירש"י ז"ל בנוסחא דקמן וז"ל אנשי משמר מתפללין על קרבן אחיהם תמידין שבכל יום. אנשי משמר אותן כ"ד שהיו בעריהן עכ"ל נראה פשוט דתיבות אנשי משמר השני הוא ט"ס וצ"ל אנשי מעמד חדא דכבר פירש אנשי משמר והשתא מפרש אנשי מעמד ותו דלעיל בסמוך כתב רש"י עצמו לכן קורין אנשי מעמד בעריהן וכו' ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:4)

**וכן** כתב הריטב"א ז"ל בחידושיו לתעניות על דף כ"ו וז"ל ולמדנו שכל אנשי מעמד לא היו בירושלם אלא מקצתם בירושלם לעמוד על הקרבן דלא סגי בלאו הכי והשאר בעריהם כמו שאמרו מתכנסים בעריהם כי כיון שלא היו צריכין לקרבן כמו הכהנים הלוים די להם שיעמדו על הקרבן אותם שהיו בירושלם אלא אותן שהם בעריהם מתענין וקורין בפרשת בראשית כדרך שעושים אנשי ירושלם כי ממ"ש בירושלמי שסנהדרי גדולה היו מתענין עמהם למדנו שאף מעמדות שהיו בירושלים היו מתענין גם כן עכ"ל. ובחידושי גאונים כ"י כתב וז"ל ת"ר אנשי משמר מתפללים על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון שכל כהנים של משמר נחלקים לשבעה בתי אבות וכל בית אב עובד יום אחד וביום שבית אבי עובד שאר כל הכהנים אנשי משמר ששה בתי אבות מתפללים על קרבן שמקריבין אחיהם בית אב שביעי שיתקבל ברצון. ועוד כתוב לקמן וז"ל מעמדות כבר ברירו רבנן דכי היכי דאיכא כ"ד משמרות כהונה הכי איכא כ"ד משמרות לויה ואיכא נמי ישראל דמתנדבים והוו משמרות דמיקרו מעמדות כנגד כל משמרה ממשמרות כהונה אנשים ידועים מישראל שנקראים מעמד עכ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:5)

**והרמב"ם** ז"ל פ"ו מה' כלי המקדש כתב וז"ל תקנו נביאים הראשונים שיבררו מישראל כשרים ויראי חטא ויהיו שלוחי כל ישראל לעמוד על הקרבנות והם הנקראים אנשי מעמד וחלקו אותם כ"ד מעמדות כמנין משמרות כהונה ולויה וכו' בכל שבת מתקבצין אנשי מעמד של אותו שבת מי שהיה בירושלם או קרוב לה נכנסין למקדש עם משמרות כהונה ולויה של אותה שבת והרחוקים שבאותו מעמד כיון שהגיע מעמד שלהם הן מתכנסין לבית הכנסת שבמקומן ומה הן עושין אלו המתקבצים בין בירושלם בין בבתי כנסיות מתענין וכו' ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:6)

**הראת** לדעת מדברי הגאונים והרמב"ם והריטב"א ז"ל ככל אשר כתבנו לעיל והוא הפך הרב נחלת יעקב כמש"ל. ועוד זאת אדרש במימר קדישין שני גדולי הדור זה יצא ראשונה הרב יפה מראה פ"ד אות י"ב דאמרו בירושלמי הוי אנשי משמר הוי מתענין על הקרבן במשמרתם רק היו קוראין בעריהם במעשה בראשית ואנשי משמר שהיו בירושלם היו מתענין כדתנן וכו' ואנשי מעמד היו מתענין וכו' והכי תניא בפרקין בבבלי ת"ר אנשי משמר היו מתפללים וכו' אנשי מעמד נכנסים לבית הכנסת ויושבים ד' תעניות וכו' עכ"ל. ונתחלף לו להרב אנשי משמר באנשי מעמד. ועוד שכתב דמי שהיו בעריהם וקורין במעשה בראשית אינם מתענין והוא הפך הגמרא דמייתי דקתני אנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבים ד' תעניות והוא הפך הרמב"ם שכתב דאנשי מעמד בין אשר בירושלים בין אשר בעירם מתענין וכן כתב הריטב"א כמש"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:7)

**והרב** קרבן העדה כתב וז"ל אנשי משמר וכו' כתב הרב יפה מראה אנשי משמר לאו דוקא דאנשי מעמד היו מתענין אבל אנשי משמר לא היו מתענין כלל וא"נ דבמ"ש פי"ז תניא אנשי מעמדות ואנשי משמר היו מתענין וכו' עכ"ל. והנה כתב בשם הרב יפה מראה אשר לא כתוב בספר ולשון אחר מדעתו ואעיקרא אינו נראה לומר לאו דוקא בני האי גונא. ומה שנשען על בריתא שלנו הדבר ברור שיש ט"ס וסמי מכאן אנשי משמר וכמו שהבאתי הלשון בקונטרוס. גם במיני פשוט דגם בירושלמי ט"ס וצ"ל אנשי מעמד. וכיוצא בזה הגיה בפשיטות הרב שדה יהושע לשון הירושלמי פרק ב' הלכה י"ב. ותימה על הרב יפה מראה והרב קרבן העדה ז"ל איך לא ראו דברי הרמב"ם ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:8)

**היו** מתענין בכל יום וכו'. כתוב בחידושי תעניות מהגאונים כ"י וז"ל קבלנו מרבותינו שהיו בכל יום קורין סדר קרבנות ואח"כ היו קורין סדר בראשית עכ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:5:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:5:9)

**דבר** אחר מפני הנכרים וכו'. ע' מה שפירש רש"י בתעניות דף כ"ז ומ"ש בחידושין הובא בעין יעקב ומ"ש בס' יד דוד הנדפס מחדש ולא זכר מבריתא שלנו ואין להאריך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:6:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:6:1)

**בפסח**קורין בפרשת מועדות שבת"כ שור או כשב וכל הלכה זו היא משנה במגילה דף ל' ומיירי ביומא קמא ובריתא שם דף ל"ח מפרש בשאר ימי החג: בעצרת שבעה שבועות דכל הבכור: בחדש השביעי דשור או כשב קורין כקרבנות החג בפרשת פנחס: וע' שם מה שפירש"י ז"ל באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:6:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:6:2)

**תוספות**
**בפסח** קורין בפ' מועדות. זו משנה פ' בני העיר ושם בגמ' מייתי בריתא וגם בש"ס מפורש סדר הקריאה לכל המועדות והפטרות וא"ת לפי מ"ש תרא"ש ז"ל בה' ס"ת דמסכת סופרים נתחבר אחר התלמוד אמאי נקיט הכא כמתני' ולא קאמר כמפורש בבריתא ובתלמוד וי"ל דכונת הרא"ש ז"ל דאלו בריתות קדמוניות ואחר התלמוד נסדרו ונתחברו אלו הבריתות הקדומות וזמנין דיש תופסות אבל עיקר המסכתא נסדרה מבריתות נפרדו' ונתחברו אחר התלמוד על דרך דכתב הרמב"ם ז"ל דרב חיבר ספרא וספרי מבריתות הקודמות וסתם ובספרא כר' יהודה ובספרי כר"ש. ומעין דוגמא נתחבר מס' סופרים אחר התלמוד. וכן רבוואתא קמאי כתבו בריתא דמס' סופרים. והכא תנא דבריתא דידן תני כמתניתין וחיברוה בין הבריתות והיא בריתא קדומה. ולא שמחבר מסכת סופרים תני לה מדידיה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:6:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:6:3)

**והנה** בפסקי תוס' פ' בני העיר כתוב מה שאין קורין בשבועות שור או כשב לפי שכבר אמרוהו בפסח בפ' העומר עכ"ל. ותהי על דבריהם הרב פר"ח ז"ל סי' הצ"ד ונדחק בכונתם ע"ש באורך. ותימה על הרב ז"ל דכונתם פשוטה דמרשו על משנתנו ות"ק דבריתא דסברי דבא"י בשבועות קורין כל הבכור ועל זה קשיא להו דהי"ל לקרות שור או כשב שבת"כ דעדיף מכל הבכור ותירצו דכבר קראוהו משא"כ כל הבכור דבא"י אין קורין פ' כל הבכור כי אם בשבועות לדעת תנא דמתני' ות"ק דבריתא. וכן מבואר בהר"ן ובתוספי הרא"ש וכמ"ש בעניותי בקונטרוס מחזיק ברכה שם סימן תצ"ד בס"ד. ולכאורה יש להרגיש דהרי בחג הסוכות קורין שור או כשב אף שבפסח קראו גם כן שור או כשב ואם כן גם בעצרת הי"ל לקרות שור או כשב והוא טפי מעלי דבג' רגלים קורין שור או כשב. וי"ל דפסח ושבועות סמיכי וטפי מעלי לקרות פרשה מחודשת. אכן בחג רחוק מפסח והוא שנה אחרת ועוד יש לישב ודו"ק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:1)

**בחנוכה**בנשיאים וכו'. גם הלכה זו במשנה במגילה ויש קצת תוספת ושינוי כאן: בנשיאים פירש"י דהיו נמי חנוכת המזבח: במעמדות במעשה בראשית בתעניות דף כ"ו מפורש סדר קריאתן וקורין במעמדות במעשה בראשית שבשביל הקרבנות מתקיימים שמים וארץ: וז' אחרונות של עצירה כצ"ל והיינו ז' תעניות אחרונות שמתענין על עצירת גשמים: ונהגו בו העם כצ"ל כלומר שנהגו להפטיר: ואין מפסיקין וכו' כמה דקתני במכילתין לעיל ריש פרק שנים עשר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:2)

**תוספות**
**בחנוכה** וכו'. כתב הרא"ש בתוספותיו למגילה וז"ל נמצא במס' סופרים בכ"ה בחנוכה בנשיאים פירש הר"ר שמעיא ז"ל משום דמכ"ה בכסלו היה ראוי להקים המשכן אלא עפ"י הדיבור היה מקופל עד א' בניסן ולא חנכוהו הנשיאים כדאיתא במדרש ולפי שהיה ראוי להקימו מכסלו ולחנכו לכן קורין פ' הנשיאים בחנוכה שהוא בכ"ה כסלו עכ"ל. עין רואה שהיה להם נוסחא אחרינא בבריתא שלנו. אמנם יראה שט"ס נפל בדברי הרא"ש וצ"ל נמצא במ"ס בכ"ה בכסלו בנשיאים פירש הר"ר שמעיא וכו' כצ"ל ומדשינה וקאמר בכ"ה בכסלו בנשיאים ולא קתני בחנוכה בנשיאים פירש רבינו שמעיא דרמז דבכ"ה כסלו היה ראוי להקים המשכן וכו' והביא המדרש באורך בארחות חיים דף כ"ו מהפסיקתא ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:3)

**והנה** מדתנן בחנוכה בנשיאים כתב הרב מהר"ש אלגאזי ז"ל דאם ביום ראשון הכהן קרא ברכת כהנים לבד הוי טועה בדבר משנה דתנן בחנוכה בנשיאים והרב שיירי כנה"ג חלק עליו ואני בעניי צדדתי להעמיד דברי הרב שיירי כמ"ש בברכי יוסף סי' תרפ"ד ובמחב"ר הבאתי שהרב המאירי בכ"י הזכיר מנהג זה שהכהן קורא בברכת כהנים לבד ע"ש והן עתה נדפסו פסקי הרב המאירי לשבת וע"ש בדף ך' ע"א מהספר דברי הרב ז"ל בצביונן ובקומתן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:4)

**ורש"י** ז"ל פירש בחנוכה בנשיאים דהוי נמי חנוכת המזבח כלומר דבכ"ה בכסלו היה חנוכת המזבח בימי החשמונאים כמו שנראה מס' בן גוריון ומס' מכבי שהביא הרב תי"ט ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:5)

**בפורים** ויבא עמלק. וא"ת אמאי הקדים חנוכה והא פורים דברי קבלה וקדים לחנוכה וגם חנוכה הוא מד"ס וי"ל דכב' תירץ הרב תי"ט דחנוכה קודם בזמן דהוא בכסלו ופורים באדר. ועוד חנוכה ח' ימים ע"ש באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:6)

**ושבעה** אחרונות של גשמים. כן הביא הגירסא בס' אגודה ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:7)

**לפי** שאינו מן המובחר. וא"ת לפי מאי דאמרינן בעלמא דיש שלשה סוגים דיעבד לכתחלה מצוה מן המובחר ומי שרוצה עושה סוג לכתחלה ולא אכפת ליה בסוג מצוה מן המובחר וא"כ הכא המפסיק בקללות אינו מן המובחר ויכול להפסיק בקללות לכתחלה. והרי אמרו אין מפסיקין בקללות ואיך שרי לעבור על דברי חכמים. והיה אפשר לומר דהא אשמועינן בריתא דידן דאין בזה איסור ומצינו להריטב"א ז"ל בחידושי מגילה על דף כ"ח דכתב דזמנין דקאמר הש"ס אסור ולא הוי איסור לא מדאוריתא ולא מדרבנן אלא מדת חסידות וכ"כ התוס' בתעניות דף י"א דאסור מדת חסידות וכ"כ הר"ן פ"ק דע"ז בשם הרמב"ן ז"ל וכ"כ הרב הנמקי ז"ל פ' ד' מיתות. א"נ אפשר דתנא דבריתא דידן סבר דטעמא דאין מפסיקין בקללות היינו כמו שאמר ר' לוי לעיל פי"ב דמכילתין דאמר ה' אינו כדין שבני יתקללו ואני מתברך וז"ש לפי שאינו מן המובחר לרמה הטעם אבל אחר שאמרו אין מפסיקין חייב לקיים והיותר נכון דלישנא בעלמא הוא ורוצה לומר שאינו הגון:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:8)

**ומ"ש** להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות פירוש או להתחיל בקללות וכבר שנינו לעיל במכילתין פרק שנים עשר הלכה ב' זה שהוא עומד לקרות בתורה פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב.


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:9)

**ואמת** אגיד כי אחר שכתבתי הרשום בכתב שבתי וראה דברי תוספי הרא"ש ז"ל שהבאתי לעיל בריש הלכה זו והגהתי הלשון ככתוב לעיל. איכו השתא נראה דהלשון מוטעה וצריך להגיהו באופן אחר ובתחלה אעתיק כל הלשון כאשר הוא בדפוס וז"ל בתעניות ברכות וקללות. והאידנא קורין ויחל בתעניות. נמצא במס' סופרים בכ"ה בחנוכה בנשיאים. פירש ה"ר שמעיה וכו' עכ"ל. ונראה שט"ס נפל וכצ"ל והאידנא קורין ויחל בתעניות וכן נמצא במס' סופרים. בחנוכה בנשיאים פירש ה"ר שמעיה וכו' כצ"ל והדבר מבואר דברישא אמר מר דהאידנא קורין ויחל בתעניות ולא קרינן ברכות וקללות כדתנן במשנתנו ועלה קאמר וכן נמצא במסכת סופרים והיינו מאי דתנינן בבריתא דקמן תעניות אחרות ויחל משה. ואחר זה הרא"ש ז"ל תופס על מאי דתנן בחנוכה בנשיאים וקאמר עלה פירש הרב רבינו שמעיא וכו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:10
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:10](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:10)

**והנה** הרא"ש ז"ל בסוף מגילה בפסקיו כתב דנוהגים בהפטרות כמדרש הפסיקתא וכן נמי בתעניות אנו קורין ויחל ובמתניתין אמרינן שקורין ברכות וקללות אלא שאנו עושין על פי מס' סופרים דגרסינן התם בתעניות של ט"ב ובתעניות שבעה אחרונות של עצירת גשמים קורין ברכות וקללות אבל בתעניות אחרונות קורין ויחל משה ומפטיר דרשו ה' ויש אומרים שאין להפטיר והעם נהגו להפטיר. מיהו איכא למימר דמתניתין נמי איירי בט"ב ובשבעה תעניות אחרונות ולא פליגי עד כאן לשון הרא"ש ז"ל בפסקיו ע"ש. והבאתי כל לשונו להודיע גירסתו בבריתא שלנו. ומדבריו הללו אתה תחזה דמה שהגהתי עתה בלשון תוספי הרא"ש כמדובר נראה שהיא הגהה טובה. ובתוספותיו כתב סתם וכן נמצא במס' סופרים ולשון זה סובל או שנהגו כמס' סופרים נגד המשנה. או דממס' סופרים למדנו פירוש המשנה דמיירי בט"ב ובשבעה תעניות אחרונות. ובפסקיו ביאר הדברים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:11
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:11](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:11)

**ויש** להרגיש לכאורה קצת על דברי הרא"ש ז"ל דבתחלה כתב דבתעניות קורין ויחל נגד המשנה על פי מסכת סופרים. והרי הוא ז"ל כתב בה' ס"ת בענין פ' פתוחה וז"ל וכאשר כתבתי נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר נגד מס' סופרים כי מסכת סופרים נתחברה בדורות אחרונים ולא הביא מדבריו הגמרא וגם הסברא נותנת כן כאשר פירשתי עכ"ל. הרי שכתב דהירושלמי עיקר נגד מס' סופרים ואיך כתב הכא דבתעניות קורין ויחל נגד המשנה. ולא עוד אלא דבתלמודא דידן שלא דיברו בזה מסתמא נקטי כמשנה וא"כ איך נקטי כמ"ס נגד המשנה והתלמוד. והגם שכתב אח"כ דלא פליגי דמתני' איירי בט"ב ובז' אחרונות. לא הו"ל לומר בלשון איכא למימר אלא להכריע דודאי לא פליגי דאי פליגי לא עבדינן כמ"ס. ותו דלפי מ"ש בה' ס"ת דנתחבר בדורות אחרונים אחר התלמוד אם כן נימא דאם איתא דגמרין סבר כמ"ס הו"ל לפרש משנתנו הכי וממה שהש"ס סתם סבר דמשנתנו אכלהו תעניות מיירי וא"כ פליג מ"ס עם התלמוד והו"ל למנקט כתלמוד. ותו אעיקרא מ"ש בה' ס"ת דנתחבר בדורות אחרונים אחר התלמוד אם כן נימא דאם איתא דגמרין סבר כמ"ס הו"ל לפרש משנתנו הכי וממה שהש"ס סתם סבר דמשנתנו אכלהו תעניות מיירי וא"כ פליג מ"ס עם התלמוד והו"ל למנקט כתלמוד. ותו אעיקרא מ"ש בה' ס"ת דהירושלמי עיקר נגד מ"ס דנתחבר בדורות אחרונים אדרבא יש לומר דכיון דנתחבר אחר התלמוד. א"כ כבר ידעו מ"ש בירושלמי ואמרי איפכא והלכה כבתראי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:12
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:12](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:12)

**ואפשר** ליישב דיש חילוק בין ענין פרשה פתוחה למאי דקרו ויחל בתעניות דבענין פרשה פתוחה ידע הרא"ש ז"ל דלא יש מנהג דכל סופר כותב באופן אחר ותו דכל אחד כותב בביתו ואינו מנהג בפומבי ומפורסם ומשום הכי כתב דאין לעשות כמסכת סופרים נגד הירושלמי דסבר הרא"ש ז"ל דכלל הלכה כבתראי לא אתמר למילתא פסיקתא אלא באמוראי בתראי דתלמוד דידן. ועם כל זה סמיך אמאי דמסיק וגם הסברא נותנת כן. ברם הכא גבי קריאת ויחל שהוא מנהג בפומבי ומפורסם שפיר כתב דאנו עושים על פי מסכ' סופרים. ואין לחוש אם הוא נגד המשנה ומאי דמוכח מהש"ס דתיסגי לן דיש סברא זו במסכת סופרים והו"ל כדאמרינן בעלמא דהלכה כאמורא דעביד עובדא דמעשה רב ואפי' הוא נגד הכלל וכ"ש הכא דהוא מנהג רבבות אלפי ישראל מפורסם ובפומבי ועדיף ממאי דאמרינן מעשה רב. ואח"כ כתב דאיכא למימר דלא פליג מס' סופרים אמתני'. וכן כתב בס' האגודה בסוף מגילה וז"ל בתעניות ברכות וקללות במסכת סופרים מפרש הני מילי תעניות של גשמים בז' אחרונות אבל תעניות שלנו קורין ויחל עכ"ל הרי שכתב דבמס' סופרים מפרש דלא פליג אמתני' רק מפרש למתני' כמ"ש הרא"ש ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:13
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:13](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:13)

**ודע** שאני בעניי כתבתי בקונטרוס טוב עין המחובר עם ועד לחכמים סימן י"ג דעלה בדעתי לומר דטעמא דאזיל בתר מ"ס ומניחין התלמוד משום דכתב הרא"ש דמ"ס נתחברה בדורות האחרונים וכו' וסמכינן אמ"ס ע"ד הלכה כבתראי וכו' ע"ש. ובאמת כי אני הדל קצרתי במקום שצריך להאריך שהנה הזכרתי דברי הרא"ש ז"ל ועפ"ז צדדתי דהלכה כבתראי והרא"ש שם כתב להפך דהירושלמי עיקר נגד מסכת סופרים דנתחברה בדורות אחרונים. וזה הפך מה שכתבתי כמבואר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:14
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:7:14](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:7:14)

**אכן** כונתי מבוארת אעפ"י שקצרתי מאד דמה שהבאתי מהרא"ש ז"ל הוא דהוא לימדנו דמ"ס נתחברה אחר התלמוד אבל לא לענין מ"ש. אלא דאני הבאתי מקודם מהתוס' בברכות דף י"ח ופסחים דף מ' שכתבו דאנו עושין כמ"ס ומניחין התלמוד. ועל זה כתבתי שי לצדד על ענין מה שקורין בר"ח שחל בשבת דקורין כמ"ס דאזיל בתר מ"ס שנתחבר אחר התלמוד כמ"ש הרא"ש ז"ל ויש לו' ע"ד הלכה כבתראי והיינו לדעת התוס' ולא לדעת הרא"ש. ומ"ש התוס' בפסחים דף מ' ואנו נוגים להפטיר השמים כסאי כמו הפסיקתא דבריהם קשים וכבר העיר מהרש"א בח"ה ונדחק הרבה ע"ש ודע דיש לדקדק קצת בדברי הטור וכמ"ש מר"ן ז"ל בשו"ת אבקן רוכל סי' כ"ט מלבד מ"ש בטוב עין וגם יש לצדד עוד לא ע"ט האסף ועמד קנ"ה במקומו שלא להאריך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:8:1)

**קורין**כסדרן סדר פרשיות של אותו שבוע. ואין עולה להם מן החשבון דבשבת בשחרית מתחילין מתחילת הפרשה וחוזרין לקרות מה שקראו במנחת שבת שעבר ובב' וה': שנאמר וידבר משה וכו' קאי על כל האמור שבמועדות קורין כל עניני המועדות על זה אמר שנא' וידבר משה וכו' ומזה למדנו ללמוד בעניני המועדות: הכי גרסינן בין בשני בין בחמישי שמפסיקין סדרן וקורין באלו אבל אי אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות ופורים שיבואו בשבת כדי להפסיק מסדר שבת עליהם אלא בשני וחמישי כצ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:8:2)

**תוספות**
**לכל** מפסיקין לר"ח וכו'. הוא לשון המשנה פ' בני העיר ופירש"י ז"ל לכל מפסיקין מלקרות בענין היום וקורין בענין מועד מעין המאורע עכ"ל. והכי מוכח מהבריתא שלנו דקתני שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצוה שיהיו קורין כל אחד בזמנו מכאן אמרו לכל מפסיקין לר"ח וכו' ומהכא מוכח דמ"ש בבריתא שלנו לכל מפסיקין נמשך ודאי למ"ש שיהיו קורין כל א' בזמנו דעלה קאמר מכאן אמרו לכל מפסיקין אם כן פירוש לכל מפסיקין היינו כמו שפירש רש"י ז"ל שמפסיקין לקרות בענין היום וקורין בענין מועד. וראיתי לראב"ן ז"ל בספרו בסי' נ"ט דף כ"ד ע"ד שכתב וז"ל הא דתנן לכל מפסיקין לר"ח לחנוכה ופורים או תענית בשני או בחמישי מפסיק פרשה של אותו שבת ואין קורין בה אלא דר"ח ודחנוכה ודפורים או דתענית ויחל משה עכ"ל. ולא תקשי דמבריתא שלנו מוכח דפי' לכל מפסיקין היינו דמפסיקין פרשת הסדר לקרות ענין מועד כמו שפירש"י ז"ל. דפירוש לכל מפסיקין כולל שתיהן כמ"ש הר"ן ורש"י חדא מינייהו נקט. וכן ראב"ן חדא מינייהו נקט והניחו יתרם. ורש"י לא הוצרך לפרש דמפורש בש"ס וראב"ן כל עצמו לא אתא אלא על דברי הש"ס דקאמר בתענית למה לי הפסקה ששאלו חתנו כמו שכתב שם. ומ"ש ראב"ן דתענית ויחל משה נקט כפי המנהג:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:8:3)

**והנה** בירושלמי פ' בני העיר הלכה ו' אמרו ר"ח שחל להיות בשבת במה קורין א"ל קורין בר"ח א"ר חלבו קומי ר' אימי מתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לר"ח חנוכה ופורים. ופירש הרב קרבן העדה וז"ל ר"ח שחל להיות בשבת במה קורין דמספקא ליה הא דתנן במתני' לכל מפסיקין לראשי חדשים וכו' אי קאי על הפרשיות אם חל ר"ח בשבת אין קורין אלא בר"ח או"ד לכל מפסיקין אהפטרות קאי אבל פרשיות שבת אין נדחין ממקומן א"ל קורין בר"ח שבעה כן משמע במס' סופרים. ה"ג מתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לר"ח לחנוכה ולפורים ולתעניות ולמעמדות ואי אהפטרות קאי תעניות ומעמדות בחול נינהו ולית בהו הפטרה אלא ודאי אפרשיות קאי וה"ה לר"ח ואם חל בשבת קורין בר"ח שבעה עכ"ל. ובתוספותיו שם כתב דהרב שדה יהושע פ' תפלת השחר ומהר"ר אליהו שם פירשוהו כמ"ד אהפטרות קאי ולו נראה כפי' בקונט' וכן ר' אמי דסבר בבבלי אפרשיות קאי הזכירו שם בירושלמי זהת"ד. ולפי הדל אין נראה לפרש פירושו הלז דהוי הירושלמי הזה כהלכתא דכל הפוסקים פסקו כמ"ד אהפטרות הוא חוזר וכן המנהג ואין ראיה מר' אימי דהוזכר בירוש' דהוא אחר. ומ"ש דכן משמע במסכת סופרים תימה עליו דגם דיש איזה משמעות בבריתא שלנו בהלכה זו. הרי מפורש במסכת סופרים בבריתא שאחר זו ולעיל בפרקין הלכה ג' דבשבת שחל בו ר"ח קורין שבעה בענין שבת והשמיני קורא וביום השבת ור"ח ומפטיר בשל ר"ח. ומזה גם כן יש להכריע דפי' הירושלמי אינו כדבריו. וגם מדלא אשתמיט חד מרבוואתא לומר דהירושלמי סבר כמ"ד חוזר לסדר פרשיות. ועוד דהרב קרבן העדה הגיה הירושלמי להביא סוף המשנה דתעניות ומעמדות דליתא בנוסחא דקמן הכא ופ' תפלת השחר ובתעניות ולפי פירושו הוא מוכרח להגיה כמבואר. ועוד דאפשר דאף למ"ד לסדר פרשיות הוא חוזר אפשר דאינו אלא בד' שבתות ובמועדים אבל בר"ח וחנוכה ופורים מפרש לה בחול כמו תעניות ובמועדות אבל בר"ח שחל בשבת מודה שקורין פ' השבוע והמפטיר קורא בר"ח באופן דמכל זה לא הונח לי לדעתי הקצרה לפרש הירושלמי כפי' הרב קרבן העדה ומה גם שהלשון סתום מאד דלא למדנו היאך קורין שבעה גברי בפ' ר"ח דאין בה פסוקים לז' עולים. ועוד ראיתי לו להרב קרבן העדה בתעניות פ"ד הלכה א' דאייתי שם בירוש' סוגיא דפרק בני העיר נמי ובפירושו פירש כהכא ובתוספותיו שם כתב דפירש בפירושו לפי פירש"י דמגילה דלכן מפסיקין דקורין בענין המועד אבל הר"ן סובר דלכל מפסיקין אהפטרות קאי וצריך לפרש דהא דשאל במה קורין אם קורין אף בר"ח ומסתייע ממתני' מדקאמר הפטרה בר"ח מסתמא שקורין אף בר"ח דעלה קאי וכ"כ בספר שדה יהושע עכ"ל. ויש לדקדק דמריהט' דלישניה משמע דפליגי רש"י והר"ן ואין הדבר כן דגם רש"י מפרש דלמ"ד דכסדרן אהפטרות קאי יש בכלל לכל מפסיקין דקורין בענין המועד אלא דמפרש נמי דמפסיקין בהפטרות בד' פרשיות וכיוצא וכ"כ הר"ן בפירוש דמפסיקין למועדות לפרשיות ומפסיקין להפטרות בר"ח וכו' והפסקה לאו בחדא גוונא והאריך בזה. ובודאי כך סובר רש"י כהר"ן למ"ד דאהפטרות קאי והכי הלכתא וכך הוא המנהג. ולעיל כתבנו דרש"י לא הוצרך לפרש דמפורש בש"ס. ועתה נאמר בסגנון אחר דרש"י ז"ל כתב כן בפירוש המשנה ומשו"ה כתב פירוש לכל מפסיקין אמועדות דהא אתי ככ"ע בין למ"ד אפרשיות בין למ"ד אהפטרות דבמועדים כ"ע מודו דקורין בענין המועד. ולא פירש יותר כי בש"ס פליגי ולזה סתם דהשתא אתי פלוגתא דאמוראי שפי רכל חד כדעתיה. וכך מנהגו של רש"י כמה זמני דבמשנה סותם דבש"ס מייתי פלוגתא בפירוש המשנה. אמנם ודאי דגם רש"י ז"ל למ"ד דקאי אהפטרות והכי הלכתא הוא מפרש כפירוש הר"ן ממ"ש. ומ"ש הרב שדה יהושע פ' תפלת השחר בעד רש"י ז"ל אפשר שזה כונתו אבל קיצר מאד והלשון מגומגם. וגם דברי הרב קרבן העדה דתעניות הנז' יש לישב קצת דאין כוונתו דרש"י פליג אלא כונתו לפי מה שמפורש בדברי רש"י בהדיא:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:8:4)

**ואחזה** אנכי דגם פירוש הרב שדה יהושע ז"ל הגם דלפירושו לא שייכי כל ההערות האמורות מ"מ גם פירושו אינו מתישב מצד הענין שהוא פירש דשאל אם נקרא בשל שבת ולא בשל ר"ח וא"ל דקורין הפרשה של שבת דהיינו סדר היום ואח"כ קורין של ר"ח ומסייע ליה ממשנתנו דמפסיקין הפטרה של השבוע וקורין הפטרה דשבת ור"ח אלמא קורין בשל ר"ח זהת"ד. ויש להעיר דמה אסתפק ליה שלא יקראו בשל ר"ח כלל. ומדברי מהר"ר אליהו ז"ל משמע קצת דמפרש קורין בר"ח בהפטרת ר"ח וגם זה דוחק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:8:5)

**ועלה** בדעתי לפרש דמאי דבעי בירושלמי ר"ח שחל להיות בשבת במה קורין היינו אם צריך לקרות כמו אם חל ר"ח בחול שקורין לו וביום השבת ובראשי חדשכם או אין צריך לקרות אלא ובראשי חדשכם ואמר ליה קורין בר"ח כלומר שאין קורין אלא ובראשי חדשכם. וא"ל מתניתא אמרה כן לכל מפסיקין לר"ח והיינו דמפסיקין הפטרת השבוע וקורין הפטרת ר"ח כשחל בשבת וא"כ כשקורין פ' השבוע ומפטיר בשל ר"ח מסתמא בראשי חדשכם סגי וא"צ לקרות לא צו ולא וביום השבת. ואם כנים אנחנו בזה ארווחנא דהרמב"ם פי"ג דתפלה כתב דכשחל ר"ח בשבת קורא ובראשי חדשכם והוינן בה דבמסכת סופרים אמרו דר"ח שחל להיות בשבת המפטיר קורא וביום השבת ובראשי חדשכם. ואמאי פסק דלא כמסכת סופרים וכמ"ש אני בעניי בקונטרוס טוב עין סי' י"ג. והשתא פתח פתוח לרווחה דהרמב"ם ז"ל סמך על הירושלמי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:8:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:8:6)

**ועתה** נבאר בריתא שלנו מכאן אמרו לכל מפסיקין לר"ח לחנוכה וכו' פירוש מהא דאמרן מצוה שיקרא לכל א' בזמנו מכאן אמרו לכל מפסיקין. והאי הפסקה לאו בחד גוונא דבמועדות קורין פרשת מועד ולא פרשת היום בין כשחל בשבת בין כשחל בחול. ובראש חדש וחנוכה אם חלו בשבת מפסיק הפטרה יום שבת וקורא המפטיר מעין המאורע ומפטיר מענין ראש חדש או חנוכה ואם חל בחול אינו קורא בפרשת היום. ופורים לרוב העולם הוא בי"ד ואינו חל בשבת וכמ"ש לקמן. ואה"נ דבירושלם דקורין בט"ו אם חל בשבת מפטיר בענין פורים וכמ"ש הר"ן ז"ל בחידושיו למגילה כ"י ובריתא שלנו מיירי ברוב העולם. ולתעניות ולמעמדות בחול דקורין קריאת המאורע ודוחין פרשת החול. וליה"כ נקטיה בהדיא משום מנחה שקורין בו כמ"ש התוס' והרא"ש ועמ"ש הר"ן ז"ל והרב תי"ט ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:9:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:9:1)

**הוא**מפטיר בכה אמר ה' השמים כסאי כצ"ל. מלפני החדש פי' שבת שהוא ערב ר"ח מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש. עולת והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת ונסכו ואת הכבש כצ"ל וכן הגיה הרב נחלת יעקב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:9:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:9:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:9:2)

**תוספות**
**ובזמן** שחל ר"ח להיות בשבת וכו'. לפי דלעיל בסמוך קתני לכל מפסיקין לר"ח וכו' ולכל מפסיקין מיירי נמי במועדות שדוחין פ' השבוע להכי פירש בהדיא דמפסיקין דר"ח וחנוכה הוא באופן אחר דהם מפסיקין ההפטרה כשחל ר"ח בשבת וכדמפרש דהשבעה קורין בפרשת השבוע והשמיני קורא וביום השבת ובראשי חדשכם ומפטיר השמים כסאי ועמ"ש בסמוך. ובקריאת ר"ח בחול עמ"ש הריטב"א בחידושיו והרב פרי חדש ז"ל ועמ"ש הרב נחלת יעקב ואין להאריך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:10:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:10:1)

**בד"א**בספר של פסוקי' וכו'. כלומר אם יש פסוקים הרבה בפרשה אסור להתחיל בפרשה אם לא יקרא ג' פסוקים אבל כשהפרשה כולה ב' פסוקים שרי כגון וביום השבת: ומכיון שהוא קורא עולת ונסכו ואת הכבש וביום השבת וכו' נמצא הג' קרא פסוקים כצ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:11:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:11:1)

**יהי**כבוד וכו' מנהגם לומר פסוקים אלו. ששת המזמורים פי' תהלת לדוד והללויות: ואמרו למה הזכיר וכו' הלשון מגומגם וה' נחלת יעקב הגיה הלשון ולא ריוה צמאוננו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:11:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:11:2)

**תוספות**
**אומרים** אותו בכל יום. יש להעיר על הרב הר"ד אבודרהם ריש דף כ"ג דפוס אמשטרדם שכת בדיש אומרים הודו ואין מנהגינו לאומרו אלא בשבת וי"ט ע"ש דהול"ל דבמ"ס אומרו שאומרי' אותו בכל יום. ולא ע"א שנראה מבריתא שלנו דדוד הע"ה התקין שיאמרו אותו בכל יום:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:11:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 17:11:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/17:11:3)

**הנה** האשכנזים אומרים אותו אחר ברוך שאמר. והספרדים אומרים אותו קודם ברוך שאמר ונ"ט לכל א' רבינו האר"י ז"ל בס' הכונות על דרך האמת. והוא ז"ל נהג כספרדים לאומרו קודם ברוך שאמר: