## Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 2

###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:1:1)

**מניחין**ריוח בין שם לשם כצ"ל בין שם לשם פירוש בין תיבה לתיבה וכן בשילהי פרקין דלעיל קרי לתיבה שם:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:1:2)

**דרש**ואתיא כי הא דאמרו רז"ל כל התורה כלה שמותיו של הקב"ה ופירשו חכמי המדע כי התורה רוחניות מאד והכל רזין עילאין ונתלבשה כענין שהיא בידינו. אמנם אותיות אלו עצמם הם צירוף שמות הקדש ורזין עילאין והיינו דאמרינן כל התורה כלה שמותיו של הקב"ה דהתיבות האלה עצמן יתחלקו בצירוף אחד והם שמות וסודות עליונים. ואם כן א"ש דקרי בריתא שלנו שם לתיבה: ואפשר דהך אסמכתא ורמז כי שם ה' אקרא כשאני קורא בתורה אני מזכיר שם ה' וז"ש כי שם ה' הוא כשאקרא ואלמוד בתורה דכל התו' שמותיו של הקב"ה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:1:3)

**סוד.**אפשר במ"ש הרמ"ע ז"ל בפ' ויקרא ה"א וכו' דהוא לשון זיווג כמ"ש במ"א וזה רמז כי שם ה' שם מ' ה' ת"ת אקרא אזווג ואייחד הבו גודל לאלהינו כמ"ש בזהר הקדוש אימתי אקרא גדול כשהוא בעיר אלהינו וז"ש הבו גודל לאלהינו דאקרי גדול. א"נ הבו גימט' אחד יחוד גמור. א"נ להמשיך מתליסר מכילן הב"ו גודל בסוד גדולות וא"ש ההי"ב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:1:4)

**פירוש**כדי שיהיו ניכרין ובאותיות כדי שלא יהיו מעורבבין כצ"ל. כדי שיהיו ניכרין. שהם שתי תיבות: או שהפסיק באמצע השם. דתיבה אחת נראית שתי תיבות. והגהות מיימוניות פ"י הביא בריתא זו וראיתי להרב לחם חמודות אות ע"ה שכתב וז"ל וכתב בהגמי"י פ"י בשם מ"ס הפסיק באמצע השם ה"ז לא יקרא בו ולא ראיתי במ"ס וכו' ע"ש ותימה על הרב ז"ל דהגמי"י כתבו וז"ל בפרק שני דמס' סופרים עירב וכו' או שהפסיק באמצע השם וכו' ע"ש וכן הוא במכילתין בריש פרקין. ועמ"ש מרן בבית יוסף סי' רע"ו והביאו הרב לחם חמודות שם וקודם לזה היה מפרש מרן באמצע שם משמות הקדש עד שמצא להכלבו והר"ד אבודרה' משם הרשב"א דתיבה א' נראית שתים ע"ש ותימה על מרן דכמה זמני במסכ' סופרים קרי לתיבה שם ודו"ק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:1:5)

**תוספות**
**מניחין** וכו' כתב הרב נחלת יעקב וז"ל האי שם דקתני הכא רוצה לומר תיבה שמניחין ריוח בין תיבה לתיבה. ובאגודה גרס בהדיא הכי מניחין ריוח בין תיבה לתיבה כדי שיהא נכרין עכ"ל. והוא אגב שטפיה כי בס' האגודה כתוב וז"ל מניחין ריוח בין שם לשם כדי שיהו ניכרין עכ"ל הרי דלא כתב בין תיבה לתיבה אלא בין שם לשם כנסח' דקמן אלא שכונ' הרב הנז' דמייתי מס' האגודה היינו על תיבת ריוח דלית א' בנסחא דקמן ובס' האגודה כתוב מניחין ריוח וזהו כונתו ואגב שיטפא כתב בלשון ס' האגודה. מניחין ריוחי בין תיבה לתיבה. גם אגב שיטפיה כתב בלשון ס' האגודה כדי שיהא ניכרין שהוא נסחא דקמן ובספר האגודה כתוב כדי שיהו ניכרין והיא נסחא דווקנית:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:1:6)

**אם** עירב את האותיות וכו'. נראה דוקא אם עירב האותיות או שהפסיק וכו' אבל אם התיבות הם נפרדות אלא דלא יש כמלא אות קטנה בין תיבה לחבירת' כשר וכן האחרונים מכשירין הגם דמדברי רבינו ירוחם נ"ב ח"ב מוכח דפסול:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:2:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:2:1)

**ובין**דף לדף כמלא רחב שני אצבעוה ובחומשין בין דף לדף כמלא אגודל כצ"ל וכן הגיה הרב מעדני מלך ז"ל: עשה סוף הדף לתחילתו פסול כצ"ל וכאן סוף הלכה ב' ומ"ש בספרים עירב את האותיות וכו' עד סוף ההלכה צריך למחוק כי כבר תני הכי בסמוך בסוף הלכה א':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:2:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:2:2)

**תוספות**
**עשה** סוף הדף לתחילתו פסול מה שפירשו הרב קרבן העדה פ"ק דמגילה והרב נחלת יעקב בזה אין פירושם מחוור באשר הרואה יראה ויבחין ואין להאריך. אמנם היותר נראה הוא מה שפירש הרב רגל ישרה וז"ל עשה סוף הדף לתחילתו ר"ל מה שכתב בסוף הדף כתב עוד פעם בהתחלת דף השני הסמוך לו עכ"ל. ופירוש זה נראה יפה כי המנהג בכל הספרי' של פירושים וחידושים שבסוף הדף כותבים תיבה אחת שהיא תחילת הדף הסמוך וכן בעמוד ראשון כותבים תיבה שמתחילין בה עמוד ב' וזה מנהג פשוט בכל ספרי הפירושים וחידושים. ולכן הזהיר שלא יעשה כן בס"ת שיכתוב בסוף העמוד תיבה ויכתבנה עוד בתחילת עמוד הסמוך ואם עשה כן פסול. והוא פירוש אמיתי ומתישב יפה בנסחת הירושלמי דקתני עשה סוף הדף שוה לתחילתו ע"ש והרי הוא כמבוא"ר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:2:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:2:3)

**אחרי** כתבי ראיתי להרב שדה יהושע ז"ל שפירש בלשון הירושלמי סוף הדף שוה לתחילתו וז"ל עשה סוף הדף מלמטה שוה לתחילתו לעליונו שהגליון שוה מה שלמענה מהדף למה שלמטה פסול וכדמפרש לקמן דריוח למעלה שתי אצבעות וריוח שלמטה ג' או ג' וטפח עכ"ל. והגם דפירושו מתישב בלשון הירושלמי מ"מ אינו מחוור דהירושלמי קאמר בפשיטות דפסול. והרמב"ם פ"ט כתב דכל השעורין הללו למצוה ואינם לעכב ע"ש וכן כתב הטור סי' רע"ג. ומוכרח שאין פירוש הירושלמי כפירוש הרב שדה יהושע דא"כ הרמב"ם ז"ל והטור הפך הירושלמי ותו דלפי פירוש הרב שדה יהושע בירושלמי מסתמא נפרש בריתא שלנו כן וקתני פסול כירושלמי ובבריתא דבסמוך הלכה ד' מוכח כמ"ש הרמב"ם והטור דאינו מעכב. והתימה על הרב שדה יהושע שפירש כן בירושלמי ולא העיר דהרמב"ם מכשיר וכו' כדבר האמור ודוק הטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:1)

**מניחין**וכו'. הלכה זו כמות שהיא בדפוס כלה מקשה אחת נגד בריתא מוסכמת פ' הקומץ דף ל'. וכל הפוסקים פסקות. ולכן הרב נחלת יעקב הגיה הלכה זו עפ"י הש"ס אפס קצה הלכה זו עדיין צריך להגהה. ולפק"ד הכי גרסינן מניחין בין דף לדף שם בן חמש אותיות לא יכתוב שנים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אבל לא שם קטן בפני עצמו של שתי אותיות כצ"ל והפירוש. לא יכתוב שנים בתוך הדף ושלש חוץ לדף דצריך לכתוב רוב התיבה בתוך הדף ולכן צריך שיכתוב ג' אותיות תוך הדף שהם הרוב וב' שהם המיעוט חוץ לדף: אבל לא שם קטן וכו'. דהגם דמותר לכתוב שתי אותיות חוץ לדף אם היא תיבה של שתי אותיות לא יכתבנה חוץ לדף:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:2)

**תוספות**
**שנים** בתוך הדף וכו'. בקונטריס פירשתי דצריך לכתוב רוב התיבה בתוך הדף וכו' אמנם הרמב"ם ז"ל כתב פ"ז נזדמנה לו בתוך השיטה תיבה בת עשר אותיות או פחות או יותר וכו' אם יכול לכתוב חציה תוך הדף וחציה חוץ לדף כותב ע"ש והרא"ש בה' ס"ת חלק עליו דיותר משתי אותיות אין לכתוב חוץ לדף אבל בתיבה בת ג' אותיות הסכים הרא"ש ז"ל שם דיכול לכתוב א' בתוך הדף ושנים חוץ לדף ע"ש והרמ"ע ז"ל באלפסי זוטא כ"י ה' ס"ת כתב וז"ל נזדמנה לו תיבה בת ה' וכו' אלא ג' בתוך הדף וב' חוץ לדף אלמא בעינן תרתי למעליותא מיעוט חוץ לדף ולא יותר מב' אותיות עכ"ל והרב ז"ל דעתו כהרא"ש ז"ל דלא כהרמב"ם דדוקא ב' חוץ לדף. ופליג על הרא"ש בתיבה בת ג' אותיות דהתיר אות א' בתוך הדף וב' חוץ לדף והוא ז"ל קפסיק ותני תרתי מיעוט חוץ לדף ולא יותר מב' אותיות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:3)

**אכן** מרן בש"ע פסק כהרמב"ם ז"ל בתיבה בת עשר אותיות וכו' וגם פסק כהרא"ש בתיבה בת שלש אותיות שיכול לכתוב אות אחת בתוך הדף ושתים חוץ לדף ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:4)

**והנה** הרב הלבוש ז"ל כתב דתיבה בת שתי אותיות לא יכתוב אות א' בפנים ואות א' בחוץ וחלקו עליו הרב מעדני מלך והרב ש"ך ז"ל דלא משמע הכי מדברי הרא"ש והפוסקים ודינא קמשתעו. אך מדברי הרמ"ע ז"ל הנז' לכאורה משמע כהרב הלבוש וז"ל דבעינן דוקא מיעוט חוץ לדף. וכפ"ז נראה דלהרמ"ע ז"ל תיבה בת ד' אותיות אין לכתוב שתים תוך הדף ושתיך חוץ לדף. אמנם אפשר דגם להרמ"ע ז"ל הא דקפיד דהמיעוט חוץ לדף היינו כשהתיבה בת ה' אותיות אזי בעי דהרוב יהיה תוך הדף והמיעוט חוץ אבל היכא דהחצי בתוך הדף וחצי חוץ לדף שפיר דמי כיון דליכא רוב ומיעוט ופטמה לחצאין כשרה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:5)

**וראיתי** להרב כנה"ג ז"ל שם בי"ד סי' רע"ג ריש הגהת הטור שהביא משם מהריק"ו שרש ק"ל דבדיעבד אם כתב שלש חוץ לדף כשר והוא בנה עליו דייק ודקדק מהטור והש"ס דפסול וסיים ומיהו אע"פ שאנו מדמין לא נעשה מעשה נגד הגאון מהריק"ו ומצאתי בס' משאת בנימין סי' י"ז שהבין במ"ש הטור וכל הדברים האלו אינם אלא למצוה מן המובחר קאי לכל דיני סימן זה עכ"ל. והרואה יראה שדיוקיו שדקדק הם דיוקים קלים. ועוד תמהני דאשתמיטיתיה מ"ש מרן בב"י בא"ח סי' ל"ב דעל מ"ש הטור ולא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה כתב מרן בב"י דכ"כ סמ"ק והגמי"י וטעמם מדאמרינן דאם נזדמנה לו תיבה בת ה' אותיות וכו' ומשמע להו דה"ה לתפילין וכו' יזהר שלא יצאו ג' אותיות חוץ לשיטה ומיהו ה"מ לכתחיל' אבל בדיעבד נראה דלא מפסלי בהכי דהא ס"ת לא מפסיל בהכי כמבואר בדברי רבינו בי"ד סי' רע"ג ובדברי הרמב"ם פ"ז עכ"ל וכן פסק בש"ע שם דין ל"ג וז"ל יזהר שלא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה ואם כתבם לא פסל עכ"ל והרי מרן בב"י וש"ע פסק דלא פסל וכתב דמבואר כן בטור והרמב"ם הפך דברי הרב כנה"ג והוא ז"ל טרח ומייתי מהרב משאת בנימין שהבין דהטור קאי לכל הסי' ולא ראה דברי מרן בב"י וש"ע. ואעיקרא דקדוקיו קלים ואין בהם הכרע במ"ש ואין להאריך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:6)

**והרב** ש"ך שם מקשי ורמי על מרן דהכא בי"ד פסק כהרמב"ם דאפי' תיבה בת עשר אותיות כותב חציה בפנים וכו' ובא"ח סי' ל"ב פסק כהרא"ש דלא יכתוב ג' אותיות חוץ לדף ונמצאו פסקי מרן סתרא"י נינהו. וכן הקשה הרב מגן אברהם ז"ל שם סי' ל"ב ס"ק מ"ו וכתב דאפשר דבא ללמד כאן דב' אותיות מותר לכתוב אפי' בתיבה בת ג' אותיות דבזה הרמב"ם מודה עכ"ל. ודבריו קשים דמה בא ללמד ואיך נלמד וכבר מפורש בש"ע י"ד סי' רע"ג ויותר נלמד ממ"ש שם בא"ח דין ל"ד ב' אותיות שהם תיבה אחת לא יכתוב חוץ לשיטה הא ב' אותיות שאינם תיבה שרי והרב אליהו רבא שם ס"ק נ"ב תירץ דס"ל לש"ע דשאני תפילין שהם שורות קטנות ומעוטות ונליון שלו מעט מגונה יותר עכ"ל. וגם זה אינו מחוור דהא מפורש בב"י דזה נלמד מס"ת וס"ל דה"ה לתפילין והול"ל בבית יוסף חידוש גדול כזה אשר לא כתוב בספר והוא חידוש שחידשה תורה דיליה. ותו דכפ"ז מה למד דאינו פסול אם כתב ג' חוץ לדף מס"ת ופסקו בש"ע שאני תפילין דהשורות קטנות וגיליון מעט ומגונה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:7)

**ואפשר** לומר בדוחק דבבית יוסף כתב דלמדו מס"ת והביא סוגית הקומץ דתיבה בת ה' אותיות לא יכתוב ג' אותיות חוץ לדף. א"כ מ"ש בש"ע דיזהר שלא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה מיירי בתיבה בת ה' אותיות וסמך על מה שביאר בי"ד סי' רע"ג. וקיצר בזה בבית יוסף ובש"ע א"ח. ודוחק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:8)

**אבל** לא שם קטן בפני עצמו וכו'. ראיתי להרב נחלת יעקב בפירושו שקיים גירסת הספר וגם היה שם קטן בפני עצמו אלא דגריס של שתי אותיות ופירש על פי דברי המרדכי דשתי אותיות מתיבה אחת דשתי אותיות אלו הם תיבה לעצמה אין לכתבם ע"ש. ואינו נראה לי חדא דאינו פירוש מרווח. ותו דאם כדבריו הו"ל למרדכי לומר דכ"כ במס' סופרים. ותו דהרב ש"ך כתב דמשמע מהפוסקים הפך המרדכי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:3:9)

**גם** מה שכתובבנסחת הדפוס אסור יש למחקו דמפורש בטור והרמב"ם דכל זה אינו לעיכובא וכמ"ש מרן בב"י בא"ח סי' ל"ב והבאתיו בסמוך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:4:1)

**מניחין**בין דף לדף בתורה שתי אצבעות ריוח כצ"ל: ובחומשין. פירש"י ז"ל במנחות דף ל' שאינן עשוין לס"ת אבל עשוין הם כגליון דס"ת: מלמטה בתורה ריוח טפח ולמעלה ג' אצבעות כצ"ל. ובנביאים שלש שיטין פי' אפי' בתרי עשר וכ"כ הרמב"ם והטור וכתב מרן דכן הוא גירסתם בגמרא ע"ש בי"ד סימן רפ"ג:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:4:2)

**תוספות**
**ובחומשין** כתב רבינו ירוחם ז"ל נתיב ב' ח"ב נ"ל כי זה היה בימיהם שהיו עושין חומש בעמודין כמו ס"ת וביריעות אבל עתה בזמן הזה הכל לפי הענין כי אנו כותבין אותו בקונדריסים ועוד דבהקומץ תני לה גבי ס"ת נראה כי הוא דומיא דס"ת עכ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:4:3)

**ריוח** טפח וכו'. כתב הרב נחלה יעקב וז"ל והטעם דבעי יותר ריוח למטה מלמעלה כתב הנמוקי יוסף במסכת בבא בתרא לפי שאין היד המשמש כל כך למטה כמו למעלה עכ"ל והרב כתב כן אגב שטפיה דהרב הנמקי לא כתב כן בבתרא אלא בה' ס"ת שכתב הרי"ף ועוד שהנמקי כתב וז"ל שא"צ בגליון של מעלה כמו של מטה לפי שאין היד ממשמשת כל כך עכ"ל. והוא האמת והרב הנז' אגב שיטפיה כתב איפכא:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:4:4)

**ובנביאים** שלש שיטין. עיין בירושלמי פ"ק דמגילה ומ"ש שם הרב שדה יהושע בפירושו ודוק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:5:1)

**גמר**כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה ואינו נמנע כצ"ל ובמנחות דף ל' ע"א קאמר בסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף אחד ע"ש וכן פירוש בריתא שלנו גמר כל הספר ושייר בו דף כלומר שלא שאר לכתוב כי אם לדף אחד עושה יריעה קטנה וכותב שם מה שנשתייר לכתוב ביריעה קטנה ושרי: עושה עמוד בסוף הספר כדי להקיפו כצ"ל פירוש דבספר נביאים עושה עמוד בסוף. ובספר תורה שני עמודים אחד בתחילה ואחד בסוף וז"ש ובתורה אחד מכאן ואחד מכאן ויהיב טעמ' לתרוייהו וז"ש לפיכך גוללין הספר כלומר נביאים לתחילתו ולתורה לאמצעה: ואין פותחין את התורה ביריעה כצ"ל פי' שלא יטול היריעה בידו אלא אוחז בעמודים ופותחה וכן פירש הרב נחלת יעקב: וארכו של ס"ת ששה טפחים מפורש פ"ק דבתרא דף י"ד דהיינו דוקא בגויל ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:5:2)

**תוספות**
**עושה** אותה יריעה קטנה וכו'. במנחות דף ל' ע"א אפי' פסוק אחד בדף אחד וכתבו התו"ס שם וז"ל פסוק אחד בדף אחד ואע"ג דליכא ס' שיטין או שעורין אחרים דמס' סופרים ליכא למיחש בדף אחרון אע"פ שאי אפשר לו לסיים הדף בפסיק אחד כמו שיש בדפין אחרים ס' שיטין אלא א"כ יעשה בדף אחרון שיטין ארוכות עכ"ל. וכתוב בגליון הש"ס שכן הגיה מהרש"א ז"ל כמו שיש בדפים אחרים וכו' ולקוצר דעתי עדיין הלשון מגומגם ונראה להגיה שצ"ל אעפ"י שאי אפשר לסיים הדף בפסוק אחד יעשה בדף אחרון שיטין ארוכות כצ"ל והדבר מבואר דמ"ש אעפ"י שאי אפשר הוא ענין אחר דקשיא להו דהא צריך לסיים בסוף הדף וכיצד יעשה בפסוק אחד לכן אמרו שיעשה בזה הדף האחרון שיטין ארוכות וכן מפורש בדברי הרא"ש ז"ל בהלכות ס"ת אות ט' כאשר עיניך תחזינה משרים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:5:3)

**ואין** צריך לעשות כן בתחילתו. לכאורה נראה דאם רוצה לעשות שני עמודים לנביאים יכול לעשו' דהכי משמע לשון ואין צריך לעשות כן ואין קפידא שלא יהיה אלא עמוד בסופו בנביאים ובס"ת שני עמודים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:5:4)

**לפיכך** גוללין וכו'. מה שפירשתי בקונטריס נראה עיקר ובדברי הרב נחלת יעקב יש קצת גמגום כאשר יראה המעיין דקדוק לשונו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:5:5)

**אין** פותחין את התורה. הרב נחלת יעקב הביא משם ס' האגודה דגריס אין פוחתין והביא פירוש ממפרש אחד ולפי קוצר דעתי גירסתנו עיקר ואעיקרא אפשר שגם בס' האגודה הגירסא היא אין פותחין והוא טעות דשכיח בין פותחין לפוחתין. אחרי כתבי ראיתי להרב רגל ישרה דגירסתו היתה כגירסא דקמן ופירשה כמ"ש בקונטריס ואחר זמן בא לידי ס' האגודה וז"ל אין פוחתין ביריעה באורכה של תורה מששה טפחים עכ"ל ופירושו פשוט דצריך שתהיה אורך היריעה ששה טפחים ומה שפירש הרב נחלת יעקב משם מפרש אינו מחוור אך מרן בש"ע פסק דאפי' בגויל אם הותיר או פיחת וארכו כהקפו סגי וא"כ נסחתנו עיקר אבל לפי נסחת האגודה הדבר פשוט כמ"ש ותימה על ה' נח"י דכתב על המפרש הנז' הנפק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:1)

**בשיטין**נותנין טעם כמסעות מ"ב וכרבבות של ישראל ס' וכזקני ישראל ע"כ וכתוכחות של משנה תורה צ"ח הכל לפי הכתב כצ"ל. וכ"כ הרב מעדני מלך והביאו הרב נחלת יעקב: כמסעות שנאמר ויכתוב משה את מוצאיהם ר"ל רמז שכתיבת התורה יהיו השיטין מ"ב כמנין המסעות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:2)

**דרש**ויכתוב משה את מוצאיהם אפשר במ"ש המקובלים דכקרוא איש ישראל בתורה הקדושה נצב על חומת אנ"ך בעניני האומות וכיוצא מברר ניצוצי הקדושה וכמ"ש בזהר הקדוש בדברי הינוקא דפ' בלק דאמר חזינא דעמון ומואב מתגרו בכו לפי שהיו עוסקים בעניני עמון ומואב וז"ש ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם דמלבד אשר במסעות היו מבררים ניצוצי הקדושה כתב משה המסעות ולא תימא דמאי דהוה הוה. דע למוצאיהם פי' למוציאם בפה למסעיהם לברר ולהסיע ני' הקדושה. וכבר ידוע שכתב רבינו האר"י ז"ל כי כל שם מ"ב הוא להעלות ולרמז זה היו מ"ב מסעות לרמוז לשם מ"ב המעלה ני' הקדושה והנה כי כן יש טעם לעשות מ"ב שטים כנגד המסעות דע"י כתיבת התורה מבררים ני' הקדושה בשם מ"ב כמו שהיו מבררי' במסעות: אף כתיבת התורה בס' כצ"ל וכן הביא הרב נחלת יעקב שמצא נסחא מדויקת:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:3)

**דרש**אפשר לומר במ"ש ז"ל כי ישראל ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה כי כל נשמת ישראל נאחזת באות א' מהתורה ולזה יש רמז בס' שטים כי יש ששים רבוא אותיות בתורה כנגד ששים רבוא ישראל: כזקנים ע"ב וכו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:4)

**רמז.**ע"ב גימט' חסד והתורה היא תורת חסד. ובכן זה רמז ע"ב שטים לע"ב זקני': ובתורה צ"ח תוכחות כי העוסק בתורה נצול מיצה"ר וא"כ נצול מצ"ח תוכחות: ובקלפים לא נתנו שיעור פי' לא נתנו שיעור כמה יריעות צריך לס"ת כי כל אחד עושה כרצון נפשו: ובלבד שלא יפחות משלשה דפין פי' שלא יעשה יריעה פחות משלשה דפין כמו ששנינו בריש בריתא זו אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין וכו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:5)

**תוספות**
**בשיטין** נותנין טעם כמסעות וכו' הר"ם כתב פ"ז יש דברים וכו' נהגו הסופרים בהם והן קבלה בידם איש מפי איש והן שיהיו מנין השיטין שבכל דף ודף לא פחות משמנה וארבעים ולא יתר על ששים עכ"ל. והטור כתב בסי' ער"ה וז"ל נהגו במנין השיטין שלא לעשותן פחות ממ"ח ולא יותר מס' וכ"כ במס' סופרים וה"ר יהודה אברצלוני כתב מ"ב וסי' ה' בם סיני בקדש עכ"ל עין רואה תרי שינויי מנסחתנו במסכת סופרים לדברי הטור דבבריתא שלנו כתוב מ"ב במקום ע"ח וגם שכתב ולא יותר מס' ועל זה כתב וכ"כ במס' סופרים. ובבריתא שלנו קאמר ע"ב וצ"ח. ובלשון הרא"ש בה' ס"ת שכתב וז"ל נהגו על פי מס' סופרים לעשות מ"ח או ס' שיטין וכ"כ הרמב"ם ז"ל שנהגו הסופרים שלא לפחות ממ"ח ול אלהוסיף על ס' עכ"ל יש לפרש שנהגו על פי מס' סופרים לעשות מ"ח או ס' ר"ל דהני תרתי איתנהו במס' סופרים. ושוב הביא מ"ש הרמב"ם שנהגו הסופרים שלא לפחות ממ"ח ולא להוסיף על ס' וכונתו שהרמב"ם כתב דנהגו שלא לפחות וכו' ונהוג הכי מדנפשייהו אשר לא כתוב במס' סופרים ולכן הרא"ש בתחילה הזכיר מס' סופרים והשאר הביאו בשם הרמב"ם ז"ל. אבל על הטור ק"ק דאחר שכתב דנהגו שלא לפחות וכו' עלה כתב וכ"כ במס' סופרים. וזה אינו במס' סופרים ואדרבא כתוב להפך דיכולים לעשות ע"ב או צ"ח. וצ"ל דהלשון אינו מדוקדק וכונתו שהשני מסורים מ"ח וס' כ"כ במסכת סופרים. לפי שכך היתה גירסתי בבריתא שלנו מ"ח במקום מ"ב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:6)

**וחזה** הוית להרב מעדני מלך ז"ל שכתב דהגהות כתבו מ"ח מסעות וזה תימה שלא נמנו כי אם מ"ב מסעות וכמ"ש שם רש"י ז"ל ורציתי לומר כי מ"ח כנגד מ"ח ערי הלויים וכו' עכ"ל בקצור. ומה שרצה לומר כנגד מ"ח ערי הלויים עמו הסליחה. ואם אנן בדידן באנו לומר מדעתינו טעמים למספר מ"ח טפי הול"ל דרצו במספר מ"ח כנגד מ"ח בריתות על כל מצוה כמ"ש פ' ואלו נאמרין ולזה א"צ רמז דהדבר בעצמו אמת נכון יותר מהמ"ח שרמז בערי הלויים המה ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:7)

**וזה** חזיתי להרב פרישה שם שכתב וז"ל מצאתי כתוב פי' מהר"ם מ"ח נגד המסעות שנאמר ויכתוב משה וכו' ואם רבינו ס"ל האי טעמא קשה לישנא דקאמר לא פחות ממ"ח ולא יותר מס' דמשמע הא בין מ"ח לס' יכול לעשות כגון מ"ט או ן' ולה"ט הני דוקא נקט וכו' ושמא הואיל שאין זה כי אם רמז בעלמא וכו' אלא שק' למה אמרו ולא יותר מס' ועוד כתב וז"ל וק' על מ"ש בשם מהר"ם מ"ח מסעות וצ"ל דמונה ג"כ המסעות שחזרו וכו' עכ"ל. ואני תמיה שנעלם מהרב ז"ל דברי מס' סופרים שכתוב רוב דברי מהר"ם אשר מצא רק שבמקום מ"ח כתוב מ"ב. גם נעלם ממנו שבהגהות מיימוניות כתוב כמו שמצא בשם מהר"ם גם נעלם ממנו דבהוהות שם כתב נמי מ"ח מסעות כמו שמצא משם מהר"ם. וגם מדברי הרב ט"ז שהביא דברי הרב פרישה שמצא משם מהר"ם וכו' נראה שנעלם ממנו גם כן דברי מסכת סופרים והגהמי"י. ומה שתירץ הרב ט"ז למה שהקשה הרב פרישה ז"ל אמרי לא יותר מס' לא נהירא:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:8)

**ואפשר** לישב דמ"ש הרמב"ם והרא"ש והטור ורבינו ירוחם נתיב ב' שנהגו הסופרים לא פחות ממ"ח ולא יותר על ס'. היינו דהוו גרסי במ"ס מ"ח כנגד המסעות כמו שמפורש בהגהות מיימוניות דמייתי לה ממס' סופרים וכן הרא"ש ורבינו ירוחם והטור כתבו הא דמ"ח בשם מ"ס. והכונה כי יען הגאון כתב מ"ב כמ"ש הרב יהודה ברצלוני משמו. הסופרים נהגו מ"ח עפ"י מסכ' סופרים כדהוו גרסי. ולזה כתבו דהסופרים נהגו לא פחות ממ"ח לאפוקי דעת הגאון דכתב מ"ב ולא יותר מס' לאפוקי מ"ש במ"ס ע"ב או צ"ח והם נהגו למנקט מילתא מציעתא מ"ח או ס' ואין הכונה כמ"ש הרב פרישה והט"ז דמ"ט או ן' שפיר דמי. אלא כונתם כמו שכתבתי ודוק הטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:6:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:6:9)

**ודע** שרבינו ירוחם אחר שכתב דנהגו הסופרים שלא לפחות ממ"ח ושלא להוסיף על ס' ונהגו זה כי כך פשוט במס' סופרים ומ"ש הר"י ברזילי בשם גאון מ"ב שהוא הלשון שרמזנו בסמוך. כתב וז"ל בתשובה לרבינו האי גאון וששאלתם כמה שיטין צריך בכל דף ודף הן מ"ב שיטין ואין לפחות מהן וכך נהגו ז"ל והסופרים הזריזין וסמך לדבר מ' כנגד מ' יום שנתנה תורה בהם והב' כנגד השני לוחות עכ"ל. והרב פרישה כתב על זה דרבינו יהודה בר ברזיל שכתב וסימן לדבר ב"ם סיני בקדש דממ"ש וסימן לדבר משמע דזה סימנא בעלמא ואיכא טעמא והוא ז"ל כתב שהוא כנגד מ"ב מסעות ועתה ראינו כי רבינו האי גאון ז"ל כתב דיש סמך מ' יום וב' לוחות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:1)

**נוטל**שלשה ומחזיר שלשה. פירש הטור ז"ל סי' ר"פ נוטל שלשה יריעות ומחזיר שלשה יריעות לפי שאי אפשר שאותן שמחליף יהיו דומות לגמרי לאחרות לכן צריך שיהיו לפחות ג' יריעות דומות: ומה שהוא מחזיר כמדת כתב ראשון. אפשר דאתא לאשמועינן דכל הקפידא הוא שיהיה כמדת כתב ראשון הגם דיש שינוי במהות הכתב כל שהיא כמדת ראשון סגי אמנם ודאי דטוב שיכתוב סופר הראשון אם אפשר כמ"ש הרב ש"ך ז"ל אמנם אין קפידא כי אם על שיהיה מדה כנגד מדה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:2)

**תוספות**
**היריעה** שבלתה וכו'. כתב הרב מעדני מלך אות ך' וז"ל והבית יוסף סי' ר"פ כתב שהוא ירושלמי גם כן ולא היא אלא במסכת סופרים שנויה פ"ב עכ"ל. ואני בעניי תמהני דמרן בבית יוסף סי' ר"פ כתב וז"ל ס"ת שבלו ממנו יריעות וכו' במס' סופרים פ"ב והביאה רבינו ירוחם וכו' עכ"ל הרי דגם מרן ז"ל הביא ממ"ס ולא הזכיר ירוש' ועיין מ"ש לקמן הלכה יו"ד בס"ד. אך יש להרגיש על מרן שלא כתב דהרא"ש הביאה וכתב דרבינו ירוחם הביאה ואי משום דרבינו ירוחם כתב דמה שמחזיר כמדת כתב הראשון גם זה כתבו הרא"ש שם בסוף ה' ס"ת. גם יש קצת להרגיש על רבינו בעל הטורים דלא הביא האי סיפא דבריתא שלנו שהביאה גם הרא"ש דמה שמחזיר כמדת כתב הראשון והיא היא מ"ש רבינו ירוחם:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:3)

**שוב** ראיתי להרב פרישה שכתב וז"ל והוסיף האשורי סוף הלכות ס"ת ומה שמחזיר יהא כמדת כתב ראשון מ"ו כ"ב בגוף האשירי ובאשירי שסביב הרי"ף השמיטו ומשו"ה כתבו ב"י בשם רבינו ירוחם משום שלא עיין בגוף האשרי עכ"ל ובס' הרי"ף שלפני בהרא"ש ה' ס"ת נכתב כן כמ"ש בהרא"ש הנדפס בגמרא בפסקיו. וקצת יש להרגיש על מרן והרב פרישה שלא כתבו שהוא סיום הבריתא שלנו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:4)

**ורואה** אני להגאון מהר"ר צבי אשכנזי ז"ל בתשובותיו סי' י"ט שכתב וז"ל ואני אומר שגם בלה א"צ לסלק כי אם יריעה אחת שלא כדברי רבינו הטור משום דקשיא לי על דברי רבינו ז"ל אם כדבריו לא אשתמיט תלמודין בהקומץ לאשמועינן הך דינא כי היכי דאשמועינן סך הדפין של יריעה אחת ועוד דבהדיא אמרינן דף ל' כיצד הוא עושה מסלק היריעה וכו' ועוד הטעם שכתב מפני השינוי אינו נכון דמאי מהני וכו' וגם הרא"ש בכלל ג' ס"ז כתב וכו' ומוטב לסלק היריעה וכו' ובמס' סופרים וכו' ופירושו ברור שעל הדפין קאי ואשמועינן דאף שלא בלו מן היריעה כי אם דף אחד או שנים אין די בהסרת שני דפין ויזיר שני דפין ויחזיר ג' דפין כי אם צריך להסיר שלשה דפין שהוא שיעור יריעה קטנה וכו' ודייק נמי לישנא דיטול שנים וכו' והטור אפשר שנזדמנה לו נסחא מוטעת שהיה כתוב בה ס"ת שבלו ממנו יריעות וכו' וכן נראה לי הלכה למעשה שלא לסלק כי אם שלשה דפין וכו' עכ"ל הלא בספרתו באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:5)

**ועם** האדון הסליחה להורות הלכה למעשה נגד הטור ומרן ומור"ם וגאוני קשישאי דאשכח הזכירם בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' פ"ט. ודא עקא שלא רצה להזכיר מרן ומור"ם אפילו לומר דלא כיונו לאמת דנמשכו אחר הטור ולא חש לזוכרם כלל והם עמודי ההוראה בכל גלילות ישראל. וכבר הרב שבות יעקב בח"ב סי' פ"ט הנזכר השיג עליו כאשר הרואה יראה. ואני בעניי אוסיף קצת נפך על דברי הרב שבות יעקב ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:6)

**והנה** מ"ש הרב מהר"ר צבי ז"ל אם כדבריו לא אשתמיט תלמוד דידן וכו' על זה השיב הרב שבות יעקב ז"ל דלדבריו הרבה דינין דלא נתבארו בש"ס לא נלמד ממסכת סופרים ובאמת כמה הלכות אנו למדין ממסכת סופרים שלא הוזכרו בגמרין והאריך בזה. והגם דכונת הרב מהר"ר צבי ז"ל דדוקא בזה דהש"ס נחית ללמדנו סך הדפין של יריעה אחת הו"ל לאשמועינן חידוש זה ולא ללמד על הכלל כלו דמסכת סופרים יצא. מ"מ אין זה ההרגש הקל כדאי לחלוק על רבותינו הטור ומרן ומרו"ם וגדולי האחרונים. ועוד אני אומר דאיברא דכתב הרא"ש דמסכת סופרים אחר התלמוד נתחברה ע"ש בה' ס"ת אות י"ג. אמנם כמו שהוזכרו מימרות אמוראים במס' סופרים כן יש בו כמה בריתות מר' חייא ור' אושעיא שנכללו במס' סופרים ואותם הבריתות היו ידועות לבעלי התלמוד וסמכו עליהם וגם זו נימא דהיא אחת מהבריתות קדמוניות. ועל זו ובריתות אחרות סמכו בעלי התלמוד כמו שהרמ' והפוסקים מייתו כמה דינים מהתוספתא שלא הוזכרו בתלמוד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:7)

**ועל** ראיה שניה ושלישית ואת רב"ע שהביא הרב מהר"ר צבי ז"ל דאשכחן בש"ס ופוסקים דאמרו מסלק היריעה. כבר כתב הרב שבות יעקב ז"ל דאינן ראיות דדוקא יריעה שבלתה שהיא ישנה מאד דאז השינוי גדול מאד אם יכתוב רק יריעה אחת חדשה על כן צריך להחליף ג' יריעות משא"כ בשאר תקוני ס"ת שאז די בסלוק אחת מהם וכה"ג מחלק בשו"ת שארית יוסף סי' מ"ט וחוט השנהי סי' פ"ו והגאון מהר"ם מענדל הובא בשו"ת חינוך בית יהודה סי' ע"ו עכ"ד הרב שבות יעקב ז"ל (וספרים הנז' האידנא לא שכיחי גבאי). ואני בעניותי מוסיף דהרב מהר"ץ הביא ראיה מתשובת הרא"ש ז"ל וכפי דעת הרב מהר"ץ הטור אפילו במילי דאבוה לא ידע. ועוד דהטור עצמו הביא תשובת אביו הרא"ש ז"ל דמסלק היריעה וכן פסק שם מרן בש"ע סוף סי' רע"ט וגם הטור בריש סי' ער"ה כתב בדברי הרמב"ם דיסיר היריעה ולפי דברי הרב מהר"ץ הטור ומרן סתרא"י נינהו ופליגי דידהו אדידיהו. ומה שרצה הרב מהר"ץ לפרש בריתא שלנו שבלה דף אחד ודייק מ"ש לא יטול שנים וכו' כבר השיב עליו הרב שבות יעקב ז"ל ואני בעניי מוסיף דהו"ל לבריתא למימר כפי פירושו דף או דפין שבלו. והרא"ש בה' ס"ת הביא הנסחא לא יטול שתים כפי נסחת הדפוס שלפני. ומ"ש דנסחא מוטעת נזדמנה להטור תימא דאיך הטור לא ראה דאביו הוא הרא"ש ז"ל הביא הנסחאת באופן אחר. ואם כה יאמר דהטור גם בדברי הרא"ש נסחא מוטעת נזדמנה לפניו. איפוך אנא דודאי נסחת הטור במסכת סופרים ובדברי הרא"ש היא עיקר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:8)

**ולענין** הלכה העלה הרב שבות יעקב ביריעה שבלתה דנוטל ג' יריעות ומחזיר ג' יריעות כדעת הטור ומרן ז"ל וכדעת גאוני אשכנז ז"ל וגם אני בעניי כד"ל מסכי"ם הולך לדברי הרב שבות יעקב ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:7:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:7:9)

**ומה** שהוא מחזיר כמדת כתב ראשון. הרב נחלת יעקב פירש על פי מ"ש הרב ש"ך דטוב שיכתוב סופר ראשון אם אפשר והא אתא לאשמועינן כמ"ש הש"ך עכ"ד ולדעתי הקצרה אינו מחוור דהרב ש"ך קאמר דטוב אם אפשר. ולשון הבריתא מורה דצריך כמדת כתב ראשון. ותו דאינו במשמע הלשון. ואני בעניי בקונטריס פירשתי להפך דבא ללמד דאין קפידא במהות הכתב אלא בכמות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:8:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:8:1)

**שיעור**הדף כדי שיהא רואה וכו'. פירוש שיעור אורך הדף לא יהא ארוך כל כך שאינו רואה פי' שלא יהא כל כך גבוה עד שיטרח לראות. ובקטן אם בא לעשותו קטן לא יפחות מטפח או ג' אצבעות לר' יהודה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:8:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:8:2)

**תוספות**
**שיעור** הדף כדי שיהא רואהו. וא"ת הא תניא לעיל סוף הלכה ה' ארכו של ס"ת ששה טפחים ואיך קאמר הכא כדי שיהא רואהו ובקטן וכו' וי"ל הא אוקימנא לה פ"ק דבתרא דוקא בגויל אבל לא בקלף. וגם בגויל אם הותיר או פיחת עד שיהא ארכו כהקפו הרי הוא כמצותו וכמו שפסק מרן סי' ער"ב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:8:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:8:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:8:3)

**הרב** נחלת יעקב פירש דכונת הבריתא שלנו כמ"ש במנחות דף ל' שעור אורך השיטה כדי לכתוב למשפחותיכם ג' פעמים ולא תהיה קצרה מזה שלא יהא נראה כאגרת ולא יהיה ארוכה יותר כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בכתב ועל פי זה פירש בריתא שלנו עיין בדבריו באורך. ולקוצר דעתי לשון הבריתא דקתני שיעור הדף ובקטן לא יפחות מטפח לא א"ש לפירושו ויותר נראה לפרש כמו שפירשתי בקונט' דהכא מיירי לענין אורך הס"ת וא"ש מאי דקתני שיעור מדף וגם מה דקתני ובקטן לא יפחות מטפח ודוק הטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:9:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:9:1)

**ולא**יעשה חצי ארכו על רחבו וכו'. פ"ק דב"ב דף י"ד אמרו אין עושין ספר תורה לא ארכו יתר על הקפו ולא הקפו יתר על ארכו וצריך לתקן לשון הבריתא שלנו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:10:1)

**לא**יעשה חציו גויל וחציו קלף אבל עוש' חציו גויל וחציו קלפי צבאים ואעפ"י שאינו מן המובחר כצ"ל: חציו גויל וחציו קלף ואם עשאו כן פסול וכ"כ הרמב"ם פ"ז וטור סי' רע"א: קלפי צבאים דומה לגויל של בהמה: ואעפ"י שאינו מן המובחר. דהטוב הוא כלו על גויל או על קלף מבהמה או צבאים או שאר חיה ומיהו גויל עם קלף צבי כשר דהני עינים דמי"הם בם:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:10:2)

**תוספות**
**עושה** חציו גויל וחציו קלפי צבאים וכו' כן כתב הטור סי' רע"א ומרן בב"י כתב וז"ל ומ"ש אבל עשה חציה גויל וחציה צבאים אעפ"י שאינה מצוה מן המובחר כשר ירושלמי שם וכתבו הרא"ש בסוף ה' ס"ת עכ"ל ויש להרגיש דאין זה בירושלמי פ"ק דמגילה. דשם בירושלמי לא אתמר אלא אבל כותב הוא חציו על עור בהמה טהורה וחציו על עור חיה טהורה ע"כ ולפי מ"ש מרן בב"י שם בסמוך דעור היינו גויל א"כ בירושל' לא קאמר אלא אם כתב על גויל בהמה וגויל חיה. אבל אם כתב על גויל בהמה וקלף צבי לא הוזכר בירושלמי אך הרא"ש והטור כתבו כן מבריתא שלנו. ולא תקשי דמוכח מהירושלמי דפליג על בריתא שלנו דאם הירושלמי סבר בבריתא דידן דמותר לכתוב על גויל בהמה וקלף צבי מאי איריא דקאמר בירושלמי כותב על גויל בהמה וקלף צבי מאי איריא דקאמר בירושלמי כותב על גויל בהמה ועל גויל חיה הרי אפי' גויל בהמה וקלף חיה כשר. די"ל דהא דמכשיר בריתא שלנו היינו דוקא בקלף צבי דדומה לגויל בהמה. אבל קלף שאר חיות אינו כמו גויל בהמה ולהכי נקט צבי דוקא ולא קאמר חיה סתם וא"כ בירושלמי לא איירי אלא בדין השוה לכל החיה בסתם. א"נ דחציו בגויל וחציו בקלף צבי אינה מצוה שלימה ואינה מצוה מן המובחר ובהא לא איירי הירושלמי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:10:3)

**אדהכי** והכי נסב"ר לבי דמ"ש הרב מעדני מלך ז"ל והבאתיו לעיל הלכה ז' בחלוקת יריעה שבלתה שכתב דהכי כתב שהוא ירושלמי ולא היא אלא במסכת סופרים והוינן בה לעיל דהב"י מייתי לה ממסכ' סופרים ולא הזכיר הירושלמי. כונת הרב מעדני מלך על חלוקה זו דחציה בגויל וחציה בקלף צבי דמרן כתב שהוא ירושלמי ועל זה כתב הרב מעדני מלך דליתיה בירוש' אלא במסכת סופרים ואגב שיטפיה כתב דבריו שלא במקומן ומייתי מב"י סי' ר"פ וצ"ל סי' רע"א:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:10:4)

**ומכללן** של דברים אמורים אתה תשמע דמ"ש הרב נחלת יעקב וז"ל לא יעשה וכו' הרא"ש הביא בשם הירושלמי הכי אבל עושה חציו גויל וחציו קלפי צבאים אעפ"י שאינן מן המובחר עכ"ל. לא ראה הדברים במקומן בירושלמי כי לעיל הזכיר הרא"ש ז"ל ירושלמי פ"ק דמגילה הלמ"מ שיהיו כותבין בעורות וכו' וסבר שכל הלשון הנמשך הוא מהירושלמי. אמנם מ"ש רא"ש שם היריעה שבלתה וכו' משם ואילך הוא ממסכת סופרים. ואפשר דנמשך אחר דברי מרן בב"י שכתב על הא דחציו גויל וכו' שהוא ירושלמי וכתבו הרא"ש בה' ס"ת וכבר הרגשנו על מרן בסמוך. ומרן לא אפשר דסבר דכל לשון הרא"ש הוא מהירושלמי שהזכיר הרא"ש לעיל וסבר דהכל מהירושלמי. שהרי קודם לכן כתב הרא"ש היריעה שבלתה וכו' אחר זה כתב לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים. ובסי' ר"פ על דין יריעה שבלתה וכו' הורה גבר מס' סופרים וכמו שכתבנו לעיל. שוב ראיתי דהטור כתב שם סי' רע"א ירושלמי כתב חציה ע"ג גויל וחציה ע"ג קלף פסול אבל עשה חציה גויל וחציה צבאים וכו' וכאשר ירדוף הקור"א י"סבור ולא ידע דריהטא דלישנא מוכח דהכל הוא ירושלמי. אבל האמת הוא דחלוקת עשה חציה גויל וחציה צבאים הוא מהבריתא שלנו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:10:5)

**ואחר** שידענו זה הדבר ברור דהכי גרסינן בבריתא שלנו אבל עושה חציו גויל וחציו קלפי צבאים ואעפ"י שאינו מן המובחר כמ"ש אני עני בקונטריס שהרי דין זה שהביאו הרא"ש והטור הוא מהבריתא שלנו ומוכח דהכי הוו גרסי רבוואתא בבריתא שלנו. ומכאן תשובה על מ"ש הרב נחלת יעקב אחר שהביא דברי הרא"ש וז"ל וגירסא זו נכונה וכו' ולגירסא דהכא דגריס מפני שאינו מן המובחר צ"ל דקאי ארישא עכ"ל. וכן ראיתי להרב רגל ישרה דכתב דארישא קאי ע"ש ועמהם הסליחה דכיון דמקור דברי הרא"ש והטור הוא מבריתא דידן והם הביאו הנסחא כן ודאי כך צריך להגיה הבריתא דהכי הוו גרסי רבוואתא בנסחי דווקני דילהו והוי יודע שמדברי רבינו ירוחם נתיב ב' מוכח שהכל הוא בירושלמי ואם לא יש ט"ז הוא תימה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:10:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:10:6)

**ועוד** אני תמיה על הרבנים הנז' דאיך הונח להם דמפני שאינו מן המובחר קאי ארישא דקתני לא יעשה חציו גויל וחציו קלף. דמפני שאינו מן המובחר מוכח דמצוה הוא אלא שאינו מן המובחר וא"כ מאי דקתני אבל עושה הוא חציו גויל וחציו קלפי צבאים הוא מצוה מן המובחר. ובשתים לא עלתה להם דחציו גויל וחציו קלף הוא פסול כמ"ש הרמב"ם והטור והוא נגד הבריתא שלנו לפי פירושם של הרבנים הנז' דעלה קתני שאינו מן המובחר. ותו דחציו גויל וחציו צבאים איך אפשר לומר דהוא מן המובחר מין בשאינו מינו. לכן נראה דצריך להגיה ואעפ"י שאינו מן המובחר וקאי אחציו גויל וחציו קלפי צבאים דסליק מינה כנסחת הרא"ש והטור וכמ"ש בקונטריס בס"ד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:1)

**ר'**שמעון בן אלעזר אומר משום ר"מ כצ"ל וכן הביא הנוסחא הרא"ש בה' ס"ת אות י"ד: דובקין בדבק וכו'. הכא קתני פלוגתא וקתני סיפא הל"מ ס"ת שנקרע מטלה עליו מטלת מבחוץ פירש הרא"ש ז"ל שם דברישא נחלקו בדבוק קודם הכתיבה אבל ס"ת שנקרע מותר לדבק הקרעים יחד כיון שא"צ לכתוב על הדבוק: אבל אין תופרין במקו' הכתב כצ"ל וכ"כ בס' האגודה והסמ"ג סוף עשין כ"ה: הלכה צריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן שלא יקרע ומחו לה אמוחא הלכה למ"מ ס"ת שנקרע וכו' כצ"ל: ומחו לה אמוחא למימרא זו דאינה הלכה אלא רז"ל אמרו דמשייר התופר מלמעלה ומלמטה כדי שלא יקרע: כל האותיות הכפולים פירוש אותיות מנצפ"ך: הראשונים פי' מם פתוחה ואותיות נצפך הכפופות שהם עיקר האותיות שהיו בישראל בתחילת תיבה ובאמצעה: והאחרונים בסוף כצ"ל פי' מם סתומה בסוף התיבה וכן שאר הפשוטות: ספר שנקרע וכו' פי' ספר נביאים העשוי בגלילה טולה מבפנים ואין צריך מבחוץ כמו ס"ת:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:2)

**דרש.**הלכה למשה מסיני ס"ת שנקרע מטלה עליו מטלת מבחוץ כל האותיות הכפולין בא"ב כותב את הראשונים בתחילת התיבה ובאמצע התיבה והאחרונים בסוף ואם שינה פסול ספר שנקרע מטלה עליו מבפנים אבל לא מבחוץ. לכאורה יפלא על בריתא שלנו דקאי בס"ת שנקרע וספר נביאים וכתובים והכניס בין הדבקי' דין אותיות הכפולים והוא דבר קשה הגיעני כפו"ל. גם לעולם ירגי"ש אדם מה הלשון אומרת ראשונים ואחרונים ואמאי לא קאמר פשוטות וכפופו' כמו שאמרו בשבת דף ק"ד נאמן פשוט נאמן כפוף וכיוצא ומה גם דיצדק לשון פשוטות וכפופות במאי דדריש התם והגם דאיכא מ"ם דההפרש שיש הוא דזו פתוחה וזו סתומה הו"ל למי' מ"ם פתוחה וכפופות מ"ם סתומה ופשוטוה ופ"ק דמגילה אמרו פתוחים וסתומים. ואפשר לפתוח קצת פתח בזה כי הנה כתב הר' רגל ישרה דמאי דחקני ספר שנקרע מטלה עליו מבפנים אבל לא מבחוץ ה"ט כדי שלא להשוותן לס"ת עכ"ד ומזה נראה דיש קפידא וזה שלא כדברי הרב נחלת יעקב דמייתי ממפרש דמ"ש אבל לא מבחוץ היינו שאין צורך לתפור מבחוץ וזהו כמו שכתבתי אני הדל לעיל. אמנם כפי דעת הרב רגל ישרה דכתב דה"ט שלא להשוותן לס"ת מוכח דהוי לעכובא וכפ"ז יתכן לומר דרך דרש דהיינו טעמא בבריתא שלנו הניח בין דין ס"ת לספר נביאים וכתובים משפט אותיות הכפולות והוי על דרך מ"ש הרשב"א בתשובה דמחכמת בעלי התלמוד ללמד בשתיקה כמה הלכתא גברוואתא ואנן יד עניי כתבנו בזה במ"א. והכא נימא פרפרת אחת דהנה אמרו פ"ק דמגילה מנצפך צופים אמרום ופריך אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ומשני אין מיהוה הוו ולא ידעי הי בתחילת תיבה והי בסופה ואתו צופים ותקינו פתוחים באמצע תיבה וסתומים בסוף תיבה ואכתי אלה המצות אלא שכחום וחזרו ויסדום. ואפשר דלהכי נקט בבריתא שלנו ראשונים ואחרונים לרמוז דשכחום וחזרו ויסדום. ועם כל זה דהיה זמן דשכחום ובו בפרק היו משתמשים בפשוטות אפי' בסוף תיבה. ואם נאמר דבמסקנ' לא עקר לגמרי שינויא קמא דמיהוה הוו ולא ידעי הי בסוף והי בתחילה רק קאמר אלא דלא צריכנא לומר בהכרח דמיהוה הוו. אבל אה"נ דמצית אמרת דשכחו הי בסוף והי בראש. ולפ"ז הוו משמשין בערבוביא פעם בתחילה פעם בסוף ועם כל זה כי אתו צופים ויסדום דהודיעום הי בסוף הי בראש דינא הוא דאם שינה פסל ומזה נבין דגם במאי דקמן בספר נביאים וכתובים אם נקרע לא יטלה בחוץ והוי לעיכובא שלא ישוה לס"ת וכדחזינן באותיות מנצפ"ך דאם שינה פסל אע"ג דהפשוטות אם כתבן ברא' תיבה אחשיבנהו וה"ה נמי אם נקרע ספר נביאים לא יטלה מבחוץ אע"ג דאחשיביה משום שלא להשוותו לס"ת ואם שינה פסל ומשו"ה תני דין הכפולי' בינתים ובסתום חכמה מודיענו בסדור הדינים ולחכימיא ברמיזה ודו"ק הטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:3)

**תוספות**
**רשב"א** אומר משם ר"מ וכו'. אגב רהטא ראיתי להרב גנת ורדים בא"ח סוף סי' ט"ו שכתב דהלכה כר"מ דהוא חכם וסופר וכו' ואני תמיה עליו דאחר התלמוד והגאונים מאן ספין ומאן רקיע דליהוי כייל כללא מדעתו והוא אחרון. ומה גם דמוכח מהרש"א והריב"ש דאין הלכה כר"מ וכבר השיג עליו הרב הגדול מהר"ם ן' חביב ז"ל בתשובתו על זה שם בסי' י"ו והגם דיש להליץ קצת אינו מחוור ויען דהאידנא לא שכיחי גבאי כלהו ספרי דבי רב ואני כארח נטה ללון לא מצינא למיקם בתשובות הרבנים הנז' כי אם הלא מזער מה שקלט העי"ן ויתבאר לקמן בס"ד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:4)

**ומחו לה אמוחא.** כתב הרב רגל ישרה וז"ל ומחו ליה אמוחא ר"ל שחזר מדבריו הראשונים במ"ש דלהכי משייר כדי שלא יקרע דבאמת הלכה זו הלכה למשה מסיני וכבר הכה על קדקדם של האומרים דהטעם כדי שלא יקרע ולא מצד הל"מ עכ"ל ואני בעניי כבר כתבתי על דבריו בקונט' ככר לאדן דף קכ"א ע"א והן עתה לדוד בשנות"ו באופן אחר אמרנו נבא העי"ר דאיך הונח לו להרב הנז' פירושו ואיך רמז דהוא הלכה למ"מ ואין זו דרך להכות על קדקדו ולא יפרש קושטא דמילתא. ואם הרב ז"ל סבר דמ"ש בבריתא בסמוך הלמ"מ ס"ת שנקרע. תיבות הלמ"מ קאי למעלה על שיור התפר. ואח"ך הוא מילתא אחריתי ס"ת שנקרע וכו' מלבד דאין הלשון מתישב הרי הרא"ש ז"ל בה' ס"ת מביא נסחת ברית' דידן הלכה למשה מסיני ס"ת שנקרע. וא"כ מ"ש בבריתא הלכה למ"מ אס"ת שנקרע קאי. ותו דבש"ס דידן במגילה דף י"ט מוכח להפך דמסיק דאינה הל"מ וכמו דפירש רש"י שם. ובירוש' שם פ"ק דמגילה אמרו הלכה זה שהוא תופר צריך לשייר מלמעלן ומלמטן כדי שלא יקרע ומחו לה אמוחא אם הלכה למה לא יקרע ואם לא יקרע למה הלכה. אתה הראת לדעת דפירוש הרב רגל ישרה הוא הפך השני תלמודים בבלי וירושלמי דהבבלי פשיטא ליה במסקנא דאינו הלכה למשה מסיני ובירושלמי נראה כמסתפק. ולכן נראה להגיה בבריתא שלנו כמו שהגהתי בקונטריס והלשון קרוב ללשון הירוש' והכונה אפשר לפרש כבבלי או כירושלמי. וכ"כ הרב נחלת יעקב דצריך להגיה או כבבלי או כירושלמי וכו' ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:5)

**ומ"ש** הרב רגל ישרה הכה על קדקדם וכו'. עמו הסליחה דהכונה על השמועה ודרך צחות אמר ומחו לה אמוחא לא על האומרים וכמ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל בתשובותיו א"ה סוף סימן מ' ודייק פירש"י ורשב"ם ע"ש והרב הנז' כתב ומחו ליה אמותא אכן הנסחא היא ומחו לה אמוחא והיינו לשמועה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:6)

**הלכה** למשה מסיני ס"ת שנקרע מטלה עליו מטלת מבחוץ הרא"ש בה' ס"ת הביא חלוקה זו בנסח זה ס"ת שנקרע מבחוץ מטלה וכו' ואין ספק אצלי דט"ס יש בדברי הרא"ש וצ"ל ס"ת שנקרע מטלה עליו מטלת מבחוץ. ובהרא"ש הנדפס אצל הרי"ף בהלכות קטנות כתוב ס"ת שנקרע מבחוץ מטלה עליו מטלת מבחוץ. ותיבת מבחוץ ראשונה הוא ט"ס ותימה על הרב גנת ורדים שעשה פלפול בזה ע"ש סי' ט"ו ופירש דברים דחוקים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:7)

**ספר** שנקרע מטלה עליו מבפנים וכו'. ראיתי לשני המאורות הגדולים הרב גנת ורדים והרב הגדול מהר"ם ן' חביב בתשובות הנז' שנתקשו הרבה בחלוקה זו דהוא סותר הקודם והרב גנת ורדים כתב דט"ס הוא והאריך בזה והרב מהר"ם ן' חביב חשב להגיה ונתקשה דא"כ מאי למימרא הא תנא ליה רישא ומכח זה פירש והוליד דין וסיים וזה כפתור ופרח. והרואה יראה הדוחק שיש בפירושם ובדבריהם ורצו לשנות הידוע ופי' פנים וחוץ על הכתב ועל הגליון ולא אאריך לדקדק על כל דבריהם ז"ל רק בקצרה אומר דיש לתמוה על שני גדולי הדור שנעלם מהם דבריתא שלנו קורא ספר לנביאים וכמבואר לעיל בפרקין הלכה ה' דשנינו עושה עמוד בסוף הספר כדי להקיפו וא"צ לעשות כן בתחילתו ובתורה מכאן ומכאן לפיכך גוללין הספר לתחילתו ולתורה לאמצעית'. הרי דהבריתא קתני ספר על הנביאים וכתובים. ואם כן הדבר פשוט דהכא דקאמר ספר שנקרע איירי בנביאים וכתובים ולזה אמר דמטלה בפנים כדי לחלק בין ס"ת לנביאים וכתובים וזה דבר פשוט ודברי אמת נכרין ואין כאן קושיות ופלפולים ודינים. וכן פירשו בריתא שלנו בחלוקה זו הרב רגל ישרה והרב נחלת יעקב והרי הוא כמבוא"ר למעיין הנותן אמר"י ספ"ר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 2:11:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/2:11:8)

**ודע** שהרב הגדול הרמב"ח ז"ל בתשובה הנז' כתב דרבינו ברוך בס התרומה והרא"ש זכרם לחיי עד דשרו לתפור יריעות ס"ת במשי פליגי על רבינו בחיי דנתב דמה שלא נכנס המשי בנדבת המשכן לפי שיוצא מן השרץ והם ז"ל סברי דהוא ריר בעלמא ועל רבינו בחיי ז"ל קשה על תכלת שהוא מדם חלזון דג טמא ז"התד ע"ש באורך. ואני הדל כתבתי קצת בזה בקונט' ראש דוד פ' ויקהל ובנחל קדומים פ' תרומה ועוד כתוב באפרקסתא דענייא בלקוטי בזה ושם צדדתי דמאי דפשיטא להרב גדול הדור דחלזון דג טמא לא מצאתי בתלמוד ובמדרשים כי האי סימנא ואחר זמן רב בא לידי שו"ת בשמים ראש שנדפס מחדש ושם בסי' רמ"ד נראה מדבריו שחלזון הוא טהור כאשר יראה המעיין ועמ"ש בטוב עין דף ך' ע"א ודוק: