## Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 21

###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:1:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:1:1)

**מפסיקין**לפורים וכו'. קאי למאי דתני לעיל פרק י"ז מפסיקין לפורים וקתני איזה דיני פורים אינו השתא הדר קתני מילי דפורים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:2:1)

**ולמה**אין מתענין אותן בחדש ניסן וכו'. רבינו בעל הטורים הביא הלכה זו בסימן תכ"ט. ומרן בבית יוסף כתב דכיון דיצא רוב החדש בקדושה לכן אין מתענין כלל בכל חדש ניסן ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:2:2)

**תוספות**
**ולמה** אין מתענין וכו'.. ראיתי לכתוב ענין אחד שראיתי בס' מצודת דוד פי' על עין יעקב דף ס"ב שכתב משם הגאון החסיד מהר"ר אלעזר מקראקא זלה"ה דנראה דהוא ענין נכון והוא דהוקשה לו על מה שכתב מרן בבית יוסף דהטעם שאין מתענין בשארית חדש ניסן היינו מטעם שיצא רובו בקדושה דהעיקר חסר מן הספר. ועוד דבמסכת סופרים מסיים וכל אחד היה עושה ביומו י"ו וכן לעתיד לבא עתיד בית המקדש להבנות בניסן לקיים מה שנאמר אין כל חדש תחת השמש לפיכך אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן. ולדברי מרן הני מילי דקאמר וכן לעתיד וכו' הם שפת יתר. ופירש הגאון החסיד ז"ל דהנה אמרו פ"ד דראש השנה על מה שהתקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כלו אסור מ"ט מהרה יבנה בה"מ וכו' ומסיק דאיבני אימת וכו' ופריק דאיבני בחמיסר או בליל שיאסר ע"ש ברש"י ותוס' וקשה דחששא רחוקה היא שיבנה בה"מ בי"ט או בלילה. אמנם אמרו בזהר הקדוש ובתקונים דמחיית עמלק תהיה אור לארבעה עשר וכבר ידוע דבתחילה ההיא מחיית עמלק ואח"כ בנין בית המקדש א"כ חששא דריב"ז קרובה מאד דקודם י"ט אי אפשר שיבנה בית המקדש עד שימחה זכר עמלק בי"ד ומיד אח"כ בט"ו יבנה בית המקדש. ואמרו פ"ק דמ"ק דאין מערבין שמחה בשמחה ויליף מחנוכת הבית שעשה שלמה ז' ימים קודם חג הסוכות וכו' ואם כן לעתיד כשיבנה בית המקדש בי"ט יהיה החינוך אחר י"ט כי אין מערבין שמחה בשמחה ויהיה החינוך ז' ימים אחר החג עד גמר חדש ניסן לפיכך אין מתענין עד שיעבור ניסן כלו לזכר מקדש דלעתיד במהרה בימינו. זהו תורף דבריו ונאים הדברים למי שאמרן. ושוב ראיתי שכן כתב הרב ז"ל עצמו בספרו הבהיר מעשה רקח במס' פסחים ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:2:3)

**ונראה** טעם לזה דמחיית עמלק בי"ד בניסן במ"ש מזה בחסד לאברהם כי ברוב חסדיו ית' בכל שנה ל' יום קודם לפסח מוציא נפשות ישראל שנטמעו בקלי' חלק א' בכל לילה עד שבליל פסח כבר הם כל נפשות ישראל חוץ מסט"א זהו קיצור דבריו. א"כ לא יש זמן מוכשר למחות זכר עמלק כאור לי"ד בניסן שכבר יצאו מהקלי' כל נפשות ישראל. ומהני טעמי אמור רבנן בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל. ובדרושים כתבנו בעניותנו איזה גרגרים בהקדמות אלו בס"ד. ואפשר לרמוז כי יד על כס יה מלחמה וכו' תיבות כי יד על כס גימטריא זה יהיה י"ד ניסן עם ב' כוללים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:2:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:2:4)

**וראיתי** לרבינו בעל המנהיג ז"ל סימן מ"ח שהביא לשון זה דמס' סופרים והשמיט הך סיפא וכן לעתיד וכו' עיין בספרו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:3:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:3:1)

**והצנועין**וכו'. פי' מתענין ערב פסח לאכול מצה לתיאבון: והתלמידים שנהגו להתענות תמיד בב' וה' מפני חילול ה' וכו' מתענין שני וחמישי אחר הפסח ושני בחדש אייר ועיין מ"ש מר"ן ז"ל בבית יוסף סימן תכ"ט ומשם באר"ה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:3:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:3:2)

**תוספות**
**אלא** הבכורות שמתענין בע"פ. רבינו בעל המנהיג סי' מ"ח כתב וז"ל ובירוש' דפ' ערבי פסחים אית למאן דאמר דרבי לא הוה אכיל במעלי פסחא משום דרבי בכור הוה וכו' עכ"ל. ולכאורה יש להעיר דהא הוה סלקא דעתיך בירושלמי ומסיק דהוה אסטניס וכבר אני עני דקדקתי בספר הקטן ברכי יוסף סימן ע"ת על גדולים אחרים ושם באתי אל הישוב דמה"ש בירושל' בגין דבכור הוה משמע דיש מנהג זה וז"ש הרא"ש ז"ל דיש סמך בירושלמי. אמנם זה אינו נכון לדברי רבינו בעל המנהיג שכתב אית מאן דאמר. וצ"ל כמ"ש אני בעניי לדעת הסמ"ג ודעמיה דמ"ד בגין דבכור הוה לא הדר ביה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:4:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:4:1)

**ואמר**למשה שיהיו שקלי ישראל קודמין כצ"ל: לאחיהם העניים משום ומתנות לאביונים כצ"ל: ומ"מ לא יפחות משני מתנות אפילו חיטים וכו' לכאורה נראה דמיירי ביום פורים ונראה דצריך לתת מתנות לאביונים מיני מאכל ולא משמע כן בפוסקים ואין המנהג כן רק נותן מעות לעניים כמבואר סימן תרצ"ד ע"ש ובאחרונים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:4:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:4:2)

**תוספות**
**שהיה** המן עתיד לשקול וכו'. הרב נחלת יעקב האריך בדברי התוס' פ"ק דמגילה שכתבו דעשרת אלפים ככר כסף עולין חצי שקל וכו' והביא מדברי רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל שהפדיון ן' שקל וכו' והרחיב בזה וכתב שהציע דבריו לפני חכמים וקלסוהו. ונעלם ממנו ומהחכמים שהציע דבריו לפני חכמים וקלסוהו. ונעלם ממנו ומהחכמים שהציע דבריו לפניהם שהדבר מפורש כן בדברי רבינו בעל הרקח ז"ל דעשרת אלפים ככר כסף שנתן המן היו שקלים כנגד ס' רבוא לכל א' ן' שקלים שהוא ערך גדול שבפרשת ערכין וע' מ"ש אני עני בקונטרוס דבש לפי מערכת פ' אות מ' בס"ד ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:5:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:5:1)

**בי"ד**בט"ו וכו'. כתב הרב נחלת יעקב במתני' דשקלים תנן בט"ו בו שלחנות יושבין במדינה ובריתא דהכא מחלקת בין כפרים לכרכים דכפרים זמן קהלה דידהו בי"ד לקרות המגילה וכרכים בט"ו מש"ה יושבין השלחנים כל א' בזמן קהלה שלו עכ"ד. וידוע דעיירות קורין בי"ד והכפרים מקדימין וכפרים דנקט לאו דוקא והכרכים היינו דהוקפו מימות יהושע:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:1)

**אעפ"י**שאין בה אלא ט' פסוקים כצ"ל פי' וקי"ל דהג' עולים צריכים לקרות י' פסוקים וטעמא מפרש לקמן בהלכה ז' דהיא סדרא דיומא. אין מתחילין בוישמע יתרו להשלים עשרה פסוקים והשני קורא וידי משה כצ"ל: ויבן משה כי יד על כס כצ"ל: שאין לך קריאה שטעון קדיש קודם שיחזיר אלא של שבת כצ"ל וכן הגיה הרב נחלת יעקב ועיין בדבריו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:2)

**תוספות**
**והתנינן** בשני יהי רקיע יקוו המים וכו'. ראיתי להר"ן פרק הקורא עומד שכתב וז"ל אין פותחין מעשרה פסוקים וכו' וא"ת והאיכא פ' עמלק דקורין בפורים דאינה אלא ט' פסוקים וכן במעמדות יהי רקיע ויקוו המים שאינן אלא ח' פסוקים י"ל דהתם שאני דסליק ענינא והיינו סדרו של יום ואינו כדין שיקראו במה שאינו סדר היום להשלים עשרה פסוקים כדאמרינן המפטיר בנביא וכו' והכי איתא בירושלמי עכ"ל. ולכאורה יש להעיר בדברי הר"ן ז"ל דהרי דברי הירושלמי פ"ד דתעניות ופ' הקורא עומד כבריתא שלנו דברישא מקשה מהמעמדות דקרו בשני יהי רקיע יקוו המים ולא תירץ על זה והדר הקשה על פ' עמלק ומשני שאניא היא היא סדרה של יום ומשמע דהך שינוי' לא הוי אלא על פ' עמלק. אמנם מאי דפריך ממעמדות אסיק בקשיא והר"ן ז"ל הקשה על שניהם ומתרץ על שניהם דהוא סדרא של יום. ותו דהירושלמי ובריתא דידן קאמרי בפירוש דלמ"ד חוזר ל"ק אלא למ"ד חותך קשיא ואנן קי"ל בתלמודין כמ"ד דולג דהיינו חוזר וכמ"ש הרי"ף ז"ל לקמן הלכתא כמ"ד דולג ומאחר שכן מאי קשיא ליה להר"ן על מעמדות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:3)

**ואפשר** דהר"ן ז"ל סבר דנהי דבירשלמי ובריתא שלנו לא משני לקושיא שהקשה דקרו יהי רקיע יקוו המים. אמנם כי הדר פריך מויבא עמלק ומשני היא סדרו של יום ממילא מתרצתא קושית יהי רקיע יקוו המים ולא אצטריך בירוש' ובריתא שלנו לפרש. ואגב ארחיה השמיענו הר"ן כונת הירושלמי ומאי דמקשה הר"ן ממעמדות הוא למ"ד פוסק אף דלפום מאי דקי"ל חוזר ל"ק והר"ן קיצר בדבריו וכן ברישא אמר שהם ח' פסוקים ומאי דמשני סדרו של יום היינו דסגי בט' אבל ח' לג' לא אפשר דצריך לקרות כל עולה ג' פסוקים ולמ"ד חותך האיכא ט' דויהי ערב דיום שני חשיב פסוק אחר והר"ן ז"ל קיצר בדבריו וסמך דבירושלמי מפורש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:4)

**ועדיין** יש להעיר דהרי"ף ז"ל שם כתב וז"ל ירושלמי והאיכא פ' עמלק ומשני שאני התם דסליק ענינא ואי בעית אימא שאני הכא דהוא סידורו של יום עכ"ל. ומדברי הר"ן ז"ל משמע דחדשות הוא מגיד דמקשה ומתרץ מדנפשיה וסיים והכי איתא בירוש' והלא כבר כתב הרי"ף כן משום הירושלמי על ויבא עמלק. ותו דהרי"ף ז"ל מייתי מהירושלמי תרי שינויי והר"ן לא קאמר אלא חד. ואיברא דבירושלמי דקמן נראה דלא משני אלא חד שינויא וכן הוא בבריתא שלנו כמבואר. והרא"ש ז"ל בפסקיו פ' הקורא עומד כתב וז"ל ופ' עמלק אין בה אלא ט' פסוקים משום דסליק ענינא כדאמרינן לקמן גבי מפטיר עכ"ל. וידוע דהרא"ש ז"ל בפסקיו הוא מעתיק לשון הרי"ף ז"ל והכא שינה מנהגו והרב קרבן נתנאל ז"ל כתב ה"ג ירושלמי והאיכא פ' עמלק וכו' משום דסליק ענינא וגי' הירושלמי שאני הכא שהיא סדורא של יום והיא היא עכ"ל. ולא העיר מדברי הרי"ף דשוינהו תרי שינויי. והרא"ש בתוספותיו לא הזכיר ירושלמי ע"ש וכן בתוס' סוף דף כ"א לא הזכירו ירושלמי וכתבו דשאני עמלק דסדרא דיומא ומפסיק ענינא ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:5)

**וחזה** הוית להרב שדה יהושע ז"ל פ"ד דתעניות שכתב וז"ל ומשני שאני פרשת עמלק שהיא סדרו של יום כלומר אנו קורין בפורים ויבא עמלק בב' גברי מפני שעמלק גרם השם והכסא חסר כך פרשתו חסרה ואמרו בהך תלמודא הוא עשה מעשה קטוע אף פרשתו קטועה א"כ זהו דקאמר שהוא סדרו של יום עכ"ל. ומוכח מדבריו דהכי אתמר בירושלמי הוא עשה מעשה קטוע וכו' ועל פי זה מפרש הרב דהיינו דקאמר הכא בירוש' מפני שהוא סדרו של יום. ובהכי ניחא דלעיל פריך למ"ד חותך מדקרו במעמדות יום שני יהי רקיע יקוו המים ומסיק בקשיא. דלא מצי לשנויי דסליק ענינא והוא סדר היום אמנם בעמלק משני שפיר דהכונה דהוא קטוע וכו' וז"ש סדרו של יום. אמנם כעת הא גופאי יצא לחפשי' בירושלמי לחזות בנועם הא דקאמר הוא קטוע וכו' ולא חזינא כההוא סימנא. ותו אינו מתישב היטב פירוש זה בהאי דקאמר בסוגיין מפני שהוא סדרו של יום דבהני מילי אינו מבואר דהוא קטוע וכו'. ותו דיש להשיב דמאי דהוא הוליד חסרו"ן לא סגי לעשות נגד הדין שלא ללמוד עשרה פסוקים וחסר"ו קונה לעשות שלא כהלכה. ותו ק' על הרב ז"ל איך לא מייתי דברי הרי"ף והתוס' והרא"ש והר"ן וביותר דברי הר"ן דבזה מתרץ גם קושית מעמדות ככל הדברים אשר ראו עיניך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:6)

**אחרי** כתבי ראיתי למרן ז"ל בבית יוסף סי' קל"ז שהביא משם ארחות חיים הני מילי שכתב הר' שדה יהושע וז"ל כתוב בא"ח פ' עמלק וכו' שאמר הקב"ה עמלק גרם להיות שמי וכסאי חסרים כך פרשיותיו חסרים ובירושלמי קאמר הוא עשה מעשה קטוע כך פרשתו קטועה עכ"ל. והן הן דברי הרב שדה יהושע רק דבא"ח כתב אמר הקב"ה וכו'. ומ"ש בעניותי לעיל דיש להשיב וכו' כתבתי על סגנון דברי הרב שדה יהושע דטעמא טעים ולא כתב אמר הקב"ה. ומ"ש הרב שדה יהושע ואמרו בהך תלמודא הוא עשה מעשה קטוע וכו' סמך על א"ח שכתב זה משם הירושלמי כמ"ש בשמו מרן ז"ל. והנה בא"ח הלכות קריאת ס"ת דף ז"ך ע"א כתוב שמצא בתשובת שאלה טעם וכו' אמר הקב"ה וכו' והא דמסיים בבית יוסף ובירוש' קאמר וכו' ליתיה בא"ח ע"ש. ועמ"ש הרב ט"ז שם סימן קל"ז ויש להשיב הרבה על דבריו ז"ל ועמ"ש הרב נחלת יעקב דבמאי דקאמר סדורא דיומא לא קשיא מה שהקשה מיהי רקיע יקוו המים ע"ש. ולא זכר מדברי הר"ן ז"ל שהבאתי לעיל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:6:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:6:7)

**התיב** ר' אליעזר וכו' המפטיר בנביא וכו'. הרב נחלת יעקב כתב דל"ק דהא דבעינן עשרה לג' עולים היינו דוקא כי לא קרו אלא ג' עולים וכו' ע"ש ודבריו ברורים. וכן כתבו הרב שדה יהושע והרב קרבן העדה ז"ל ובכל כי הא אמרינן דלא חש להשיב דהתירוץ פשוט. וכמו שכתבו רבוואתא קמאי בתלמודא דידן בכיוצא בזה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:7:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:7:1)

**ביום**הראשון בראשית ויהי רקיע כצ"ל והיינו מה שקורין במעמדות כדתנן פ"ד דתענית ובשני פרשיות ליכא אלא שמנה פסוקים וקשיא לרב הונא: חוזר שני פסוקים הלוי קורא ב' פסוקים שקרא הכהן והו"ל עשרה: חותך ר"ל כאלו נחתך הפסוק לשנים ובפ' בראשית פ' ויקרא אלהים עד ויהי ערב נחשוב פסוק אחד. ואח"כ ויהי ערב פסוק בפני עצמו וכיוצא בפרשת יהי רקיע וא"כ הם י' פסוקים: והתנינן בשני יהי רקיע ויקוו המים ולמ"ד חוזר ניחא אך למ"ד חותך קשיא ויהי ערב דיום ג' כבר הוא פסוק בפ"ע וא"כ ליכא אלא ט' פסוקים אף אם חותך ויהי ערב דיום ב'. התיב ר' אלעזר וכו' דסבר דכל ג' בעי עשרה וא"כ כ"ג פסוקים היה צריך בהפטרה וכן אמרו בירושלמי פרק ד' דתעניות: מדלגין בתורה וכו' עד סוף ההלכה נמחק כי הוא יתר וכן בירושלמי שם דאיתא הלכה זו ליתיה להך סיפיה וכמ"ש הרב נחלת יעקב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:8:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:8:1)

**מקום**שנהגו לקרות המגילה שני ימים קורין לילה ויום הכל כמנהג המדינה כצ"ל ור"ל שנהגו לקרות שני ימים י"ד וט"ו מספק שמא העיר ההוא הוא כרך דהוקף חומה מימות יהושע בן נון: קורין לילה ויום דצריך לקרותה יום ולילה כמ"ש בש"ס: לקרותה בלשון הקדש היינו אם אינו מבין לשון אחר כמ"ש בסי' תר"ץ ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:8:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:8:2)

**תוספות**
**מקום** שנהגו לקרות וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל הא דנקט הכא שני ימים היינו בין בי"ד ובין בט"ו מקום שנהגו לקרות בימים לבד קורין ובמקום שנהגו לקרות גם בלילות קורין עכ"ל. ואיני יודע איך הונח לו בזה דהא קריאת המגילה הוא בין ביום ובין בלילה כמ"ש בש"ס ובפוסקים. ובזה דליל פורים נקראת המגילה אין ספק ואין מנהג ולשון בריתא שלנו דקתני קורין תרי זמני הוא טעות כמו שהגהתי בקונטר'. וכבר הרב נחלת יעקב יגיה אורו תדיר כמה הגהות ומוחזקות מסכתות קטנות שהם מליאי השגיאה ואם כן נראה להגיה ולהשמיט תיבת קורין השנית והמנהג לא קאי אלא על קריאת ב' ימים או יום אחד ועיין בא"ח סי' תרפ"ח:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:1)

**האדם**הגדול בענקים זה אברהם אבינו ע"ה וכו' כצ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:2)

**פשט**האדם הגדול הן הראנו את כבודו ואת גודלו בבריתא שלנו שהיה כנגד ע"ד אנשים וכו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:3)

**רמז**האדם הגדול גימ' צ"ח כמנין המן וג' אותיות ורמז בזה מ"ש במדרש תלפיות דף ל"ו ע"ג מספר כתיבת יד שזכות אברהם גרם שנתלה המן על העץ ע"ש. ולזה רמז דנקרא האדם הגדול גימט' המן עם האותיות שבזכותו נתלה המן ונתקיימו ישראל שנקראים גוי גדול וזה רמז ואעשך לגוי גדול ואעשך שזכותך יקיים לגוי גדול וא"ש בריתא דידן כי סמוך לדין פורים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:4)

**דרש**פ' זה האדם הגדול כי אדם הראשון חטא ואברהם אע"ה תקן לעון ע"ז ומשו"ה הושלך לאור כשדים ובשבילו נברא העולם כמ"ש בזהר הקדוש בהבראם באברהם ואמרו רז"ל שהיה לאברהם ליבראות קודם אדה"ר וכו' ולזה נקרא האד"ם הגדול שבשבילו נברא העולם והוא תקן אדם הראשון ועמ"ש בקונטרוס פני דוד פ' בחוקותי ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:5)

**סוד**אפשר דכל כונת אברהם אע"ה ליחד קבה"ו ולכן נקרא האדם הגדול רמז הרומז כי היה מיחד הדודים ורמז האדם ה' מ'. אדם שם מ"ה הגדול כי היה היחדם בסוד גדלות וא"ש ההי"ב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:6)

**פירוש**כנגד ע"ד אנשים וכחו כן כצ"ל. וע' מה שישב ודרש בזה בשו"ת פני אריה חדש סי' ט"ז ואין משיבין על הדרש: עוג הוא אליעזר ופרסות רגליו היה טומנם אברהם אבינו בכף ידו כצ"ל: אלף מדות והיתה טיפת זרעו שלשים וששה ליטרין תני כצ"ל: היאך הוא על האבן האחת ראובן כצ"ל: בוחן באלוהות בדרך הראשון וכתב וכו' אורים ותומים ולא עמדו: ליהודה כצ"ל: כל עיקר שהוא חי בת ג' שנים כצ"ל: (ועמ"ש בקונטרוס דבש לפי מערכת י' אות ח' ע"ש) והשאר נמחק כי אין לו מובן והפסוקים שהם בנסחא שלפנינו ויוסף הורד וכו' ויקרא פרעה וכו' אין להם ענין כאן ואפשר לישב קצת נסחא שלפנינו דהביא פסוקים אלו ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר ויקרא פרעה וכו' דכתיב ויתן לו את אסנת ואיידי דבעי לומר ענין דינה ואסנת שהוליכה מיכאל לבית פוטיפר נקט להא בת שלש שנים וכו'. הסמוך ענין רבקה לענין אסנת שנעשה נס בזיווגן רבקה שנעשה לה נס שלא תטמא ואסנת שהוליכה מיכאל לבית פוטיפר וכשם שרבקה אמנו ע"ה היא מן האמהות. גם אסנת מעין דוגמא בצד מה כי היא היתה אם מנשה ואפרים נוה קדשו של יוסף שנקראו ישראל בני יוסף וגם נקרא בשם אפרים: שכן דרכן של מלכים כשתלד להן בת מנהגן לשמוע כצ"ל ובתואל היה מלך בעירו כמשז"ל ולא ידע ג' ימים לכך לא בא עליה כמנהג הגוים דעד ג' שנים אינה ראויה לביאת וביני ביני בא אליעזר ולקחה ונעשה לה נס. ומבריתא שלנו משמע דהכי הוה ארחייהו דאביהן של בנות. ורז"ל במדרשים אמרו באופן אחר דבתואל היה בא על כל הבתולות שהיה מלך ועל שם זה נקרא בתואל והיו כלם ממתינין לראות מה יעשה בבתו והוא היה רוצה לעשות ברבקה כמעשהו ובא מלאך והמיתו: שכך היה מנהגן של ארמיים כצ"ל: בת שש שנים היתה דינה וכו' כמנין שש שנים של שכר הצאן שעבד יעקב אבינו ללבן שהוסיף ששה שנים כצ"ל: מכאן ואילך יוסיף המבין דעת פירש הרב נחלת יעקב שכיונה בריתא שלנו למ"ש בפרקי רבי אליעזר שיעקב אבינו ע"ה כתב שם קדוש בציץ ותלה על צוארה והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל וכו' והטמין ברמ"ז זהו תורף דבריו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:7)

**ואני**בעניי ראיתי להסמיך כאן איזה הקדמות מרבינו האר"י זצ"ל והמקובלים והוא דהלב מהתם איך אירע תקלה זו לדינה בת יעקב אע"ה קדש קדשים ואעיקרא ביאתה לעולם בדרך נס שדנה לאה דין בעצמה ומה גם למ"ש בתרגום המיוחס ליונתן שתרגם ואתחלפו עובדיא וכו' ומהרש"א ז"ל בחידושי אגדות פ' המפלת הביא הקדמה זו מהפייט ולא זכר שהוא בתרגום. ותו יש לתמוה דכאשר שמע יעקב אע"ה ענין שכם לא הודיענו הכתוב שנצטער וכיוצא אך כתיב ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחריש יעקב עד בואם ולא יש רמז שנצטער וחרה לו. אמנם למדנו מתורת רבינו האר"י זצ"ל כי דינה היתה גלגול אמתלאי בת כרנבו אמו של אברהם אע"ה ובאה לתקן עון נדה ששכב עמה תרח בנדתה וכן דינה אותיות נדה. ושכם שאב את כל זוהמתה בסוד ותהי נדתה עליו ונשארה נקיה זהו תורף דבריו בקצור. ובהכי ניחא כי יעקב אע"ה ידע שזה לטובתה וזהו תקונה ולכן לא נתפעל מזה ולא עשה פרכוס. וז"ש ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו דשמע דכן היו אומרים. אבל לפי האמת היא טמאתו דלקח כל זוהמתה בסיד ותהי נדתה עליו ותהי המצר"ה על שכמ"ו שכם בן חמור והיא נקיה. והחריש יעקב שלא לגלות הסוד עד בא בניו. ומ"מ השבטים חרה להם על סגנון הדבר דהיה יכול לישא אותה ולא יהיה בדרך זה וז"ש כי נבלה עשה וכי תימא זהו תקונה וכן לא יעשה באופן זה דהיה לו לישא אותה ולא יעשה דרך פריצות וזנות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:8)

**ואם**נפשך לומר דמוכרח הדבר בסגנון זה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים ואיך יתרן פרו"ץ שכמ"י לישא ב"ת קדש בת בחיר שבאבות. אפשר לומר דהגם דידעו כי מאת ה' היתה זאת מ"מ הוא לא נפטר ונדון על מעשה ביש וז"ש וכן לא יעשה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:9)

**ובזה**יש לישב דרך דרש מ"ש ביומא דף מ"ז שעינה מביאות אחרות ופירש"י שנתאוית והוא מנע ומהרימ"ט ז"ל בחידושיו לקדושין על דף כ"ב תמה עצוה אם כן עשיתי לשכם פרוש ולדינה פרוצה. ועוד יש להעיר דמהכתוב ומרז"ל נודע תוקף חיבתו בדביקה בחשיקה בחפיצה ואיך כבש יצרו. אמנם על פי האמור אפשר לומר דבהיות שכבר נטל כל הזוהמא ואע"ג דאיהו לא חזי מזליה חזי כי הוא כבר עון משוקץ ומטונף משכמ"ו ומעלה להכי אשתהויי אשתהי כי דימה היות כי תפארת אדם לשבת בית דינה יתיב והרי היא שלו. כל קבל דנא דינה חלק"ת הצורי"ם הרגישה בנפשה שפירשה מזוהמה רבא ותצא דינא מתוקף טומאתה היתה מתאוה כי יוסיף שכ"ם אחד לקחת כל סיגי חלאתה. אמנם כיון שהכל היה לטובתה ולתקון נפשה וכבר נשא הצעיר עליו כל הזוהמא לא נתנו אלהים ולא בא עוד כי לא היתה צריכה עוד. ולמה שפירש מהרימ"ט ז"ל שם דמפרש שעינה שבא עליה י"ל דודאי עינוי גדול היה לה לפי פירוש זה דבשלמא בראשונה היה צורך תקונה והא אתסגר בקמיתא והשאר היה לה עינוי גדול. והנה הרב נזר הקדש פ' ויצא כתב מהמקובלים דצאן לבן היו נשמות ישראל וטרח יעקב עד שמשך כל כח לבן אצלו ולבן היה רוצה להחזיר ליעקב ליקח הצאן ופתקו לתת לו עושר ואם ח"ו היה חוזר היה נאבד העולם זהו תורף דבריו ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:10
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:10](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:10)

**הא**למדת דדבר גדול הפליא לעשות יעקב אע"ה בשש שנים אלו שהיה לוקח הצאן מלבן שהיו נשמות ישראל וצדיק באמונתו שלא רצה לחזור והחזיק בצאן לתקן עולם ואפשר דבשכר זה כשהיתה דינה בת שש שנים זכתה לינצל מזוהמתה ונתקנה במעשה שכם. ואפשר שזו כונת בריתא שלנו בת שש שנים היתה דינה כשהוליד אסנת משכם וניצולה מחרפת זוהמת חלאתם והיה זה שכר שש שנים שכר הצאן שעבד יעקב ללבן והציל נשמות ישראל ומצוה גוררת מצוה שנטהרה דינה ואלו מפלאות תמים דעים וז"ש מכאן ואילך יוסיף המבין דעת כי הם סודות עליונים ורז"ל היו מסתירים מאד. ולא יקשה דנענש יעקב אע"ה על ך' שנה שביטל כבוד או"א כמשז"ל דהי"ל שכר גדול יתר מאד. ומיהו הקב"ה מדקדק מאד על חסידיו ועל כבוד או"א הי"ל נער. ולפי מ"ש יתכן שלכך נקראו ישראל צאן לרמוז שהיו בצאן לבן והצילם יעקב אע"ה. ובמ"א כתבתי בעניותי רמז בתיבת צאן שהוא רמז דייחוד קבה"ו צ"א כמנין הויה אדני ון' רמז לן' שערי בינה ואכמ"ל. ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי ברב חסדיו ויראנו מתורתו נפלאות אנא ה' מחיה חיים תחיינו כי עמך מקור חיים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:11
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 21:9:11](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/21:9:11)

**תוספות**
**האדם** הגדול וכו'. ואם תאמר מאי שיאטייהו דהני מילי דאגדתא הכא ואפשר משום דאמרו רז"ל שמצינו בנביאים הראשו' שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים כמו שאמרו בברכות דף ל"א ע"א. זאת היתה לבריתא שלנו לסיים המסכתא בענין פורים וכתבו ז"ל דמפרסמין מאד ענין פורים למען ידעו השרים דאשר שלח ידו ביהודים נעקר מן העולם. וחתם בענינו אבותינו הקדושים אברהם יצחק יעקב עליו השלום דזכות אבות לא תמה והוא ברחמיו זוכר ברית אבות. וכבר רבינו הקדוש ע"ה סיים המשנה ארשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלו"ם וגם ה' יתן הטו"ב יוסיף לנו שנות חיים: