## Kisse Rahamim on Tractate Soferim Chapter 3

###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:1:1)

**עושה**תורה ונביאים כאחת שידביקם בכרך אחד. תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמו שלא יסברו שהכל תורה ובפ"ק דבתרא סברי רבנן כל נביא בפני עצמו וכל ס' מכתובים בפני עצמו וכתבו התוס' שלא יראה הכל כמו נביא אחד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:1:2)

**תוספות**
**עושה** תורה ונביאים כאחת דברי ר' יהודה וחכ"א תורה בפני עצמה ונביאים בפני עצמן לכאורה מחלפא שיטתיה דר' יהודה ומחלפא שיטתייהו דרבנן בבריתא דפ"ג דבתרא וכך היא שנויה ת"ר מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחד דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן וכתובים בפני עצמן וחכ"א כל אחד בפני עצמו. והרי בבריתא שלנו קתני דר' יהודה סבר עושה תורה ונביאים כאחד ובבריתא דפ"ק דבתרא זו סברת ר"מ ופליג עליה ר' יהודה וסבר תורה בפני עצמה נביאים בפני עצמן כתובים בפני עצמן. גם סברת חכמים דבריתא שלנו היא דנביאים בפני עצמן וסברי דכלהו נביאי אלו הן הנצרפי"ן ובבריתא דפ"ק דבתרא חכמים סברי כל אחד בפני עצמו. ובשלמא רבנן ארבנן ל"ק דהני רבנן אחריני אך ר' יהודה אר' יהודה קשה. ולאו רבותא הוא לומר שהוא ט"ס בבריתא שלנו וצ"ל עושה אדם תורה ונביאים כאחד דברי ר"מ ר' יהודה אומר תורה בפ"ע ונביאים בפ"ע. והיותר שיש להרגיש הוא על ס' האגודה שהביא הבריתא שלנו במסכת סופרים כנסחא דקמן ופ"ק דבתרא הביא נסחת הבריתא כנסחת הש"ס שם שבידינו ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:1:3)

**ואחזה** אנכי למרן בית יוסף סי' רפ"ג שכתב על מ"ש הטור מותר לדבק תורה נביאים וכתובים ביחד בכרך אחד וז"ל בריתא בספ"ק דבתרא ואע"ג דבבריתא אחריתי לעיל מינה איפליגו תנאי במילתא כיון דהאי בריתא מתניא סתמא ועוד דבריתא היא הכי נקיטינן וכ"כ הרא"ש בריתא זו בלבד עכ"ל ובר מן דין הרי אמרו שם פ"ק דבתרא דף י"ג אמר רבי מעשה והביאו לפנינו תורה ונביאים וכתובים מדובקים כאחד והכשרנום וקי"ל דמעשה רב. ושוב ראיתי שכן כתב מרן עצמו בכסף משנה פ"ז וז"ל בריתא פ"ק דבתרא וכו' וחכ"א כל אחד ואחד בפני עצמו כלומר כל ספר של נביאים צ"ל כרך בפני עצמו ולא קי"ל כחכמים מדאמרינן התם מעשה בביתוס בן זונין שהי"ל ח' נביאים מדובקי' כאחד ע"פ ראב"ע ומעשה רב וכו' ופסק כר"מ משום דר' קאי כוותיה דאמר מעשה והביאו לפנינו תנ"ך מדובקי' כאחד והכשרנום ומעשה רב עכ"ל וכ"כ בהגמי"י וז"ל כר"מ לגבי ר' יהודה דאמר תורה בפני עצמה כן פירש ריצב"א דהא רבי קאי כוותי' דר"מ וכו' ע"ש. אמנם מ"ש מרן דלא קי"ל כחכמים ממעשה דביתוס וכו' ק"ק דהא בפ"ק דבתרא הכי אתמר אמר רב מעשה בביתוס בן זונין שהי"ל ח' נביאים מדובקים ביחד עפ"י ראב"ע ויש אומרים לא היו אלא אחד אחד בפני עצמו. וא"כ מה מייתי מרן ראיה דלא קי"ל כחכמים ממעשה דביתוס וכו' ומעשה רב. הרי מעשה זה במחלקת הוא שנוי דרב יהודה קאמר דהכי הוה עובדא ותברא בצידה דיש אומרים דהיו כל אחד ואחד בפני עצמו וא"כ הרי ליש אומרי' המעשה היה כסבר' חכמי' דכל נביא בפני עצמו ורב יהודה יחיד ואיך נאמר מעשה רב ושנוי במחלקת אמנם מעשה רב דרבי היא ראיה כדאמרן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:1:4)

**ומן** בתר כל אלין חזות קשה אנא חזיתיה למהרי"ח בהגהות אשרי פ"ק דבתרא שכתב וז"ל תימה על מה סמכו עכשיו להדביק הכל ביחד והא קי"ל ר"מ ור' יהוד' הלכה כר' יהודה ותו קי"ל הלכה כרבים א"כ כחכמים היה לנו לפסוק. מהרי"ח עכ"ל. ותימה על תמיהתו דבשלמא מביתוס בן זונין הו"ל קול ושוברו בצדו דליש אומרים הוה עובדא כחכמים כמדובר. אמנם מרבי יש ראיה דקאי כותיה דר' מאיר ומעשה רב וכמ"ש הגהמ"י ומרן ותו הבריתא סתמית דמייתי בש"ס ת"ר הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק וכו' הוי כר"מ וכמ"ש מרן ז"ל. ומאי קאמר הגהות אשרי דהלכה כרבים והו"ל לפסוק הלכה כחכמים. הרי סתם בריתא חשיב כחכמים ורבים אשר אתנו נמי גם בבריתא שלנו בפרקין לקמן הלכה ה' שנו עובדא דרבי ובמקום רבי קאמר חכמים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:1:5)

**ואחשבה** לדעת שליש י"שוב לדברי מהרי"ח בהגהות אשרי הללו דאפשר דסבר דממאי דאמר מעשה והביאו לפנינו תנ"ך מדובקים כאחד והכשרנום מוכח דבדיעבד הוא שהכשירם דאי לא אמאי רבי לא אמר סברתו בלשון משנה רבי אומר הרוצה לדבק תנ"ך ביחד מדבק. או יאמר רבי אומר התרנו לאיש אחד לדבק תנ"ך ביחד. ומדנקט בלשון זה והכשרנום משמע דדוקא בדיעבד הכשיר ולכן תמה על מה סמכו להדביק וכו' כלומר לכתחילה. וגם אפשר דסבר מהרי"ח כמ"ש הרב כנה"ג בכללי הגמ' שבסוף א"ח כלל ב' שמדברי המרדכי מוכח דאע"ג דסתם לן כר"מ פסקינן הלכה כר' יהודה מהכלל המסור בידינו ר"מ ור' יהודה ה' כר' יהודה וכו' ע"ש. והגם אנכי איש צעי"ר הקשיתי על זה בקונטריס יעיר אזן מערכת ה"א כלל מ"ה דקאמר הש"ס פ' זה בורר דף ז"ך דאע"ג דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי שאני התם דסתם לן כר"מ ע"ש באורך. מ"מ סבר מהרי"ח דהיינו דוקא בסתם משנה אבל לא בסתם בריתא. וכיון דדחינן סתם בבריתא מקמי כלל ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה. תו לא מהניא לפסוק כוותה נגד רבים זהו העולה על דעתי הקצרה למצוא פתח קטן לישב דברי מהרי"ח ז"ל בהגהות אשרי ודוק הטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:1:6)

**הנה** ראיתי לרבי' אברהם ז"ל בן הרמב"ם ז"ל הובאו דבריו בחידושי' אשר בס' מעשה רקח בתחילתו בדף א' ע"ד וז"ל משם אבא מארי ז"ל שהיה מונע מלכתוב תורה נביאים וכתובים בקובץ אחד כמו שכותבים עלה קצת אנשים והיה אומר ז"ל שאם היו מחברים אותם על הגויל כמו שהיו כותבים בזמן הקדום לא היה בזה איסור אבל בקובץ אחד כאלו הספרים שכותבים בזמננו זה ממה שראוי למונעו לפי שכותבים הספר הכולל תנ"ך לקרות בו בנביאים או בכתובים יהיו הנביאים והכתובים למעלה מה' חומשי תורה ואין ראוי לעשות כן וזה דקדוק גדול ממנו ז"ל וכן היה מונע מלכתוב התרגום או הפירוש עם התורה בקובץ אחד לסיבה זו לפי שהתרגום או הפירוש אינו לשון התורה עכ"ל. והתוס' פ"ק דבתרא כתבו דמה שאסור להניח נביאים על גבי תורה היינו בשתי כריכות אבל בכרך אחד אין גנאי וכ"כ הגהות אשרי וס' אגודה בשם ר"י וכן פשטה הוראה זה כמה מאות שנים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:2:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:2:1)

**לא**יניח בין נביא לנביא וכו'. כי בין ספר לספר בתורה מניח ד' שיטין ובין נביא לנביא שלשה שיטין כמו ששנינו לעיל פ' סוף הלכה ד'. מתחיל מלמעלה הכי אמרינן פ"ק דבתרא דבין נביא לנביא אם סיים א' בסוף הדף אין להניח ריוח בתחילת הדף שאם בא לחתוך חותך ולכן מתחיל הנביא האחר בראש הדף ע"ש סוף דף י"ג ופירש"י:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:2:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:2:2)

**תוספות**
**לא** יניח בין נביא לנביא כשם שמניח בין ספר לספר בתורה אבל נותן לזה ריוח בפני עצמו וכו'. וא"ת הא תנינא חדא זמנא לעיל פ"ב סוף הלכה ד' מניחין בין ספר לספר בתורה ד' שיטין ובנביאים ג' שיטין ואמאי אכפל בבריתא זו ומאי אתא לאשמועי' ואי משום חלוקת מתחיל מלמעלה ליתני חלוקה זו לחוד וי"ל דהכא השמיענו דד' שיטין בין ספר לספר בתורה וג' בנביאים הוא למצוה בעלמא ולא לעיכובא והיינו דקאמר לא יניח בין נביא לנביא כשם שהוא מניח בין ספר לספר להורות נחן דמ"ש בפרק שני לאו לעכובא ד' שיטין אלא צריך שיהיה על כל פנים ריוח ביניהם ויהיה הריוח של נביאים פחות מהריוח של תורה ואשמועינן טובא בחלוקה זו וכן ראיתי להרשב"ץ בתשובה ח"א סי' קע"ה והביאו מרן בבדק הבית שכתב דד' שיטין הוא למצוה ולא לעכב אמנם ודאי שצריך שיניח ריוח ביניהם על כל פנים ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:2:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:2:3)

**והנה** הרשב"ץ ז"ל כתב שם דמסתברא דד' שיטין אלו ליכא קפידא בין אם יהיו באמצע הדף או בתחילתו או בסופו או קצת בסופו וקצת בתחילתו ע"ש ואני הדל בשיורי ברכה י"ד סי' רפ"ג כתבתי דהרב מהר"ר דוד קורינאלדי ז"ל בהגהותיו כ"י הקשה עליו דמהירושלמי שהביא מרן בבית יוסף סי' רפ"ג מוכח דלכתחילה מוכח דאיכא קפידא שיהיו ד' שיטין באמצע הדף עכ"ד. והן אמת דזוהי שקשה על הרשב"ץ ז"ל דהתוס' פ"ק דבתרא והגהות מיימוניות הביאו הירושלמי הזה כמ"ש בשמם מרן בבית יוסף ויהבי טעמא שיהיו באמצע כדי שלא יבואו לחתוך ע"ש ואיך הרשב"ץ לא זכר דברי התוס' בסוגיא ויש להרגיש על מרן בבדק הבית דהזכיר תחילת תשובת הרשב"ץ הלזו ולא הקשה עליו זה איברא דהרשב"ץ בסוף דבריו כתב וכ"כ עמודי גולה גם מרן בבדק הבית רמז סמ"ק ואינו נמצא אתי לחזון בנועם אם גם הא דד' שיטות הוא בסמ"ק ולכל הדברות הו"ל להביא הירושלמי ודברי התוס'. איברא דכעת לא ראיתי להרמב"ם והרא"ש והטור דמייתו הא דהירושלמי דד' שיטין צריך באמצע כנראה דסברי דתלמודין פליג ומ"מ קשה על הרשב"ץ שלא הודיענו כזאת כי הרב"ץ הוא אחרון והו"ל לפרש. שוב ראיתי למרן ב"י סי' רע"ג שכתב משם סמ"ק ובין חומש צריך להניח ד' שיטין חלק אפי' כשמסיים בסוף העמוד ע"ש וזה כהרשב"ץ נגד הירושלמי. והרב מעד"מ אות ל"ג הביא דברי התוס' דמייתו הירושלמי דד' שיטין באמצע וכתב והבית יוסף לא הביא מכל זה כלום וכו' ע"ש ונעלם מהרב ז"ל שהביאו מרן בב"י בסי' רפ"ג כמו שכתבתי לעיל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:3:1)

**אין**עושין תורה חומשין וכו' שלא יעשה מס"ת חומשין להפריד כל חומש בפני עצמו וז"ש כשהן מפוזרין דהיינו חמש חומשין: תורה חומשין מקובצין פי' ג' חומשין ביחד וב' חומשין יחד: שאין מורידין מקדושה חמורה שקדוש' ס"ת חמורה מקדושת חומש ואין גורעין מקדושתו החמורה להורידו לקדושת חומש קלה: אבל עושה חומשין תורה לצרפם ולעשותם ס"ת: בזמן שמדתן וכו' שגליון ואורך כל אחד שוה. וכן השטות שנהן שוה ובכלל מדתן נכלל מדת הכתיבה והאותיו"ת אשר תבאנה שוו בשעוריהן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:3:2)

**תוספות**
**תורה** חומשין מקובצין וכו'. וא"ת מה ס"ד היה להתיר בזה טפי מכל חומש בעצמו שהוצרך לומר דלא יעשה וי"ל דזה שהפריד ג' חומשים מהב' דעתו לחברם אח"ך רק לצורך שעה עשה כן וכדי שיהיה מוכן לחברם שאינו חסר כי אם לתפור יריעה המחברת אותם חלקם לב' חלקים לבד קמ"ל דגם זה אסור דבעת שהן נפרדים מורידן מקדושה חמורה לקדושה קלה וזו אף זו קתני:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:3:3)

**אבל** עושה חומשין תורה. ומיירי שהחומשים נכתבו כדרך שכותבים ס"ת לשם קדושה ובכל שמות הקדש נזהרו ככל אשר עושין בכתיבת ס"ת ואין מחסור רק שהן נפרדי' בכגון זו יכול לעשות חומשין תורה והחלו עולין לקדושה חמורה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:3:4)

**ושטתן** שוה. כלומר אע"ג דלא נזהרו במה שנהגו מ"ב שיטין או ס' כס"ת כיון ששטתן שוה סגי לעשותן תורה. וכן לכל הדברים שהן למצוה מן המובחר אם לא נזהרו בחומשין אינו מעכב לעשותן תור' ומעלין בקדש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:4:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:4:1)

**אין**עושין שני חומשין כאחת פי' שהם בגלילה כמו ס"ת לא יכתוב ב' חומשין ויחברם יחד שיסברו ע"ה שהוא ס"ת וכן אחד ומחצה איזה ע"ה יטעה שהוא ס"ת שלם וה"ד שאין בדעתו לכתוב עוד כי אם ב' חומשין הללו או אחד ומחצה: אבל אם עתיד הוא להוסיף וכו' שרוצה לכתוב את כל התורה אז מותר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:4:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:4:2)

**תוספות**
**אין** עושין ב' חומשין כאחת. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל אין להקשות דבהלכה ג' משמע דמותר לכתוב כל חומש בפ"ע מדקתני אבל עושין חומשין תורה י"ל דשני חומשין או חומש ומחצה גרע דמחזי כס"ת ואתי למטעי שהוא כקדושת ס"ת וכיוצא בזה איתא בגיטין דף ס' אי מותר לקרות בחומשין בצבור ופשיט דתניא ס"ת שחסר יריעה אין קורין בו לא היא התם מחסר במלתא פירש"י שקורין ס"ת וחסר הוא ה"נ י"ל כיון שהוא יותר מחומש ולא הגיע לכלל ס"ת גרע טפי עכ"ל. ודבריו מגומגמים כי מה שהקשה דלעיל מוכח להתיר לכתוב כל חומש בפ"ע אינה קושיא כלל דהתם כתב כל החמשה חומשין והכא אינו רוצה לכתוב כי אם שני חומשין או חומש ומחצה דוקא ולא יותר. ומה שהביא ראיה מגטין לז האינו צריך ראיה והוא שהביא ראיה אינה ראיה דהכא לא קרו ליה ס"ת ואינו ענין לההיא דגטין ואין להאריך בפטפוטי דברים. והכי הול"ל דממאי דאסר בבריתא שלנו שני חומשין או חומש ומחצה מוכח דחומש אחד שרי ומ"ט חומש אחד שרי. וא' ומחצה או שנים אסור. וי"ל דשני חומשין או חומש ומחצה ע"ה טעו שהוא כל הס"ת ויהיה לו קדושת ס"ת שהוא בחזקת שלם אצלם ועיין מ"ש מרן בבית יוסף בריש סי' רפ"ב ועדיין יש לצדד בזה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:5:1)

**מעשה**בבייתוס בן זונין שהי"ל שמנה נביאים וכו' פ"ק דבתרא דף י"ג אמרו אמר רב יהודה מעשה בביתוס וכו': שמנה נביאים פירש"י כל ספרי נביאים שמנה הם:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:5:2)

**רמז.**אפשר דה' חומשי תורה ושמנה נביאים הם י"ג גימט' אחד דכלם נתנו מרועה אחד והתחלת הכתובים הוא רות כמ"ש הש"ס לקמן וא"כ הוא ספר י"ד גימט' דוד דרות נק' על שמו שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:5:3)

**סוד**שמנה נביאים דהנביאים בנצח והוד והיה מספר כח"ב חג"ת נצח הוד הם ח' וזה רמז ח' נביאים דהם בנ"ה הרומזי' צבאות והיינו דאמרו בברכות דף ל"א אר"א מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאה חנה וקראו צבאות וכתוב רבינו האר"י ז"ל דנפגם הירך ולא היה נביא ומ' שנה קודם שנולד שמואל הע"ה היתה בת קול מכרזת עתיד צדיק א' לעמוד ושמו שמואל וה"ט שע"י יתוקן הירך ותהיה נבואה וחנה היתה רוצה ששמואל יולד ממנה ויתוקן הירך ויהיו נביאים והאריך בזה רבינו האר"י זצ"ל ולכן אפשר דחנה קראתו להקב"ה צבאות דעיקר מגמתה שיתוקן הירך בחי' צבאות ויהיו נביאים. ואפשר עוד לרמוז דלכן יצאו שמנה נביאים מרחב כמ"ש פ"ק דמגילה דף י"ד דנבאים בחינת נצח והוד הם צבאות וחנה גלגול רחב וז"ש רחב פי על אויבי כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ולכן אמרה צבאות דיצאו ח' נביאים מרחב ושמואל נולד ממנה שנקרא רבן של נביאים והם מבחי' צבאות ודוק הטב כי קצרתי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:5:4)

**פירוש.**לפני חכמים. פי' רבי ובית דינו כדמוכח פ"ק דבתרא: תורה נביאים וכתובים כאחת ואכשירום כן צריך להיות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:5:5)

**תוספות**
**מעשה** וכו'. פ"ק דבתרא אמר רב יהודה מעשה וכו' ורב יהודה קאמר מעשה זה לומר דהלכה כר"מ דמייתי התם מעשה תורה נביאים וכתובים כא' דראב"ע סבר הכי ומעשה רב. וי"א שהי"ל כל נביא בפ"ע כרבנן דהתם. ואפשר די"א קאי ארב יהודה נמי דרב יהודה אמר מעשה זה לומר דהלכה כרבנן דהתם לאפוקי בריתא אחריתי סמית דאתיא כר"מ:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:5:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:5:6)

**ושוב** מעשה וכו' כאחת. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל במסכת ב"ב דף י"ג גרסינן הכי ושוב מעשה באחד שהביא לפני חכמים תנ"ך כאחת והכשרנוהו עכ"ל. והוא אגב שיטפיה דשם הכי גרסינן אמר רבי מעשה והביאו לפנינו תנ"ך מדובקים כאחד והכשרנום וכן כתבו הגמי"י ומרן בכ"מ דרבי קאי כוותיה דר"מ. ומ"ש בבריתא שלפנינו שהביא לפני חכמים יש לו' דל כי חכמים היינו רבי ובית דינו וכמו שאמר רבי מעשה והביאו לפנינו ויש להרגיש בש"ס דהא דא"ר מעשה והביאו לפנינו וכו'. נראה דהיינו סיומא דבריתא דפלוגתא דר"מ ור' יהודה וחכמים ואמאי הכניס הש"ס דברי רב יהודה מעשה בביתוס וכו' באמצע הבריתא ויש לישב ודוק הטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:6:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:6:1)

**בד"א**בדפתר' שהיו כתובים תנ"ך כאחד בדפתרא שפסול דפתרא לס"ת: אבל בגוילין כצ"ל כן הגיה הרב נחלת יעקב והגם שבס' האגודה כתוב כנסחתנו אבל בגליון נראין דברי הר' נחלת יעקב: תורה בפ"ע דיש לחוש שיאמרו שהכל הוא תורה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:6:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:6:2)

**תוספות**
**בד"א** וכו' כתב הרב נחלת יעקב קאי אריש פרקין דר' יהודה מתיר תורה נביאים וכתובים כאחת על זה קתני הכא דוקא בדפתרי וכו' עכ"ל ולא היה צריך להרחיק עדיו דקאי אריש פרקין. דשפיר מצי למימר דקאי אדסמיך ולמאי דסליק מינה קאי דהא תני בהלכה ה' ושוב מעשה באדם שהביא לפני חכמים תנ"ך כאחת. וא"כ חכמים ס"ל דמדביקין תנ"ך וע"ז קאמר בד"א שזה שהתירו חכמים ומעשה רב דוקא כשהתנ"ך כתובים בדפתרא וא"ת מאן דפליג דאפי' בדפתרא אין כותבין תנ"ך כאחד וטעמא שיסברו שהכל תורה הלא דפתרא פסול לס"ת וי"ל דהטועה שכל תנ"ך הוא תורה ודאי לא ידע שדפתרא פסול לס"ת: ומסתמות הפוסקים נראה דמדביקין תנ"ך אפי' כתובים בגויל וכעת לא ראיתי לשום אחד מפוסקי הלכו' דמייתו בריתא שלנו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:6:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:6:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:6:3)

**כתב** הגהות מיימוניות פ"ז דלדידן אפי' לר' יהודה דסבר כל אחד בפני עצמו שרי כיון דאינם בגליון ולא דמי כולי האי חדא מילתא. תוס'. עכ"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:7:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:7:1)

**ספר**שפסקו או שנוקד וכו' פירוש שפסקו שהפסיק בין פסוקים בנקודות כמו שהוא בדפוס פסול וכתבו ז"ל דהטעם שתהיה כנתינתה מסיני: או שנוקד ראשי פסוקים פי' שלא עשה הפסק בין הפסוקים אלא עשה נקודה בראשי הפסוקים לסימן אל יקרא בו: גרפו או שעירב בו את האותיות כצ"ל פירוש גרפו ורוצה לומר הסירו או שעירב בו את האות כלומר שהנקודה ערבה עם האות באופן שאינו ניכר הנקוד לא יקרא בו וכן אם נקד האותיות והסירם כתבו ז"ל שהוא פסול משום דמחזי כמנומר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:7:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:7:2)

**תוספות**
**שנוקד** וכו' אם עשה נקודות בס"ת כתב הרמב"ן ז"ל הטעם שפסול משום דיש אם למקרא ויש אם למסורת ואם נקדו אין כאן מסורת. וראיתי להרב נחלת יעקב שכתב וז"ל וכתב בלחם חמודות סי' ע"ד וכו' ואם נקדו אין כאן מסורת וסיים שם דאפי' אם הסיר הנקוד פסול מהאי טעמא עכ"ל ומוכח דמטעם דיש אם למקרא ויש אם למסורת פסול אף אם הסיר הנקוד וכתב זה משם הרב לחם חמודות ז"ל. וקשה דהרב לחם חמודות דחה זה וז"ל ובתשובות הרמב"ן סי' רל"ח נתן טעם לפסול ס"ת מנוקד משום דאין לנו אלא כנתינתו מסיני וכ"כ רבינו ירוחם ס"ת המנוקד פסול ואפילו הסירו ממנו הנקוד פסול כי יש אם למקרא ולמסורת ואם מנקדו אין כאן מסורת כך פשוט במ"ס וכו' ורמ"י ז"ל יהיב טעמא אהא דאם הסירו הנקוד פסול לפי שכבר נכתב הנקוד ולא לשם המסורת ואין נ"ל דהא היא גופה דכשמנקדה לא פסלינן ליה אלא לפי שאז אין כאן מסורת וא"כ כיון שהוסר הנקוד הרי יש כאן מסורת לכן נ"ל דטעמא משום דמחזי כמנומר וכו' עכ"ל הרב לחם חמודות. הראת לדעת דהרב הלבוש ז"ל כתב דגם שהסירו הנקוד אכתי איכא טעמא דמסורת והקשה עליו הרב לחם חמודות ודחה דבריו וישנו בנותן טעם דמיחזי כמנומר והרב נחלת יעקב שינה את טעמו של הרב לחם חמודות ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:7:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:7:3)

**גרפו** או שעירב וכו'. כתב הרב לחם חמודות דבמ"ס כתוב גרפו והגהמי"י כתב גלעו ושתים זו לא ידע ולכן הגיה שצ"ל גרעו וכו' ע"ש. ועם האדון הסליחה דיש לקיים נסחתנו במ"ס גרפו והוא לשון נחל קישון גרפם והרבה במשנה וגמרא ופירושו לשון המשכה כמ"ש הערוך והביא הרבה מזה השורש וה"נ פירושו משכו כלומר שהסירו. והרב רגל ישרה כתב גרפו ר"ל מחקו והוא פי' הענין. וסיים הרב רגל ישרה בין שמחק או שמשך לא מהני מטעם שכתב הט"ז בי"ד שם עכ"ל. והרואה יראה שהרב ט"ז שם בסי' רע"ד טעמא טעים כמ"ש הרב הלבוש. ויש להקשות עליו כמ"ש הרב מעדני מלך כאמור:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:8:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:8:1)

**ספר**שנמחק אל יקרא בו כצ"ל: אם היה בבואה שלו ניכרת פי' אם רישומו ניכר מותר לקרות בו כגון שנמצא בשעת הקריאה אם רישומו ניכר א"צ להוציא ס"ת אחר ויגמור הקריאה ואח"ך יתקן האותיות שנמחקו תקון יפה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:8:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:8:2)

**תוספות**
**רשב"א** אם היה בבואה וכו'. נראה דתנא קמא פליג בהא וסובר דצריך שיהא רשומו וניכר הרבה על דרך שפסק מרן בש"ע א"ח סי' ל"ב דין ז"ך לענין תפילין וז"ל אותיות ותיבות שנמחקו קצת אם רשומן ניכר כל כך שתנוק דלא חכים ולא טפש יכול לקרותה מותר להעביר קולמוס עליה להטיב הכתב ולחדשו ולא הוי שלא כסדרן עכ"ל ועיין בקונטריס לדוד אמת סי' י"ד דין ט' ע"ש ודוק:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:9:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:9:1)

**ספר**שנמחק בו אות אחת אסור נמחק רובו ומיעוטו קיים מותר כצ"ל וכן הגיה הרב נחלת יעקב: ספר שיש בו טעיות אל יקרא בו כצ"ל: רשב"ג אומר אפי' ג' בדף יקרא בו כצ"ל ועתה נפרש: נמחק רובו של אות: וכמה יהא אחד בדף ר"ל אחד בכל דף ודף: אפי' ג' בדף יקרא בו פירוש אחר שיתקן ולת"ק יגנז ואין לו תקון:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:9:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:9:2)

**תוספות**
**ספר** שנמחק וכו'. מה שפירש הרב נחלת יעקב בנסחת הדפוס שנמחק שיטה אחת דאתיא כרשב"א ומיירי דרשומו ניכר וכו' ע"ש לא נהירא דלא יש רמז מזה דבבואה נכרת. ותו דבזה הו"ל מחלקת ואח"כ סתם והלכה כסתם ולכן נראה כמו שהגיה ופירש אח"כ והיינו כמ"ש בקונטריס:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:9:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:9:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:9:3)

**ודע** דאני הדל כתבתי בברכי יוסף א"ה סי' ט' דף ק' בתוך הדברים וז"ל וכן בס"ת שנמצאו ג' טעיות בי"ד סי' רע"ט דהוחזק למוטעה והיא סברת רשב"ג במס' סופרים פ"ג עד כאן לשוני וצ"ל סברת רשב"ג ועיין במ"ס פ"ג כצ"ל וכונתי דרשב"ג מדבר בטעיות ס"ת אך אינו ענין לדין סי' רע"ט שזכרתי שם שדין סי' רע"ט שפסק מרן בש"ע שם הוא תשובת הרשב"א שהביא מרן הב"י דבג' טעיות הוחזק שהוא מוטעה ובריתא שלנו הכא מיירי שיש בכל דף ג' טעיות וסבר רשב"ג דיכול לתקן ולקרות בו. ואינו ענין לחזקה בתלתא דקאימנא ביה על הברכים ולדין סי' רע"ט דדין סי' רע"ט אני בצדק אחזה דהוי לענין חזקה בג' וזוהי סברת רשב"ג כידוע. וכתבתי ועיין במס' סופרים פ"ג דרשב"ג הזכיר ג' טעיות בדף והוא מילתא בעלמא דאע"ג דבמלתא הויא חזקה ובכמה דפין אפ"ה יש לו תקון וכבר אנא זעירא כתבתי בזה בשיורי ברכה י"ד סי' רע"ט. וזה שכתבתי כאן הוא עיקר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:10:1)

**אין**פוחתין וכו' כשבא לקרות בס"ת לא יפחות מלפתוח ג' דפין: אבל קורין באחד דדי לקרות בדף אחד ובס' האגודה גריס אבל קורין יו"ד באחת פי' דסגי כשפתח ג' דפין לכבוד הס"ת ויכולים לקרות עשרה באחת בזה אחר זה: ומצוה בגדול לגלול וממ"רש סוף מגילה א"ר שפטי' א' יוחנן עשרה שקראו בתורה הגדול שבהם גולל ספר תורה היה נראה שהגדול בכל העשרה גולל וה' נחלת יעקב כתב דיש מי שפיר' גדול שבז' עולים ע"ש וכן פסק מרן בש"ע סי' קמ"ז גדול העולים: לא יהדקנו מבחוץ אבל מהדקו מבפנים כצ"ל וכן הוא בסוף מגילה עש"ב: שנאמר מימינו אש דת למו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:10:2)

**רמז.**קדמונינו נ"ן אמרו דת למו אותיות תלמוד ואפשר לרמוז במ"ש המפרשים דהתורה נקראת אש ונקראת מים כמ"ש ז"ל וחלק הפלפול נקרא אש והאגדה נקראת מים והתורה מצלת מגהנם של אש ומגהנם של שלג זהת"ד וז"ש מימינו בחינת חסד אש תורה נקראת אש חלק תלמוד שהוא הפלפול:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:10:3)

**ועוד**רמז מימינו אש דת ר"ת אדם וס"ת מימינו אש דת למו גי' תשבי דבזכות התורה תבא הגאולה ואליהו זכור לטוב עם משיח בסוד אדם דוד משיח. הקורא בלא נעימה טעמי המקראות: שונה בלא זמרה פי' התוס' שהיו שונים המשניות בזמרה לזכור משנתם ע"פ:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:10:4)

**תוספות**
**אין** פוחתין בתורה וכו'. כדי שיהא הדף שקורא בה מגולה מכל צדדיו אבל קורין באחת ר"ל אף שפותחין ג' דפים אפ"ה לא יקרא אלא באחת לאפוקי אם שנים רוצים לקרות אחד בדף זה ואחד שני שאסור עכ"ל הרב רגל ישרה. ואינו מוכרח ואדרבא פשט הלשון משמע אבל קורין באחד דשריותא אשמועינן דיכולים לקרות באחד ואינו קפידא. הן אמת דכפי הטעם שנתן כדי שיהא הדף שקורא מגולה מכל צדדיו אפשר לומר כמ"ש דשני לא יקרא בדף שני. אמנם כפי זה צריך שיקרא בדף אמצעי דוקא שיהא דף א' מכל צד והכי הול"ל הבריתא וקורין באמצעי וממאי דקאמר אבל קורין באחד משמע אפי' בדף ראשון ועדיין יש לצדד בזה. והרב נחלת יעקב הביא גירסת ס' האגודה אבל קורין עשרה באחת ופירש דביחידים שאינם צבור מותר לקרות הרבה בני אדם כאחד אף שבציבור אסור עכ"ד. ואינו ענין למאי דפתח בבריתא אין פוחתין פחות מג' דפין ואיך יכון אבל עשרה קורין ולא נגע ולא פגע למה שהתחיל. ובקונטריס פירשתי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:10:5)

**א"ר** שפטי' א"ר יוחנן הקורא בלא נעימה וכו' בסוף מגילה איידי שהביאו מימרות ר' שפטי' א"ר יוחנן לענין גלילת ס"ת הביאו גם מימרא דר' שפטי א"ר יוחנן הזו כי כן ארחת הש"ס כידוע ובבריתא דילן שהביאו מימרות הנז' דגלילה הביאו גם זו אע"ג דהמימרות ראשונות לא זכר ר' שפטי' א"ר יוחנן כבר כתב הרא"ש ז"ל דמסכ' סופרים נתחבר אחר התלמוד ומייתי המימרות דסוף מגילה. ולפ"ז יש להרגיש דהרי שם בש"ס דמגילה על האי מימרא דקורא בלא נעימה מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא משפטים בל יחיו קרית לה אלא א"ר משרשיא ב' תלמידים וכו' ע"ש ומאחר דהש"ס דחה מימרא זו אמאי מייתי לה הכא. ואפשר דסבר מחבר מסכת סופרים דאתקפתא דאביי לא אתקפתא היא דמאי ק"ל משום דלא ידע לבסומי קלא משפטים בל יחיו קרית ליה. אימא דלא מיירי קרא במאן דלא ידע דכיון דלא ידע פטיר ועטיר דמאי אית ליה למעבד. אך קרא מיירי במאן דידע וקרא בלא נעימה וכו' לכן מייתי לה. ואביי וגמרין סברי דמאחר דהאיכא אינשי טובא דלא ידעי לא מסתברא לאוקומיה קרא בחלק ישראל היודעים לחוד. ומ"מ נראה לגרוס בבריתא שלנו במימרא ראשונה א"ר שפטי' אמר ר' יוחנן מצוה בגדול לגלול:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:10:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:10:6)

**ולפי** מ"ש התוס' שהיו רגילים לשנות משנתם בזמרה שהיו קורין המשניות בע"פ. אפשר דכיון דרבי כתב המשנה ואח"ך נכתב ונתחבר התלמוד משום עת לעשות לה'. ושוב אין שונים המשניות בע"פ ואפי' אחד ברבוא יש ללמד זכות כי עתה כמעט נתבטל לשנות בזמרה וליכא לאוקומי קרא בהכי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:11:1)

**לא**יניח הכותב ידיו בקולמוס על הכתב כצ"ל וכן הוא בספר האגודה. והיה טעמו שעי"כ תתקלקל הכתיבה. ולא יאחזנו בידים ויתירם הכי גריס הרב נחלת יעקב: ולא יאחוז ויצא הכתב מבחוץ פי' שלא יאחוז ס"ת באופן שיצא הכתב מבחוץ אלא כשמגביה יהיה הכתב נגד פניו: ולא יוציאנה מתוכו וכו' ויחלצנה שנוהג כצ"ל פי' שלא יוציא מן התיק דרך בזיון וכן שלא ישמט אדם ס"ת מחיקו ובו' שהוא דרך בזיון:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:11:2)

**תוספות**
**לא** יניח הכותב וכו'. מאלו החלוקות דתנן רבנן בבריתא שלנו יש להתלמד לכל אופן שיש צד בזיון בס"ת להזהר שח"ו לא יהיה על ידו שום ביזוי לס"ת והחרד לדבר ה' יזהר מכל צד ביזוי לת"ח ובפרט אם הוא גברא רבא שהוא גדול בצד מה מהס"ת וכמ"ש הראשונים נ"ן:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:11:3)

**לא** יתננה ע"ג ארכובותיו ושני אציליו עליה הכי גריס בהגהות מיימוניות סוף ה' ס"ת ועיין בתוספו' פ' המפלת:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:11:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:11:4)

**כדברי** רבי נחמיה כתב הרב נחלת יעקב ר"ל כך הם דברי ר' נחמיה עכ"ד וכן פירש"י ז"ל בסוף נזיר אמאי דתנן נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי כך הם דברי ר' נהוראי ע"ש אמנם יש פי' אחר כששנינו כדברי ר' פ' שלא אמר דבר זה עצמו אמנם יוצא מדבריו שאמר לענין אחר וז"ל הרב הליכות עולם שער ג' פ"א וז"ל כל היכא דקתני כדברי פ' אומר הכריתות שאותו התנא לא אמר דבר זה בפירוש ממש אלא למדוהו מתוך דבריו וכו' ע"ש ומ"ש הר' נחלת יעקב דלשון זה איתיה במדרשות ובירושלמי ע"ש אני בעניי אומר דגם במשנה אתיה וכההיא דסוף נזיר שהבאתי:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:12:1)

**שאין**נוהגין בזיון בספרים אלא אוחז בידיו באימה פי' מלבד שאין נוהגין בזיון אלא צריך לכבדן ביראה אוחז בידיו פירוש בהפסק מפה וכיוצא דהא אסור לאחוז ס"ת ערום: באימה דכל התורה שמותיו של הקב"ה וכתיב ליראה את השם הנכבד וגו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:12:2)

**תוספות**
**אוחז** בידיו באימה. כתב הרמב"ם סוף ה' ס"ת כל מי שיושב לפני ס"ת ישב בכובד ראש באימה ופחד וכו'.


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:12:3)

**אין** זורקין ספרים ממקום למקום. לאו דוקא ספרים אלא כל כתבי הקדש כמ"ש בערובין דף צ"ח וכן כתב הרמב"ם פ"י מהלכות ס"ת. ודלאו דוקא ממקום למקום אלא אפילו כשיתנם לחבירו לא יתנם דרך זריקה כמ"ש רבינו מנוח ז"ל הביאו מרן בכסף משנה שם:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:12:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:12:4)

**ואין** נוהגים בהם דרך בזיון. לאתויי כל דבר שהוא בזיון כגון שיש בידו ספר מכתבי הקדש ורוצה להניחו על הספסל ומשליכו מידו על הספסל וכיוצא ולפי שראיתי שיש שאינם נזהרין בזה נראה דלא יפה עמו שהוא דרך בזיון. ויניחנו דרך כבוד. ומזה יקיש לכמה דברי' שנוהגין המון העם בבלי דעת הוא ברחמיו יתברך יאיר עינינו לעבוד עבודת הקדש כתקנה ויהיו כל מעשנו לשם שמים כי"ר:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:1)

**מעשה**בר"א שישב לו על גבי המטה וס"ת עליה ועמד כלומר שנזכר ותכף עמד וכן הוא בהקומץ דף ל"ב: ודומה כמי שנשכו נחש מרוב צערו עמד מהר כאלו נשכו נחש ובמנחות שם גרסינן ונזכר שס"ת מונח עליה ונשמט וישב על גבי קרקע ודומה כמי שהכישו נחש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:2)

**דרש**אפשר לומר במשז"ל דהיצה"ר הוא נחש הוא שטן וסימנא מילתא נחש גימטריא שטן עם הכולל. גם יש סברא דבתחילה אדם חוטא בשוגג ואח"ך בא אל המזיד גם אמרו רז"ל דמי שהוא עניו אין הפ' שולט עליו כמ"ש בכמה דוכתי. ואפשר דר' אלעזר היה שוגג וכשהרגיש נתירא דעתה שחטא בשוגג יבא לעבירה במזיד לכן חרד חרדה גדולה ודימה כמי שנשכו נחש הוא היצה"ר ועשה עבירה במזיד שכן הוא הדרך כי מהשוגג יבא למזיד ולכן השפיל עצמו ונשמט וברח מהיצה"ר וישב ע"ג קרקע בשפלות ובזה לא ישלוט עליו יצה"ר כאמור:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:3)

**פירוש**ממי שפקד עליו חייב אדם לעשות ציצית וכו' וקולמוס נאה ולבלר אומן ובקלפין נאים וכורכו בשיראין נאים כצ"ל ועיין במסכת שבת דף קל"ג: ר' עקיבא אומר ארבה בנאות שלו כצ"ל פי' ארבה בשבתי של מקום: אדמה לו פי' רש"י ז"ל דדרש ואנוהו אני והוא אשוה לו מה הוא רחום וכו': מה הוא רחום וכמשז"ל בסוט' דף י"ד והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו' עיין שם באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:4)

**תוספות**
**לא** יתננו ע"ג המטה וכו'. כתב הרב נחלת יעקב זו ואין צריך לומר זו קתני בכל הני ד' בבות עכ"ל. ויש להעיר דהתוס' בפסחים דף ט"ל ד"ה לא שלוקין וביומא דף פ"ד ע"ב ד"ה מכבין ובקמא דף ק"ה ע"ב ד"ה ושמואל דקשיא להו לתוס' מאי דקתני זו ואצ"ל זו וכ"כ הרב הליכות עולם שער ג' פ"ב וז"ל זה התירוץ דזו ואצ"ל זו. ותו יש להעיר במאי דקתני ולא ישב אדם על המטה שס"ת עליה והא אמרת לא יתננו ע"ג מטה ולפום ריהטא עלה בלבי לומר דאפשר דמאי דקתני לא יתננו ע"ג מטה לא במרגלית המטה ולא תחת המטה תנא והדר מפרש לא יתננו ע"ג מטה ומפרש דהיינו דוקא במרגלית המטה ומשו"ה לא קתני ולא במרגלית המטה אלא לא במרגלית המטה כלומר דמ"ש לא יתננו ע"ג המטה היינו לא במרגלית המטה אבל כשאינו במרגלית המטה שרי ולא זו אף זו תחת המטה אפי' גבוה עשרת טפחים דהוא רשות אחר והו"א דשרי קמ"ל דאסיר דהוא גנאי שיהיה תחת המטה ולא זו אף זו דס"ת בראש המטה בכבוד לא ישב אדם על המטה שס"ת עליה ועפ"ז נחה שקטנה האר"ש זה נראה לכאורה וצריך ישוב וחיפוש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:5)

**מעשה** בר"א שישב לו על גבי המטה וכו' במנחות דף ל"ב אמרינן אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מותר לישב ע"ג מטה שס"ת עליה ואם לחשך אדם לומר מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על המטה ונזכר שס"ת מונח עליה ונשמט וישב על גבי קרקע ודומה כמי שהכישו נחש התם ס"ת על גבי קרקע היה וראיתי למרן בכסף משנה פרק עשירי מה' ספר תורה דין ו' דהרמב"ם ז"ל פסק ואסור לישב על מטה שס"ת עליה וכתב מרן בכ"מ דפסק כרב הונא ואע"ג דבהקומץ פליג ר' יוחנן פסק רבינו כרב הונא משום דאיתא במסכת סופרים דעבד ר' אליעזר כותיה עכ"ל. ותימה דהרי ר' יוחנן עצמו נרגש מעובדא דר' אליעזר וקאמר דהתם ס"ת על גבי קרקע היה וא"כ מה יוכיח הוכח ממ"ס דעבד ר' אליעזר כותיה דרב הונא ואם נאמר דכונת מרן דממ"ס משמע דעובדא דר' אליעזר היה ס"ת ע"ג מטה דהרי בריתא דידן קתני ולא ישב אדם ע"ג המטה שס"ת עליה ומעשה בר"א שישב לו ע"ג המטה שס"ת עליה ועמד וכו' דהרי ברישא קתני ולא ישב אדם על המטה שס"ת עליה ועליה קאמר דר"א ישב ע"ג מטה שס"ת עליה ומוכח דסבר דעובדא דר"א כפשוטו דהיה ס"ת על המטה ומייתי ליה לראיה על מאי דקתני לא ישב אדם על המטה שס"ת עליה והיינו דקאמר מרן דפסק הרמב"ם ז"ל כרב הונא משום דאיכא במ"ס דעבד ר"א כוותיה כלומר דממ"ס מוכח דעובדא דר"א כפשטיה ועבד ר"א כרב הונא:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:6)

**עדיין** צריכין אנו למודע" מה היא הוכחת מרן ממ"ס נהי דמ"ס סבר דר"א עביד כרב הונא. הרי ר' יוחנן ורבה בר בר חנה פליגי וסברי דמעשה דר' אליעזר היה ס"ת על גבי קרקע וחזר הדין דהכל במחלקת שנוי ואין ראיה דעבד ר"א כרב הונא. ואי משום דמ"ס בתרא ונתחבר אחר התלמוד כמ"ש הרא"ש ז"ל ואיהו סבר דר"א עבד כרב הונא ומעשה רב. ס"ס אין הדבר תלוי דר"א עבד כרב הונא. דר' יוחנן פליג דלא עבד הכי. אלא ההוכחה היא דמ"ס בתרא וסבר כרב הונא. והא הו"ל למרן ז"ל למימר דפסק הרמב"ם כרב הונא דהכי סבר מ"ס והוא בתרא ושנה דברי רב הונא סתם בלי מחלוקת. וחזה הוית למרן ז"ל עצמו בבית יוסף י"ד סי' רפ"ב דמהדר אטעמי אחריני לפסוק כרב הונא ולא בא בפיו ראיה ממ"ס ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:7)

**שנאמר** את שבתותי תשמורו וכו'. כלומר דמשם למדנו דצריך לירא ממי שציוה על המצות. וכן ר' אליעזר נתירא ודומה לו כמי שהכישו נחש שנתירא מה' שציוה לכבד התורה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:8)

**חייב** אדם לעשות ציצית נאה וכו'. נמשך מהאמור דכיון דצריך לירא מהקב"ה המצוה המצות מינה דצריך לקיים המצות בשלם שבפנים והוא חובת גברא. ואמרו בתנחומא פ' ויגש אמר רשב"י אמר הקב"ה לישראל בני הוו מכבדין את מצותי שהן שלוחי ושלוחו של אדם כמותו אם כבדת אותם כאלו לי כבדתני:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:9
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:9](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:9)

**שנאמר** זה אלי ואנוהו עשה לפניו מצות נאות. פשט זה אלי כיון דמלא כל הארץ כבודו א"כ שפיר אמר זה אלי ח"ו כאלו מורה באצבע וזהו עשה לפניו דייקא מצות נאות לכבודו שהוא ציוה אותם ואני לפניו והמצות הן הן שלוחיו הן הן עדי"ו בעדי עדיים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:10
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:10](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:10)

**רמז** אפשר כי זה אלי ואנוהו גימט' ענו עם הכולל רמז שהעניו תמיד משפיל עצמו שחושב שהוא לפני ה' דמלא כל הארץ כבודו והוא נעשה מרכבה לשכינה וז"ש זה אלי אם הגעת למדת הענוה כרמוז בתיבת זה אלי ואנוהו גימט' ענו. אז ואנוהו תהיה מרכבה לשכינה וכביכול תהיה נוה שלו וז"ש יאנוהו כמשז"ל דכביכול משרה שכינתו עליו כמו שנאמר אני את דכא. ולכן ענ"ו גימטריה אחורים דשם אדנ"י והוא בגימטריה זה אלי ואנוהו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:11
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:11](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:11)

**חרש** הן קדם נבין דרשת ר' עקיבא דדרש ארבה בנאות שלו כבר כתבתי בקונטריס שצ"ל ארבה בנאות שלו והנה במכילתא פ' בשלח איתא א"ר עקיבא אדבר בנבואתו של הקב"ה וכו' ולדעתי הקצרה הוא ט"ס וכצ"ל ר' עקיבא אומר ארבה בנאות שבחו של הקב"ה וכו' ואין צורך לידחק כמו שנדחק הרב עיר וקדיש מהר"ר חיים כפוסי ז"ל הביאו רב חביבא כמהר"י נאגא"ר נר"ו בס' שבות יהודה ע"ש. ויש לחקור במאי פליגי הני תני. ואפשר במ"ש רז"ל אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו. והנה הרב פני יהושע בברכות דף ל"ג ע"א כתב דלגבי הקב"ה לא שייך לחלק על דרך אומרים מקצת שבחו בפניו וכו' עשיב ואני הדל כתבתי בקונטריס פתח עינים בעירובין על דף ח"י דאיברא דהסברא נראית כמ"ש הרב הנז' אבל רז"ל אמרו בב"ר פ' ל"ב ובספרי פ' בהעלותך ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו שנאמר אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ואומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. וא"כ אם הוא מדבר לפני ה' לנכח חשיב כביכול כאלי מדבר לפניו ואומר מה שרוצה בשבחיו יתברך וליכא משום סיימתינהו לשבחי דמארך דאומר מקצת שבחו בפניו. אבל כשאינו מדבר לנכח אז לא מצי לו כי אם הגדול הגבור והנורא דאמרינהו משה רבינו ע"ה ותקנום אנשי כנסת הגדולה. ואפשר שזה כונת ר' עקיבא דדריש זה אלי ואנוהו ארבה בנאות שלו כלומר ארבה בנויו ושבחו וליכא משום סיימתינהו דחשיב כביכול בפניו ואומרים מקצת שבחו ודייק זה אלי שהוא מורה באצבע ומדבר לנכח אז ואנוהו ארבה נוייו ושבחו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:12
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:12](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:12)

**אך** תנאי אחריני סברי דלצד עילאה לא יכון בפניו או שלא בפניו דמלא כל הארץ כבודו ואפ"ה איכא סיימתינהו ואין להרבות בשבחיו יתברך בין כשמדבר לנכח בין כשמדבר שלא לנכח דהכל הוא בפניו ואפ"ה איכא סיימתינהו דנהי דבפניו אומר מקצת שבחו. אבל גם זה לא יכון דנראה שזה שהרבה מקצה. ושבחים אחרים כמו אלה הוא הכל ואיכא סיימתינהו ולכך לא רצו אינך תנאי בסברת ר' עקיבא דדריש ואנוהו ארבה בנאות שלו דסברי דבשום אופן בין מדבר לנכח או שלא לנכח לא ירבה ומשו"ה מר דריש התנאה לפניו במצות ומר דריש הדמה לו וכו':


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:13
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:13](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:13)

**סוד** זה אלי קב"ה ואנוהו אחברנהו עם מלכות נוה שלו אלהי אבי בסוד אחותי בת אבי. וארוממנהו בסוד גדלות ודוק כי קצרתי. ולעיל פ"א הלכה ט' נכתב בסגנון אחר בס"ד:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:14
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:13:14](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:13:14)

**אבא** שאול אומר הדמה לו מה הוא רחום וכו'. אבא שאול לא אמר כר' ישמעאל אעשה לפניו מצוה כאות דהשירה הזו בקי"ס דעדיין לא נצטוו מצות. ור' ישמעאל סבר דכבר הקב"ה אמר למשה בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה והיה יודעים שהקב"ה יתן להם תורה ומצות וכשם שאמרו אח"כ נעשה ונשמע כן הנבואה דברה עליהם התנא' לפניו במצות. ודרשת אבא שאול ואנוהו אני והוא להדמות בדרכיו לא משמע ליה לדרוש ואנוהו אני והוא כמו שפירש רש"י ז"ל:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:1)

**אין**נוהגין בזיון באוכלין. לא די שלא ינהגו בזיון גמור באוכלין עצמן אלא אף זו שאין זורקין אוכלים ממקום למקום אף מידי דלא ממאיס דנראה שהם בזוים בעיניו. ולא זו כי בעת שזורקו ניכר הבזיון אלא אף זו לא ישב על קופת תמרים או גרוגרות שנמשך מזה אחר כך בזיון שיתמעכו. קטניות וכו' שהן יבשין ואינם מתמעכין. אין סומכין הקערה באוכלין אם היא מלאה דבר שאם יפול על הפת ימאס. ואין מכסין הכלי באוכלין שמא יפול לתוך הכלי וימאס. ואין אוכלין אוכלין באוכלין אא"כ ראוין לאכול פירש הרא"ש בפסקיו פ' ג' שאכלו וכן רבינו בעל הטורים סי' קע"א שדרך בני אדם לאכול אלו עם אלו ואוכלן ביחד. יד ועוקץ דאם יפול לתוך הכלי יכול לאוחזו בהם ומותר לכסות בו: ה"ג רבינו הר"ב רוקח הביאו מרן ב"י סי' קע"א ראב"י אומר כל אוכל שגומרין בידי אדם מותר לכסות בו שעדיין אינו ראוי לאכילה: לא יהפוך מגילה וכו' שהיא לחה וחייש שלא יעלה עפרורית עליהם עכ"ז לא יהפוך שיהיה הכתב למטה אלא יפרוס סודר עליה באופן שלא תיגע באותיות. איכו השתא הבא נבא:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:2)

**מוסר**מעי"ר יש ללמוד תוכחת מוסר מכאן שאסור לנהוג בזיון באוכלין שהם צומח הדברים ק"ו שלא לבזות חבירו ולא לצערו. וכבר אמרו כן רז"ל במכילתא והביאו רש"י סוף פ' יתרו אשר לא תגלה ערותך עליו הרי הדברים ק"ו ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון חבירך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה עכ"ל רש"י ז"ל וכיוצא בזה יש ללמוד מברייתא שלנו שאסור לנהוג בזיון באוכלים וק"ו לחבירו שהוא בדמות יוצרו ומקפיד על בזיונו עאכ"ו. וכיוצא בזה כתב רבינו מהר"י ן' מיגש ז"ל שאמרו על הרי"ף ז"ל שחלה ונכנס במרחץ שהיה לאדם א' ונהנה מהמרחץ עד שנתרפא ובמשך הזמן מטה יד האיש ההוא עד שהוצרך לשום המרחץ ולמוכרו לבע"ח ואמר הרי"ף לא אורה ולא אדון במרחץ הזה לפי שנהניתי ממנו וכתב רבינו מהר"י בן מיגש ז"ל ואם היה זה בדומם שאין לו הרגשה ק"ו לבני אדם המרגישים בהזק ותועלת זהת"ד רבינו הר"י ן' מיגש ז"ל הביאו בשיטה מקובצת קמא פ' החובל עיין מה שכתבתי במדבר קדמות מערכת כ"ף אות ט"ו ע"ש באורך:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:3
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:3](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:3)

**ומזה**יש ללמוד דצער בעלי חיים מדאורייתא שהרי ציותה תורה אשר לא תגלה ערותך עליו שלא ינהג מנהג בזיון באבנים ואם בדומם כך ק"ו לבעלי חיים שאסור לצערם. וכן פסקו כל הפוסקים דצב"ח דאורייתא ואפי' המרדכי דקאמר צב"ח דרבנן כתבו מן האחרונים דגם המרדכי סבר צב"ח דאורייתא אלא דמחלק בין צער גדול לקטן ע"ש:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:4
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:4](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:4)

**תוספות**
**ואין** זורקין אוכלים וכו'. איידי דקתני לעיל בפרקין הלכה י"ב דאין נוהגין ביזוי בספרים ואין זורקין הספרים תני מעין דוגמא באוכלין. ומ"ש בקונטריס דאין זורקין אוכלים אף מידי דלא ממאיס היינו בפת דוקא אבל שאר אוכלים דוקא בממאיס אין זורקין כמ"ש מרן בב"י סי' קע"א משם התוס' ושאר פוסקים וכן פסק בש"ע ולא הביא בש"ע ולא בהגהה דעת המתירין ועיין בלחם חמודות:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:5
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:5](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:5)

**על** גבי קופה מלאת תמרים. ואם מונחים בתיבה של עץ שרי. ב"ח ואחרונים:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:6
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:6](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:6)

**מפני** שנהגו כן. משמע דאם לא היה מנהג היה ראוי שלא לישב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:7
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:7](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:7)

**ואין** אוכלין אוכלין באוכלים. עיין בפסקי הרא"ש ז"ל פ' ג' שאכלו ובב"י ומעד"מ ועיין שם דיש מחלוקת בין הפוסקים אי הלכה כשמואל דעושה אדם כל צרכו בפת. וכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו פ' שלשה שאכלו דאפשר דמס' סופרים פליג אשמואל ואנן קי"ל כשמואל ע"ש באורך וכתב מרן בב"י דהגדולים שהיו אוכלים דייסא בפת ובכל פעם אוכלים מעט פת כונתם לצאת י"ח מסכת סופרים ע"ש באורך ועיין להר"מ פ"ז דברכות ומ"ש שם בהגהות מיימוניות ע"ש ודוק היטב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:8
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:14:8](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:14:8)

**לא** יהפוך מגילה כו' כתבו הרב בית חדש והרב ש"ך סי' זר"ע שלא יצא אדם לחוץ ויניח שום ספר פתוח ומי שעושה כן משכח תלמודו. וכתב הרב עיר וקדיש הרב ראשית חכמה דצריך לכבד הספרים ויצניעם היטב וישמרם מעכברים ויטלטלם דרך כבוד וצניעות ולא יגע בהם כי אם בידים נקיית ע"ש בשער היראה פט"ו משם מהרי"ן שושן ז"ל ומזה נלמוד שאם נתקלקל הספר שיכרכנו תיכף. גם מזה נלמוד לבטל מה שנהגו להניח ספר פתוח לפני המילה על כסא אליהו זכור לטוב יום או יומים דהוא בזויי התורה להשאיר הס' פתוח ואין טעם למנהג:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:15:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:15:1)

**אם**סיים כל הספר ושייר בו דף אחד ואפי' פסוק אחד כמ"ש במנחות דף ל' ועמ"ש לעיל הלכה י"א כל שיש לו קליפה מותר לכסות דלא ממאיס: כל שיש לו עוקץ או יד. הכי אמר בהלכה. הקודמת בשם רבי אליעזר בן יעקב:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:15:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:15:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:15:2)

**תוספות**
**ר'** יהודה אומר כל שיש לו עוקץ או יד וכו'. הא תנינא חדא זימנא בהלכה שקדמה. ותו דלחלוחית הדיו קיימת דתני לה בשם ר' אליעזר בן יעקב ואי לאו דמסתפינא הו"א דאיברא דכתב הרא"ש ז"ל דמס' סופרים נתחבר אחר התלמוד וכאשר שמענו כן ראינו דמזכיר אמוראי בתראי מתלמוד בבלי. כל קבל דנא הראשונים כי מייתו ממכילתין קאמרי רבנן תניא במסכת סופרים ועין רואה דמכילתין שנו חכמים בלשון ברייתא. ולכן נראה דמי שסדרה קבץ בריתות ישנות שונות מיכא ציבחר ומיכא ציבחר והם קדמוניות ולא רצה לשנותם וקבצם כעמיר ודין ברמ"א כי יש דינים כפולים ולא עוד אלא דברייתא אחת קאמר לה בשם תנא אחד וברייתא אחרת בשם תנא אחר והטעם כי כל ברייתא היא מסדר אחד ולפי שיש חידוש בברייתא בכל אחת שנה השני בריתות כמות שהן והם קדמוניות משני סדרי בריתות ובזה יתישבו כמה דברים ושינוים וה' יאיר עינינו בתורתו הקדושה נס"ו:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:16:1
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:16:1)

**אין**אוכלין אוכלין באוכלין אא"כ היו אוכלין בבת אחד פי' שדרך בני אדם לאוכלן ביחד כמו שפירש הרא"ש ז"ל והבאתיו לעיל בהלכה ט"ו: וספר שאין עליו מפה וכו' לפי שבהלכה י"ד קתני שלא יהפכנה ומיירי כשיש לו מפה אבל אם אין לו מפה מוטב שיהפכנה ומיירי כשיש לו מפה אבל אם אין לו מפה מוטב שיהפכנה ולא תתקלקל: ערום בלא אותה מצוה פירשו התוס' שאם קרא ס"ת ואוחזו ערום אין לו שכר מאותה קריאה:


###### Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:16:2
[Kisse Rahamim on Tractate Soferim 3:16:2](https://torahapp.org/share/book/Kisse%20Rahamim%20on%20Tractate%20Soferim/r/3:16:2)

**תוספות**
**אין** אוכלין וכו'. ראיתי להרב מעדני מלך פ' שלשה שאכלו סי' ל"ב שכתב וז"ל פי' שראוין לאכול אלו עם אלו תמיהא לי דא"כ למאי קתני תו בסוף הפרק אין אוכלין אוכלים באוכלים אא"כ היו אוכלים בבת אחת הא היינו הך דהכא ותרתי למה לי והב"י כתב ללשון זה שהבאתי בשם הגהות מיימוניות שכתבו כן בשם מסכת סופרים וכתב ב"י דהרי מפורש כפי' הרא"ש משמע דאין שתי הגירסאות ביחד במסכת סופרים אלא או הא או הא אלא שנלמד מגירסא זו המפורשת לגירסא זו הסתומה אבל במסכת סופרים שלפנינו גרסינן לתרווייהו ואם פירוש שתיהן שוות קשה תרתי למה לי עכ"ל. ותימה על הרב ז"ל דכמה בריתות דמסכת סוריס שנויות פעמים שלש והרי הלכה ט"ו דבסמוך דרישא דברייתא אם סיים כל הספר ונשאר דף וכו' נשנית פ' ראשון הלכה י"א ופ"ב הלכה ה'. וסיפא כל שיש לו עוקץ או יד נשנית בסמוך בהלכה י"ד. ומה שמרן בי' כתב דהגמיי' בשם מ"ס. אמנם מ"ס הוחזקה בטעיות ולכן כי משכח מרן לאחד מהראשונים דמייתי להלכה ממ"ס כתבה בשמו דנודע דהראשונים הי"ל נסחי דווקני ומייתי ראיה זו לסברת הרא"ש דשני הבריתות רוח אחד להם ושניהם ענין אחד ועמ"ש בעניותנו בסמוך ודוק היטב: