## Kitzur Shulchan Arukh Siman 114

###### Kitzur Shulchan Arukh 114:1
[Kitzur Shulchan Arukh 114:1](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:1)

יִשְֹרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ חָמֵץ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע עַל בַּל יֵרָאֵה וּבַל יִמָּצֵא. וְהֶחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ בִּטְּלוֹ קֹדֶם פֶּסַח. וְלָכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם, צָרִיךְ לְמָכְרוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי קֹדֶם הַפֶּסַח בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עֲדַיִן מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְלֹא יְהֵא עִנְיַן מְכִירַת חָמֵץ אֵצֶל הָאָדָם כְּמוֹ מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּגְמוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ בֶּאֱמֶת לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי מְכִירָה גְּמוּרָה וַחֲלוּטָה. וְלֹא יִמְכּוֹר בְּיֹקֶר מִן הַמְּחִיר הָרָאוּי. וּלְאַחַר הַפֶּסַח יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיְשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַחוֹב. וְכַאֲשֶׁר יְשִׁיבֵהוּ שֶׁאֵין לוֹ כֶּסֶף, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ עִם (הַחֶדֶר) בְּעַד כָּךְ וְכָךְ. וְלֹא יְהֵא הַדָּבָר כְּחוֹכָא בְּעָלְמָא, אֶלָּא כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים מַמָּשׁ (תמ"ח).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
A Jew who has *chametz* in his possession on *Pesach*, continually transgresses the law, "No *chametz* must be seen in your possession" (Ex. 13:7) and "No *chametz* may be found in your home" (Ex. 12:19). Benefit of such *chametz* is forever forbidden, even if he nullified it before *Pesach*.¹ rule that this law applies, even if you made the search for *chametz* and also nullified the *chametz*, but others are lenient and rule that if you both searched for and nullified the *chametz*, it is not forbidden for benefit, since you fulfilled all that was required of you. Therefore, in a situation where there is a potential for great losses, this lenient opinion may be relied on. (*Mishnah Berurah* 448:25; also *Biyur Halachah*) Therefore, if you own a great deal of *chametz* that you cannot do away with, you must sell it to a non-Jew before *Pesach*, while you are still permitted to derive benefit from it. You should not treat the matter of selling *chametz* as a routine formality. Rather, it should be your firm intention to actually sell the *chametz* to the non-Jew, in a firm and binding sale. You should not sell it for more than it is worth. After *Pesach* you demand from the non-Jew that he pay his debt, and when he replies that he has no money, you ask of him to resell the *chametz* to you (together with the room) for so-and-so-much. You should not make a mockery out of this matter, rather, it should be handled in a business-like manner.

footnotes:
¹ Many later Poskim


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:2
[Kitzur Shulchan Arukh 114:2](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:2)

הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מוֹכֵר לְאֵינוֹ יְהוּדִי, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵחַ אֶת הֶחָמֵץ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַה טּוֹב. וְאִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקָחֵהוּ לְבֵיתוֹ, צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַחֶדֶר שֶׁהֶחָמֵץ מֻנָּח בּוֹ. וְצָרִיךְ לִכְתּוֹב בִּשְׁטָר שֵׁם הַקּוֹנֶה, וּבְכַמָּה הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַחֶדֶר, וְשֶׁאַגַב קַרְקַע הִקְנָה לוֹ אֶת הֶחָמֵץ הַמֻּנָּח שָׁם, וְיִפְרוֹט אֶת כָּל הֶחָמֵץ בְּכַמָּה מָכַר לוֹ, אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט סְכוּם הַמִּדּוֹת, וְיוּכַל לִכְתֹּב רַק בְּעַד כַּמָּה כָּל מִדָּה עַד לַמְּדִידָה (עַיֵן פְּרִי מְגָדִים). וְכָל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר, יְדַבֵּר עִם הַקּוֹנֶה גַּם בְּעַל פֶּה. וִיקַבֵּל מִמֶּנּוּ עֵרָבוֹן (דראנגאבע) וּשְׁאָר הַמָּעוֹת יִזְקוֹף עָלָיו בְּמִלְוֶה; וִיהֵא הַכֹּל כָּתוּב בִּשְׁטָר, וְגַם יִמְסוֹר לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִן הַחֶדֶר. חָמֵץ שֶׁהוּא בְּתוֹךְ כְּלִי הַצָּרִיךְ טְבִילָה (כְּשֶׁלּוֹקְחוֹ מִן הָאֵינוֹ יְהוּדִי), לֹא יִמְכְּרֶנוּ עִם הַכְּלִי, כִּי לְאַחַר הַפֶּסַח כְּשֶׁיַּחְזוֹר וְיִקְנֵהוּ מִן הָאֵינוֹ יְהוּדִי יִצְטָרֵךְ טְבִילָה מֵחָדָשׁ (סִימָן תמ"ח. ופתחי תשובה ביורה דעה סִימָן ק"כ).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
The *chametz* sold to the non-Jew, may not remain in the house of the Jew. If the non-Jew takes the *chametz* into his own house, so much the better. But if he cannot take it to his home, then you must rent to him the room in which the *chametz* is (stored). You must mention in the bill of sale the name of the buyer and the amount for which the room was rented, and that by means of the rental of the room, you are transferring to him the ownership of the *chametz* that is contained in it.² rule that ownership of *chametz* in the room can also be transferred to the non-Jew, by means of the rental or sale of the room. This particular form of *kinyan* (ownership transferred), called *kinyan agav*, is considered, by many *Poskim*, the best form of *kinyan*, and it does not require that the articles, which are sold, actually be in the room. (*Ibid*. 448:17,19) You should list all the *chametz*, stating the price of each item,³ 200:7, it is not necessary to list or state the price of each item. It is sufficient if the buyer agrees to rely on the evaluation of three people or even one person. This is the custom that is prevalent in our form of selling *chametz*. but you need not mention their weights and measures. You may simply write how much you charge per measure. All that is written in the contract should be discussed orally with the buyer. You should take a deposit from him, and the balance of the purchase price should be considered as a loan. All of the above should be written in the contract. You must also deliver to the buyer the key to the room.⁴. (*Ibid*. 448:12) If any *chametz* is in a vessel that requires *tevilah* (ritual immersion) when bought from a non-Jew, you should not sell it with the vessel, because (if you do sell it), then, after *Pesach*, when you buy it back from the non-Jew, you will have to immerse it again.

footnotes:
² Most later Poskim
³ According to Choshen Mishpat
⁴ It is also acceptable, if you tell him that you will make the key available to him, whenever he desires to enter to take his chametz


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:3
[Kitzur Shulchan Arukh 114:3](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:3)

לְאַחַר שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ; אִם יָרֵא פֶּן יְקַלְקֵל שָׁם הַקּוֹנֶה, יָכוֹל גַּם הוּא לִתְלוֹת שָׁם מִסְגֶּרֶת לִשְׁמִירָה; אוֹ אִם הַקּוֹנֶה רוֹצֶה לְהַפְקִיד אֵצֶל הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, רַֹשָאי. אֲבָל אָסוּר שֶׁיַּנִּיחַ הַיִשְֹרָאֵל חוֹתָם עַל הֶחָמֵץ (עַיֵּן פרמ"ג).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
If, after you sold the *chametz*, you are afraid that the buyer may damage it, you are permitted to put an additional lock on the door to protect it;⁵, the *chametz* is forbidden after Pesach, as stated in Paragraph 1. (See *Mishnah Berurah* 448:12; *Biyur Halachah* 448:3, *Shaar Hatzion* 28) or, if the buyer wants to deposit the key with the Jew, he may do so. But it is forbidden for a Jew to put a seal on the *chametz*.

footnotes:
⁵ But if you lock the room, at the time of sale, in order to prevent the non-Jew from taking the chametz


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:4
[Kitzur Shulchan Arukh 114:4](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:4)

אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּיר לוֹ כָּל הַחֶדֶר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ גַּם כֵּן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, יַעֲשֶׂה מְחִצָּה לִפְנֵי הֶחָמֵץ, וְיַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁעַד הַמְּחִצָּה, וְיִכְתֹּב כֵּן בְּתוֹךְ הַשְּׁטָר. גַּם יִכְתֹּב שֶׁיֵּשׁ לְהַקּוֹנֶה דְּרִיסַת הָרֶגֶל לָלֶכֶת כִּרְצוֹנוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא; וְגַם שֶׁאִם יִרְצֶה הָאֵינוֹ יְהוּדִי הַזֶּה הַקּוֹנֶה לִמְכּוֹר אֶת הֶחָמֵץ לְאֵינוֹ יְהוּדִי אַחֵר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח אוֹ לְיִשְֹרָאֵל בְּאִסְרוּ חַג דְפֶּסַח, יֵשׁ לְכֻלָּם דְּרִיסַת הָרֶגֶל לָלֶכֶת שָׁמָּה. וְכֵן אִם מַשְׂכִּיר אוֹ מוֹכֵר לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי חֶדֶר שֶׁצְּרִיכִין לָלֶכֶת שָׁמָּה דֶּרֶךְ רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר, צָרִיךְ לִכְתּוֹב כֵּן בַּשְׁטָר, שֶׁיֵּשׁ לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי הַקּוֹנֶה וּלְכָל הַקּוֹנִים שֶׁיָּבִיא שָמָּה, דְּרִיסַת הָרֶגֶל לָלֶכֶת שָׁמָּה.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
If you are unable to rent the whole room because you need part of it for your own use, you should make a partition⁶ high, and it should not be made with a sheet that moves to and fro. (*Mishnah Berurah* 440:12) in front of the place where the *chametz* is kept, and rent to the non-Jew the space (where the *chametz* is kept) up to the partition, and write this in the contract. You should also state that the buyer has the right of access to enter this place at will. You should also stipulate, that if this non-Jew, the buyer, wishes to sell the *chametz* to another non-Jew during *Pesach*, or to a Jew, the day after *Pesach*, all of these have the right to access there. If a Jew rents or sells to a non-Jew a room that is accessible only through the premises of the seller, it must be written in the contract that the non-Jew, the buyer, and any other buyers that he may bring there, should have the right to enter there.

footnotes:
⁶ The partition should be at least ten tefachim


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:5
[Kitzur Shulchan Arukh 114:5](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:5)

אִם הַבַּיִת הוּא אֵצֶל הַיִשְֹרָאֵל רַק בִּשְׂכִירוּת מִיִשְֹרָאֵל אַחֵר, אֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְבֵית דִּירָה בְּלִי רְשׁוּת הַמַּשְׂכִּיר, לָכֵן יַתְנֶה בְּפֵרוּשׁ עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׂכִּירוֹ לוֹ לָדוּר בּוֹ, רַק לְהַחְזִיק בּוֹ כֵּלָיו וּמִטַּלְטְלָיו, אֲבָל לֹא יַשְׂכִּירוֹ בְּפֵרוּשׁ לְהַחְזִיק בּוֹ אֶת הֶחָמֵץ, רַק סְתָם לְהַחְזִיק בּוֹ כֵּלָיו וּמִטַּלְטְלָיו כִּרְצוֹנוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הַמַּשְׂכִּיר בָּעִיר, יִקַּח מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לְהַשְׂכִּירוֹ, וְכֵן מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לַדֶּרֶךְ קֹדֶם פֶּסַח, וְאִשְׁתּוֹ תִּמְכֹּר אֶת הֶחָמֵץ, יִתֵּן לָהּ רְשׁוּת בְּפֵרוּשׁ שֶׁתַּשְׂכִּיר אֶת הַחֶדֶר (תמ"ח ת"ג).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
If the house you live in was rented from another Jew, you cannot rent it to the non-Jew as a residence without the permission of the landlord. Therefore, you should expressly tell the non-Jew that you are not renting it to him as a residence, but only to keep his vessels and belongings there. You should not rent it with the stipulation that you are doing so to keep the *chametz* there, but generally to keep his vessels and belongings as he sees fit. Nevertheless, if the landlord is in town, you should obtain his permission to rent it. If you go on a trip before *Pesach*, and your wife is going to sell the *chametz*, you should give her express permission to rent the room.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:6
[Kitzur Shulchan Arukh 114:6](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:6)

אָסוּר לַעֲשׂוֹת תְּנַאי עִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי, שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח מְחֻיָּב הָאֵינוֹ יְהוּדִי לְמָכְרוֹ לוֹ, אוֹ שֶׁהַיִשְֹרָאֵל מְחֻיָּב לַחֲזוֹר וְלִקְנוֹתוֹ מִמִּנּוּ. אֲבָל יָכוֹל לְהַבְטִיחוֹ, שֶׁיַּחֲזוֹר לִקְנוֹתוֹ מִמֶּנּוּ וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ רֶוַח.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
It is forbidden to stipulate with the non-Jew that after *Pesach*, he must sell the *chametz* back to you, or that you, are obligated to buy it back from him, but you are permitted to assure him that you will buy it back from him, and give him some profit.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:7
[Kitzur Shulchan Arukh 114:7](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:7)

אָסוּר לִמְכּוֹר אֶת הֶחָמֵץ לְמוּמָר אוֹ לְמוּמֶרֶת; וְלֹא לְבֶן מוּמֶרֶת, אַף עַל פִּי שֶׁיְלָדַתּוּ מֵאֵינוֹ יְהוּדִי לְאַחַר שֶׁהֵמִירָה, כִּי לְעִנְיָן זֶה דִּינָם כְּמוֹ יִשְֹרָאֵל, וַהֲוֵי לֵהּ חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
It is forbidden to sell the *chametz* to an apostate Jewish man or woman, or to the son of an apostate woman, even if she gave birth to him from a non-Jew after she became an apostate; for regarding this matter, they are Jews in the eyes of halachah, and the *chametz* will be considered as chametz that was in the possession of a Jew during *Pesach*, the benefit of which is forbidden forever.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:8
[Kitzur Shulchan Arukh 114:8](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:8)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּמָקוֹם אַחֵר אוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲגָלוֹת אוֹ בַּסְּפִינָה, יָכוֹל לְמָכְרוֹ גַּם כֵּן אַגַּב קַרְקַע שֶׁבִּמְקוֹמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם יַפְקִירוֹ גַּם כֵּן בִּפְנֵי בֵּית דִּין אוֹ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים. וְאִם הוּבָא לוֹ הֶחָמֵץ בַּפֶסַח, הָאֵינוֹ יְהוּדִי הַקּוֹנֶה הוּא יְשַׁלֵּם שְׂכַר הָעֲגָלָה וְיֶתֶר הַהוֹצָאוֹת. וְאִם הוּבָא לוֹ חָמֵץ אֲשֶׁר שָׁלַח לוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי סְחוֹרָה, וְהוּא לֹא בִּקְּשָׁה וְלֹא יָדַע, יְקַבְּלָהּ גַּם כֵּן הָאֵינוֹ יְהוּדִי וִישַׁלֵּם מַה שֶׁמַּגִּיעַ לְהַמֵּבִיא, וְהַיִשְֹרָאֵל לֹא יִתְעַסֵּק בָּהּ כְּלָל, וְאַדְרַבָּה יַפְקִירָהּ גַּם כֵּן בִּפְנֵי בֵּית דִּין אוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים (תמ"ח).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
If you own *chametz* in another place, or en route in wagons or on ships, you can also sell it [to a non-Jew] by means of selling him a place in your town.⁷ Nevertheless, you should also renounce your ownership to it before a Rabbinic Court or before three laymen. If the *chametz* is delivered to you on *Pesach*, the non-Jewish buyer should pay the cost of the wagon and the other expenses. If *chametz* is delivered to you, which was shipped by a non-Jew, and you had not ordered it, and knew nothing about it, the non-Jew should also receive it and pay whatever is due to the one who brought it. You should have nothing at all to do with it; on the contrary, you should renounce ownership to it before a Rabbinical Court or before three laymen.

footnotes:
⁷ See notes 2,3.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:9
[Kitzur Shulchan Arukh 114:9](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:9)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַיִם, וְהַטּוֹחֲנִים נוֹתְנִים מֶכֶס תְּבוּאָה מְחֻמֶּצֶת, צָרִיךְ לִמְכֹּר אוֹ לְהַשְׂכִּיר אֶת הָרֵיחַיִם קֹדֶם פֶּסַח לְאֵינוֹ יְהוּדִי (ת"נ).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
A person owning a mill, whose customers, grind their grain, and pay their fee in grain, which is *chametz*, must either sell or lease the mill, to a non-Jew, before *Pesach*.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:10
[Kitzur Shulchan Arukh 114:10](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:10)

בְּעִנְיַן מְכִירַת בְּהֵמוֹת שֶׁיַּאֲכִילֵם הָאֵינוֹ יְהוּדִי חָמֵץ, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַגְּדוֹלִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהִזָּהֵר, טוֹב לוֹ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ יַעֲשֶׂה עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם (תמ"ח ת"נ).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
Regarding the sale of cattle to a non-Jew, who will feed them *chametz*, there are differing opinions among the Sages of blessed memory. If possible, it is best to avoid selling them, but if it is impossible, it should be done with advice of a qualified *Posek*.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:11
[Kitzur Shulchan Arukh 114:11](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:11)

מֻתָּר לְהַלְווֹת לְיִשְֹרָאֵל כִּכַּר חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח שֶׁיַּחְזִיר לוֹ לְאַחַר הַפֶּסַח. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין בָּזֶה אִסּוּר (ת"נ).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
You are permitted to lend a loaf of bread to another Jew before *Pesach*, with the understanding that he should return (a loaf of bread) after *Pesach*. In some communities, it is the custom to forbid such loans.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:12
[Kitzur Shulchan Arukh 114:12](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:12)

אִם חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל הוּא בִּרְשׁוּת אֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ בְּהִפּוּךְ, חֲמֵצוֹ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי בִּרְשׁוּת יִשְֹרָאֵל, יַעֲשֶׂה שְׁאֵלָה הֵיאַךְ יִתְנַהֵג בּוֹ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה חִלּוּקֵי דִּינִים (תמ תמא).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
If the *chametz* of a Jew is in the possession of a non-Jew, or conversely, the *chametz* of a non-Jew is in the possession of a Jew, you should consult (a qualified *Posek)* how to act in this matter, for there are many differing opinions regarding it.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:13
[Kitzur Shulchan Arukh 114:13](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:13)

צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת לְאַחַר הַפֶּסַח מֵחֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל שֶׁהוּא חָשׁוּד שֶׁלֹּא מְכָרוֹ כַּדָּת.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
You should be careful, not to benefit after Pesach of the *chametz* of a Jew, who is suspected of not having sold it properly.


###### Kitzur Shulchan Arukh 114:14
[Kitzur Shulchan Arukh 114:14](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/114:14)

**נֹסַח שְׁטַר מְכִירַת חָמֵץ:**
אָנֹכִי הֶחָתוּם מַטָּה, מָכַרְתִּי לְהָעָרֵל (פְּלוֹנִי) אֶת כָּל סְפִּירְט שֶׁיֵּשׁ לִי בַּמַּרְתֵּף (קעלְלער) בַּדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ. וְהַמַּרְתֵּף הוּא בְּתוֹךְ הֶחָצֵר מִצַּד צָפוֹן הַשֵּׁנִי מִצַּד מִזְרָח. וְכָל סְפִירְט שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, הֵן בַּחֲבִיתִין בֵּינוֹנִיּוֹת הֵן בַּחֲבִיתִין גְּדוֹלוֹת (קיפעס) הַכֹּל מָכַרְתִּי לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם הַכֵּלִים בְּעַד מָאַתַיִם וְעֶשְׂרִים זְהוּבִים (אעס"וו). וְגַם אַרַאק שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בִּצְלוֹחִית גָּדוֹלָה, לְעֵרֶךְ שֶׁבַע מִדּוֹת מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד חֲמִשָּׁה זְהוּבִים (אעס"וו) בְּלִי הַכֵּלִים. וְגַם [יֵין פֵּרוֹת] (שְׁלִיוָואוִויץ) (שֶׁאֵינוֹ נָקִי) שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בֶּחָבִית קְטַנָה (אנטיל) מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד שְׁנֵים עָשָׂר זְהוּבִים (אעס"וו) וַחֲמִשִּׁים [צ"ל] (אגורות) עִם הַכְּלִי. וְגַם מָכַרְתִּי לוֹ שֵׁשׁ חָבִיּוֹת רֵיקָנוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם סְפִירְט. וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת (קיפעס) בְּחֲשּׁוּקֵי בַּרְזֶל, גַּם כֵּן רֵיקָנוֹת מִסְפִירְט שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, כֻּלָּן מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד שְׁמֹנָה זְהוּבִים וַחֲמִשִּׁים [צַ"ל] (אגורות) (אעס"וו). גַּם חֲמִשָּׁה שַׂקִּים קֶמַח חִטִּים שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַחֶדֶר הַנִּקְרָא שְׁפייז (מזוה) [מַחְסָן] הַשַּׁיָּךְ לַדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ, מָכַרְתִּי לְהַנִּזְכָּר לְעֵיל עִם הַשַּׂקִּים בְּעַד שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה זְהוּבִים (אעס"וו). וְגַם כָּל הַכֵּלִים מֵחָמֵץ שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, דְּהַיְנוּ עֲרֵבוֹת וְתֵבוֹת מִקֶּמַח, מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד אַרְבָּעָה זְהוּבִים וַחֲמִשִּׁים [צַ"ל] (אגורות) (אעס"וו). גַּם גְּרִיסֵי שְׂעוֹרִים (גערשטל) בְּשַׂק קָטָן שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם, מָכַרְתִּי לוֹ בְּעַד זָהוּב אֶחָד וַחֲמִשִּׁים [צַ"ל] (אגורות) (אעס"וו) עִם הַשַּׂק. וְקִבַּלְתִּי מֵאִתּוֹ עֵרָבוֹן, (דְּמֵי קְדִימָה) (דראנגאבע) עֲשָׂרָה זְהוּבִים (אעס"וו) וְהַמּוֹתָר זָקַפְתִּי עָלָיו בְּמִלְוֶה. וּזְמַן הַפֵּרָעוֹן לֹא יְאֻחַר מִן עֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם הָרָשׁוּם דִּלְמַטָּה. וְהִשְׂכַּרְתִּי לְהַקּוֹנֶה הַנִּזְכָּר לְעֵיל אֶת הַמַּרְתֵּף הַנִזְכָּר לְעֵיל וְאֶת הַחֶדֶר הַנִּזְכָּר לְעֵיל מֵעַכְשָׁו עַד עֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם הָרָשׁוּם דִּלְמַטָּה בְּעַד אַרְבָּעָה זְהוּבִים (אעס"וו), וְקִבַּלְתִּי עֵרָבוֹן (דְמֵי קְדִימָה) שְׁלשָׁה זְהוּבִים (אעס"וו), וְהַמּוֹתָר זָקַפְתִּי עָלָיו בְּמִלְוֶה, שֶׁיְשַׁלֵּם לִי, לֹא יְאֻחַר מֵעֲשָׂרָה יָמִים מִיּוֹם דִּלְמַטָּה, וְאַגַּב קַרְקַע הַמֻּשְׂכָּר לוֹ, דְּהַיְנוּ הַמַּרְתֵּף וְהַחֶדֶר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, הִקְנֵיתִי לוֹ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וַאֲנִי מוֹדֶה בְּהוֹדָאָה גְּמוּרָה, שֶׁהִשְׂכַּרְתִּי לוֹ הַמַּרְתֵּף וְהַחֶדֶר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְהִקְנֵיתִי לוֹ כָּל הַמִּטַּלְטְלִין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל בְּכָל מִינֵי קִנְיָנִים הַמּוֹעִילִים, בְּאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה הַקִּנְיָן חָל עַל פִּי דִּין תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל פִּי נִמוּסֵי הַמְּדִינָה בְּלִי שׁוּם טַעֲנָה וּמַעֲנָה. וּרְשׁוּת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בְּכָל הַנִּזְכַּר לְעֵיל כְּכָל חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ לִמְכּוֹר וְלִתֵּן בְּמַתָּנָה, וּלְהַשְׂכִּיר בְּלִי שׁוּם מוֹחֶה. וְכֵן יֵשׁ רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִקַּח מִיָּד כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל לְבֵיתוֹ. וְאַף אִם יַשְׁאִיר אוֹתָם כּאֲשֶׁר הֵמָּה שָׁמָּה, מֵעַתָּה הַכֹּל הוּא בְּאַחְרָיוּתוֹ שֶׁל הַקּוֹנֶה, וְאֵין עָלַי שׁוּם אַחֲרָיוּת, וַאֲפִלּוּ אַחֲרָיוּת אֹנֶס. וְנָתַתִּי לוֹ דְּרִיסַת הָרֶגֶל דֶּרֶךְ חֲצֵרִי וְדֶרֶךְ בֵּיתִי לֵילֵךְ לַמַּרְתֵּף וְלַחֶדֶר הַנִּזְכִָּרִים לְעֵיל הַמֻּשְׂכָּרִים לוֹ. וְכֵן אִם יִרְצֶה בְּתוֹךְ מֶשֶׁךְ יְמֵי הַשְּׂכִירוּת לִמְכּוֹר מֵהַמִּטַּלְטְלִין לְאִישׁ אַחֵר, לְכָל הַבָּאִים מִדַּעְתּוֹ, לְכֻלָּם יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל. גַּם מָסַרְתִּי לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַמַּרְתֵּף וְשֶׁל הַחֶדֶר הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. [כָּל זֶה] נַעֲשָׂה בְּכָל אֹפֶן הַיּוֹתֵר מוֹעִיל עַל פִּי דִין תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל פִּי נִמּוּסֵי הַקִּירָ"ה וְהַמְּדִינָה.
אונגוואר י"ד נִיסָן תרל"ד
ראובן בן רבי שמעון איזראעלאוויטש

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
**Form of Contract for the Sale of Chametz**
I, the undersigned, have sold hereby to the non-Jew (so-and-so) all the whiskey that I have in the cellar of my residence. The cellar is on the north side of the courtyard, another cellar is situated on the east side. All the whiskey that I have there, whether in medium-size barrels, or in large ones, I have sold to the above-mentioned party, together with the vessels for one hundred and twenty dollars. Also the arak-brandy that I have there, in a big bottle, about seven measures in size, I sold to him for five dollars, without the bottle. Also, the slivovitz, that I have there in a small barrel, I sold him for twelve dollars and fifty cents, together with the vessel. I also sold him six empty barrels, that once contained whiskey, and two large barrels with iron hoops, that once contained whiskey. I sold all of these for eight dollars and fifty cents. Also, five bags of wheat flour, that I have in a room called storage room, which is part of my residence, I sold to the above-mentioned party, together with the bags, for thirty-nine dollars, as well as all chametz vessels that I have there, such as kneading troughs and flour boxes, which I sold to him for four dollars and fifty cents. Also, barley, in a small bag that I have there, I sold to him for one dollar and fifty cents, together with the bag. I received a deposit from him of ten dollars; the balance I charge him as a loan. The time for payment to be no later than ten days from the date mentioned below. I rented to the said buyer, the above-mentioned cellar and the above-mentioned room, from now until the end of ten days, from the day mentioned below, for the amount of four dollars. I received a deposit of three dollars. The balance I charged as a loan, to be paid to me, no later than ten days from the date mentioned below. By means of the real estate rented to him, that is, the cellar and the room mentioned above, I conferred ownership to him of all the goods mentioned above. I hereby declare, truthfully, that I leased to him the cellar and the room mentioned above, and I conferred ownership to him of all goods mentioned above, by any and all means of acquisition that may be effective, whichever it may be; that the acquisition be binding, according to the laws of our holy Torah, and according to the civil law, without any claim or counterclaim. He has the right to do with all the above-mentioned, as he sees fit, to sell it or to give it as a gift, or to rent it, without any interference. He also has the right to move all the above-mentioned into his house; and even if he leaves them where they are at present, he assumes the responsibility for everything as of now, and I assume no responsibility whatsoever, not even the responsibility for accidental loss. I have given the buyer the right of access, to go through my courtryard and my house, to the above-mentioned cellar and room, that are leased to him. Also, if he wishes, during the term of the lease, to sell some of the goods to someone else, to all those who come with his consent, likewise have the right of access. I also surrendered to him the keys to the above-mentioned cellar and room. This was executed in the most expedient manner, according to the law of our holy Torah, and in accordance to the law of the land.
Ungvar 14th of Nisan 5634/1874
Reuvein ben Reb Shimon Israelovitz.