## Kitzur Shulchan Arukh Siman 147

###### Kitzur Shulchan Arukh 147:1
[Kitzur Shulchan Arukh 147:1](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/147:1)

נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת הַחֻפָּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם לְסִימָן בְּרָכָה, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֲךָ כְּכוֹבְבֵי הַשָּׁמָיִם. וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים אֶלָּא בְּמִלּוּי הַלְבָנָה, לְסִימָן טוֹב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קסו סָעִיף ג)

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
It is customary to have the *chupah* under the open sky as a good omen (as it is written),¹ 15:5. "So will your children be, like the stars of the heavens." Similarly it is customary to marry only in the phase of the full moon as a good omen.

footnotes:
¹ Genesis


###### Kitzur Shulchan Arukh 147:2
[Kitzur Shulchan Arukh 147:2](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/147:2)

כָּשֵׁר הַדָּבָר שֶלֹּא תִנָּשֵׂא, עַד שֶׁתִּטְהָר. וְעַכְשָׁו הַמִּנְהָג שֶלֹּא לְדַקְדֵּק (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנט סָעִיף י) וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהוֹדִיעַ לְהֶחָתָן קֹדֶם הַחֻפָּה, שֶׁהִיא נִדָּה (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קמט סָעִיף יא).

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
It is proper not to marry until the bride purifies herself. It is now the custom not to be exacting about this. However, it is best to inform the bridegroom before the *chupah*, that she is a *niddah*.²

footnotes:
² Menstrually unclean.


###### Kitzur Shulchan Arukh 147:3
[Kitzur Shulchan Arukh 147:3](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/147:3)

הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בְּנִשּׂוּאֵי בְתוּלָה, שֶׁחֲשׁוּבֵי הָעִיר פּוֹרְסִין סוּדָר עַל רֹאשׁ הַכַּלָּה, וּמְבָרְכִים אוֹתָהּ וְאוֹמְרִים לָהּ, אֲחוֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה. וְחֻפָּה קוֹרִין מַה שֶׁאַחַר כָּךְ פּוֹרְסִין יְרִיעָה עַל גַּבֵּי כְּלוּנְסָאוֹת, וּמַכְנִיסִין תַּחְתֶּיהָ הֶחָתָן וְהַכַּלָה בָּרַבִּים, וּמְקַדְּשָׁהּ שָׁם, וּמְבָרְכִין שָׁם בִּרְכוֹת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. אֲבָל עִקַּר הַחֻפָּה הוּא הַיִחוּד, שֶׁיִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה הַשֵׁם בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
It is the custom in our areas that at the marriage of a virgin, the distinguished persons of the community spread a veil over the bride's head, and bless her, saying, "Our sister, be the mother of thousands and myriads."³ 25:60. We refer to the *chupah* as the next sequence when a cloth is spread upon poles, under which the groom and bride enter in public, and where he consecrates her to himself. This is where the *berachos* of betrothal and marriage are recited. However, the most essential part of the *chupah* is the intimate privacy, which will be explained, God willing, in the following chapter.

footnotes:
³ Genesis


###### Kitzur Shulchan Arukh 147:4
[Kitzur Shulchan Arukh 147:4](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/147:4)

הַשּׁוֹשְׁבִינִים מַלְבִּישִׁים אֶת הֶחָתָן בְּקִיטְל, כְּדֵי שֶׁיִזְכֹּר אֶת יוֹם הַמִּיתָה וְיִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה. גַּם נוֹהֲגִין לָתֵת אֵפֶר בְּרֹאשׁ הֶחָתָן בִּמְקוֹם הֲנָחַת הַתְּפִלִּין (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכו סָעִיף ב). גַּם נוֹהֲגִין שֶׁהָאָבוֹת וְהַקְּרוֹבִים אַנְשֵׁי צוּרָה מְבָרְכִים אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָה וּמִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם, שֶׁזִּוּוּגָם יַעֲלֶה יָפֶה.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
The groomsmen [or the father] enrobe the bridegroom with a *kittle*⁴, so that he is reminded of the day of death, and be inspired to repent. It is also customary⁵ 560:2. It is difficult to understand why many are not accustomed to do so. (*Biur Halachah* 560—*Chayei Adam*) to place ashes on the groom's head on the place where the *tefillin shel rosh* is worn. It is also customary that the parents and prominent relatives bless the groom and the bride and pray that their union be successful.

footnotes:
⁴ A white shroud like garment.
⁵ Shulchan Aruch


###### Kitzur Shulchan Arukh 147:5
[Kitzur Shulchan Arukh 147:5](https://torahapp.org/share/book/Kitzur%20Shulchan%20Arukh/r/147:5)

אַחַר כָּךְ מוֹלִיכִין אֶת הֶחָתָן תַּחַת הַחֻפָּה, (שֶׁפּוֹרְסִין יְרִיעָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנְסָאוֹת, שֶׁאָנוּ קוֹרִין חֻפָּה), וּמַעֲמִידִין אוֹתוֹ פָּנָיו לַמִּזְרָח, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מְנַגֵּן כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם, וְהַשּׁוֹשְׁבִינוֹת מוֹלִיכוֹת אֶת הַכַּלָּה, וְהַֹשּׁוֹשְׁבִינִים וַאֲנָֹשִים חֲֹשוּבִים הוֹלְכִים לִקְרָאתָהּ. וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים אֵלֶיהָ, חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם לַחֻפָּה, וְהַֹשּׁוֹשְׁבִינוֹת מְבִיאוֹת אֶת הַכַּלָּה וּמְסוֹבְבוֹת עִמָּהּ שֶׁבַע פְּעָמִים אֶת הֶחָתָן, וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר מְנַגֵּן גַּם כֵּן כְּפִי הַמִּנְהָג. אַחַר כָּךְ מַעֲמִידִין אֶת הַכַּלָּה לִימִין הֶחָתָן, וְהַמְבָרֵךְ מְצַדֵּד אֶת עַצְמוֹ וּפָנָיו לַמִּזְרָח.

**Kitzur Shulchan Aruch, trans. Rabbi Avrohom Davis, Metsudah Pub., 1996:**
Thereafter the groom is led under the *chupah* (canopy) (for we spread a cloth upon poles which is what we refer to as *chupah*), and we place him [under the *chupah*] facing East, while the *chazan* chants whatever chant is customary in that community. Then the bridesmaids lead the bride (to the *chupah*). The groomsmen and prominent men walk toward the bride, and as they approach her, they turn around and proceed to the *chupah*. Then the bridesmaids bring the bride [under the *chupah*], and together with her, walk around the groom seven times. The *chazan* again chants in accordance with the custom. After that, they place the bride to the right of the groom, and the one who recites the *berachos* stands to the side and faces the East.