## Kli Yakar on Numbers Chapter 15

###### Kli Yakar on Numbers 15:24:1
[Kli Yakar on Numbers 15:24:1](https://torahapp.org/share/book/Kli%20Yakar%20on%20Numbers/r/15:24:1)

**וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת.** חַטָּת כְּתִיב חָסֵר אָלֶ״ף. וְעוֹד יֵשׁ כָּאן שִׁנּוּי כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּקְרִיבִין חַטָּאת וְעוֹלָה הַחַטָּאת קוֹדֶמֶת לָעוֹלָה, וְכָאן הָעוֹלָה קוֹדֶמֶת לַחַטָּאת, הֲלֹא דָּבָר הוּא. וְאוֹמֵר אֲנִי לְפִי שֶׁחֵטְא זֶה מְדַבֵּר בְּחֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְווֹת״, זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהַמּוֹדֶה בָּהּ כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּבְכָל עֲבֵרָה הָאָדָם חוֹטֵא בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה, כִּי כָל מַעֲשֶׂה קָדְמָה לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי אִם יַעֲשֶׂה בְּלֹא כַוָּנָה כְּלָל אֵין זֶה נִקְרָא שׁוֹגֵג אֶלָּא אֹנֶס, וְעַל כֵּן כָּל חוֹטֵא צָרִיךְ לְהָבִיא שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת, הָעוֹלָה עַל הִרְהוּר הַלֵּב, וְחַטָּאת עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הִרְהוּר קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה, מִכָּל מָקוֹם הַמַּעֲשֶׂה קָשֶׁה מִן הַהִרְהוּר, שֶׁהֲרֵי לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ עַל הַמַּחֲשָׁבָה אִם לֹא יָצְאָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לַפֹּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סו יח): ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳״. אַף עַל פִּי שֶׁגַּם עַל הַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ מַעֲנִישׁ כְּשֶׁהוּא נַעֲשֶׂה בְּלֹא מַחֲשָׁבָה וְכַוָּנָה כְּלָל, מִכָּל מָקוֹם הַמַּעֲשֶׂה עִקַּר הַחֵטְא, עַל כֵּן מֵבִיא תְּחִלָּה חַטָּאת לְהָסִיר הֶעָוֹן הַגָּדוֹל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה לְהָסִיר עֲוֹן הַהִרְהוּר, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (יחזקאל יד ה): ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״, לְפִי שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא עִקַּר הַחֵטְא, כִּי זֶה דָּבָר הַתָּלוּי בֶּאֱמוּנַת הַלֵּב, וְכָל הַמַּעֲשִׂים כְּקִטּוּר וְזִבּוּחַ וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָיָה, כֻּלָּם טְפֵלִים אֶל הַמַּחֲשָׁבָה. וְכֵן הַתְחִלַּת הַסְּמַ״ג: שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ אַחֵר כוּ׳. עַל כֵּן הוּא מַקְדִּים עוֹלָה לְחַטָּאת, כְּדֵי לְהָסִיר הַחֵטְא הַגָּדוֹל תְּחִלָּה, וְהוּא הַהִרְהוּר אֲשֶׁר עָלָיו בָּאָה הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ לב): ״וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם״, וְאַחַר כָּךְ הַקָּטָן, וְהוּא הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן כְּתִיב ״לְחַטָּת״ חָסֵר אָלֶ״ף, כִּי הָאָלֶ״ף אוֹת רִאשׁוֹנָה וּמִסְפָּרָהּ אֶחָד, מוֹרָה בְּכָל מָקוֹם עַל אַחְדוּת שֶׁל רִאשׁוֹן לְכָל נוֹצָר יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הַחוֹטֵא בַּעֲבוֹדָה זָרָה מַכְחִישׁ אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין אֱלֹהִים מְזִמּוֹתָיו, וְעַל כֵּן חָסֵר אָלֶ״ף בְּחַטָּת לוֹמַר שֶׁחֶסְרוֹן הָאָלֶ״ף הַיְינוּ חֶטְאוֹ, כִּי הוּא מְדַבֵּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה. וּבְדָבָר זֶה נִבְדָּל ה׳ מִכָּל בְּרוּאָיו, כִּי כֻלָּם בִּשְׁתַּיִם, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמַעֲשֶׂה, וְאֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר (איוב כג יג): ״וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ״, כִּי מִיָּד כַּאֲשֶׁר יַחֲשֹׁב ה׳ עַל אֵיזֶה דָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ מִיָּד הוּא עָשׂוּי, כַּאֲשֶׁר אִוְּתָה נַפְשׁוֹ וְחָשַׁב עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ.

**Sefaria Kli Yakar, 2026 (Claude 3.7, ed. Francis Nataf) ✧:**
**And one male goat for a sin offering.** *Sin offering* is written without an aleph [as חטת instead of חטאת], and there is another change here because in every place where a sin offering and a burnt offering are brought, the sin offering comes before the burnt offering, but here the burnt offering comes before the sin offering. This is surely significant.
I say that since this sin refers to idolatry, as it is said, *if you err and do not observe all these commandments* — this refers to idolatry, for one who acknowledges it denies the entire Torah. In every transgression, a person sins both in thought and in deed, because every action is preceded by thought — for if one acts without any intention at all, this is not called unintentional [*shogeg*] but rather accidental [ones]. Therefore, every sinner needs to bring two atonements: the burnt offering for the thoughts of the heart, and the sin offering for the sin of action.
Although every thought precedes action, nevertheless the action is more severe than the thought. For the Holy One, blessed be He, never punishes for thought unless the thought was actualized, as it is written, *Had I seen iniquity in my heart, the Lord would not have heard* (Psalms 66:18). Even though He also does not punish for an action when it is done without any thought or intention at all, nevertheless the action is the primary sin. Therefore, one first brings a sin offering to remove the greater sin first, and afterward a burnt offering to remove the sin of thought.
The exception is idolatry, of which it is said, *in order to seize the house of Israel by their heart* (Ezekiel 14:5). This is because the thought in idolatry is the primary sin, for this is a matter dependent on the belief of the heart, and all the actions such as burning incense, slaughtering, pouring libations, and bowing down are all secondary to the thought. And so at the beginning of the Sefer Mitzvot Gadol [SeMaG], [it states] “not to entertain the thought that there is another god, etc.” Therefore, it places the burnt offering before the sin offering in order to remove the greater sin first, which is the thought for which the burnt offering comes, as it is said, *And what comes up upon Your spirit* (Ezekiel 20:32), and afterward [to remove] the lesser [sin], which is the action.
Therefore, *sin offering* [חטת] is written without an aleph, because the aleph, being the first letter and its numerical value being one, indicates in every place the oneness of the First of all created things, blessed be He. And this person who sins through idolatry denies His oneness, blessed be He, and “there is no God in all his thoughts.” Therefore, the aleph is missing in חטת to indicate that the lack of the aleph constitutes his sin, for it speaks of idolatry.
And in this matter, the Lord is distinguished from all His creations, for they all [operate] in two [stages], in thought and in deed, but of the Holy One, blessed be He, it is said, *But He is one, and who can turn Him? And what His soul desires, He does* (Job 23:13). For as soon as the Lord considers doing something, it is immediately done as His soul desired and as He thought to do it.


###### Kli Yakar on Numbers 15:38:1
[Kli Yakar on Numbers 15:38:1](https://torahapp.org/share/book/Kli%20Yakar%20on%20Numbers/r/15:38:1)

**וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית וְגוֹ׳.** כָּל תֹּכֶן הַפָּרָשָׁה צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי אֵיךְ יִזְכֹּר אֶת כָּל מִצְוֹת ה׳ עַל יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ זֶה הָעִנְיָן בִּשְׁנֵי דְּרָכִים. הַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן הוּא, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי וּמְבִיאוֹ הַיַּלְקוּט פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (לב תתקמב): אָמַר לוֹ הקב״ה לְמֹשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֶּשְׁכֶם – שֶׁמָּא שִׁנּוּ מִדָּתָם, אוֹ שֶׁמָּא עָלָה גַּלְגַּל חַמָּה מִן הַמַּעֲרָב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׂמַח לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳. וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְעִנְיַן הַיָּם (ירמיה ה כב): ״הַאוֹתִי לֹא תִּירָאוּ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״, שֶׁמָּא שִׁנָּה מִדָּתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּצְטַעֵר לַעֲשׂוֹת וְאֵין יָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ה כב): ״וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ״. מִכָּאן רְאָיָה שֶׁהַיָּם אֵינוֹ מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ מִיִּרְאָה, שֶׁהֲרֵי מִצְטַעֵר לַעֲשׂוֹת וְאֵינוֹ רַשַּׁאי, וְהַשָּׁמַיִם אֵינָן מְשַׁנִּים מִדָּתָם מֵאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׂמֵחַ לַעֲשׂוֹת. וְהִנֵּה בְּעִנְיַן הַתְּכֵלֶת אָמְרוּ רז״ל (מנחות מג:): תְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא כָּבוֹד. וּבְוַדַּאי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁצְּבָעִים אֵלּוּ בְּדוֹמֶה לַדּוֹמֶה, כִּי אֵין תְּכֵלֶת דּוֹמָה לָרָקִיעַ אֶלָּא כָּל אֶחָד נוֹטֶה בְּצִבְעוֹ אֶל הַדּוֹמֶה לוֹ וְכָל אֶחָד עָמֹק מֵחֲבֵרוֹ. וּבְמַאֲמַר זֶה חָתַם כָּל הָעִנְיָן לוֹמַר מַה עִנְיַן הִסְתַּכְּלוּת בְּחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת לְשֶׁיִּזְכּוֹר עַל יְדֵי זֶה כָּל מִצְוֹת ה׳ וְלֹא יֵצֵא מִן הַמִּדָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, אֶלָּא לְפִי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם וְעַל יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בְּחוּט זֶה יִזְכֹּר אֶל הַיָּם הַדּוֹמֶה לוֹ בְּצִבְעוֹ, וְיִהְיֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה הַיָּם תָּמִיד נֶגֶד עֵינָיו, וְאָז יִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂה הַיָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּדָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה וְכֵן יַעֲשֶׂה בְּקַל וָחֹמֶר שֶׁהִזְכִּיר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ הָאוֹמֵר הִסְתַּכְּלוּ בַּיָּם, כִּי הִסְתַּכְּלוּ הַיְנוּ לְשׁוֹן צִיצִית, שֶׁהוּא נִגְזַר מִלְּשׁוֹן ״מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים״ (שיר ב ט), דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מֵצִיץ וּמִסְתַּכֵּל בַּיָּם שֶׁאֵינוֹ מְשַׁנֶּה מִדָּתוֹ, כָּךְ הוּא לֹא יְשַׁנֶּה בְּקַל וָחֹמֶר. וְאִם יַעֲבֹר אֲפִלּוּ עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה׳ הֲרֵי הוּא יוֹצֵא מִן הַמִּדָּה אֲשֶׁר מָדַד לוֹ ה׳ לוֹמַר עַד פֹּה תָבֹא וְלֹא תּוֹסִיף, בָּזֶה מֻתָּר וְזֶה אָסוּר.

**Sefaria Kli Yakar, 2026 (Claude 3.7, ed. Francis Nataf) ✧:**
**And they should make for themselves *tzitzit* etc.** The entire content of this section requires explanation, because how will one remember all of God’s commandments by looking at a thread of blue? It seems to me that this matter can be explained in two ways. The first way is according to what they said in the Sifri, as quoted in the Yalkut Parashat Ha’azinu (32:942): The Holy One Blessed be He said to Moses, “Tell the Israelites to look at the heavens that I created to serve you — have they ever changed their ways? Has the sun ever risen from the west? Moreover, it rejoices to fulfill its task, etc.” And similarly it says regarding the sea *Will you not fear Me… who has placed sand as a boundary for the sea* (Jeremiah 5:22). Has it ever changed its ways? Not only that, but it struggles to do so but cannot, as it says *They toss but cannot prevail* (Jeremiah 5:22). From here we have proof that the sea does not change its ways out of fear, for it struggles to do so but is not permitted, whereas the heavens do not change their ways out of love, as it says, “Moreover, it rejoices to fulfill its task.”
Now regarding the *tekhelet* [blue thread], our Sages said (Menachot 43b), “Tekhelet resembles the sea, and the sea resembles the sky, and the sky resembles the Throne of Glory.” And certainly the explanation is that these colors are similar to each other, for *tekhelet* does not directly resemble the sky, but rather each one’s color tends toward what resembles it, with each one deeper than its counterpart. And with this statement they concluded the entire matter, to explain what is the connection between looking at a blue thread and remembering through it all of God’s commandments, and not deviating from the measure even by a hair’s breadth? Rather, since *tekhelet* resembles the sea, by looking at this thread one will remember the sea that resembles it in color, and it will be as if the sea is constantly before one’s eyes. Then one will contemplate the ways of the sea, which does not deviate from its measure even by a hair’s breadth, and from it one will see and do likewise, through the a fortiori [*kal vachomer*] reasoning mentioned by the author of the Midrash, who says to “look at the sea.” For “look” is the language of *tzitzit*, which is derived from the phrase *peering [metzitz] through the lattices* (Song of Songs 2:9), meaning that one should peer at and look at the sea that does not change its ways, and so too should one not change, all the more so. And if one transgresses even one of all of God’s commandments, one is deviating from the measure that God has measured for him, saying “until here you shall come and no further,” this is permitted and this is forbidden.


###### Kli Yakar on Numbers 15:38:2
[Kli Yakar on Numbers 15:38:2](https://torahapp.org/share/book/Kli%20Yakar%20on%20Numbers/r/15:38:2)

אַךְ לְפִי שֶׁמִּן הַיָּם אֵין לִלְמֹד כִּי אִם לַעֲבֹד אֶת ה׳ מִיִּרְאָה, שֶׁהֲרֵי אָמַר בַּיָּם: וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּצְטַעֵר לַעֲשׂוֹת כו׳, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה׳ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמִּן הַיָּם אֵין לִלְמֹד, כִּי אִם הַיִּרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי לְגַבֵּי מֹשֶׁה וּלְגַבֵּי כָּל דִּכְוָתֵהּ, אֲבָל אֵין זֶה סוֹף הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה וְעוֹבֵד אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה גָּדוֹל מִן הַיָּרֵא אֱלֹהִים, וְהוּא הַנֶּהֱנֶה מִיְּגִיעַת כַּפָּיו בַּתּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ רז״ל (ברכות ח.), כִּי הָעוֹשֶׂה בְּשִׂמְחָה מֵאַהֲבָה נֶהֱנֶה מֵעֶצֶם הַיְּגִיעָה, אֲבָל הַיָּרֵא אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה. עַל כֵּן אָמַר: וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד בְּמַעֲשֵׂה הַיָּם יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הַיָּם תָּמִיד נֶגֶד עֵינָיו, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה דּוֹמֶה גַּם כֵּן כְּאִלּוּ הוּא מִסְתַּכֵּל בָּרָקִיעַ תָּמִיד, כִּי יָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וּמִמֶּנּוּ יִרְאֶה וְכֵן יַעֲשֶׂה, מָה הָרָקִיעַ אֵינוֹ מְשַׁנָּה מִדָּתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׂמֵחַ לַעֲבֹד, כָּךְ יַעֲבֹד גַּם הוּא אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה מֵאַהֲבָה. וְאִם יֹאמַר הָעוֹבֵד ה׳, מַה יִּתְרוֹן לָעֹשֶׂה מֵאַהֲבָה עַל הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, עַל זֶה אָמַר: וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא כָּבוֹד, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִזְכֹּר שֶׁמִּתּוֹךְ הָאַהֲבָה יָבֹא לִדְבֵקוּת הַשְּׁכִינָה מָקוֹם חָצְבָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה, כִּי כָל יָרֵא מִתְרַחֵק מִן זֶה שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, וְהָאוֹהֵב מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לִדָּבֵק בַּנֶּאֱהָב לוֹ, כִּי עַל כֵּן יָבֹא עַל שְׂכָרוֹ. נִמְצָא שֶׁהָאַהֲבָה תַּכְלִית הַהַצְלָחָה, כִּי עַל יָדָהּ יִזְכֶּה לִדָּבֵק בְּכִסֵּא כָּבוֹד, וְעַל יְדֵי שֶׁיָּצִיץ וְיִסְתַּכֵּל בָּרָקִיעַ יִהְיֶה נִזְכָּר לְכִסֵּא כָּבוֹד עַל יְדֵי דִּמְיוֹן הַצְּבָעִים. וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז לְשָׂכָר נִגְלֶה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הַבָּא בִּזְכוּת הַיִּרְאָה, וּלְשָׂכָר נִסְתָּר הַבָּא בִּזְכוּת הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ברכות ח.) בְּנֶהֱנֶה מִיְּגִיעַ כַּפָּיו: אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא, עַל כֵּן נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ ״וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית״ בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, וְאַחַר כָּךְ ״וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִית״ בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ וְנִגְלֶה. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר. וְזֶהוּ טַעַם שְׁמוֹנָה חוּטִין חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים סַךְ הַכֹּל שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כְּמִסְפַּר אַהֲבָה.

**Sefaria Kli Yakar, 2026 (Claude 3.7, ed. Francis Nataf) ✧:**
**However, from the sea one can only learn to serve God out of fear,** for it was said regarding the sea “and not only that, but it is distressed to do [its work],” and as it is written: *Do you not fear Me? declares the Lord, who has set the sand as the boundary for the sea* (Jeremiah 5:22). This implies that from the sea one can only learn fear, which is a small matter for Moses and those like him, but this is not the ultimate perfection. For one who acts out of love and serves God with great joy is greater than one who fears God. This is like one who enjoys the labor of his hands in Torah, as our Sages said (Berakhot 8a), because one who acts with joy out of love enjoys the very process of labor, but one who fears does not enjoy the act itself.
Therefore, he said that the sea resembles the sky, because by always remembering the works of the sea, it will be as if the sea is constantly before his eyes. Afterward, it will also be as if he is constantly gazing at the sky, because the sea resembles the sky, and from it he will see and act accordingly. Just as the sky does not change its measure, and moreover rejoices to serve, so should he serve God with joy out of love.
And if the servant of God should ask, “What advantage does one who acts out of love have over one who acts out of fear?” To this he replied: “And the sky resembles the Throne of Glory,” because through this he will remember that through love he will achieve attachment to the Divine Presence, the source from which the soul is hewn. For everyone who fears distances themselves from what they fear, while the lover always strives to cleave to the beloved. Therefore, he will receive his reward, as love is the ultimate success, since through it one merits to cleave to the Throne of Glory. And by gazing and looking at the sky, one will be reminded of the Throne of Glory through the similarity of colors.
And since there is a hint here to the revealed reward of this world that comes through fear, and to the hidden reward that comes through love, as it is said (Berakhot 8a) concerning one who enjoys the labor of his hands: *Happy shall you be in this world, and it shall be well with you in the world to come* (Psalms 128:2). Therefore, this passage *They shall make for themselves tzitzit* is stated in the concealed third-person form, and afterwards *and it shall be for you as tzitzit* in the revealed second-person form. This is a precious interpretation, and this is the reason for the eight threads and five knots, which together total 13, the numerical value of *ahavah* [love].


###### Kli Yakar on Numbers 15:38:3
[Kli Yakar on Numbers 15:38:3](https://torahapp.org/share/book/Kli%20Yakar%20on%20Numbers/r/15:38:3)

הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת נִמְשְׁלוּ לְבֶגֶד, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט ח): ״בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים״. אָמְנָם יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם, כִּי סְתָם בֶּגֶד אָרוּג דַּוְקָא מִן חוּטִין הַרְבֵּה, כִּי חוּט אֶחָד אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהִתְכַּסּוֹת, אֲבָל מַלְבּוּשׁ הַנְּשָׁמָה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּחוּט אֶחָד יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹתָהּ, כִּדְדָרַשׁ ר׳ יוֹחָנָן (בסנהדרין קיא.): ״לִבְלִי חֹק״, לְמִי שֶׁלֹּא שָׁמַר אֲפִילּוּ חֹק אֶחָד, הָא אִם שָׁמַר אֲפִלּוּ חֹק אֶחָד נִצּוֹל מִגֵּיהִנֹּם. וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, (אבות ד ב), וְאִם כֵּן מִיָּד כְּשֶׁעָשָׂה רַק מִצְוָה אַחַת הָיוּ כָּל הַמִּצְוֹת בְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מִכָּל מָקוֹם הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּכֹחַ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ. וְזֶהוּ סוֹד הַחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת הַמַּזְכִּיר אֶת כָּל מִצְוֹת ה׳, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֶׂה בֶּגֶד שָׁלֵם לַנְּשָׁמָה וְאֵינוֹ נִקְבָּר עָרֹם, עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁרַק מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְּיָדוֹ וְנִתְעַרְטֵל מִמֶּנָּה. וְיֵשׁ עוֹד מִצְוָה אַחַת הַמַּזְכֶּרֶת אֶת כָּל מִצְוֹת, וְהוּא ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ (ויקרא יט יח), וְאִם כֵּן חוּט אֶחָד יָכוֹל לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי תַּכְלִית, כְּהוֹרָאַת לְשׁוֹן תְּכֵלֶת, וְזֶהוּ סוֹד מִסּוֹדוֹת הַתּוֹרָה.

**Sefaria Kli Yakar, 2026 (Claude 3.7, ed. Francis Nataf) ✧:**
**The second approach is:** All commandments are compared to a garment, as it is said *Let your garments be white at all times* (Ecclesiastes 9:8). However, there is a distinction between them, because a regular garment is specifically woven from many threads, as a single thread is not enough to cover oneself. But the garment of the soul is not like this; rather, even with a single thread there is enough to cover it, as Rabbi Yochanan expounded (in Sanhedrin 111a) *Without statute* — for one who did not observe even a single statute. But if one observed even a single statute, they are saved from Gehenna. The reason for this is that there is a covenant that “one mitzvah leads to another mitzvah” (Avot 4:2). Therefore, as soon as one performs just one commandment, all the commandments were potentially within their power to do, even though they did not transition from potential to actual action. Nevertheless, something that exists in potential is considered as if one had done it.
This is the secret of the thread of *tekhelet* which reminds one of all God’s commandments, because through it a complete garment is made for the soul, and one is not buried naked, unlike Adam who had only one commandment in his possession and was stripped of it. There is also another commandment that reminds one of all commandments, which is *Love your neighbor as yourself* (Leviticus 19:18). Thus, a single thread can bring a person to the ultimate purpose [*takhlit*], as indicated by the term *tekhelet*, and this is one of the secrets of the Torah.