## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings Chapter 10

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:1:1)

**בין יש לו כיצב"ה.** עיין כ"מ דל"ק דלא איתותב עדיף טפי נראה דרבינו לטעמיה אזיל דסובר בפ"א הלכה ט"ו המברך ברכה שא"צ עובר בל"ת ומשמע מדבריו שם דהוי מה"ת וא"כ שפיר כתב הכ"מ ותירץ הגמרא כחא דהיתרא עדיף הוא דוחק ונהפוך הוא דהו"ל לאשמעינן החיוב לברך שהוא חידוש שלא עבר על ל"ת וכמו שהקשה הא"ר א"ח סי' כ"ב והב"ר שם לדברי הב"ח דחידש לנו דגבי ברכת שהחיינו גם על הסדר מברכין ע"ש וסברא של הב"ח ע"כ ליתא לשיטת רבינו דאיך ס"ד דבברכת שהחיינו יברך על הספק ועובר על ל"ת משא"כ לשיטת החולקים על רבינו וסוברים דאין כאן חשש איסור תורה אם מברך ברכה שא"צ אז יש מקום לסברת הב"ח דגבי ברכת השמחה התירו חכמים לברך על הספק ולפי"ז שיטת התוס' והרא"ש שסוברים דהלכה כל"ב ס"ל סברת הב"ח וא"כ תירוץ הגמרא עולה יפה כחא דהיתרא עדיף וכמ"ש הא"ר ודו"ק ועיין עוד בחידושי רשב"א כתב טעם אחר לשיטת רבינו:
**ומלשון** רבינו פה שכתב הבונה בית חדש משמע קצת דאם נפל או נשרף הבית וחזר ובנה אותו על מכונו אינו מברך אבל מצאתי בכ"י הרב המובהק חסידא ופרישא מוהר"ר ליפמאן ווייל ז"ל ששאל לאביו בעל קרבן נתנאל בשנת קי"ד שנשרפה רחוב היהודים בק"ק פראג ונשרף גם ביתו וזכה לבנותו כמקדם אם מחוייב לברך שהחיינו והורה שצריך לברך והביא ראיה מהא דתנן במסכת סוטה מ"ג ר"י אומר בונה בית על מכונו לא היה חוזר והר"מ בפי' המשנה שם פסק כת"ק דחוזר ושהחיינו תלויה בזה מי שחוזר מעורכי המלחמה עיין רשב"א בחידושיו עכ"ל. וא"כ רבינו פה דנקט בית חדש לאו דוקא דגם זה מקרי חדש:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:9:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:9:1)

**נסים לישראל בא"י כו'.** כ"ה דעת התוספות דבעי שם ומלכות כמ"ש בשם הירושלמי דלא כדעת הראב"ד דס"ל דברכות אלו לא בעי שם ומלכות ודמי לברכת זימון דלית בה שו"מ לפי שאינה קבועה והב"ר מהא דר"ה בגמרא דבריך על ר"י ב"ר דיהבך לן ומוכח דתלמודא דידן פליג על הירושלמי ועיין בחידושי רשב"א שמדחה ראיותיו וזה טעם רבינו שפסק להך דירושלמי. וגרסינן בירושלמי על הנס של שבטים מאי שיברך למ"ד כל שבט ושבט אקרי קהל מברך למ"ד כל השבטים מקרו קהל אינו מברך והטור בסס"י רי"ח מביאו להירושלמי הנ"ל וסיים ופלוגתא היא במסכת הוריות. נראה דרצה להורות לנו כיון דפלוגתא היא לענין ברכות אלו דרשות היא ודעת הראב"ד דלא בעי שו"מ כלל ודאי דיש לנו לומר דאין לברך בשו"מ על נס של שבט ועיין במג"א שם וב"ח ולי נראה עיקר כמ"ש:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:13:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:13:1)

**ביומי ניסן.** לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט. בספר ברכי יוסף כתב דלפי חכמי האמת דוקא הוא:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:15:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:15:1)

**מל' יום לל' יום.** עיין בא"ר סימן רי"ח דמוכח מהירושלמי דלא בעי ל' יום שלמים ביניהם דגרסינן שם א' לל' יום וכתב ליישב שזה קושית המהרש"א על תוספות במתניתין בפ' הרואה דהוכיחו הך דינא מירושלמי דוקא ל' יום היינו לפרקים ואמאי לא מוכח כן מהגמ' א"ו דבעי לאורויי לנו דבעי' ל' יום ביניהם ע"ש וכ"נ עוד בירושלמי שם מדגרסינן אם בתוך ל' אי אתה צריך לקרוע משמע ג"כ הכי והנה רבינו בפי' המשנה בהא דתנן רי"א הרואה את הים הגדול כתב ואין הלכה כר"י ובחבורו פה פסק כר"י ובהגהות ש"ס דפוס וויען כתב בשם גדול א' דר"י חולק את"ק וס"ל דלפרקים מברך ברכה חדשה אבל עושה מעשה בראשית מברך בכל עת שרואה ובזה לית הלכתא כותי' וצדקו דברי רבינו שלא סתרו אהדדי ונראה ראיה לזה מדלא הזכיר במשנה בזמן שרואהו לפרקים משמע דר"י הוא דקאמר לה הואיל וברכה חשיבא היא אינו מברך כ"א לפרקים ובאמת רבנן ג"כ ס"ל וכל הברכות אינו אלא לפרקים וכ"מ מירושלמי שהבאתי לעיל ובזה מיושב קושי' המהרש"א משום דבגמ' יש מקום לטעות דדוקא לר"י קאמר הכי ומהירושלמי מוכח אכולא ברכות דמתניתין קאי ודו"ק היטב ועיין בכנה"ג סימן רכ"ח שהאריך מה הוא ים הגדול:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:16:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:16:1)

**הרואה לבנה כו'.** דעת מהריק"ש דסומא לא יברך אמנם מהרי"ל בתשובה סימן ע"ז מסיק דסומא מברך וכן הסכים פר"ח וכן עיקר:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:17:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:17:1)

**מעומד כו'.** עי' א"ח סימן ח' ובס' ברכי יוסף שם:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:17:2
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:17:2](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:17:2)

**אם לא בירך עליה בלילה א'.** שיטת רבינו דגם בלילה א' רשאי לברך עיין פר"ח משום דפשטא דברייתא משמע כן ומש"ה לא חש להך דירושלמי ומס' סופרים דקאמר אין מברכין עד שיתבסם. ומ"ש רבינו עד כו' כתב הכ"מ בשם הר"ר מנוח ולא עד בכלל ובשיורי כנה"ג כתב ואני מצאתי בשיטת סנהדרין לא' מהגדולים דאפילו ט"ז בכלל ע"כ. ועיין א"ר ועיין ב"ח ובספרי האלפסי במס' ברכות יש ט"ס במ"ש עד שבעה עשר וצ"ל עד שבעה והוא דעת ר"י בגמ' ועיין ב"ח ובספר באר יעקב:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:18:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:18:1)

**הרואה את החמה כו'.** עיין בליקוטי מהרי"ל שבסוף דרשותיו עשה מעשה בזה מביאו בשיורי כנה"ג סימן רכ"ט אלא שכתב שם שי"מ כמ"ש בהגה"מ בשם הערוך פי' אחר ברואה חמה בתקופתה והוי קצת ס' ברכה. ובא"ר כתב דהך פירושא דהג"מ הוא ירושלמי ואנן בדידן דקמ"ל כתלמודא דבבלי וגם הערוך הביא הך ירושלמי ובשנת תקע"ג שהיה אז זמן קידוש חמה היה לי ויכוח בזה עם הרב הגאון מ"ו זלה"ה והשיב שמדברי הירושלמי אין ראיה שהוא חולק עם הבבלי אלא דשם קאי לפרש הא דתניא הרואה רקיע בטהרתה דהיינו אחר שלשה ימים כמו שכתב הערוך אבל ברואה חמה בתקופתה אין כאן מחלוקת. וראיתי שוב בירושלמי בפי' הגאון מוה' אלי' שגם הוא מפרש כן רק דהך דירושלמי בא לפרושי רקיע בטהרתו מאי היא ולית ביה שום ספק ברכה וצ"ע על הכה"ג. וה' יזכנו לקדש החמה פעמים רבות:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:18:2
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 10:18:2](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:18:2)

**וכן כשתחזור הלבנה כו'.** פירוש דברים אלו עיין בספר עטרת שלמה בפרק הרואה גרסינן בפרק הרואה דף נ"ט ע"ב אמרו לו ילדה אשתך זכר מברך הטוב והמטיב והשמיטו רבינו פה ובכה"ג א"ח סימן רכ"ג כתב ולא ידעתי למה אולי ס"ל כיש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו ע"ש. ועיין עוד בשיורי כנסת הגדולה שם אפשר לומר דדעת רבינו דהברייתא מיירי אם כלו לו חדשיו בודאי ולא הוי ספק נפל כלל אבל בסתם ולדות ובפרט דאין אנו בקיאים ומש"ה לא הוי שמחה בשעת שמועה ואינו מברך שוב גם אח"כ וכמ"ש בהג"מ פ"ג מהלכות מילה בשם הרוקח טעם למנהגנו שאין אנו מברכין שהחיינו בשעת המילה לפי שעדיין לא יצא התינוק מתורת נפל כל זמן שלא שהה שלשים יום ע"כ ואע"ג דשיטת רבינו דמברכין שהחיינו בשעת המילה כמבואר בפרק י"א הלכה ט' ובפרק ג' מהלכות מילה היינו משום דסבירא ליה לרבינו דמברך שהחיינו עכ"פ על עשיית המצוה: