## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings Chapter 8

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:1:1)

**ולא לאחריו.** עיין בתוס' ד"ה דחנקתיה שהסכימו לשיטת רבינו ודלא כר"ע שפי' דוקא לפניו לא בעי ברוכי אבל לאחריו חייב והרא"ש הוכיח דעת רבינו דאם כדברי ר"ע מאי הוצרך לאשמועי' לצמאו למעוטי חנקתיה פשיטא אנוס הוא אלא דעל ברכה אחרונה קאי עיין שם. ור"ע סבר דא"ל דס"ד דעכ"פ יברך בורא מיני רפואות כדאמרינן בירושלמי ע"ש קמ"ל דלא וכסברת התוס' דוקא היכא דאי"ל הנאת גוף בהדי רפואה הא לא"ה לא בעי ברוכי ואין לה"ר מהא דתנן כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו הא איכא חנקתו אומצא וי"ל דמין קתני כדמשני התם בנדה פרק בא סימן:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:2:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:2:1)

**אבל אם שתה שמן לבדו כו' מברך.** עיין כ"מ ועיין פ"י דתרומות הלכה ז' ומה שאכתוב שם בס"ד:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:3:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:3:1)

**פירות כו'.** עיין כ"מ ודלא כהרי"ף שפי' דאפי' תומי וכרתי כו' וחיליה דהרי"ף מהירושלמי דמשמע שם דאם נאכל כמות שהוא חי ומברכין עליו בפה"א לא נשתנה ברכתו ע"י הבישול ואם בחי אינו נאכל אז הבישול מבטל הפרי ופנים חדשות בא לכאן:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:5:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:5:1)

**ואני אומר כו'.** עיין כ"מ שאילו היה הקנים נמצאים בארצות הטור כו', ובב"י סימן ר"ב קילס דברי הטור ודבריו נראין כסותרין עיין טו"ז שם ס"ק י"ג ונראה במוצץ הקנים שיברך בזה דברי הרמב"ם נכונים שיברך שהכל כיון שמוצצין אותם אבל על הסוק"ר שדעת רבינו שמברכין שהכל יפה השיג הטור דודאי נטעי אינשי ג"כ אדעתא דהכי לעשות מהם סוק"ר ויש מהם נוטעים למצוץ וגם לעשות מהם סוק"ר ובזה קילס הב"י דברי הטור ואעפ"כ בש"ע פסק בשניהם לברך שהכל דעל כולם אם אמר שהכל יצא:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:6:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:6:1)

**קפרס של צלף.** עיין כ"מ דגרסינן בגמרא מדגבי ערלה לאו פרי נינהו כו'. עיין בתוספות מסכת ברכות ל"ו ע"ב ד"ה קליפי מכאן שיש לברך על הגרעינין בפה"ע והרשב"א חולק ע"ז דהא דחייב בערלה הוא מרבוי דאת פריו ובדברי רבינו לא נתבאר דין זה ובש"ע סי' ר"ב פסק כשיטת התוס' ובספר אבן העוזר מתמיה מאוד על התוס' הנמשכים אחריהם דמבואר בסיפא הך מתניתין פ"ק דערלה דהגרעינין מותרין ברבעי ואי כדבריהם דהוי גרעין פרי אמאי מותרין הרי מבואר דלאו פרי הוא וסיים וכ"כ הטו"ז וש"ך ביו"ד סי' רצ"ד החילוק שבין ערלה לרבעי דבערלה כתיב את ובאמת היא פליאה נשגבה וראיתי שגם בצל"ח הרגיש ועיין שם תירוצו. ולענ"ד נראה לקיים שיטת התוספות וראיה לדבריהם מהך מתניתין נגד סברת הרשב"א דגרסי' בירושלמי ספ"ק דערלה הורה ר"ז באילין פגי תמרא שיקברו (ופירש המפרש שם הפגין היינו פירות שלא נתבשלו עדיין כ"צ והן פרי כדתנן במתניתין בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי ואין להם פדייה דברבעי כתיב קודש וגמרי' קודש קודש ממעשר מ"ה פרי אתה פודה ואין אתה פודה את הפגין והחילוק ביניהם הוא דברבעי כתיב כל פריו כו' משמע אפי' פגין ולענין פדייה גמרי' לה ממעשר שני והתם לא כתיב כל ואינו בפדיון רק פרי גמור ולא בוסר ופגין ולפיכך הורה ר"ז שאין להם תקנה) ר"י בעי עבר ופדיו שמא אין פדוי ותימר טעון קבורה. פי' המפרש ובעי ר"י והלא אם עבר ופדאה שמא אינו פדוי דהפגין אף שאינו פרי גמור מ"מ דומה לפרי גמור דאל"כ לא מרבינן להו מכל פריו וכיון שכן הא ברייתא ע"כ לכתחלה אמרה שאינו בפדיון אבל בדיעבד נפדין הם כו' עיין שם. הנה חזינן דגבי רבעי כתיב כל פריו ומרבינן מיניה הכל וקודש ממעשר מגרע ליה דאסור לכתחילה ואין להם תקנה אפילו בפדיון א"כ קשה על משנתנו דתנן ומותרין ברבעי אמאי מותרין וכ"ת דלא מקרי פרי הא כתיב כל פריו ומרבינן מיניה דבר הדומה לפרי ודוחק לחלק דמאת מרבינן אבל מכל לא מרבינן דמ"ש זה מזה, ומזה נראה דהתוספות פירשו המתניתין הא דתנן ומותרין ברבעי היינו ע"י פדיון וקמ"ל המתניתין דגרעיני פרי גמור הוא וכיון דפרי גמור הוא יש לו תקנה ע"י פדיון גם אם גמרינן קודש ממעשר והיינו משום דמקרי פירי בכ"מ גם לענין מעשר וא"כ אדרבה שפיר כתבו התוספות מכאן דגרעינין פירי הן והיינו מדקתני חייבין בערלה כ"ה גירס' התוספות ומוכח דפרי הוא דאי מריבוי דאת לא הוי אמר חייבין אלא אסורים ומסיפא דמתניתין דמותרין ברבעי ראיה לדבריהם. ולפ"ד משמע בתוספות דגרעינין לאו דוקא אלא גם בקליפיהן הדין כן וכמ"ש המג"א שם דעל קליפת מרנצ"ן מברך בפה"ע דלא כטו"ז דדייק מדנקטו התוס' בדבריהם גרעינין ושבק הקליפין ש"מ בקליפין מברך בפה"א וליתא כמ"ש אלא נקטו גרעינין לרבותא וה"ה לקליפין. ומ"ש באבן העוזר עוד שם ראיה מהא דתנן פ"ב דעוקצין כל הגרעינין אין מצטרפין לט"א אין ראיה דודאי יש הרבה גרעינין שאינן ראוים לאכילה כלל ומ"ש ראיה מהא דתנן פ"ב דתרומות גרעיני תרומה מותרין לזרים ואוקמה ר"י בירושלמי בגרעינין הראוים לאכילה י"ל לענין תרומה דרבנן הקילו ועוד י"ל דהתורם אין דעתו על הגרעינין ועיין במתניתין עוקצין פ"ג מ"ז דאין לדמות ט"א לכ"מ ובעירובין דף כ"ח ע"ב ע"ש ומ"ש שם ראיה מדברי רבינו בפי' המתני' דעוקצין משמע קצת דרבינו אזיל בשיטת הרשב"א. ובש"ע יו"ד סימן רצ"ד שכתב הש"ע ופטורין ברבעי ומלשון זה משמע דהיה מפרש הירושלמי דלא כמ"ש ואעפ"כ פסק בש"ע כשיטת התוספות צע"ג ויש מקום ליישב ואין להאריך פה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:8:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:8:1)

**והנובלות שהן פגין.** בספר ש"ל כתב דרבינו פי' כמ"ש הערוך בערך כמר וזהו פי' ב"כ דש"ס ועיין בט"ז סימן ר"ד מה שתמה על הב"י שלא העיר פה על רבינו מה שהעיר על הטור ועיין הלכות מעשר פי"ג הלכה א':


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:10:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:10:1)

**בפה"א יצא.** עיין כ"מ מ"ש בישוב דברי רבינו ועיין מ"ש בס"ד לפקפק על תירוצו בפ"ד מהלכות בכורים. ולענ"ד ליישב דעת רבינו די"ל דמודים רבנן דבדיעבד משום חששא דלא תשא את שם ה' כו' לפ"ד רבינו בפ"א הלכה ט"ו הוא איסור תורה גם רבנן מודים דיוצא והא דמוקי לה תלמודא כר"י י"ל דהיה סובר כמ"ד בברכות כ' דק"ו גמור גבי שבעת המינין דמה"ת חייב לברך לפניה כמו חטה ושעורה ושפיר מוקי לה דוקא כר"י ואנן מסקינן לעיל בתיובתא דברכה לפניה אינו אלא מדרבנן ושפיר פסק רבינו כר"י ולענין ברכה אפשר גם רבנן מודים ואם חלקינן לה בזה כדאי ר"י לסמוך עליו שלא לברך שוב שנית:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:11:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:11:1)

**לקח כוס של שכר.** יש בזה הרבה שיטות בפוסקים ראשונים ואחרונים וכבר נתבאר בארוכה בספר עטרת ראש בקונטרס מיוחד מן דף כ"ו עד דף מ"ד ע"ש ותרוה צמאונך עם כל זה לא מצאתי בדבריו שהעתיק לשון הבה"ג וז"ל אחר שהביא הך ברייתא שחרית פתח כו' סיים ש"מ הכל הולך אחר החיתום ש"מ מוכח מדבריו או שהיה כתוב בגירסתו כן והא בעיא נפשט או דס"ל אע"ג דדחי לה הגמרא מ"מ פשטא דלישנא משמע הכי ועיין מ"ש בספר ביאור מרדכי ואפשר שזה דעת הרמ"א גבי ס"ע א"ח סי' תפ"ט ומיושב מה שהקשה הפר"ח שם דהא רמ"א פסק ס"ע מה"ת היה לו לפסוק לחומרא ולפמ"ש הנה נכון דפסק כשיטת הבה"ג דכל דבריו דברי קבלה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:12:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:12:1)

**כל הברכות האלו כו'.** דייק רבינו כל ברכות אלו אבל ברכה שלאחר המזון היא מה"ת כו'. עיין ב"י סי' קס"ז גבי ברכת המוציא ועיין עוד בספר ברכי יוסף מה שתמה על גירס' הטור רמב"ם דגבי ברכת המוציא חוזר ומברך מספק ואמאי הא מסיק הגמרא בפ"ק בתיובתא ממתני' דב"ק מברך לאחריו ואינו מברך לפניו ע"ש שהאריך. ובאמת יש מקום לומר דאם דעתו לאכול כדי שביעה אז יש מקום לומר דהוי מה"ת משום ק"ו אבל אם רוצה לאכול כזית הוא מדרבנן וב"ק אינו מברך לפניו ויאכל פחות מכדי שובעו אבל ברכה שלאחריו משכחת לה באכל כבר כדי שובעו ובחידושי הארכתי:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:13:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Blessings 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/8:13:1)

**ואיזה מהם שירצה כו'.** בשו"ת הלקט ח"ב מסיק הא דחביב קודם היינו היכא דאין קפידא לאכול זה קודם זה אבל אם הוא דרך אכילה ע"פ הרפואה או מתנהג להקדים זה לזה מקדים אפילו אינו חביב. ועי' בספר ש"ל ועיין בתוס' ד"ה מיתיבי כו' במ"ש לכן צריך להנהיג כו' ודברי התוס' תמוהים מאוד וגם ע"פ הגהות מהרא"ו עדיין לא יתיישב קושיית המהרש"א במ"ש לפטור את התפוחים:
**ולחומר** הנושא נלענ"ד לפרש הסוגיא לשיטת התוס' אבל באין ברכותיהן שוות אין קדימה אלא החביב קודם ואם חביב לו פה"א מברך עליו תחילה ושוב לא יברך בפה"ע דהוי כדיעבד ואם ירצה מברך בפה"ע קודם הגם אם דבר פה"א הוא מין שבע כמ"ש בח"ר וקושיית הגמרא מהא דתנא מברך על הצנון ופוטר משמע מדלא קתני על איזה שירצה דמחוייב לברך על הצנון לפטור הזית כמ"ש בח"ר ומשני דהתם מיירי כשהצנון עיקר כו' וחסורי מחסרא כו' אבל אין הצנון עיקר אין חשיבות גם בחביב ורשאי לברך בפה"ע אע"ג דצריך תו לברך בפה"א אבל בזה מודה דאם כבר בירך בפה"א על הצנון אינו חוזר ומברך בפה"ע דיוצא בדיעבד וא"כ מינה נשמע לדידן דקיימ"ל כר"י גם באין ברכותיהן שוות מין שבע קודם אם יש לפניו קליות ממין שבע ותפוחים צריך לברך תחילה על הקליות לפטור את התפוחים ועיין בח"ר ד"ה מיתיבי כו' וד"ה רי"א כו' וכן משמע דהא לפי דעת ר"י וכ"פ בש"ע סי' ר"ו אם היה דעתו בברכת בפה"א לפטור פרי העץ פוטר אפילו בשני מינים וקשה מאי מקשה תלמודא דלמא מיירי בהיה דעתו על פרי העץ וצריך לומר כדפרישית ועיין בט"ז ובחידושי אנשי שם ואין להאריך ודו"ק: