## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision Chapter 1

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/1:1:1)

**ומצוה על האב למול כו'.** כתב בספ' מהש"ק א"ח סימן תמ"ד אות י"א וז"ל ולכאורה עלה ברוחי נהי דגם אם עבר יום ח' החיוב על האב למוהלו מ"מ אין בו חיוב דאורייתא דהא בקדושין כ"ט ילפינן דהאב חייב למול בנו מדכתיב וימל אברהם את יצחק בנו כאשר צוה אותו ה' והא אברהם מל יצחק ביום ח' נהי דהבן עובר כל יום כשיגדל מקרא דוכל ערל זכר אבל על האב אינו חיוב מה"ת אבל מלשון הרמ"א ביו"ד סימן רס"א ובד"מ שם בשם הכלבו משמע דהוי עשה דאורייתא על האב והב"ד וכ"מ מתוספות דקידושין דמה"ט הוי מ"ע שלה"ג דמן יום ח' ואילך אין לה זמן קבוע ע"ש. הרי דמסיק שם דהוי מה"ת מ"ע בכל זמן אפילו לאחר שעבר יום ח' אלא דלא הביא שם ראיה לזה מתלמודא ומנ"ל. אבל באמת מוכח כן בגמ' שבת דף קל"ב ע"ב בהא דאמר שם תינח גדול קטן בינוני מניין כו' ומשני דאתיא מבינייהו וקשה איך ילפינן מבינייהו דמה לקטן בזמנו שהוא מ"ע על האב והב"ד וגדול מ"ע על עצמו משא"כ בינוני אין כאן מ"ע כלל לעבור בכל יום מי הוא העובר אע"כ דהחיוב על האב בכל עת עד שיגדיל וטעם הדבר כמ"ש רש"י שם דמצוה על האב מדכתיב המול לכם כל זכר. וכן מוכח נמי מהא דקיימ"ל מילת זכריו מעכבו מלאכול הפסח עיין יבמות דף ע"א. מ"מ נראה לענ"ד מ"ש הש"ך בח"מ סימן שפ"ב מה שערער שם על האנשים המוהלים המכבדים אחרים למול בניהם ולדעתו הם מבטלים מ"ע ע"ש ועיין בת"ש יו"ד סימן כ"ח אות י"ד שחולק עליו. ולענ"ד נראה להכריע דודאי ביום ח' דלמידין מדכתיב וימל כו' כאשר צוה אותו הדין עם הש"ך דהוי כמו מצות כסוי ודרשינן ושפך וכסהו מי ששפך הוא יכסה ומצוה על האב למולו בעצמו משא"כ מיום הח' והלאה אף שמצוה על האב היינו מדכתיב המול לכם כל זכר והרי הוא כשאר מצות דעלמא דיכול לעשות ע"י שליח אלא שמצוה בו יותר מבשלוחו אבל לא לומר שמבטל מצות עשה אם לא עשה בעצמו:
**ועפ"י** הכרעתנו יש ליישב קושיית הת"ש שם מה שהקשה אם כדברי הש"ך מאי מקשה הגמ' שבת קל"ג אי איכא אחר ליעבד אחר כו' הא מבטל מ"ע דהחיוב דוקא על האב. ולפ"ד י"ל דקושי' הגמ' שם על הא דיליף אביי בינוני מבינייהו ואמאי צריך ילפותא כלל הא דבר שא"מ הוא דאז אין החיוב על האב למולו בעצמו ויכול למולו ע"י אחר כדפיר"י שם דקו' הוא מקטן ביום ח' אלא דהקו' הוא מבינוני לאביי לשיטתי' ואפשר דדחק ליה לרש"י לפרושי כן דאי ס"ד על בינוני מאי קשיא לתלמודא דלמא אביי יליף מבינייהו אליבא דר"י:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:4:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/1:4:1)

**יש מקנת כסף כו'.** עיין כ"מ ועיין בס' מרכבת המשנה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:9:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/1:9:1)

**וידחה את ל"ת.** צ"ע דהא בגמ' שבת קל"ב מסיק דצרעת הוא עול"ת וע"ש בתוספות האי כו' וגם בהלכות טומאת צרעת פ"י לא הביא רבינו שם שעובר בעשה וכן בפי' המתניתין דנגעים פ"ז משנה ה' ואין לומר דס"ל מדאמר ר"א שם כגון מילה בצרעת משמע דס"ל דלא הוי אלא ל"ת עדיין קשה על ר"א דבשר יתירא הוא וצ"ע. ועיין מ"ש בזה במס' עירובין בש"י דף י' ע"ד ליישב שיטת הרמב"ם ושיטת התה"ד דאב רשאי למול בשבת אע"ג דפסיק רישי' דניחא ליה הוא ועיין עוד מ"ש במוהל חדש אי רשאי למול בשבת בש"י ביצה דף כ"ו ד"ה בשאינן בדוקין:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:11:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/1:11:1)

**ויוצא דופן.** רבינו מספקא ליה אי הלכתא כר"א מש"ה פסק דנימול לשמונה ואינו דוחה שבת ועיין בחידושי רשב"ם בסוגי' וראיתי בס' יד דוד שכתב קושי' בשם מהרי"ט אלגאזי דביבמות ע"א דחיק לאשכוחי מילת זכריו דהוי בשעת אכילה ולא בשעת עשייה ופריק בגוונא דדחיקא טובא למה לא מוקי ביוצא דופן שנולד בין עשייה לאכילה דנימול מיד להך מ"ד אלא ש"מ דכולהו אמוראי דהתם ס"ל דאינו נימול אלא לח' ואין כאן ספק הלכה ע"ש. וכתב שם לתרץ דאפשר דהך מ"ד דנימול מיד אין הכוונה שחייב למולו מיד אלא שיכול למולו מיד אבל חיוב היכא מצינו, נמצא לפי"ז כיון דאין חיוב אפילו להך מ"ד להכי לא מוקי הגמ' ביבמות ביו"ד כיון דאין חיוב למולו לא מעכב ע"ש שהב"ר לזה לדחות בקל. וגם גוף הדין שכתב דלא מעכב אם אינו חיוב למולו מיד לא מחוור דהרי אנן קיימ"ל אם לא טבל אמהותיו לשם עבדות מעכבות מלעשות הפסח והוא מהתוספ' בדברי רבינו פ"ה מהלכות פסח הל' ה' והרי גם שם ודאי דאינו מחוייב להטבילה מיד אלא הרי הוא כמילה לעבדים וכתיב ומלתה אותו אז יאכל בו וע"כ צ"ל כיון דיכול להטבילה טבילה מעכב א"כ ה"נ כיון דעכ"פ יכול למוהלו מעכב מלאכול הפסח. וקושיא זו י"ל לדעת רבינו וסייעתו די"ל דגם אמוראי דהתם הא מסופקים בהלכה אי צריך להמתין עד יום ח' שלא למולו תוך זמנו ומש"ה לא הוי מצי לאוקמי ביוצא דופן:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:13:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/1:13:1)

**אלא שנשתהה.** עי' מ"ש בזה בש"י ר"ה דף ג' ע"א באריכות:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:15:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Circumcision 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/1:15:1)

**ודוחה את יו"ט שני.** ואנן קיימ"ל כשיטת הרא"ש וסיעתו שאפילו יו"ט שני אינו דוחה ועיין בדג"מ א"ח סימן של"א דגם אם נולד בבה"ש אין למולו ביו"ט שני אף דהוי ס"ס ספק שמא היה לילה והיום זמנה היא ואת"ל יום דלמא היום חול הוא אעפ"כ משום דהספק השני הוא דשיל"מ אין להקל ע"ש. וגם לפי שיטת רבינו בפ"ו מהלכות יו"ט הי"ד לדידן דבקיאינן לא מיחשב לספיקא והוי ודאי דרבנן. ונראה דגם רבינו פה דמתיר ביו"ט שני היינו בזמן שהיו מקדשין עפ"י הראיה דהוי ספק וסמך עצמו כאן על מ"ש בהל' יו"ט: