## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah Chapter 6

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foundations%20of%20the%20Torah/r/6:1:1)

**כל המאבד וכו' לא תעשון כן לה' אלהיכם.** ובכלל דלא תעשון אזהרה למוחק את השם ושלא לנתץ אבן מהעזרה ושלא לשרוף עצי הקדש והעובר על אחד מאלו לוקה, ובספרי מניין לנותץ אבן וכו' ר"י אומר מניין למוחק את השם שעובר בל"ת שנאמר לא תעשון כן לה' וכו' ר"ג אומר וכי תעלה ע"ד שישראל נותצין מזבחותיהן וכו'. וכתב הרמב"ן דאין מחלוקת ביניהם ולכ"ע גם נותץ מזבחות עובר בל"ת וכתב מהר"י אבוהב אע"ג דהוי לפ"ז לאו שבכללות מ"מ במס' מכות בסוגיא דיש חורש קאמר דלוקין, והר"מ ז"ל כתב דר"י בא לחלוק עם הת"ק שאמר שהיא אזהרה למוחק ולנותץ ואמר הוא שא"א שיהיה אזהרה לנותץ דבשלמא למוחק מצינו למימר שלא כיון למחוק דרך השחתה אלא מפני שנכתב שלא במקומו או שלא בכוונה וכו' אלא הנותץ אבן מן המזבח או מן ההיכל שאינו מוזהר בו אלא כשנותץ דרך השחתה בעלמא כמ"ש הרא"ם והסמ"ג איך אפשר שיעלה על הדעת שישראל נותצין וכו' אלא סובר ר"י שאינו אזהרה אלא על המוחק לא על הנותץ וחולק על הת"ק שאמר אזהרה על הנותץ ועל המוחק והלכה כת"ק מהאי דשלהי מכות, עכ"ל. וצע"ג על הרא"ם דהא עכ"פ צריכין אזהרה למלקות ואין לומר דילפינן מק"ו דהא אין מזהירין מה"ד ואף אם נאמר כסברת הה"מ בפ"ב מהל' מ"א היכא דאיכא עשה מפורש מזהירין מה"ד וכאן הוי עשה דשם תעלה עולותיך ולא תתוץ. זה אינו דאין במשמעות זה לאו הבא מכלל עשה, ועוד אם נאמר כן א"כ מאי קאמר דהלכה כת"ק מהך דמכות הא גם לר"י לקי עליה ועיקר אזהרתיה מק"ו דהאי קרא דלא תעשון. וצ"ע כעת:
**ובהלכה** ו' כתב רבינו וכ"כ בפ"א מהל' בהב"ח דאין איסור בנתיצה כ"א דרך השחתה וכן מוכח מדברי הרב הנ"ל והביא הרב א"ר בא"ח סי' קנ"ב מזה לסתור דברי הט"ז שם מ"ש דוקא צריך למלאות מקום הנתיצה אבל בלא"ה אסור דאין סברא וטעם להחמיר בזה דודאי אם מניחו ריקם אז השחתה מקרי אבל אם עושה לצורך כמו שרוצה לעשות חלון להאיר או באופן אחר מותר וכ"כ בשו"ת תשב"ץ ס"ב אלא שכתב שם דגם מחיקת השם אינו אסור למוחקו כ"א במתכוין למוחקו ולאבדו אבל אם כוונתו לתקן בזה שרי דהא מחד קרא נפקי ודינם שוה ע"ש שהאריך בזה, ועיין שם בש"ג מסכת שבת ס"פ הבונה שגם דעתו נוטה להתיר מחיקת השם ע"מ לתקן והאריך בראיות ע"ש. ומדברי ספרי הנ"ל מוכח להדיא דגם על מנת לתקן אסור בשם דהא קאמר דלא קאמר על נתיצת מזבחות דמאי ס"ד אלא על מחיקת השם קאי דהוי לתקן ואפ"ה אזהר רחמנא ובזה לא פליג הת"ק. ואפשר לדחות ולומר דגבי שם סד"א אם כתב סתם שרי למוחקו קמ"ל דסתמא לשמו קאי ועיין בתוס' גיטין דף כ' ע"א. וכ"נ מדברי הרמב"ם מדקדוק לשונו גבי מחיקת השם כתב המאבד את השם ה"ז לוקה ובנתיצת מזבחות כתב דוקא דרך השחתה ועיין שו"ת עה"ג סי' צ"ה ובס' משנת חכמים שהאריכו בזה ואין מקומו פה להאריך:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:8:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foundations%20of%20the%20Torah/r/6:8:1)

**שכתב ס"ת וכו' ומצוה לשורפו וכו'.** בש"ס גיטין דף מ"ה אמר ר"נ נקטינן ס"ת שכתבו מין וכו' ישרף עיין רש"י, ורבינו כתב אפיקורוס ועיין בזה בס' בני חייא חלק יו"ד דף ס"ג ע"ב שתמה על רבינו דדבריו מ"ש פה סותרין למ"ש בהלכות ס"ת פ"י נמצאת אומר כתב דברים שכל אחד מהם פוסל ס"ת וכו' ומלמדין בו התינוקות. ומה שכתב בסי' יו"ד אין קורין בו הא כאן כתב דישרוף לאבד מזכרון ואין לך זכרון גדול מזה אם ילמדו בו התינוקות, והמעיין בהל' תשובה פ"ג הל' ח' והל' י"ד דיש שמקבלין אותן בתשובה א"כ בהל' ס"ת מיירי בהנך שמקבלין אותן ואין קורין בהן בציבור אבל עכ"פ מותרין התינוקות ללמוד בהן דבהנך לא קפדינן לאבד זכרם, קצרתי ודוק:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:9:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Foundations of the Torah 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Foundations%20of%20the%20Torah/r/6:9:1)

**כל שלמה האמור בשה"ש קודש וכו' וה"ה לשאר הכינוים.** פי' דמותר למוחקן ולא הוי קודש אלא לענין שבועה שהמשביע את חבירו בשלמה האמור בשה"ש הוי כמשביע במי שהוא רחום וחלה עליו השבועה כ"כ בשו"ת תשב"ץ ח"ר קע"ז וע"ע שם כמה דברים בשמות הקודש דברים מחודשים. ועיין כ"מ מ"ש בשם תשובת הרא"ש: