## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 1

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/1:1:1)

**ואחד הממחה ושותה.** עי' מ"ש בפ"ו מהל' יסודי התורה במה דמשמע בתוס' חולין דף ק"כ אע"ג דבעלמא שתייה בכלל אכילה ה"מ בשתייה אבל הכא דלאו מילי דשתייה לאו בכלל אכילה היא ואצטריך נפש. ובת"ח הבין כמ"ש לעיל משום דהוי שלא כדרך הנאתן ואפשר שגם בתוס' פסחים דף כ"א ד"ה כ"מ במה דקשיא להו א"כ יהיה הנהנה מחמץ בפסח בכרת מקשין התלמידים אמאי לא תירצו התוס' מדאצטריך נפש לרבות את השותה ולפי הבנת ת"ח מיושב דנפש איצטריך לממחה ולא הוי כדרך אכילתן, ועוד אפשר לומר ע"פ מ"ש התוס' בחולין ד"ה חלב דלריה"ג ע"כ נפש דגבי חלב אתי לדרשא אחרינא א"כ גם בחמץ י"ל כן ועי' לח"מ (ועי' מ"ש בזה בס"ד פי"ד מהל' מאכלות אסורות ה"ט):


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:2:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/1:2:1)

**החמץ בפסח וכו'.** עמ"ש בש"י בסוגיא. ומ"ש רבינו דרשא דחזקיה י"ל דדעת רבינו דאפילו לכלבים של הפקר אסור ליתן החמץ. גם י"ל משום דרבינו ס"ל דרשא דלא יאכל מיניה מרבינן ח"ש כמבואר בהל' ז' א"כ מש"ה כ' רבינו דרשא דחזקיה דגם בהנאה אסור ח"ש ובשאר איסורי הנאה צ"ע אי אסור מה"ת ליהנות בח"ש אם ילפי' מכל דגבי חלב, א"נ י"ל משום דסד"א דדרשי' מלך שלך יהא כדדריש ריה"ג דף כ"ב מש"ה אע"ג דבעלמא קיי"ל כר"א הכא אצטריך למכתב לא יאכל דה"א כריה"ג:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:3:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/1:3:1)

**אא"כ קנה חמץ בפסח.** כתב הר"ן במס' ע"ז ר"פ כל הצלמים מכאן לחמץ בפסח של עכו"ם שאפשר ישראל לזכות בו הוי חמץ של ישראל ואסור לעולם ע"ש היטב. וצ"ע על הנב"י מהד"ק או"ח סי' י"ט שנעלם ממנו לפי שעתו דברי הר"ן. והתוס' כ' פסחים דף כ"ט ע"ב סד"ה רב אשי בשם ר"י להוכיח שהמשהה חמץ בפסח ודעתו לבערו אינו עובר דאל"כ אכתי מעל לר"י דמיד כשיפדה אותו הוא שלו ע"ש וזה הוא נגד שיטת רבינו עי' מל"מ ורבינו סמך על התוס' שהביא הה"מ אלא דקצת צריך טעם וסברא במאי פליגי התוס' ורבינו. והנה אם אמרי' דעובר על ב"י בי"ד אז יש מקום לומר דהוי לאו הנל"ע משא"כ אי אמרי' דא"ע בב"י כ"א בפסח ובי"ד אין כאן כ"א עשה דתשביתו אין סברא כלל לומר דעשה זו באה לתקן הלאו דהרי בי"ד אכתי אינו אלא עשה ואין זה דומה לשאר לאו הניתק לעשה דהרי גם בשלוח הקן סבר תלמודא סוף חולין שלח מעיקרא משמע ולא הוי לאו הניתק לעשה אליבא דר"י ורבנן לא ס"ל כן משום דבהדי לאו כתיב משא"כ עשה דתשביתו דאינה מפורשת בתורה כ"א בי"ד ובשאר הימים אנו למידין אותו מי"ד וכיון דעשה גופא דכתיב ביום י"ד לא ניתק לתקן הלאו אין אנו יכולים למידן לשאר הימים שיהיה מינתק הלאו. ודבר זה אי עובר בב"י בי"ד נתבאר בדברי רבינו פ"ג ה"ח לפי הבנת הה"מ גם רבינו סובר דא"ע על ב"י ומש"ה לא הוי לאו הנל"ע והוכיח רבינו זאת מהסוגיא ביצה דף ז' דמחלוקת דב"ש וב"ה לענין ב"י וסובר רבינו דב"י איכא בח"ש וקשה ליה מאי נפ"מ במחלוקתם א"ו דלענין מלקות נ"מ דלא הוי לאו הניתק לעשה ומשכחת לה דלוקה כמ"ש רבינו בקנה ועמ"ש בזה הל' ז' ובפ"ג ה"ח. ועי' מ"ש בפ"ח מהל' לולב הל' א':


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:6:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/1:6:1)

**לוקה ואין בו כרת שנאמר כל מחמצת.** עי' הה"מ מה שהקשה דהרי חלב ודם אין שום מקרא לתערובתן. וכתב הכנה"ג בשם הרלנ"ח סי' י"ז ונראה דדוקא בשאר איסורין דאיסורן איסור עולם איכא למימר דל"צ קרא לתערובתן אמנם בחמץ דהיה לו שעת הכושר ע"ש. וכ"ז לפי הבנת הה"מ בדברי רבינו ועי' בכ"מ מה שהאריך כאן לפרש דברי הטור סי' תמ"ב מה שהבין בדברי רבינו ויראה מדבריו דלית ליה סברת הרלנ"ח. ועפי"ז י"ל לפמ"ש רבינו בהל' ה' שלא קנסו ואסרו אלא בחמץ עצמו אבל לא בתערובת דמשמע אפילו בפחות מששים מדסתם דבריו וזה ניחא ומסתבר לפי סברת הרלנ"ח דאי לא גילה קרא לא הוה אסרינן תערובת כלל אפילו בכזית בכדא"פ אפילו בפסח ושפיר אין לנו לקנוס כלל בתערובת ולא בעינן ששים משא"כ לפ"מ שהבין הטור שאין חילוק בין חמץ לשאר איסורים לענין תערובת בפסח אז יש מקום וסברא לומר דעכ"פ בעינן בתערובת ששים. ועפ"ד יש מקום ליישב כל הקושיות שהקשה המג"א בסי' תמ"ז אות מ"ד דוק ותשכח:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:7:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/1:7:1)

**שנאמר לא יאכל.** הכ"מ תמה מ"ש משאר איסורין ומהרלנ"ח כתב שם דאיסור חמץ לא דמי לחלב משום דחלב אסור לעולם ולא היה לו שעת היתר משא"כ בחמץ ולכן הוצרך פסוק בפ"ע ע"ש, וכה"ג כתב באס"ז למס' ב"מ דף נ"ג ע"א ד"ה ואסורין לזרים לפרש מה דאמר בירושלמי דאצטריך לאשמועינן גבי מעשר משום פחות מכשיעור דמ"ש מכל איסורין שבתורה. וכתב משום דמרבינן כל חלב י"ל דבעינן דומיא דחלב דאיסורו שוה בכל ע"ש, ולפי"ז יש לדון דדעת רבינו אם ח"ש אסור מה"ת לענין שהייה דלא גלי לן קרא וכ"כ בצל"ח פסחים דף כ"ט דדעת רבינו דב"י ליכא שום איסור בפחות מכזית ובזה מיושב שיטת רבינו דלא ס"ל דב"י הוא לאו הניתק לעשה א"כ מה יענה להוכחת התוס' ואם סובר רבינו דליכא איסור בפחות מכזית א"כ שפיר משכחת מעילה ולא עבר על ב"י ודו"ק:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:10:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/1:10:1)

**האוכל בשעה ו'.** עי' לח"מ ואפשר לומר דנקיט אוכל מילתא דפסיקא משא"כ נהנה יש מקום לומר בשל נכרים בשעה ו' לא לקי ועמ"ש בזה בש"י דף ז' ד"ה בתוך הפסח בשם הריב"ש: