## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday Chapter 1

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:1:1)

**שהן אסורין בכל מלאכת עבודה כו'.** עי' הה"מ ובלח"מ הקשה למה לא כתב קרא בפ' בא מלאכת עבודה ותו לא צריך אך אשר יאכל לכ"נ ע"ש. ועי' בשבת דף קי"ז בהא דגרסינן שם תנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה ל"ת יצאו תקיעת שופר ורדיית הפת ע"ש בחידושי רשב"א שהקשה מנ"ל למעט בשבת ותירץ שם כיון דאינה מלאכה ביו"ט גם בשבת לא חשיבא מלאכה דהא לא התיר הקרא אלא או"נ בלבד והלכך כשמוציא הכתוב תקיעת שופר מכלל איסור מלאכת יו"ט ש"מ דאינה מלאכה ע"כ, וא"כ אי לא הוה כתב בפירוש אך אשר יאכל לכ"נ הו"א דבשבת אסור תקיעת שופר ורדיית הפת, ועע"ש מ"ש בשם הרמב"ן ודו"ק:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:2:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:2:1)

**שבתון כו'.** הכי איתא בגמרא ומה שלא אמרו בגמרא דבלא"ה איכא עשה מדכתיב אך אשר יאכל לכ"נ כו' משמע שאינו או"נ אסור ולאו הבא מכלל עשה עשה הוא וכה"ג הקשה מהרא"ם למה לא מצינו גבי חמץ עשה מדכתיב שבעת ימים תאכל מצות ועמ"ש בזה בס"ד בפ"א מהל' אישות דלאו הבא מכלל עשה אע"ג דעשה הוא מ"מ נדחית מפני עשה אחרת:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:3:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:3:1)

**ח"מ לשבת וכו'.** והה"מ כתב וענין ח"מ לשבת הוא לענין חטאת ובשוגג וכו'. נראה לענ"ד הא דאמרינן בגמרא ח"מ לשבת פי' בשבת משכחת לה חילוק מלאכות דהיינו בשוגג דכל הלימוד דיש ח"מ לא מבעיא למאן דנפ"ל מאחת מהנה דגבי חטאת כתיב א"כ גלי קרא בחטאת דוקא ואפילו למ"ד דנפקא מלא תבערו ג"כ י"ל דלא מצינו ח"מ כ"א לענין חטאת ואין ח"מ ליו"ט דביו"ט לא משכחת ח"מ דגבי לאוין לענין מלקות לא גלי רחמנא ח"מ ונפ"מ אפילו למ"ד דלוקין על לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד גם גבי שבת ליכא ח"מ לענין מלקות וכ"נ מוכח מדברי התוס' ר"פ אלו הן הלוקין דלר"ש ב"י דאמר טעמא דר"ע דאין לוקין על חייבי מיתות ב"ד משום כדי רשעתו ברשעה המסורה לב"ד אם התרו בו למלקות גרידא גם ר"ע מודה דלוקין א"כ קשה לי מה שהקשה רש"י בפסחים בסוגיא דהואיל על הא דתנן יש חורש תלם אחד למה לא תני שבת וכתב משום דשבת הוא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואין לוקין ותירוצו עולה יפה אליבא דרבא אבל לרשב"י לפמ"ש התוס' הקושיא נשארת אמאי לא תני שבת. ולפום רהיטא קושית רש"י חמורה דאי הוה נקט שבת הוה משכחת לה ט' דלא שייך לומר אין ח"מ לשבת ולפמ"ש מיושב דגם גבי שבת ליכא ח"מ למלקות. ואי תקשה לך דעכ"פ הו"ל למתני שבת דשכיח יותר מיו"ט. ז"א דהא בשעה"מ מביא מה שמקשה העולם איך יחול איסור יו"ט על איסור שביעית וכתב בהל' שמיטה דמיירי בר"ה א"כ שפיר נקט סתם יו"ט דאי הוה נקט שבת זה ל"ש שיחול ר"ה בשבת והארכתי בזה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:4:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:4:1)

**מלאכה כו'.** עי' הה"מ ומה שכתבתי בזה באריכות בש"י מס' מגילה פ"ק ד"ה תני ושם במס' ביצה ד"ה לא תיסור ולא תשרי ע"ש:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:6:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:6:1)

**לא אסרו ההוצאה ביו"ט כו'.** הרי"ו כתב בשם ר"ת דמותר לשחוק בכדור בר"ה וביש"ש תמה ע"ש מה מקום לשחוק הלזה להתירו וכתב בס' בינה לעתים בפרקין דדעת ר"ת דאין בו אלא טלטול ברה"ר דהכדור מונח ברה"ר ואינו מוציאו מרה"י לרה"ר וד"א בר"ה הלכתא גמירי לה בשבת וקיי"ל בכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אין למדין מן הלכה ומלאכת יו"ט ויוה"כ ילפינן בנין אב משבת וא"כ ליכא למילף יו"ט משבת לענין העברת ד' אמות והניח בספק. ולי צ"ע דבריו דא"כ קשה הא דאמרינן במס' הוריות דף ד' ע"א בהא דמקשה תלמודא ואמאי הוצאה הא כתיבא אל יצא איש ממקומו (כ"ה הגירסא העיקרית ע"ש) ומשני כגון דאמר הוצאה אסירא הכנסה שרי ולפ"ד קשה אמאי לא משני הגמ' דהורה להם הוצאה אסור מרה"י לרה"ר אבל הוצאת ד"א דג"כ נקרא הוצאה דמקומו של אדם הוא ד"א וזה לא מפורש בקרא אלא מהלכה ושפיר חייב. ועוד לפ"מ דאמר שמואל בשבת ר"פ הזורק דמקושש מעביר ד"א ברה"ר הוי ולדידיה מפורש בתורה מקרי דהא מקושש נתחייב עליה ואין מקום לספיקו כ"א להחולקים שם אי תולש הוי או מעמר הוי ובגמ' שם קאמר נפ"מ לכדאיסי וכו' ואמאי לא קאמר נ"מ לשמואל יו"כ ויו"ט ג"כ אסור העברת ד"א משא"כ לאינך. ודוחק לומר דתלמודא רצה למצוא נפקותא אי תולש הוי או מעמר הוי דהא אנן לא קיי"ל כאיסי כמ"ש בה"ש פ"ז ויותר הו"ל לתלמודא למצוא נפקותא מה דנ"מ לדידן. ועוד הא אמרינן במס' נזיר דף כ"ה ע"ב אי מהלכתא ה"א הלכתא ואי אקרבה לא מיחייב וע"ש בפי' המפרש ובתוס' שם ודו"ק וא"כ קשה אי הלכתא היא מנ"ל לחייב מעביר ד"א ברה"ר בשבת. אלא נראה לענ"ד ברור דכ"מ דהלכה לא בא אלא לפרש קרא הוי כאילו נכתב בפירוש וחייב עליה וכענין ח"י טריפות שנאמרו למשה מסיני וכן לא תאכל כל נבילה ובא הלמ"מ ומפרש דנפסלה בשחיטה הוא בכלל נבילה וכן הכא נמי הלמ"מ גילה דבכלל הקרא אל יצא איש ממקומו הוא העברת ד"א והרי הוא כאילו נכתב מפורש ולא שייך לומר אין למידין מהלכה ועי' במס' ביצה דף כ' ע"א בהא דאמר שם דלמא מעולת חובה גמירא ובתוס' מקשה שם דהוי דבר הבא מן ההיקש ורש"י סובר כיון דכתיב כמשפט כאילו מפורש בקרא ע"ש באס"ז ודו"ק. וכ"מ בגמרא בהרבה מקומות דמקשה הגמ' כיון דהלכתא הוא קרא ל"ל סוכה כ"ז נדה ל"ב ודומיהם ועי' בפי' הרע"ב מס' זבחים פי"ג גבי מנסך מי חג בחג מה שנתקשה שם בתוי"ט ולפ"ד יש מקום ליישב ועי' בתבו"ש יו"ד סי' כ"ט ולפי"ז אין חילוק כלל בין שבת ליו"כ לענין מעביר ד"א דכל כי האי חדושא הו"ל לתנא לאשמועינן ולא למתני סתם אין בין יו"כ לשבת, ובזה אפשר ליישב קושית התוס' מה דנקיט בכ"מ גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר ולא נקיט גזירה שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר דרצה תלמודא לאשמועינן דהעברת ד"א הוצאה גמורה לחיובא מיחשב וגזרינן עליה כמו בכל איסורי שבת דלא תימא כיון דהלמ"מ הוא אין לגזור עליה קמ"ל ואין להאריך בזה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:10:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:10:1)

**שהפת מרובה בתנור וכו'.** עי' בתוס' פסחים דף מ"ו ד"ה עד דיש חילוק בין התנורים כשאופה תחת הגחלים לא שייך פת נאפה יפה ועי' הה"מ דיש עוד חילוק בין תנורים גדולים לקטנים ומה הוא התנור גדול כתב תנור המחזיק י"ב עשרונים ולא נתפרש השיעור, ועי' בשו"ת יד אלי' סי' כ"ה שהשיעור הוא עם החלל התנור ד' על ד' טפחים ברום ד' טפחים שהוא בין הכל ס"ד טפחים זה הוא השיעור שמחזיק י"ב עשרונים:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:13:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:13:1)

**או כלבים כו'.** עי' הה"מ. ועי' במס' נזיר דף מ"ח ע"א שם גלי קרא דאין נפש בהמה במשמע כמבואר שם בין לת"ק ובין לר"י:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:14:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:14:1)

**בני החיל כו' עיסת כו'.** עי' לח"מ ועי' באס"ז סתם עיסה כשטורח באפייתה עיקר כוונתו לרועים אלא שמטפל בהם לצורך כלבים כשלא יהא לו נבילה אבל כל שאפשר להיות לו לנבילה עיקר דעתו לרועים, ולפי סברת הר"ח שהביא הה"מ הי"ג בלא"ה לק"מ דמה"ת גם נפש בהמה במשמע. ובזה יובן פי' הגמ' בהא דמשני הואיל ואפשר לפייסן בנבילה ולמסקנא דאמר כגון דא"ל נבילה משום דתליא בפלוגתא דתנאי:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:16:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:16:1)

**לכל שצריך הגוף וכו'.** גרסינן בירושלמי עלה דהך מתני' והוא שיהיה ראויה על דעתא דב"ש והוא ששתה מהן, ורבינו לא הביא כלל דבעינן שיהיו המים ראויין לשתייה משום דס"ל דתלמודא דבבלי פליג בזה אלא דטעמא דב"ה מן הטעם שכתב רבינו פה ול"צ לסברת מתוך ודחיק ליה לרבינו לפרש דתלמודא דבבלי פליג עם הירושלמי מקושיא שהקשה בס' אס"ז לרבה דס"ל בפ"ק דביצה דל"פ במתוך היאך יפרנס מתני' וב"ה מתירין וע"ש באס"ז מ"ש בשם הרמב"ן דכ"ע א"ל מתוך והיינו בלצורך הגוף ולא פליג שם אלא בשלא לצורך הגוף משא"כ בשוחט עולת נדבה ובמוציא את הקטן אע"ג דהוא צ"ק מ"מ אינו צורך הגוף ובזה לא פליג הר"ן ורבינו כנ"ל ברור ועמ"ש בס' ש"י שם בסוגיא די"ל דבבלי וירושלמי לא פליגי אהדדי ע"ש:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:18:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:18:1)

**כך הנולד אסור.** עמ"ש בזה בש"י ריש ביצה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:20:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:20:1)

**וכל דבר שיל"מ כו'.** גרסינן בגמ' דף ז' אמר ר"ח בריה דר"נ בדק בקינם של תרנגולין מעיו"ט ולא מצא בה ביצים ולמחר השכים ומצא בה ביצים מותרות בידוע דמאתמול אתילידו אע"ג דבדק מעיו"ט אימור לא בדק יפה יפה ואע"ג דבדק יפה אימר יצא רובא וחזרה ומותרת ומביאו בהלכות וכתב הר"ן שם ומהא משמע דאפילו בדשיל"מ בדרבנן אזלינן בתר רובא משום דלא אתחזיק איסורא. ותוכן כוונת הר"ן משום דזה הוא מילתא דל"ש והוי כמו מיעוטא ולכך מקילין אפילו בדשיל"מ אבל לדברי רבינו פה נראה בדשיל"מ החמירו בכ"ע וסובר רבינו דלר"א דאמר כל דשיל"מ ל"ב אפי' באלף אלפים כיון דיש לו היתר בעולם מחמירין בכ"מ וא"כ גם דינו דר"מ ליתא לדידן ומש"ה לא הביא רבינו פה דין זה ובס' בינה לעתים תמה על רבינו. שוב מצאתי שגם הצל"ח במס' ביצה נחית לזה והנאני. ועי' בפ"ד הל' כ"ד בהה"מ מ"ש בשם הרשב"א והן הן הדברים שכתבתי:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:23:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 1:23:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/1:23:1)

**כיצד וכו'.** עי' בהגה"מ באיזה מת דברו חכמים אם בגדול או גם בנפל ועי' ש"ע א"ח סי' תקכ"ו סעיף ט' ובמ"א שם מ"ש דנפל חייב בקבורה ועי' בס' בינה לעתים שהשיג עליו: