## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 14

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/14:1:1)

**המפולשין להן.** עי' מהריט"ץ סימן רנ"א שהוכיח מלשון רבינו דבעי שיהיו מפולשין לרה"ר אע"ג דהוי רוחב ט"ז אמה ואינהו גופייהו המה רה"ר וכן הוכיח שם מדברי רש"י בברייתא דד' רשויות ותמה שם מנין להם זאת וגם מקשה עליהם מסוגיא דגמרא עירובין דף ו' בהא דמקשה התלמודא ברה"ר מי מערבין וכו' וכבר בארתי בס"ד והבאתי סיוע לדבריהם מירושלמי פ"ק דעירובין ע"ש דף ח' ע"ב בש"י ד"ה הדא דתימר באריכות:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:6:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/14:6:1)

**אבל בין העמודים הרי הן רה"ר.** עי' הה"מ טעם רבינו שפסק דלא כר' יוחנן והרשב"א לא ניחא ליה בזה משום דהלכה כר"י לגבי רב מכ"ש לגבי רב יהודה תלמידו דרב. ולענ"ד נראה ליישב שיטת רבינו דהנה רש"י פי' שם בהא דאמר ל"נ אלא לקרן זוית, כרמלית דקתני לאוסופי כרמלית אחריתא יראה מדבריו דיותר מסתבר לאסור בקעה ואסטונית מהך דקרן זוית והוסיף הברייתא לאשמעינן דגם זו בכלל כרמלית. והרז"ה לא פי' כן אלא דעיקר כרמלית הוא קרן זוית וכרמלית דקתני הוא עיקר מה שאסרו חכמים דדמי לרה"ר ובקעה ואסטונית דמיין לרה"י ולא אסרו אלא משום לתא דקרן זוית כ"ה תוכן דבריו ע"ש. ונראה דרש"י הוכיח פירושו דלכאורה קשה בהא דאמר רב דימי אמר ר' יוחנן ל"נ אלא לק"ז למה לא אמר לא נצרכה אלא לבין העמודים דהא ר"ד גופי' אמר משמיה דר' יוחנן דגם בה"ע נדון ככרמלית ולפירש"י א"ש דבה"ע פשיטא דשווי' כרמלית דודאי גרע יותר מבקעה ואינך דהרי לחד מ"ד בה"ע כר"ה וברייתא רצה לאשמעינן חידושא בהך דכרמלית מה שהוסיפו חכמים לאסור ע"כ אצטריך לק"ז משא"כ לפי' הרז"ה דכרמלית דקתני נקט עיקר איסור דכרמלית למה אסרוהו חכמים הו"ל למנקט בה"ע ודומה לרה"ר ביותר ולפי' הרז"ה צ"ל כמ"ש התוס' שם ד"ה לא נצרכה דהא דלא אמר דאצטריך לצדי רה"ר ע"ש כן ה"נ י"ל דר' יוחנן בעצמו ידע דרבים חולקין עליו וס"ל דבה"ע רה"ר היא ועפ"ז מיושב דעת רבינו כיון דר"י בעצמו לא החליט הדבר מש"ה פסק כרבי יהודה:
**ויש** להביא ראיה לפי' הרז"ה מהא דמשני שם עולא בהא דתנן הבקעה בימות החמה רה"י לשבת וקאמר עולא לעולם כרמלית הוי ואמאי קרי ליה רה"י לפי שאינה רה"ר וגם ר"א ע"כ צריך להאי תי' כמ"ש הגאון מ"ו בספרו ז"י ליישב הקושיא מהא דתנן שם גם אסטונית הוא רה"י לשבת וצ"ל כיון שאינו רה"ר מש"ה קרי ליה רה"י. ויש להבין מ"ט תני תנא בהאי לישנא ולמה לא תני כרמלית כדתנא בברייתא אלא דרצה לאשמעינן תנא דמתניתא דאסטונית ובקעה מעיקר הדין המה רה"י ולא אמרו שהיא ככרמלית אלא משום לתא דכרמלית ודו"ק:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:15:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:15:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/14:15:1)

**ואצ"ל בזורק.** ובגמ' אמר ר"י מודה בן עזאי בזורק ורי"ף העתיק להא דר"י ויש שרוצים ללמוד מדבריו דפוסק כב"ע וכבר כתב הב"י דלא העתיק להך דר"י אלא למשמע מיניה דאף במוציא פליגי רבנן ודלא כדס"ל לחד מ"ד בירושלמי רפ"ק דשבת דפלוגתא דוקא בזורק אבל במוציא מודים רבנן ודלא כמ"ש הלח"ש בפי' המשניות וזה הוא שלא בדקדוק דהא הרי"ף הביא מתניתין דפ' המצניע דתנן ונתנן על אסקופה ודייק בגמ' שם דוקא נתנן אבל לא נתנן לא דמהלך לאו כעומד ועי' מ"ש בש"י שבת דף ל"ו ע"א ד"ה ונתנן:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:16:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:16:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/14:16:1)

**הקצר שלו ג'.** עי' הה"מ שרבינו תפס פירש"י לעיקר ויש ראיה לדברי רבינו מהירושלמי רפ"ק דשבת דחילוק יש בין טרסקל לקנה כמו שפירש"י שבת דף ק"א דאין הגדיים יכולין לעבור בקל גבי עמוד וע"ש בק"ע ד"ה קנה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:17:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:17:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/14:17:1)

**שאין הנוף כו'.** ובד"מ או"ח סימן שמ"ה כתב בשם הגהת מרדכי אם הנוף ברה"ר ועיקרו ברה"י שדינן נופו בתר עיקרו, ותמוהים דבריו דהרי פליגי בזה רבי ורבנן ואיך פסק כרבי וכבר מצאתי שהרגיש בקושיא זו בס' מחנה לוי ונראה ליישב דבריו דלכאורה יש להקשות למה לא אמר אביי דכ"ע ס"ל שדינן נופו בתר עיקרו אלא דפליגי רבי ורבנן כיון שהוא לא נתכוין לזרוק לעיקרו אלא לנופו והו"ל לדידיה כאלו סבר רה"י ונמצאת רה"ר דפליגי אביי ורבא פ' כ"ג דף ע"ג אי מיחייב דרבי סבר דחייב ורבנן סברי דפטור אלא דמש"ה לא מוקי לה אביי בכה"ג משום דאביי סבר דחייב בכה"ג ולא רצה לאוקמי רבנן דלא כוותיה משא"כ לרבא דס"ל דפטור א"כ י"ל דמוקי לה בכה"ג והוא פסק כרבנן ולכ"ע שדינן נופו בתר עיקרו ונ"מ אי מתכוון וידע מזה דחייב דשדינן נופו בתר עיקרו ודברי הגהת מרדכי נכונים ודו"ק:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:18:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Sabbath 14:18:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/14:18:1)

**ונדבק בכותל.** כתב התוס' בשבת דף ז' ע"א ד"ה וטח כיון שנדבק בפני הכותל שהוא רחב ד' על ד' חשיב כמונח עליו וריב"א פירש דלא בעי שיהיה פני הלבינה דע"ד כיון שרואה פני הקרקע חשיב כמונח על הקרקע וסתרו שם דברי ריב"א ע"ש. ורשב"א מקיים סברת הריב"א וגם דעת רש"י כריב"א כמ"ש הרש"א אלא דקשה ליה קושית התוס' דף ד' ע"ב ע"ש. ובאמת י"ל דריב"א סובר דוקא בלבינה דהיא דבוקה בארץ ומה שמונח עליה ורואה פני הקרקע אמרי' גוד אחית וכאילו נח ע"ג קרקע משא"כ ביד הפתוחה לרשות אחרת וגם באילן עומד ברה"י ונופו נוטה לרה"ר ומש"ה פטרי רבנן ומיושב קושית התוס' ג"כ ויש ראיה לשיטת הריב"א מהא דאי' בזבחים דף צ"ג דאי"ל לרבה טעמא דר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה דהעברת כלי ע"ג טומאה כמונח דמי משום קלוטה וקשה לדעת התוס' בשיטה דקלוטה ברה"ר אבל למטה כו' כשהחפץ בידו לא שייך קלוטה והתם הכלי בידו הוא לפי דעת הריב"א מיירי שם בענין שרואה את פני הקרקע ומדמה שם קלוטה לרואה פי התנור אם הוא כמונח ועוד הארכתי בזה: