## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah Chapter 1

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:1:1)

**וכן מבטלין ת"ת.** יש מפרשים שאין ת"ת נדחה אלא של יחיד פי' כל ישיבה שהיא מתייחדת לרב אחד הא של רבים ר"ל כנופיא גדולה של ישראל אין נדחית מפני מקרא מגילה וי"א שאף ת"ת דרבים נדחית מפני מגילה והן קורין ישיבתו של רבי ת"ת דרבים מצד שהיה נשיא. וכ' הרב המאירי דאין שיטת הסוגיא מוכחת כן אלא א"כ היא ישיבה כללית לכל העם כענין האמור ביהושע ביריחו ע"ש. ומעתה יפה סתם רבינו פה דס"ל ג"כ דגם ת"ת של רבים נדחית והיינו דגם ישיבתו של רבי מקרי ת"ת דיחיד ות"ת של כל ישראל כענין שהיה ביהושע לא שכיח ולא הוצרך לרבינו להביאו עי' בלח"מ:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:3:1)

**ומצוה לקרותה בלילה וביום.** ומי שלא קרא המגילה בלילה אם יש לו תשלומין ביום לקרותה ב' פעמים בברכה האריך בזה בספר ברכי יוסף א"ח סי' תרפ"ז דדמי לדין ק"ש דאין לה תשלומין ומוכח כן ממה שכתב הר"ן ריש מגילה דבני הכפרים לא קרו בלילה ולימא דהיו משלימין אלא דאין לה השלמה ועוד דהא עיקר קריאת המגילה ביום הוא ומה"ט יש חלקו על רבינו לברך זמן גם ביום:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:10:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:10:1)

**בן עיר שהלך לכרך.** עי' בלח"מ מה שהקשה על רבינו שהשמיט לדינא דרבא ועי' בשלום ירושלים מגילה דף י"א:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:13:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:13:1)

**אין קוראין וכו' ויעבירנו ד"א בר"ה.** הכי אמרינן בגמ' אמר רבה הכל חייבים בקריאת המגילה ואין הכל בקיאין בקריאת המגילה. ומ"ש התיו"ט במס' סוכה פ"ד משנה ב' סד"ה בשאר כל ימים בזה"ל ומ"ש וה"ט דמגילה אגזירה שמא יטלנו קאי וכו' אבל משום דלא בקיאינן לא שייך לענין מגילה דכיון דמדבריהם אפילו היינו בקיאין לא היה דוחה שבת ע"כ. ודברים אלו מחוסרים הבנה אף שיש לפרש דבריו עפמ"ש בש"י הא דנאיד ר"י מטעמא דרבה כמו שהקשה התוס' שם ד"ה ר"י די"ל דגם ר"י ס"ל גזירה שמא יעבירנה דהא גבי שופר ולולב צריכין לטעם זה אלא דס"ל דגבי מצות של תורה כגון שופר ולולב אז מתוך בהילותו לקיים מצוה דאורייתא יעבירנו ד"א ברה"ר אבל במצוה דרבנן לא בהיל כ"כ ולא שייך שמא יעבירנו ומש"ה נתן טעם אחר. א"כ י"ל דט"ס הוא בתיו"ט וצ"ל אפילו לא היינו בקיאין לא היה שייך שמא ילך אצל בקי ומלבד שהוא דוחק הוא נגד הגמ' וצ"ע. ומה שמקשה באמת על רבינו למה לא הביא טעם דר"י דשייך גם במקדש כמ"ש התוס' שם. י"ל דרבינו לא היה ניחא ליה בתירוץ התוס' אלא היה ס"ל ליישב קושית התוס' על דרך זה דהנה בהא דאמרינן גזירה שמא יעבירנו כתבו התוס' בכמה דוכתין ובריש פ' לולב וערבה ברש"י שם דה"ה דהוה מ"ל שמא יוציאנו ובתוס' שם כתב דדבר השכיח ביותר נקט וגם יש היכר בין רה"י לרה"ר. ורבינו נראה דס"ל דודאי יש לחוש שמא יוציאו מרה"י לרה"ר אלא דמשום זה לחודא לא הוה גזרו חכמים כיון דע"פ הרוב יש היכרא אלא משום דיש לחוש שמא יעבירנו דהוא שכיח ביותר מש"ה גזרו חכמים, וכ"מ מדברי רבינו פ"ב מהל' שופר הל' י' כתב שאין תקיעת שופר דוחה שבת משום שמא יעבירנו ד"א או יוציאנו וגבי לולב ומגילה לא נקיט אלא שמא יעבירנו משום דהוא עיקר הטעם ומשום שמא יוציאנו לחודא לא הוה גזרינן. והנה התוס' במס' שבת דף ה' ע"ב ד"ה בשלמא וכו' הביאו בשם הירושלמי דלבן עזאי דסבירא ליה מהלך כעומד דמי לא משכחת העברת ד' אמות כ"א בקופץ והתוס' שם כתב דבגמרא דידן פליג בזה דכל ד' אמות הלכתא גמירי. והנה לפי שיטת הירושלמי אליבא דב"ע לא שייך גזירה שמא יעבירנו דמהיכא תיתי לנו לחוש שיקפוץ ד' אמות בב"א ואפשר דסבירא ליה לב"ע באמת דתוקעין בשופר בשבת ואף אי ס"ל אין תוקעין יש לומר דס"ל כר"ל בר לחמא ריש פ"ד דר"ה וכ"ה שם מסקנת הירושלמי ובלולב אפשר דבאמת נוטלין בשבת ולא גזרינן שמא יעבירנו ומשום שמא יוציאו לחוד כבר כתבתי דלא גזרינן משום זה, ובזה יש לפרש לשון הגמ' במגילה וה"ג שם דכ"ע מגילה בשבת לא קרינן משמע דגבי מגילה אין כאן מחלוקת דאין קורין בשבת וגם ב"ע ס"ל כן ומ"ט ומשני רבה משום גזירה שמא יעבירנו והיינו דרבה סבר דד"א ברה"ר הלכתא גמירי לה דגם לב"ע שייך שמא יעבירנו ור"י היה ס"ל כמ"ד בירושלמי דלא משכחת לב"ע העברת ד"א כ"א בקופץ והכי מוכח דכ"ע ס"ל דאין קורין את המגילה בשבת והיה קשה ליה לב"ע אכתי לא ידענא טעמא מש"ה קאמר מפני שעיניהם של עניים וכו' ולפ"ז לדידן דלא קיי"ל כב"ע וגם לפי סוגיא דתלמודא דידן דד"א הלכתא גמירא לה א"כ לא קיי"ל הא דר"י. כנ"ל בדרך חידוד: