## Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 2

###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 2:2:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/2:2:1)

**אנדרוגינוס כו'.** עי' השגת הראב"ד כ' הה"מ המחלוקת הזה הוא מחלוקת תנאים. ובס' יום תרועה ר"ה דף כ"ט ע"א כתב דיש לתמוה על הה"מ שלא נמצא סברא זו דחציה זכר וחציה נקבה בגמרא דידן ורק בירושלמי הביאו מרן הכ"מ פ"ד מהלכות תרומות דין ט"ז ודבר זה לא נמצא בביאור רק בירושלמי כפי פי' הראב"ד שם והראב"ד שהשיג כאן אזיל לשיטתו אבל לשיטת רבינו דס"ל בכ"ד שהוא ספק א"ש דמוציא מינו. גם מה שחילק הה"מ בין אנדרוגינוס שהוא בי"ש קשה שהרי טעם הראב"ד הוא לפי שיטתו דס"ל דהירושלמי א"ל דאנדרוגינוס שבעל אנדרוגינוס אחר פסלו לנבעל מן התרומה משום צד נקבות שיש בו הרי דאין לחלק בין בי"ש בין בי"א ע"ש. ובאמת י"ל לפי קושית הראב"ד על רבינו דהוי דומיא לח"ע אם כן גם לעצמו אינו מוציא והא דנקט הראב"ד בלשונו אינו מוציא לא את מינו ולא את שא"מ לאו דוקא וכן מוכח מדברי הב"י בא"ח סי' תקפ"ט וע"ז יפה כ' הה"מ די"ל דל"ד לח"ע דהתם בי"א הוא משא"כ באנדרוגינוס דבי"ש נחשב כ"א ח"ז וממילא דנם לעצמו מוציא משא"כ בדבר התלוי בי"א א"א לקרותו מין אחד דאולי חלק עבדות של זה אינו חזק כ"כ כמו של חבירו אמנם קושיתו הראשונה צ"ע. ועי' מה שאכתוב בזה בס"ד בפ"ב מהל' אישות:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 2:6:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/2:6:1)

**יו"ט של ר"ה שחל בשבת וכו'.** עי' מ"ש בזה פ"א מהל' מגילה וחנוכה הלכה י"ג. ועי' מ"ש בש"י ר"פ ד' דר"ה:


###### Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 2:7:1
[Kovetz Al Yad HaChazakah on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Kovetz%20Al%20Yad%20HaChazakah%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Shofar%2C%20Sukkah%20and%20Lulav/r/2:7:1)

**ומותר לגדול וכו'.** פי' חוזר ללא הגיע ותימה שהרי כתב בפי' המתני' ובתנאי שיהיו קרובים להיותם גדולים כדי שיהיו יודעין לצאת וכו'. ומה שכתב הה"מ וכן נראה מן הירושלמי הוא מפני שסובר הירושלמי דבקטן שהגיע מותר בשבת דיש הנאה וכו' וכמו שהביא מגדל עוז אבל בלא הגיע לא דכי ליכא הנאה חיישינן לשנה הבאה שיתקעו בשבת במקום שאין ב"ד וכו', ד"ע ועי' מ"ש בש"י: