## Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans

###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 1
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 1](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Choshen%20Mishpat,_Laws%20of%20Loans/r/1)

עיין בדק הבית שלמד היתר באלמנה מדעתה מבשעת הלואה. וכל שכן שיש ללמוד כן לענין איסור ליכנס לביתו, שהותר מכללו בערב ואינך, מה שאין כן אלמנה:


###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 2
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 2](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Choshen%20Mishpat,_Laws%20of%20Loans/r/2)

(עיין שם דלכולי עלמא שבדרכי משה היינו אף לריב"א. אבל התוס' דף ק[י"ד] רע"ב ונימוקי יוסף במתניתין ורש"י דף קי"ד ע"א ד"ה ואידך ורמב"ם שהעתיק לשונו בשו"ע סי"ח פירשו טעמיה דת"ק משום מצות חזרה במ"מ ובנ"י, ואם כן במשכנו בשעת הלואתו לא שייך האי טעמא. וכ"כ הטור ברמזים בהדיא ע"ש. ומשום הכי השמיט רמ"א דעת ריב"א בהגהותיו משום דיחידאה הוא):


###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 3
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 3](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Choshen%20Mishpat,_Laws%20of%20Loans/r/3)

וזהו כוונת הש"ע סי' ע"ג סט"ו כמוכר בשוק, שבני השוק אינם יודעים שזה נישום בחוב וכל מי שצריך לו יקנה ולא ידחוק (ואין כוונתו בשוק שיש בו הרבה קונים דהא אין מחייבים לחזר בשווקים, אלא ודאי כונתו כמ"ש. ועיין ביו"ד סי' קע"ג ס"ב ע"ש). ובשעת המגפה גם מי שצריך לו כגון שכבר חלה חולי הדבר ונתרפא הוא קונה בזול הואיל ואין קונים אחרים מצויים, וכמו שקונים בזול שלא ביום השוק מהאי טעמא. ולהט"ז צריך עיון גדול, אם אין מי שקונה בסך זה הוה להו לשום בזול יותר, שאם ישומו שוה מנה בפרוטה בודאי ימצאו קונים, ואיזו קצבה יש להוזיל כיון שצריכים להוזיל כל כך עד שימצאו קונים בבירור. ועיין ב"מ דף צ"[ט] ע"ב דלהקדש משלם נ', אף על גב דאין להקדש אלא שעתו ולמכור בחנות אחד אחד צריך זמן מה. ואין לחלק בין זמן רב למעט, דהא אפילו יום השוק למחר אין ממתינין דסתמא קתני בסוף פ"ו דערכין (וע"ש בפרש"י דביתומים מחמירים. והפוסקים שלא כתבו כן ר"ל כפירוש הרמב"ם, דאף על פי שאמרו קאי אתגרים שאמרו כן ולא חכמים, עיין שם ברמב"ם הלכות ערכין). ועל כרחך צריך לומר כיון שהוא שער ידוע אחד אחד בפרוטה לכל מי שצריך לקנות אחד או ב', רואין כאילו יש לפניו חמשים בני אדם שצריך כל אדם לקנות אחד. ולא דמי לכפר או שלא ביום השוק במרגלית ופרה, דמשום מיעוט הקונים משתנה השער לזול אם כן זהו שיוויין עכשיו, אבל כאן לקונה אחד שקונה אחד או ב' קונה גם כן אחד אחד בפרוטה כמו חמשים שבאים לקנות כל אחד קונה אחד, אם כן זהו שיוויין עכשיו אם היו חמשים לפנינו, ואף שאינן לפנינו בשעה זו לא איכפת לנו דרואין כאילו באים כולם בשעה זו, הואיל וזהו השער לכל מי שצריך לקנות אחד מהן, והיינו כסברת הסמ"ע דאית ליה רואין, ודלא כט"ז, ודו"ק היטב:


###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 4
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Choshen Mishpat, Laws of Loans 4](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Choshen%20Mishpat,_Laws%20of%20Loans/r/4)

עיין טור סכ"ז והוא לא טען שהרשה כו', ולא אמרינן מסתמא הרשהו דאחזוקי אינשי כו', דלשיטתיה בסוף סי' קל"ג אזיל, כמ"ש הש"ך שם, דאפילו במכירה לא מיקרי גנבה גמורה. וזהו דלא כמ"ש המרדכי פרק האומנין בבגדי אשתו דאחזוקי אינשי כו', ומשמע אפילו היו מונחים ברשותו וגם תיבתה ברשותו היא. ומשום הכי נמי כתב המרדכי פרק כל הנשבעין לוי היה סבור כו', והיינו טעמא משום דאחזוקי אינשי כו'. והטור אף דלא סבירא ליה הכי, לא איכפת ליה אלא לענין היתר תשמיש, אבל גוף ההשכנה אף אם היתה באיסור לא מיחייב עלה כמ"ש הש"ך. ומ"ש הש"ך סי' קל"ג דשייך תקנת השוק, היינו כשלא ידע שהשאילו כלל, אבל אם ידע שהשאילו לא הוה ליה לתלות להקל שמכרו אחר כך, כמו דלא הוה ליה לתלות בכהאי גוונא לענין היתר תשמיש. ובהא אתי שפיר מ"ש הסמ"ע סי' ע"ב ס"ק י"ט, ולא קשה מידי מתקנת השוק ודו"ק היטב: