## Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim

###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:1
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:1](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/437:1)

**וקנאו כו'.** כך פסק הרב בית יוסף בש"ע, וחזר בו ממה שכתב בכסף משנה, וגם רמ"א לא הגיה עליו כלום משמע דהכי ס"ל, וכן מצאתי בדרכי משה, וגם הט"ז ומגן אברהם לא חלקו על הש"ע משמע דהכי סבירא להו, וכן כתב המ"מ בשם המפרשים. ומ"ש החק יעקב דראוי להחמיר כו' זה אינו, דלא שייך כאן חומרא כלל דהא קולא לזה היא חומרא לזה ומה ראית להחמיר על השוכר יותר מעל המשכיר. ואם כוונת החק יעקב כשאין המשכיר בעיר או שאינו רוצה לבדוק, בלאו הכי על השוכר לבדוק, כמשמעות הגמרא וכל הפוסקים וטוש"ע סעיף ב' וסעיף ג'. ואפילו אם נאמר דכשאין השוכר נכנס לדור בבית עד לאחר הפסח א"צ לבדוק, כשחל על המשכיר לבדוק ולא בדקו, מלבד שאין דבר זה מסתבר כלל מחמת כמה טעמים, אלא שאף אם יהיה כן אין לנו להחמיר נגד פסק הש"ע והסכמת רמ"א והט"ז ומ"א שלא חלקו על הש"ע. ובר מן כל דין קיי"ל בדברי סופרים הלך אחר המיקל:


###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:2
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:2](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/437:2)

**והפקיד כו'.** כך פסק הפרי חדש. ואף החק יעקב שלא כתב כך, היינו לפי שלא תפס במושלם שיטת הר"ן וסיעתו, ואינו חושש לה אלא להחמיר כנראה בלשונו בס"ק א', אבל לדידן הנמשכין אחר פסקי הש"ע והאחרונים שהסכימו לפסוק כשיטת הר"ן, פשיטא דמשום שהפקידו לא פקע חיוביה מיניה, דזה לשון הר"ן ועדיין הבית מעוכב אצלו כו' ובידו להיות נכנס ויוצא על השוכר לבדוק עכ"ל, והכא נמי בידו ליטול המפתח ולהיות נכנס ויוצא, ואין הבית מעוכב אצל המשכיר כלל שהרי כבר מסר לו המפתח ולא ביקש ממנו שיחזירנו לו. ואף בעל משפטי שמואל לא כתב כך אלא לשיטת התוס' שלא קנאו עדיין, אבל אם כבר קנאו אפשר דכ"ע מודו שעליו לבדוק. ועכ"פ להר"ן וסיעתו עליו לבדוק, וכבר נתבאר דהכי קיי"ל:


###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:3
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:3](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/437:3)

**כתקנת חכמים וגם המשכיר כו'.** משמעות כל הפוסקים דמי שיבדוק הוא יבטל, כתקנת חז"ל שתקנו לבטל תיכף ומיד אחר בדיקה, כדי שלא ישכח כיון שהוא עסוק בבדיקה בודאי יזכור כדפירש"י דף [ו']. וכן מצאתי בהדיא בתוס' שכתבו אין לפרש כיון דחמצו דידיה ואין אדם יכול לבטלו אלא הוא עליו לבדוק כו' ע"ש. וגם במסקנתם סברא זו קיימת, ומה שבי"ג אינו צריך לבדוק היינו משום דהשוכר יכול לבטל כמ"ש האחרונים. שאם היתה כוונת התוספות להוכיח דסברא זו ליתא, א"כ משמע דלא ס"ל דהשוכר יכול לבטלו, אלא ודאי דהא דבי"ג אינו צריך היינו משום שהשוכר יכול לבטל, וא"כ סברתם קיימת. אלא דכאן גם המשכיר יכול לבטל כמו שהוכיחו התוס', והסכימו לזה האחרונים. וזו היא כוונת המ"א בסק"ג דגם המשכיר יכול לבטל וכ"מ בתוס' עכ"ל. ור"ל דאם לא כן היכן מצינו שהמשכיר יבדוק, הלא הוא כבר הפקיר חמצו וזכה בו השוכר ועכשיו אין המשכיר יכול לבטלו אלא השוכר חייב לבטלו, ומשיבטל הוא יבדוק כמו שכתבו התוס', אלא ע"כ דגם המשכיר חייב לחזור ולבטל בפירוש, כתיקון חכמים שתקנו להוציא הביטול בפה, כמ"ש בסי' תל"ד, וכיון ששניהם חייבים לבטל לכן הדבר תלוי במסירת המפתח. זו היא כוונת המ"א. ואף שיש לדחות, מ"מ יש לפסוק כדבריו, כיון שגם החק יעקב לא חלק עליו בבירור ע"ש:


###### Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:4
[Kuntres Acharon on Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 437:4](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Acharon%20on%20Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/437:4)

**בין בממונו כו'.** עיין מגן אברהם. וכוונתו דלא תקשי ממ"ש בסימן י"ד גבי טלית שצריך לקפלה, ועל זה תירץ דהפסד הבא אחר עשיית המצוה לא ניחא ליה. ועיין בפרי חדש שהעלה לחלק בין הפסד מועט להפסד מרובה. ולהלכה אין לנו נפקא מינה מזה, דבלאו הכי לענין איסורא קיימא לן להחמיר כי"א שהביא רמ"א סימן (כ"ג) [זה ס"ג], שהסכים בדרכי משה, והוא סברת הרמב"ן ומגיד משנה ור"ן בשם אחרים. ולענין ממונא צריך לדקדק בדין זה, דכיון שיש חלוקי דיעות יכול המוחזק לומר קים לי וצריך עיון: