## Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah

###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 1
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 1](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/1)

**שאלות ובירורים**

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**Questions and explanations**


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 2
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 2](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/2)

ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט, יח)
רבי עקיבא אומר, זה כלל גדול בתורה
(תורת כהנים שם)

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
“…but you shall love your neighbor as yourself” (Leviticus 19:18). “Rabbi Akiva said: ‘Love your neighbor as yourself’ is the central tenet (*kelal*) of the Torah” (Bereshit Rabbah 24:7)


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 3
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 3](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/3)

א. מאמר חז"ל זה אומר לנו: בארוּני! כי מילת 'כלל' תּוֹרֶה על סכום של פרטים, שמבֵּין השתתפותם יחד הועמד אותו הכלל. נמצא כשהוא אומר על המצוה של "ואהבת לרעך כמוך" שהיא כלל גדול בתורה, הנה עלינו להבין ששאר תרי"ב המצוות שבתורה עם כל המקראות שבתוכה, אינן לא פחות ולא יותר רק סכום הפרטים המכונסים ומותנים במצוה האחת הזאת של "ואהבת לרעך כמוך". שאין אלו אלא דברים מתמיהים. כי זה יצדק במצוות שבין אדם לחברו, אולם איך יכולה אותה מצוה האחת להכיל ולכלכל בתוכה את כל המצוות שבין אדם למקום, שהן הן עקרי התורה ורוב מנין ובנין שלה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
1. This saying of our sages begs for an explanation. The word *kelal* also means the sum of all the details, which, when joined together, create a whole (*kelal*). It transpires that when he said that the commandment to “love your neighbor as yourself” is the central tenet of the Torah, we should understand that the other six hundred twelve commandments in the Torah, with all its verses, are neither more nor less than the sum of all the details that lie in and are conditional on this one commandment to “love your neighbor as yourself.” These words are enigmatic. This is true when it relates to interpersonal commandments; but how can that one commandment contain and support within it all the commandments between a person and God, which are the foundations of the Torah, its supports, and its structure?


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 4
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 4](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/4)

ב. ואם עוד אפשר לנו להתייגע ולמצוא איזו דרך ליישב איך שהוא דבריהם שבכאן, הנה ערוך לעינינו מאמר שני עוד יותר בולט (שבת לא, א). באותו הגר שבא לפני הלל ואמר לו: "למדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת". ואמר לו: "כָּל מַה דְּעַלָךְ סַנִי, לְחַבְרָךְ לֹא תַּעֲבִיד (התרגום¹¹ של "ואהבת לרעך כמוך"). וְאִידָךְ פֵּירוּשָׁא הוּא, זִיל גְּמוֹר"¹². הרי לפנינו הלכה ברורה, אשר אין לנו שום העדפה בכל התרי"ב מצוות ובכל המקראות שבתורה על המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", כיון שאינן באות רק לפרש ולאפשר לנו לקיים מצות אהבת הזולת על היכנה. שהרי אומר בפירוש: "ואידך פירושא הוא, זיל גמור", דהיינו שכל שאר [מצוות] התורה הן פירוש של המצוה האחת הזאת, שאי אפשר לגמור מצות "ואהבת לרעך כמוך" זולתן.

footnotes:
¹¹ תרגום יונתן בן עוזיאל.
¹² כל מה שעליך שנוא לא תעשה לחברך. והמצוות האחרות פירוש הן למצוה זו, לֵךְ וּלְמַד.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
2. Furthermore, if we can work and find some way to settle what they said here, let us consider a second, even more striking saying by the gentile man who came before Hillel and asked him to “teach me the entire Torah while I am standing on one foot… He… said to him: That which is hateful to you do not do to another” (tractate Shabbat 31a), (which is the Aramaic translation of “…but you shall love your neighbor as yourself”) “and the rest is its interpretation. Go study” (Ibid.). We have before us a clear ruling that none of the six hundred twelve commandments or any of the verses of the Torah is better than the single commandment to “love your neighbor as yourself” since their only purpose is to interpret and allow us to properly observe the commandment to love one another, as it clearly states, “and the rest is its interpretation. Go study,” which means that the rest of the Torah is an interpretation of this single commandment so that it is impossible to fulfill the commandment “love your neighbor as yourself” without them.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 5
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 5](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/5)

**גדרה של מצוות אהבת הזולת**
ג. בטרם נחדור לעומק הדבר, יש לנו להתבונן במצוה הזאת גופה. כי נצטווינו "ואהבת לרעך כמוך". אשר מילת 'כמוך' אומרת לנו, שתאהב את חברך באותו השיעור שאתה אוהב את עצמך, לא פחות בשום פנים שבעולם. זאת אומרת שאני מחויב לעמוד תמיד על המשמר ולמלא צרכי כל איש ואיש, לכל הפחות מכל האומה הישראלית, לא פחות מכמו שאני עומד תמיד על המשמר למלא את צרכי עצמי. אשר זה הוא לגמרי מן הנמנעות (בלתי אפשרי). כי לא רבים המה שיוכלו ביום העבודה שלהם למלא די צרכי עצמם, ואיך אתה מטיל עליהם עוד לעבוד ולספק את משאלות כל האומה? וזאת לא יתכן כלל לחשוב שהתורה מדברת על דרך הגזמה, כי על כן מזהירה לנו התורה: "לא תוסיף ולא תגרע" וכו', לומר לך שהדברים והחוקים נאמרו בדיוק הנמרץ.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The definition of the commandment to love one another**
3. Before we plunge into the depth of the subject, we need to examine this commandment by itself. We were commanded to “love your neighbor as yourself.” The phrase “as yourself” tells us that you should love your neighbor to the same degree that you love yourself, not less on any account. This means that I am beholden to always be vigilant and fulfill the needs of each and every person in the entire Jewish people, not less than I am always vigilant to fulfill my own needs. This is utterly impossible since only a few could, throughout their workday, fulfill even their own needs. How can you task someone with working and fulfilling the wishes of an entire nation? Yet it is impossible to think that the Torah speaks in hyperboles, for the Torah warns us “You shall not add thereto, nor diminish from it” (Deuteronomy 13:1), to show you that words and laws were spoken with the utmost precision.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 6
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 6](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/6)

ד. ואם מעט לך זה, אומר לך שפְּשָטה של המצוה הזאת של אהבת זולתו, מחמיר עוד עלינו להקדים צרכי חברינו על צרכי עצמינו. על דרך שכתבו התוס' (קידושין כ, א) בשם הירושלמי, בפסוק "כי טוב לו עמך" האמור גבי עבד עברי, וזהו לשונם:

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
4. As if you find this insufficient, let me tell you that the literal meaning of this commandment to love one’s neighbor is even more exacting. Our neighbor’s needs should take precedence over our own. This follows the Tosafot interpretation of the Jerusalem Talmud regarding the verse, “because he is happy with you” (Deuteronomy 15:16), referring to a Hebrew slave, in the following words:


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 7
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 7](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/7)

דפעמים שאין לו אלא כר אחת. אם שוכב עליו בעצמו ואינו נותנו להעבד, הרי אינו מקיים "כי טוב לו עמך", שהוא שוכב על כר והעבד על הארץ. ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו, הרי זו מידת סדום. נמצא שעל כרחו צריך למסרו לעבדו, והאדון עצמו שוכב על הארץ. עכ"ל, עש"ה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
“At times, when he has but a single mattress, if he lies on it himself and does not give it to the slave, he does not uphold ‘because he is happy with you’” (Tosafot on Kiddushin 20a), for he lies on a mattress while the slave lies on the ground. “But if he does not lie on it, yet does not give it to the slave, this is the Sodomite rule (selfishness). He thus necessarily has to hand it to his slave” (Ibid.), while the master should lie on the ground. Study there well.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 8
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 8](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/8)

נמצאנו למדים אותו הדין גם בכתוב שלנו, בשיעור של אהבת זולתו. שהרי גם כאן השווה הכתוב את מילוי צרכי חברו כמו מילוי צרכי עצמו, כדוגמת "כי טוב לו עמך" שבעבד עברי. באופן שגם כאן במקרה שאין לו אלא כיסא אחד ולחברו אין כיסא כלל, יוצא פסק ההלכה, שאם הוא יושב עליו ואינו נותנו לחברו, הריהו עובר על מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", כי אינו ממלא צרכי חברו כמו שהוא ממלא צרכי עצמו. ואם הוא אינו יושב עליו וגם אינו נותנו לחברו, הרי זו רשעות כמידת סדום. אלא שמחויב ליתנו לחברו לשבת עליו, והוא עצמו ישב על הארץ או יעמוד. ומובן מעצמו שכן הדין אמור בכל הצרכים שמצויים לו וחסרים לחברו. מעתה צא ולמד אם המצוה הזאת היא בגדר האפשרות לקיימה?!

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
We learn from this that we must apply the same reasoning to our verse teaching love for one another. Here too, the verse compared fulfilling a neighbor’s needs to fulfilling one’s own needs, as in the case of “because he is happy with you” that discusses the Hebrew slave. Thus, even here, if a person has a single chair and another has no chair at all, the Halachic law is that if he sits on it and does not give it to the other person, he transgresses the positive commandment to “love your neighbor as yourself” by not fulfilling his neighbor’s needs as he would his own. And neither sitting on it nor giving it to another to sit on is selfishness. One is beholden to give it to another to sit on while he himself will either sit on the ground or remain standing. By law, of course, this applies to all possessions that he has but the other does not. Now, go and learn whether it is possible to fulfill this commandment.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 9
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 9](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/9)

**עם הנבחר**
ה. ויש לנו להבין מקודם כל, למה ניתנה התורה ביחוד לאומה הישראלית ולא ניתנה לכל באי עולם בשווה יחד, היש כאן ח"ו משום לאומיות¹³? כמובן אשר רק היוצא מדעתו יכול להרהר כזאת. ובאמת כבר עמדו חז"ל בשאלה זו, שזו כוונתם במה שאמרו ז"ל (ע"ז ב, ב): "שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קיבלוה", כנודע. אולם מה שקשה לדבריהם, אם כן למה נקראנו העם הנבחר, כמ"ש "בך בחר ה'" וכו', מאחר שלא היה מי שהוא מאומה אחרת שירצה בה? ועוד שהדברים מוקשים מעיקרם, הייתכן שהקב"ה בא עם תורתו בידו ונשא ונתן עם עמי הארצות הפראיים ההם, או ע"י נביאיו?! אשר לא נשמע מעולם כזאת ואינו מקובל על הלב כלל.

footnotes:
¹³ העדפת קבוצת אנשים על האחרת עקב השתייכותם ללאום מסוים.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The chosen people**
5. We first need to understand why the Torah was given specifically to the Jewish nation, instead of being given equally to all peoples. Is there a whiff of nationalism here, Heaven forbid? Surely, only someone who lost his mind would think so. In truth, the sages have already addressed this question; this is their intention in their words, “the Holy One, blessed be He, took [the Torah] around to every nation and [those who speak every] language, but they did not accept it” (tractate Avoda Zara 2b), as is well known. But, according to their words, the difficulty lies in the reasoning we were called the chosen nation, as said, “the Lord your God has chosen you…” (Deuteronomy 7:6, Ibid. 14:2), considering that none of the other nations wanted it. Furthermore, the words are difficult in principle. Could the Holy One, blessed be He, have gone with Torah in hand and negotiated with illiterate savages – or did so through his prophets? This is unheard of and unacceptable.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 10
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 10](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/10)

**מהות התורה והמצוות**

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The essence of the Torah and the commandments**


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 11
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 11](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/11)

**תכלית בריאת העולם**
ו. אולם כשנבין היטב את מהות התורה והמצוות הנתונות לנו ואת הנרצה מקיומם, בשיעור שהורונו חז"ל, שהוא תכלית כל הבריאה הגדולה הערוכה לעינינו – אז נבין הכל. כי מושכל ראשון הוא שאין לך פועל בלי תכלית. ואין לך יוצא מהכלל הזה זולת הירודים שבמין האנושי או התינוקות. אם כן לא יוטל ספק כלל על הבורא ית' ברוממותו לאין חקר, שלא יפעל ח"ו דבר קטן או גדול בלי תכלית של מה. והורונו חז"ל על זה, שלא נברא העולם אלא בשביל קיום התורה והמצוות.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The purpose of the creation of the world**
6. But when we fully understand the essence of the Torah and the commandments that were given us and their desirable outcome to the degree that the sages have instructed us, which is the purpose of the entire great Creation that is laid before our eyes, we shall understand everything. According to principle, no one acts purposelessly. There is no exception save for people of the lowest quality and children. In that case, there can be no doubt that the Creator, whose loftiness is beyond grasping, would do something small or large without an aim, Heaven forbid. The sages have instructed us that the world has been created only for the sake of observing the Torah and the commandments.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 12
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 12](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/12)

פירוש הדבר כפי שביארוהו לנו הראשונים ז"ל, כי כוונת הבורא ית' על הבריאה מעת שנבראה היא – להודיע את אלוקותו לזולתו. כי דבר הודעת אלוקותו הוא מגיע לנברא במידת שפעו הנעים ההולך ומתרבה אליו עד השיעור הרצוי. שבאלה מתרוממים השפלים בהכרה אמיתית, להיות למרכבה אליו ית' "ולדבקה בו", עד שמגיעים לשלמותם הסופית: "עין לא ראתה אלהים זולתך". אשר מרוב גדלה ותפארתה של השלמות ההיא, גם התורה והנבואה נשמרו מלדבר אף מילה אחת מההפלגה הזו. כמו שרמזו על זה חז"ל (ברכות לד, ב): "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעתיד לבוא – עין לא ראתה אלהים זולתך". כידוע הדבר למוצאי דעת ואכמ"ל (ואין כאן מקומו להאריך).

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
According to the earlier sages, it means that the Creator’s intention regarding Creation from its inception is to declare his divinity to others. The declaration of his divinity reaches the created being as the measure of his pleasant abundance that increases until it reaches the desired amount. This is how the humble rise with the true recognition of their being a chariot for the Creator and by cleaving to him until they achieve their ultimate perfection: “neither has the eye seen… god, beside you” (Isaiah 64:3). Due to the magnitude and the majesty of that perfection, both the Torah and the prophets were careful not to utter a single word of this superlative state. The sages alluded to it when they said: “All the prophets only prophesied with regard to the days of the Messiah. However, with regard to the world to come, ‘neither has the eye seen… god, beside you’” (tractate Berakhot 34b). This is known to the knowledgeable, and this is not the place to discuss this at length.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 13
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 13](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/13)

ומתבטאת השלמות הזו בדברי התורה והנבואה ודברי חז"ל רק במילה הפשוטה: "דבקות". והנה מתוך גלגולה של המילה ההיא בפיות ההמון כמעט שאבדה לה כל תוכן. אולם אם תשהה את רעיונך על המילה הזאת כרגע קטן, תשאר עומד ומשתומם על גובהה המפליא. כי תצייר לך הענין האלהי, וחין ערכו של הנברא השפל – אז תוכל ערוך יחס הדבקות מזה לזה, ואז תבין למה אנו משימים את המילה הזאת לתכלית לכל הבריאה הגדולה הזאת.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
This perfection is expressed in the words of the Torah, the prophets and of the sages using the simple term cleaving. As the word morphed, with the evolution of the spoken language, it nearly lost all its meaning. But if you briefly dwell on this term, you will stand wondering at its amazing loftiness by imagining this divine matter and the graceful value of the lowly created being. You could then deduce the one cleaving to the other. You will then understand why we use this word to describe the purpose of this great Creation.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 14
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 14](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/14)

היוצא מדברינו, אשר תכלית כל הבריאה היא, שהברואים השפלים יוכלו ע"י קיום התורה והמצוות לילך מעלה מעלה, הלוך ומתפתח, עד שיזכו להידבק בבוראם ית' וית'.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
We deduce with our words that the ultimate purpose of Creation is that the lowly created beings would be able, by observing the Torah and the commandments, to gradually rise up and evolve until they will merit to cleave to their blessed Creator.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 15
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 15](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/15)

**פגם הבושה ותיקונו**
ז. אולם כאן עמדו חכמי הזוהר ושאלו: למה לא בראנו מתחילה בכל אותה הרוממות הרצויה להידבק בו ית', ומה היה לו ית' לגלגל עלינו את כל המשא והטורח הזה של הבריאה והתורה ומצוות? והשיבו, דְּמַאן דְּאָכִיל דְּלָאו דִּילֵיהּ, בָּהִית לְאִסְתַּכּוּלָא בְּאַפֵּיהּ וכו'. פירוש, כי מי שאוכל ונהנה מיגיע כפיו של חברו, מפחד הוא להסתכל בתואר פניו. כי נעשה מושפל והולך על ידי זה עד שמאבד צורתו האנושית. ומתוך שבנמשך משלמותו ית' ויתעלה לא יתכן שימצא בו בחינת חסרון מאיזה צד, לכן הניח לנו מקום להרוויח בעצמינו את רוממותנו הנרצית, על ידי מעשה ידינו בתורה ומצוות. דברים אלו המה עמוקים מכל עמוק, וכבר בארתי אותם במתכונתם בספרי פנים מסבירות לעץ החיים בענף הראשון (ע"ע תלמוד עשר הספירות ח"א הסת"פ ו-כ), וכאן אפרשם בקצרה שיהיו מובנים לכל נפש.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The damage of shame and its betterment**
7. But here the sages of the Zohar rose and asked, why has he not created us at the onset with the desired loftiness necessary to cleave to the blessed Creator? Why had he transferred to us the burden and this toil of Creation with the Torah and the commandments? And they answered, “one who has eaten that which is not his is ashamed to look at his [the benefactor’s] face” (Da’at Tevunot by Rabbi Moshe Haim Lutzato, chapter 18) … Meaning, whoever eats of and enjoys the work of another is ashamed to look at him, because he is humiliated to the point of losing his human form. Yet since he derives from the perfection of blessed lofty God, he could not lack for anything. He therefore gave us room to acquire by ourselves our desired loftiness by means of our own handiwork in the Torah and the commandments. Their words are very deep, and I have already explained them methodically in my book Welcoming Face, [a commentary] on the Tree of Life, first branch, and in the book the Study of the Ten Sefirot, Inner Observation, part 1. I shall explain them briefly here, so they will be accessible to everyone.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 16
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 16](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/16)

ח. כי הדבר הזה דומה, לעשיר אחד שקרא לאחד מן השוק, והיה מאכילו ומשקהו ומעניק לו מכסף וזהב וכל חמדה יום יום. ובכל יום היו מרובות מתנותיו על הקודם לו, וכן מוסיף והולך. לבסוף שאלהו העשיר: "אמור לי, האם כבר נתמלאו כל משאלותך"? ענהו: "עדיין לא נתמלאו כל מבוקשי. כי מה טוב ומה נעים היה לי, אם כל הרכוש והחמודות הללו הגיעוני על ידי עסקי עצמי כמו שהגיעו אליך, ולא להיות בתור מקבל מתנת ידך בחסד". ויאמר לו העשיר: "אם כן, לא יברא עוד איש שיוכל למלא משאלותך".

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
8. This is comparable to a wealthy man who summoned someone from the marketplace. He fed him, gave him drink, and gave him silver and gold and precious objects day after day. And each day’s gifts were more numerous than the previous one’s gifts. This kept on until the wealthy man eventually asked him, “Tell me, are all your wishes already fulfilled?” And the man answered, “None of my wishes are fulfilled; how good, how pleasant would it be if I have acquired all this property and precious objects by my own work as you did, instead of being given gifts by your kindness. The wealthy man said to him, “In that case, the man who could fulfill your wishes has not yet been born.”


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 17
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 17](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/17)

ודבר זה טבעי הוא. כי הגם שמצד אחד הוא טועם תענוג גדול, ומוסיף והולך כפי שיעור ריבוי מתנותיו – הנה יחד עם זה מצד שני, קשה לו לסבול מבושה את ריבוי ההטבה הזו שהעשיר הולך ומרבה עליו בכל פעם. כי חוק טבעי הוא בעולם, שהמקבל מרגיש כמין בושה ואי סבלנות בעת קבלתו את מתנת החנם מאת הנותן מחמת חסדיו ורחמיו עליו. ומכאן נמשך לנו חוק שני, שלא יצויר בעולם מי שיוכל למלא חפצי חברו במלואם. כי סוף סוף לא יוכל ליתן לו את האופי והצורה של קניין עצמי, שרק עמם נשלמת כל ההרחבה מכל השלמות הרצויה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
It is natural that on the one hand he experiences intense pleasure that increases as the gifts accumulate, yet on the other hand it is hard to suffer shame for so much good that the wealthy man increasingly bestowed on him. It is a natural law that the recipient feels a sense of shame and impatience when he receives free gifts from the giver who feels charitable toward him and pities him. From here we arrive at the second law that there can never be imagined one who could fully fulfill another person’s wishes, since this cannot acquire the form of self-acquisition that alone allows the complete sense of abundance.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 18
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 18](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/18)

והנה זה אמור רק כלפי הנבראים, מה שלא יתכן ומתאים כלל כלפי שלמותו הנעלית ית' וית'. וזהו שהכין לנו ע"י היגיעה והטרחה, להמציא את רוממותנו בעצמינו ע"י העסק בתורה ובמצוות. כי אז כל העונג והטוב המגיע לנו ממנו ית', דהיינו כל הכלול בדבר דבקותו ית', יהיה כל זה בבחינת קניין עצמינו, שהגיע לנו ע"י מעשה ידינו. שאז אנו מרגישים עצמינו בבחינת בעלים בדבר. שאין לנו טעם של שלמות זולתה, כמבואר.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
This refers only to created beings, while it is impossible and inappropriate to attribute it to the lofty wholeness of the Creator. He therefore created for us labor and effort to arrive at our loftiness ourselves by engaging in the Torah and the commandments; then all the pleasure and goodness that reach us from the blessed One, that is, all that is included when cleaving to the Creator, will be considered self-obtained, acquired by our own actions since we feel ownership over the matter. Without it we do not have a sense of completion, as explained.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 19
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 19](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/19)

**חוק ענף ושורש**
ט. אמנם כן ראוי לנו להתבונן בעיקרו ומקורו של חוק טבעי הזה, ומבטן מי יצא לנו פגם הבושה ואי הסבלנות הזה שאנו מרגישים בעת קבלת החסד ממישהו? אולם דבר זה מושכל מחוק הידוע לחכמי הטבע, אשר כל ענף טבעו קרוב ושווה אל שורשו, וכל העניינים הנהוגים בשורש – יתרצה בהם גם הענף שלו ויאהב אותם ויחמדם ויפיק תועלתו מהם. לעומתם, כל העניינים שאינם נהוגים בשורש – גם הענף שלו מתרחק מהם, לא יוכל לסובלם וגם ניזוק מהם. חוק זה מצוי בין כל שורש וענף שלו ולא יעבור.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The principle of the branch and the root**
9. We should observe the principle of this natural law and its origin, understand out of whose womb came the blemish of shame and impatience that we now feel when we receive kindness from anyone. It is a principle known to botanists that every branch closely resembles and equals its root in its nature. The branch will be satisfied with everything that relates to the root, like it, seek it and benefit from it. On the other hand, the branch also avoids everything that does not relate to the root, because it cannot tolerate it and might even be damaged by it. This principle exists between every root and its branch and is immutable.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 20
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 20](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/20)

**התענוג והיסורים בעולמנו**
מכאן נפתח לנו פתח להבין מקור כללות התענוגים והיסורים הקבועים בעולמנו. כי מתוך שהשי"ת וית' הוא השורש לכל בריותיו אשר ברא, לפיכך כל העניינים הכלולים בו ית' ונמשכו לנו הימנו בהמשכה ישרה – יבושמו לנו וינעמו לנו, משום שטבענו קרוב לשורשינו ית'. וכל העניינים שאינם נוהגים בו ית' ולא נמשכו לנו הימנו בהמשכה ישרה, זולת על פי קָטְבָהּ¹⁴ של הבריאה עצמה – יהיו אלה נגד הטבע שלנו ויהיה קשה לנו לסובלם.

footnotes:
¹⁴ קוטב – הציר עליו סובב הכל (לשון מושאלת).

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**Pleasure and suffering in our world**
This gives us an opening to understand the source of all the pleasures and suffering that are set in our world. As blessed God is the source of all the beings he created, we will take pleasure in and enjoy all the matters that are included in him and flow from him directly to us; for our nature is close to our blessed source. But all matters that do not relate to the Creator, and which did not directly flow to us from him but through the direct opposite of Creation itself, will be against our own nature and we will find it hard to tolerate them.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 21
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 21](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/21)

דהיינו, אנו אוהבים המנוחה ושונאים מאד את התנועה, עד שאין אנו עושים שום תנועה אם לא להשגת המנוחה. והיה זה בשביל שהשורש שלנו איננו בעל תנועה זולת בעל המנוחה, ואין תנועה ח"ו נוהגת בו כלל, ולפיכך תהיה זו גם כן נגד טבענו ושנואה לנו. על דרך זו אנו אוהבים מאד את החכמה ואת הגבורה ואת העושר וכו', שהוא משום שכל אלה כלולים בו ית' שהוא שורשנו. ועל כן שונאים אנו מאד את היפוכם, כמו הסכלות והחולשה והעניות, משום שאינם מצויים כלל ועיקר בשורש שלנו, שזהו העושה להרגשתנו מאוס ושנוא וגם [מוליד בנו] מכאובים לאין סבול.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
That is, we love rest and dislike movement so much, that we make no movement except for attaining rest. The reason is that our root is not full of movement but is restful, and there is no movement in the blessed One, Heaven forbid. It will likewise be against our own nature and disliked. In the same way, we love intelligence, power, and wealth very much since all these are included in blessed God, who is our root; we therefore hate their opposite very much, such as stupidity, weakness, and poverty for they are not present in our root at all; this causes us to feel disgust and hatred and also causes intolerable suffering.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 22
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 22](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/22)

י. והיא הנותנת לנו הטעם הפגום הזה של בושה ואי סבלנות, בעת שאנו מקבלים איזה דבר מאחרים בתורת חסד. להיות הבורא ית' אין בחוקו ח"ו שום ענין של קבלת טובה, כי ממי יקבל? ומתוך שאין הענין הזה נוהג בשורשנו ית', על כן הוא מאוס ושנוא לנו כאמור. ולעומתו אנו מרגישים תענוג ונועם רך בעת כל השפעה שאנו משפיעים לזולתנו, להיות דבר זה נוהג בשרשנו ית' שהוא המשפיע לכל.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
10. This is what gives us this damaging sense of shame and impatience when we receive something from others as kindness; there is nothing related to receiving favors in the nature of blessed God, for whom will he receive from? And since this is not the case with our blessed source, we find it disgusting and hateful, as said. On the other hand, we feel pleasure and enjoyment when we give something to another, since this is part of our source, which gives to anyone.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 23
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 23](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/23)

**השוואת הצורה**
יא. עתה מצאנו פתח עינים, להסתכל בדבר תכלית הבריאה של "ולדבקה בו" בפרצופה האמיתי. שכל ענין הרוממות והדבקות הזה המובטח לנו ע"י מעשה ידינו בתורה ובמצוות, אינו לא פחות ולא יותר אלא דבר השוואת הענפים לשורשם ית'. אשר כל הנעימות והעידון וכל נשגב נעשה כאן דבר נמשך מאליו באופן טבעי. כמו שנתבאר לעיל שענין התענוג אינו יותר רק השוואת הצורה ליוצרה, ובהיותנו משתווים בעניינינו לכל מנהג הנוהג ומצוי בשורשנו – הרי אנו מצויים בתענוגים. וכל ענין שיארע לידנו מהעניינים שאינם נמצאים בשורשנו – הרי נעשה מושג זה לבלתי נסבל ולגועל נפש או למכאובים ממשיים, כפי אשר יתחייב מהמושג ההוא. נמצא מאליו אשר כל תקוותנו תלויה ועומדת בשיעור השוואת צורתנו לשורשנו ית' וית'.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**Similarity of form**
11. We have found a window through which to behold the Creation’s purpose “that you may cleave to him” (Deuteronomy 11:22, Ibid. 30:20, Joshua 22:5), to his true countenance. The whole subject of loftiness and cleaving that is assured to us by our actions in the Torah and the commandments is neither more nor less than the matter of the branches becoming like to their root. This way, every pleasure and enjoyment, and everything lofty, flows naturally on its own, as explained above that the matter of pleasure is merely the similarity between the form and its maker. And since we are identical in every way to every characteristic present in our source, we are in a state of bliss and whatever occurs to us, which is not present in our source, becomes intolerable and disgusting or actually hurts, as obligated by that notion. It transpires of itself that our entire hope derives from the similarity of our form to our blessed source.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 24
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 24](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/24)

**תכלית המצוות**
יב. ואלה הם דברי חז"ל (ב"ר פמ"ד) בשאלתם: "וכי מה איכפת לֵיה להקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או מי ששוחט מן העורף? הֱוֵי, לא נִתְנו המצוות אלא לצרף בהם את הבריות". עכ"ל. והצירוף הזה פירושו הזדככות הגוף העכור, שזוהי התכלית היוצאת מקיום התורה והמצוות כולנה. מפני ש"עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד". כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה הוא מצוי בתכלית הזוהמה והשפלות, שפירושם הוא, ענין ריבוי גדלות אהבה עצמית הנטבעת בו. אשר כל תנועותיו סובבות בחזקה על קטבו עצמו, מבלי ניצוצי השפעה לזולתו ולא כלום. באופן שאז נמצא במרחק הסופי מן השורש ית' וית'. דהיינו מן הקצה אל הקצה. בהיות השורש ית' כולו להשפיע בלי שום ניצוצי קבלה כלל וכלל ח"ו, ואותו הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום. על כן נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמה המצויה בעולמנו האנושי. וכמו שהוא הולך וגדל, כן יקבל מהסביבה שלו שיעורים חלקיים של השפעה לזולתו. וזהו ודאי תלוי בערכי ההתפתחות הנמצאים באותה הסביבה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The purpose of the commandments**
12. When the sages raised the issue, they said: “After all, why should the Holy One, blessed be He, care whether one slaughters an animal from the throat or he slaughters it from the nape? Thus, we learn that the commandments were given only to refine the creations with them” (Bereshit Rabbah 44:1). This refinement refers to the purification of the dense body. The aim of observing the entire Torah and all the commandments is that “a wild ass’s colt shall be turned into a man” (Job 11:12). When he emerges from, born to the lap of Creation, he is in a state of utmost filth and lowliness, which refers to the matter of the substantial amount of self-love that is inherent in him so that all his movements strongly revolve around himself without a glimmer of giving anything to another. He is thus at the furthest distance from the blessed root, that is, diametrically opposed to it. For the root is complete giving, without any glimmer of receiving at all, Heaven forbid. And that which is born is in a state of receiving for oneself without any glimmer of giving at all. His state is therefore considered at the nadir of lowliness and filth in our human world. As one grows, he receives from his environment partial lessons of “giving to another.” This surely depends on the value of the evolution of that environment.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 25
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 25](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/25)

והנה גם אז מתחילים לחנכו בקיום תורה ומצוות לאהבת עצמו – משום שכר בעולם הזה ובעולם הבא, המכונה 'שלא לשמה'. כי אי אפשר להרגילו באופן אחר. וכשגדל ובא בשנים, אז מגלים לו איך לבוא לעסק המצוות 'לשמה', שהיא רק בכוונה מיוחדת – רק לעשות נחת רוח ליוצרו. כמ"ש הרמב"ם (הלכות תשובה פ"י ה"ה) שלנשים וקטנים אין לגלות את העסק בתורה ומצוות 'לשמה' כי לא יוכלו שְׂאֵתוֹ, רק כשגדלים וקונים דעת ושכל אז מלמדים אותם לעשות 'לשמה'. וכמ"ש ז"ל (פסחים נ, ב): "מתוך שלא לשמה, בא לשמה", שהיא המוגדרת בהכוונה לעשות נחת רוח ליוצרו ולא לשום אהבה עצמית, יהיה מה שיהיה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
When they start to educate him to observe the Torah and the commandments for the sake of self-love, it is for the sake of reward in this world and the next, called “doing it not for its own sake.” For he cannot be accustomed to it any other way. As he grows older, he is taught how to engage in the commandments for their own sake, which is focusing one’s intent solely on giving satisfaction to one’s maker, as Maimonides said that women and children should not be taught to engage in the Torah and the commandments for their own sake because they could not manage it. As they grow and acquire wisdom and understanding, they are taught to engage in it for its own sake (v. Maimonides, Laws of Repentance, 10). As our sages have said, “through [engaging in the Torah and the commandments] not for their own sake, one will ultimately come [to engage in them] for their own sake” (tractate Sanhedrin 105b and others). This is defined by the intention to give satisfaction to his maker rather than for self-love under all circumstances.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 26
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 26](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/26)

ועל ידי סגולה הטבעית שבעסק התורה והמצוות 'לשמה', אשר נותן התורה ידעה, כמ"ש ז"ל (קידושין ל, ב) שהקב"ה אומר: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" – הרי נמצא הנברא ההוא הולך ומתפתח ופוסע אל על בדרגות ומעלות הרוממות האמורה, עד שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצין של אהבה עצמית, וכל מצוותיו שבגופו מתרוממות, ועושה את כל תנועותיו רק להשפיע. באופן אשר אפילו ההכרחיות שהוא מקבל, זורמת גם כן לכוונת ההשפעה, כלומר כדי שיוכל להשפיע. זהו אמרם ז"ל: "לא נִתְּנוּ המצוות אלא לצרף בהם את הבריות".

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
This is enabled by the natural quality of engaging in the Torah and the commandments for their own sake, which the giver of the Torah knows, as the sages have said, “The Holy One, blessed be He, said… I created the evil inclination, and I created the Torah as its antidote” (tractate Kiddushin 30b). Thus, the created being keeps evolving and ascends the stairs and rungs of that loftiness, until he loses all sparks of self-love from within him; all the commandments in his body are elevated and his every movement is only for the sake of giving in such a way that even when he of necessity receives something, this also flows toward the intent to give, that is, so he would be able to give. This is the meaning of the words of the sages, “the commandments were given only to refine the creations with them.”


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 27
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 27](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/27)

**כלל התורה – אהבת הזולת**

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The whole of the Torah – love for one another**


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 28
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 28](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/28)

**שני החלקים בתורה, מטרתם אחת**
יג. ואם אמנם נמצאים ב' חלקים בתורה: א) מצוות הנוהגות בין אדם למקום ית'. ב) מצוות הנוהגות בין אדם לחברו – הנה שניהם לדבר אחד מתכוונים. דהיינו כדי להביא הנברא לידי המטרה הסופית של הדבקות בו ית', כמבואר.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The two parts of the Torah have one purpose**
13. The Torah contains two parts. The first is the commandments between a person and God, the second is the commandments between one person and another. Both, however, are directed toward the single aim of bringing the created being to the final goal of cleaving to blessed God, as explained.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 29
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 29](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/29)

ולא עוד אלא אפילו הצד המעשי שבשניהם הוא גם כן בחינה אחת ממש. כי בשעה שעושה מעשהו 'לשמה' ולא לשום תערובות של אהבה עצמית, דהיינו בלי שום הפקת תועלת של מה בעדו עצמו – אז לא ירגיש האדם שום הפרש במעשהו, בין אם הוא עובד לאהבת חברו בין אם הוא עובד לאהבת המקום ית'.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
Moreover, even the practical side in both is also on the same level; for when a person acts “for its own sake” and does not mingle any self-love with it, that is, by deriving any self-benefit, when he acts, he will feel no difference whether it is for the love of another or for the love of God.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 30
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 30](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/30)

משום שחוק טבעי הוא לכל בריה, שכל הנמצא מחוץ למסגרת גופו עצמו, הוא אצלו כמו ריקני ובלתי מציאותי לגמרי. וכל תנועה שאדם עושה לאהבת זולתו, הוא עושה זאת בעזרת אור (תענוג) חוזר ואיזה גמול שסופו לחזור אליו ולשמשו לתועלתו עצמו. לפיכך אין מעשים כגון אלו יכולים להיקרא בשם 'אהבת זולתו', משום שנידונים על שם סופם, ודומים לשכירות שאינה משתלמת אלא לבסוף¹⁵ ומכל מקום אין מעשה השכירות נחשב לאהבת זולתו. אולם לעשות איזו תנועה וטרחה משום אהבת זולתו לגמרי, דהיינו בלי ניצוצי אור חוזר ושום תקוה של איזה גמול שישוב אליו, זהו מצד הטבע לגמרי מן הנמנעות (בלתי אפשרי). ועל כיוצא בזה אמרו בזוהר (תיקוני זוהר כב, א) על אומות העולם: "כָּל חֶסֶד דְּעָבְדִין, לְגַרְמֵייהוּ הוּא דְּעָבְדִין"¹⁶. פירוש, כל מה שהמה מתחסדים עם חבריהם או בעבדות אלהיהם אין זה משום אהבת זולתם, אלא משום אהבה עצמית. והוא משום שדבר זה הוא מחוץ לדרך הטבע, כמבואר.

footnotes:
¹⁵ שהתשלום עבורה אינו אלא בסוף תקופת השכירות (ב"מ סה, א).
¹⁶ כל חסד שעושים, לעצמם הם עושים.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
It is a natural law that any person reaching beyond the frame of his own body sees it as empty and completely unreal; and any movement a person makes for the love of another, he does so with the help of returning light and a reward that will eventually come back to him and benefit him. Such an action cannot therefore be considered as if it were performed for the love of others, because it is decided by its end result. It is comparable to a salary that is paid only upon completion, and in any case receiving a salary is not considered the love of another. But doing any type of action and effort for the love of another, that is, without any sparks of returning light or hope for a reward coming back to him, is impossible by nature. The Zohar spoke of such issues regarding the nations: “Every kindness that they do, they do it for their own sake,” meaning that when they are kind to their neighbors or as they worship their God, it is not for the love of another but for self-love. This is because such a thing is beyond the confines of nature, as explained.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 31
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 31](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/31)

ועל כן רק מקיימי התורה והמצוות מוכשרים לדבר זה. שבהרגיל את עצמו לקיים את התורה והמצוות לעשות נחת רוח ליוצרו, אז לאט לאט נפרש ויוצא מחיק הבריאה הטבעית וקונה טבע שני, שהוא אהבת זולתו האמורה. זהו שהביא לחכמי הזוהר להוציא את אומות העולם מדבר אהבת זולתו מכל וכל, ואמרו "כל חסד דעבדין, לגרמייהו הוא דעבדין". משום שאין להם ענין עסק בתורה ומצוות לשמה, וכל דבר העבדות לאלהיהם הוא משום שכר והצלחה בעולם הזה ובעולם הבא כנודע. נמצא אשר גם עבדותם לאלהיהם היא משום אהבה עצמית. וממילא לא תארע להם לעולם שום פעולה שתהיה מחוץ למסגרת גופם עצמם, שיוכלו להתרומם בשבילה אפילו כחוט השערה ממעל לקרקע הטבע.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
Therefore, only people who observe the Torah and the commandments are capable of it by accustoming themselves to observe the Torah and the commandments to give satisfaction to one’s maker. Then, the person slowly separates and leaves the bosom of natural creation and acquires a second nature, which is the said love for others. This brought the sages of the Zohar to completely exclude the nations from the matter of love for one another, saying that “Every kindness that they do, they do it for their own sake,” since they do not engage in the Torah and the commandments for their own sake. The purpose of worshipping their gods is a reward and protection in this world and the world to come, as we know. Thus, even their god worship is for the sake of self-love. In any case, no action will ever take place outside the framework of their own body, through which they could be elevated even a hairbreadth above the level of nature.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 32
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 32](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/32)

יד. והננו רואים בשתי עינינו, אשר כלפי העוסק בתורה ומצוות לשמה, הנה אפילו מצד המעשִׂיוּת שבתורה אינו מרגיש שום הפרש בין ב' חלקי התורה. כי בטרם שמשתלם בהדבר, הכרח הוא שכל פעולה לזולתו, הן להשי"ת והן לבני אדם, מורגשת אצלו כמו ריקנית לבלי מושג. אולם ע"י יגיעה גדולה נמצא עולה ומתרומם לאט לאט לטבע שני כנ"ל, ואז תיכף זוכה למטרה הסופית, שהיא הדבקות בו ית', כמבואר.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
14. We see with our own eyes that one who is engaged in the Torah and the commandments for their own sake, even with regard to the practical side of the Torah, sees no difference between the two parts of the Torah. Before he is proficient in it, he of necessity feels within himself any action towards another, both to God and other people, as empty and meaningless. But through significant effort, this slowly rises and evolves into a second nature, as said. He then immediately attains the final aim, which is cleaving to blessed God.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 33
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 33](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/33)

וכיון שכן הוא, הנה הסברה נותנת אשר אותו חלק התורה הנוהג בין אדם לחברו, הוא היותר מסוגל בשביל האדם להביאו למטרה הנרצית. משום שהעבודה במצוות שבין אדם למקום ית', היא קבועה ומסוימת ואין לה תובעים, והאדם מתרגל בה בנקל, וכל שעושה מחמת הרגל כבר אינו מסוגל להביא לו תועלת כנודע. משא"כ [חלק] המצוות שבין אדם לחברו הוא בלתי קבוע ובלתי מסוים והתובעים מסבבים אותו בכל אשר יפנה, על כן סגולתם יותר בטוחה ומטרתם יותר קרובה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
It is a reasonable conjecture that the part of the Torah that relates to interpersonal relationships is better capable of bringing a person to the desired goal, since service through observing the commandments between a person and God is set and fixed and none demands anything. But the commandments between one person and another are not set and not fixed; people make demands of him wherever he turns. They are better qualified for it and their aim is closer to being attained.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 34
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 34](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/34)

**ואהבת לרעך כמוך**
טו. עתה נבין בפשיטות דברי הלל הנשיא לְהַאי גִּיּוֹרָא (לאותו הגר), אשר עיקר הקוטב שבתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", ויתר תרי"ב מצוות הן פירוש והכשר אליה (כנ"ל אות ב). ואפילו המצוות שבין אדם למקום הן גם כן בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצאת מכל התורה והמצוות. כמ"ש ז"ל: "לא נתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל" (כנ"ל אות יב), שהיא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא המטרה הסופית בתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדבקותו ית'.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**“Love your neighbor as yourself.”**
15. We can now clearly understand the words of Hillel the Nassi to the gentile man that the main axis of the Torah is “love your neighbor as yourself” and that the other six hundred twelve commandments are an interpretation of and a preparation for it (as said in section 2). Even the commandments between a person and God are considered a preparation for this commandment, which is the final goal of the entire Torah and the commandments, as our sages have said, “the commandments were given only to refine Israel with them” (as said in section 12), referring to the purification of the body, until one acquires the second nature defined as the love for one another, that is, the single commandment to “love your neighbor as yourself,” which is the final aim of the Torah. This is immediately followed by meriting to cleave to the Creator.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 35
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 35](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/35)

ואין להקשות, למה לא הגדיר זה בכתוב "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"? כי זהו עשה מטעם המבואר לעיל, אשר באמת כלפי האדם הנמצא עוד בטבע הבריאה, אין הפרש לו כלל בין אהבת השי"ת לאהבת חברו, משום שכל שמזולתו הוא אצלו בגדר בלתי מציאות. ומתוך שאותו הגר ביקש מהלל הנשיא שיסביר לו כללות הנרצה מהתורה, כדי שתהיה מטרתו קרובה לבוא ולא ירבה בדרך הליכה, כאמרו "למדני כל התורה כולה על רגל אחת" – על כן הגדיר לו באהבת חברו, משום שמטרתה יותר קרובה ומהירה להתגלות (כנ"ל אות יד), להיותה שמורה מטעויות ויש לה תובעים.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
Do not ask why this is not articulated by the verse, “And you shall love the Lord your God with all your heart, and with all your soul, and with all your might” (Deuteronomy 6:5). The reason is that for a person still within the nature of Creation [obeying natural laws], there is no difference between love for God and love for others because everything that is outside him is considered unrealistic. The gentile man asked Hillel to explain to him what the entirety is of what is desired from the Torah so that he would reach his goal sooner and will not need to travel far, as he said, “teach me the entire Torah while I am standing on one foot” (tractate Shabbat 31a). And he defined it to him as the love for one another since its aim is nearer and quicker to achieve (as said in section 14) since it is safe from mistakes and since there are those to make demands.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 36
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 36](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/36)

**קיומה של אהבת הזולת – ההכשרה לקבלת התורה**
טז. באמור מצאנו הפתח להבין במה שעמדנו לעיל (אותיות ג-ד) בעיקר תוכנה של המצוה הזאת: "ואהבת לרעך כמוך". איך מחייבתנו התורה בדבר שהוא מן הנמנעות לקיימו? עש"ה. אכן הַשְׂכֵּל, שמטעם הזה לא ניתנה התורה לאבותינו הק' אברהם יצחק ויעקב, אלא נמשך הדבר עד יציאת מצרים, שיצאו והיו לאומה שלמה בת שש מאות אלף איש מעשרים שנה ומעלה. אשר אז נשאלו אם כל אחד מהאומה מסכים לעבודה הנשגבה הזאת. ואחר שכל אחד ואחד מהאומה הסכים בכל לב ונפש לדבר ואמר "נעשה ונשמע", אז נעשה הדבר הזה שהוא כללות התורה ל'אפשר לקיימו'. שיצא מגדר הנמנעות ובא לגדר האפשרות.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
**The observance of the love for one another is the preparation for the receiving of the Torah**
16. Through these words we have found an opening to understand what we stated above (in sections 3-4) about the main content of this commandment, “…but you shall love your neighbor as yourself,” how the Torah can obligate us to observe something that is impossible to observe. Study there well. Understand though that for this reason the Torah was not given to the patriarchs Abraham, Isaac, and Jacob. Instead, this was delayed until the exodus from Egypt, when they left and became a whole nation of six hundred thousand men, twenty years and older. Each one of the nation was asked whether he agrees to this lofty work; after each one in the nation agreed with his whole heart and soul and said, “…will we do and obey” (Exodus 24:7), it became possible to observe this matter, which is the whole of the Torah. It left the category of the impossible and became possible.


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 37
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 37](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/37)

כי זהו ודאי גמור: אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם, ואין להם שום עסק בחייהם רק לעמוד על המשמר תמיד שלא יחסר שום צורך לחבריהם, ולא עוד אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה בכל לבבם ונפשם, ככל גדרה של המצוה "ואהבת לרעך כמוך" – אז ברור בלי שום ספק, שאָפַס כל צורך מכל יחיד מחברי האומה לדאוג מה בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה מופנה לגמרי משמירת קיומו עצמו, ויכול לקיים בנקל את המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", בכל אותם התנאים המבוארים באותיות ג' וד'. כי איך יפול לו איזה פחד כרגע על קיומו עצמו, בה בשעה שששמאות אלף איש אוהבים נאמנים עומדים על המשמר הכן בהשגחה עצומה, שלא יחסר לו כלום מצרכיו.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
This is absolutely possible, if six hundred thousand people stop engaging in their own needs and have no other concern in their lives but to be on guard always that none of their neighbors lack for anything. Furthermore, they should engage in it with immense love in their whole heart and soul to the full extent of the commandment to “love your neighbor as yourself.” It is then clear beyond doubt that there is no more need for any individual of the nation’s members to worry at all for his own sustenance. One then becomes completely free of caring about supporting himself and can easily observe the commandment to “love your neighbor as yourself” under all the conditions discussed in sections 3 and 4. For how can he fear for his own sustenance even for a moment when six hundred thousand loving and trustworthy men are ready and meticulously prepared to ensure that he would lack for nothing?


###### Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 38
[Kuntres Mattan Torah, First Discourse; The Giving of the Torah 38](https://torahapp.org/share/book/Kuntres%20Mattan%20Torah/s/First%20Discourse%3B%20The%20Giving%20of%20the%20Torah/r/38)

ולפיכך אחר שכל חברי האומה הסכימו לדבר – תיכף ניתנה להם התורה. כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה. אמנם מקודם שבאו ונתרבו לשיעור אומה שלמה, ואין צריך לומר בזמן האבות שהיו רק יחידים בארץ, לא הוכשרו באמת לקיים התורה על אופנה הרצוי. כי במספר קטן של אנשים אי אפשר אפילו להתחיל בענין עסק המצוות שבין אדם לחברו כפי הקוטב של "ואהבת לרעך כמוך" כמבואר באותיות ג' וד', לפיכך לא ניתנה להם התורה.

**Translated by Vital Transformation and Michal Ricardo, 2023:**
Therefore, after each of the members of the nation agreed to it, the Torah was forthright given to them for now they were ready to observe it. But before they multiplied into a complete nation, not to mention during the time of the patriarchs who were merely individuals in the land of Israel, they were not prepared to observe the Torah properly, since with a small number of people we cannot even begin to engage in the interpersonal commandments according to the axis of “love your neighbor as yourself” as discussed in sections 3 and 4. The Torah was therefore not given to them.