## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property Chapter 1

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:3:1)

**היה מבן אחד ושלשים וכו'.** הרב כסף משנה ז״ל טרח עצמו בזה ואין צורך דרבינו פסק כסתם מתני' דפ' השג יד (ערכין דף י"ח) דקאמרה יום שלשים כלמטה הימנה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהן וכו' מג״ש דשנה שנה ומה לנו דרשה לדר״א ואין אנו צריכין לה דכיון דאית לן ג״ש דשנה שנה ידענו שבכולם הוי יום אחד אחרי כן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:11:1)

(ו-יא)


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:11:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:11:2)

**העכו"ם נערך אבל אינו מעריך וכו'.** במשנה בפ"ק (דף ה') איפליגו ר"מ ור' יהודה בהא מילתא ואמר רבא הלכתא דר"מ מסתברא כו' (עיין בכ"מ) והקשו דר' יהודה איך יתרץ פסוק זה ותירץ רב חסדא וערכו נגנז והקשו אלא מעתה לא ימעלו בו דתנן חמש חטאות המתות וכו' אלמה תניא גבי קדשי עכו"ם במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן ותירצו אלא אמר רבא משום רפיון ידים הוא דכתיב ויהי עם הארץ מרפים וכו' וכתבו התוס' ז"ל דסברת המקשה הוא דהך ברייתא דבמה דברים אמורים בקדשי מזבח לא אתיא אלא כר"י דלר"מ ליכא קדשי בדק הבית גבי עכו"ם כלל. עוד כתבו שם התוס' ז"ל דצ"ע דהיכי קאמר בסיפא דמתני' וזה וזה מודין שנודרין ונידרין הא עכו"ם לא נדרי לבדק הבית כלל לר"מ ותירצו ושמא טוב לפרש דרבא הדר ביה למסקנא זו מהא דאמר מעיקרא דהלכתא כר"מ מקרא דלא לכם ולנו ורבינו ז"ל נראה שאין דעתו כן אלא שלפי המסקנא נמי הלכתא כר"מ, ולקושית התוס' ז"ל שהקשו מסיפא דמתני' תירץ לקמיה ואמר עכו"ם שאמר דמי עלי או דמי פלוני עלי נותן כפי נדרו ואינו נותן ללשכה שאין מקבלין מן העכו"ם כו' שנאמר לא לכם ולנו וגו' וא"כ לפי זה מה שאמר במשנה דלר"מ נודר ר"ל דאינו נופל דמיו ללשכה, אבל קשה דא"כ מה מוכיח רבא מקרא דלא לכם ולנו הא גבי דמים אע"ג דסתמן ללשכה אמרינן דהעכו"ם יש לו דמים ואינן נופלים ללשכה נימא הכי גבי ערכין דיש לו ערך ואינו נופל ללשכה ומה מוכיח רבא מקרא דהתם דלגבי ערכין הוי כר"מ דלא אמר כלום, וי"ל דכיון דמעטיה קרא גבי ערכין משום דכתיב בני ישראל משמע דהעכו"ם אינו מעריך כלל ומאי דהביא ראיה מהתם הוא דכיון דמצינו דלבדק הבית לא היו רוצים דמי עכו"ם מסתברא לומר דקרא דמעטיה גבי ערך לגמרי לעכו"ם הוא שלא יהא העכו"ם מעריך כדי שלא יבואו דמיו לקדשי בדק הבית ומש"ה מעטיה קרא ועשאו יותר מדמים דהכא לא אמר כלום והתם כיון דלא מצינו מיעוטא אמרינן דנותן ולא יפלו דמיו ללשכה אבל מ"מ קשה דבפ"ח מהלכות מתנות עניים כתב רבינו ז"ל עכו"ם שהתנדב לקדשי בדק הבית אין מקבלין ממנו לכתחילה ואם לקחו ממנו אין מחזירין לו ואם היה הדבר מסויים כגון קורה או אבן מחזירין לו כדי שלא יהא להם דבר מסויים במקדש שנאמר לא לכם ולנו משמע לכאורה דאית ליה דקרא אסר דוקא בדבר מסויים לבד אבל בדבר שאינו מסויים אם קבלו מהם נותנין לחזק בדק הבית ואית ליה דברייתא דקאמרה שם בגמרא עכו"ם שהתנדב לבדק הבית מקבלין וכו' אתיא אפילו כרבי מאיר וכאן כתב בהפך שכתב כאן שאפי' בדבר שאינו מסויים אין מקבלין מהם לחזק בדק הבית ואפילו שקבלו לא יעשו בדק הבית אלא דברים אחרים. ועוד קשה שכאן כתב שנותן הדמים ומקבלין ממנו לשאר דברים ושם כתב דאין מקבלין ממנו לכתחילה. ותו קשיא דכאן כתב רבינו ז"ל דאין מקבלין ממנו לבדק הבית ואם אמר לשמים נדרתי יגנז וכיון שכן אמאי כתב בסוף פ"ה מה' מעילה דקדשי עכו"ם אם הם לבדק הבית מועלין בהם והא אמרינן בגמ' דכיון שיגנז הוי כחטאת שמתו בעליה ואין מועלין בהם כדהקשו בגמ' לרב חסדא דאמר וערכו יגנז. **ונראה** לתרץ בדוחק לזה ולומר דערכין ודמים אע"ג דסתמן לבדק הבית בעכו"ם לא אמרינן דיהא סתמו לבדק הבית אלא יעשה בהם דברים אחרים אבל כשהעכו"ם נותנו בפירוש לבדק הבית אז אין מקבלין ממנו ואם קבלו אם אינו דבר מסויים אין מחזירין ואם לאו מחזירין וטעמא דכשהוא בדרך הסתם אע"פ שנותן דבר שסתמו לבדק הבית כמו ערכין ודמים כיון דאמר קרא לא לכם ולנו לבנות והם לא פירשו כשנותנין אותו שיהא לבדק הבית אלא שהם סומכים על הסתם לא יהיה לבדק הבית אלא לדברים אחרים דדוקא בישראל אמרינן דסתמן לבדק הבית ומש"ה קאמר רבינו ז"ל כאן דמקבלין ממנו לכתחילה כיון דהם לא פירשו דהוא לבדק הבית נקבל ממנו ונעשה דברים אחרים אבל כשהוא מפרש לבדק הבית בפירוש אז יש חילוק בין דבר מסויים כמ"ש בה' מתנות עניים דדבר שאינו מסויים מקבלין ממנו והוי קדש לבדק הבית כיון דפירש כן בפירוש אלא שאין מקבלין ממנו לכתחלה כיון שהוא דבר שע"כ צריך לעשות ממנו בדק הבית כמו שפירש ומ"מ דבר המסויים אפי' שקבלו מחזירין דעל דא ודאי אמר קרא לא לכם ולנו וגו'. **ומ"ש כאן שאין מקבלין נדבה ונדר לבדק הבית שנאמר לא לכם ולנו** ה"ק כיון דקרא קאמר דדבר המסויים אין מקבלין ממנו לבדק הבית ואפי' דבר שאינו מסויים לכתחילה אין מקבלין ממנו כשהם פירשו לבדק הבית השתא שלא פירשו ראוי הוא שאפי' דבר שאינו מסויים לא יעשה ממנו בדק הבית בסתמא. ומ"ש רבינו ז"ל בה' מעילה דמועלין בקדשי בדק הבית הוא כשפירש לבדק הבית ובדבר שאינו מסויים ובפ"ד מה' שקלים כתב רבינו ז"ל דין זה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר הכל ולפי מה שפירש רבינו ז"ל בה' מתנות עניים דמאי דאמר בגמ' כאן בתחילה ר"ל לכתחילה ולא כדפי' ז"ל שפירש בתחלת הבנין כשהיו רפויין צ"ל דמאי דשני גמרא התם שאני מלכותא דאי אמר עקרנא טורי עקר ולא הדר ביה אינו כפירוש רש"י ז"ל דלפירוש רש"י ז"ל הוי דמלכותא לא הדר ואין להם רפיון ידים אבל לפירוש רבינו ז"ל ה"פ מפני שהיה מלך קבלו ממנו מפני אימת המלכות ועוד שכיון שהמלכות נותן לבנין יתחזק הענין ולא יחזור המלכות בו ולא ימצא מערער עוד על הבנין דהמלכות לא יניח לערער עוד מפני כבודו שאמר לבנות וסייע בבנין שלא יאמר הדרנא הוא ולהכי קבלו ממנו כדי לסלק ערעור מעל הבנין:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:12:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:12:1)

**ואם אמר לשמים נדרתי וכו'.** וא"ת אפי' בסתמא נמי חיישינן שמא לשמים נדר דהא דין זה הוציא רבינו ז"ל מדין עכו"ם שהפריש תרומה דאמרינן כי האי גוונא בפ"ק דערכין וכן גבי עכו"ם שהתנדב קורה כדאיתא התם ורבינו ז"ל בפרק ח' מהלכות מתנות עניים גבי עכו"ם שהתנדב קורה כתב דעל הסתם טעונה גניזה משום דחיישינן שלבו לשמים וכן כתב בפ"ד מהלכות תרומות גבי תרומה, וי"ל דודאי בסתמא נמי יגנז והיינו דקאמר רבינו ז"ל אם אמר כו' כלומר סתמו כפירושו ולא חש לפרש דסמך על מה שכתב בפ"ח מהלכות מתנות עניים ובפ"ד מהלכות תרומות דאם דייקת לישנא דאם אמר דהוי דוקא תידוק נמי לישנא דרישא דאם נדר על דעת ישראל והוי דוקא וא"כ קשיא רישא לסיפא דברישא משמע דהא סתמא יגנז ובסיפא משמע דהא סתמא לא יגנז אלא ודאי דלישנא לאו דוקא וסתמו הוי כאומר:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:14:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:14:1)

**היוצא ליהרג שהעריך כו'.** מדפתח רבינו ז"ל בתרתי בגוסס ויוצא ליהרג ואחר כך סיים בחד וכתב זה היוצא ליהרג שהעריך אחרים משמע דאית ליה דגוסס שהעריך אחרים שאינו חייב אבל התוספות ז"ל כתבו בפרק קמא דערכין (דף ד') גבי ברייתא דפטרה גוסס וז"ל וצריך עיון דפשטיה דקרא דהעמיד והעריך גבי נודר דכתיב בההוא קרא על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו וגוסס הוא נודר ומעריך כדתנן בשמחות ומנא לן לומר מהעמיד בההוא קרא על פי כדכתיב גבי מעריך לומר שלא יהיה נערך ע"כ משמע דאית להו דגוסס נודר ומעריך. ואפשר דרבינו ז"ל סובר דנודר ומעריך כיון דמתניתין היא במסכת שמחות כדכתבו התוספות ז"ל ולא כתב גבי היוצא ליהרג אלא משום מ"ש אם הזיק:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:14:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:14:2)

**או הזיק חייב כו'.** פסק כרבי יוסי משום דקיימא לן מלוה על פה גובה מן היורשין ובגמ' משמע דלמ"ד הכי אם הזיק חייב כדאמרינן בפרק קמא דערכין:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:18:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:18:1)

**האומר ערך אלו וכו' ואם היה עני נותן על ידי כולם.** נראה לכאורה דצריך שיגיע סלע לכל אחד ואחד מהנערכים דהא אמרינן לקמן בפרק ג' דכל פחות מסלע לאו ערך הוא אע"פ שהוא עני וכיון שאמר ערך כל אלו עלי צריך לתת לכל אחד סלע ואם לא יגיע סלע לא הוי נתינה ולכי יעשיר יתן ערך שלם כדאמרינן לקמן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:21:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Appraisals%20and%20Devoted%20Property/r/1:21:1)

**האומר ערכי עלי ומת וכו'.** הר"א ז"ל תמה בהשגות דלא הוזכרה העמדה בדין בגמ' אלא למ"ד מלוה על פה אינו גובה מן היורשים אבל אנן דקי"ל דגובה מן היורשין ודאי דאינו צריך העמדה בדין. והרב בעל כ"מ ז"ל תירץ דכיון דאמרו בסיפא בגמ' מאי ניהו שעמד בדין משמע ליה לרבינו ז"ל דקים ליה לבעל הגמ' דבלאו טעמא דמלוה על פה אינה גובה מן היורשין וצריך על כל פנים העמדה בדין. ואני תמיה על דבריו דאם אמרו בגמ' מאי ניהו שעמד בדין הוא מכח קושיא דרישא והכי כתב שם רש"י ז"ל היכי מתוקמא בע"כ בשעמד בדין קודם מותו כדאוקמה לרישא וא"כ מכח קושיא דרישא איצטריך לאוקומי בהכי והכי אמרינן שם קמ"ל כיון דעמד בדין אישתעבודי אישתעבוד נכסי משמע דטעמא משום שעבודא הוי ולא משום העמדה והערכה. ועוד אני תמיה על דבריו דהעמדה בדין שהוזכרה בגמ' גבי מעריך ורבינו ז"ל כתב גבי נערך ולא גבי מעריך שכן כתב למטה אחר שעמד בדין הנערך. ועוד כתב והנערך צריך עמידה בדין ואמאי לא כתב העמדה בדין גבי מעריך כדאמרינן בגמ' לכך נראה לומר דהעמדה בדין שהזכירו בגמ' דהוי גבי מעריך הוי טעמא משום שעבודא וכיון דקי"ל דמלוה על פה גובה מן היורשין לא הזכיר שעבודא גבי מעריך כלל, ומה שהזכיר רבינו ז"ל העמדה בדין גבי נערך יצא לו ממה שאמר בברייתא בפ"ק גבי גוסס כל שישנו בהעמדה ישנו בהערכה והאי לגבי נערך הוא וסובר רבינו ז"ל דהכי קאמר דאם אינו בהעמדה שלא עמד בדין אינו בהערכה ולהכי כתב קרא דבעי הערכה גבי נערך מקרא דהעמיד והעריך דהביאו בגמ' גבי גוסס. אבל הר"א ז"ל בהשגות סובר דמה שאמר בברייתא כל שאינו בהעמדה אינו בהערכה הוא שאינו ראוי להעמדה שאם הוא ראוי להעמדה בשעת הנדר ואע"ג שלא עמד לא איכפת לן כלל אלא דקפיד קרא גבי נערך שיהא ראוי בשעת הנדר להעמידו לפני הכהן ואע"פ שלא עמד לא איכפת לן וזהו שכתב שהרי ראוי היה בשעת הנדר להעמדה והערכה ולמעוטי גוסס ויוצא ליהרג. ומ"מ מ"ש שאמרו בתוספתא דממעט יוצא ליהרג משום דאינו בהעמדה והערכה לא משמע הכי בסוף פ"ק דערכין דאמרו בשלמא גוסס לא נידר דלאו בר דמים הוא ולא נערך דלאו בר העמדה והערכה הוא אלא יוצא ליהרג בשלמא לא נידר וכו' אלא לא נערך אמאי ומיעטו אותו מקרא דכל חרם משמע דאית ליה לגמרא דידן דיוצא ליהרג בר העמדה והערכה הוא. וא"ת לדעת רבינו ז"ל דע"כ צריך העמדה גבי נערך בדין א"כ כשאמר בגמרא בפ"ד גבי האומר ערכי עלי ומת יתנו ליורשים ש"מ מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא ותירצו כשעמד בדין ואמאי לא אמר ליה המתרץ וליטעמיך כיון דמתני' אמר ערכי עלי הוי המעריך ונערך אחד ואת מודית דבעינן העמדה בדין לנערך משום דכתיב והעמיד והעריך א"כ ע"כ לדידך נמי איירי מתני' כשעמד בדין מפני הנערך שהוא המעריך עצמו, וי"ל דהוה מצי למימר ליה ולטעמיך: