## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings Chapter 4

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:5:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:5:1)

**והמשנה מקומו מפינה לפינה בבית אחד.** בפרק ערבי פסחים (פסחים דף ק"א:) אמרו לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום לא ופירש רבינו ז״ל ממקום למקום בבית אחד והוצרך לפרש כן משום דהוקשה לו כדהקשה הר״ן ז״ל מ״ש דגבי קידוש אמר דמפינה לפינה הוא מקדש כדאמר להו רב ענן וכו' והכא מפינה לפינה לא. והר״ן ז״ל חילק בין קידוש לברכה ורבינו ז״ל משוה אותם ופירש הכא ממקום למקום בבית אחד והתם מחדר לחדר בדירה אחת וכדכתב הרב המגיד בפרק כ״ט מהלכות שבת אבל מפנה לפנה בבית אחת קידוש וברכה שוים:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:6:1)

**בירך על הפת פטר את הפרפרת וכו'.** משנה בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ"ב) בירך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת בית שמאי אומרים אף לא מעשה קדרה ובגמרא איבעיא להו בית שמאי ארישא פליגי או אסיפא פליגי ואסיקנא בתיקו. ולכאורה נראה דרבינו פסק כבית שמאי דאמר דפרפרת לא פטר את הפת ולא מעשה קדרה ועל זה קשה חדא דלא הוה ליה למפסק כבית שמאי אלא כסתם מתניתין ותו דבפירוש המשנה כתב בהדיא רבינו ז״ל דאין הלכה כבית שמאי, ונראה דפסק כתנא קמא [דלא] סבירא ליה דבית שמאי ארישא פליגי אבל בסיפא לא פליגי כלל דכולי עלמא לא פטר פרפרת מעשה קדרה ומה שהזכיר את הפת הוא הדין נמי מעשה קדרה אלא נקטיה אגב רישא וא״כ אליבא דכ״ע לא פטר פרפרת מעשה קדירה. ואם תאמר כיון דאסיק בתיקו ספק ברכות להקל ודילמא בית שמאי פליגי אסיפא ורבנן סברי דפרפרת פטר מעשה קדרה והלכה כוותייהו ואין לברך על מעשה קדרה אחר שבירך על הפרפרת. וי״ל דהוי כעין ספק ספקא דספק אי ארישא פליג וכ״ע מודו דלא פטר פרפרת מעשה קדירה או אסיפא. ואם תמצא לומר אסיפא הא איכא ב״ש דסבירא להו דלא פטר ודילמא הלכה כוותייהו אע״ג דעל הסתם לית לן למפסק כוותייהו אהני לן הא לחלק בין ספק ברכות להקל דאמרי' בעלמא להך דהכא ואמרינן דהכא דמי לספק ספקא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:6:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:6:2)

**שאוכלים בהן הפת.** לאו דוקא צריך שיאכל פת עמהם דאפילו לא אכל פת עמהם כיון שהם דברים הבאים בתוך הסעודה פטורים מברכה כדכתב לקמן אלא מה שכתב שאוכלין בהם פת כלומר שרגילים לאכול פת עמהם וכתב זה להודיענו ענין פרפרת מהו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:7:1)

**גמר בלבו מלאכול או מלשתות וכו'.** לכאורה נראה דקשה על רבינו ז"ל מאי דאמרינן בפרק כיצד (דף מ"ב) ולית הילכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר וכו' דמשמע דאפילו גמר לאכול אינו חוזר ומברך אלא אם כן נטל ידיו דוקא והא לאו קושיא היא כלל דרבינו ז"ל מפרש דמאי דאמר גמר לאכול אסור לאכול רוצה לומר דהוי כמו הב לן ונבריך דאמרינן אסור לשתות אפילו שיברך ברכה לפניו אלא אם כן בירך ברכת המזון תחילה הכי נמי גמר אעפ"י שיברך ברכה לפניו אסור לאכול אלא אם כן בירך ברכת המזון תחילה וכמו שכתב רבינו ז"ל גבי הב לן ונבריך שאסור לאכול עד שיברך בה"מ ואתי ליה שפיר לרבינו ז"ל דרבי זירא לא אכל ואמאי לא אכל לבריך ברכה לפניו כדהקשו התוספות ז"ל אלא ודאי דאפילו בברכה שלפניו אסור עד שיברך ברכת המזון תחילה ודייק לפי זה לישנא דאסור לאכול דלשון אסור משמע אפילו שיברך לפניו כמו שאמר גבי הב לן ונבריך אסור למשתי דרוצה לומר אפילו שיברך לפניו. ויש הכרח לפירוש רבינו ז"ל מההיא דהשמש מברך על כל פרוסה ופרוסה (חולין דף ק"ז:) דדמי להך הכא וכמו שדמו אותם התוספות ז"ל בפרק כיסוי הדם (דף פ"ז בד"ה משתא) ומשמע דבגמר מותר לאכול בברכה שלפניו לפי המסקנא דאמרי ולית הלכתא דאם לא כן השמש אמאי מותר לאכול כל פרוסה כיון דהוי נמלך מבלי ברכה לפניו אלא ודאי דאפילו לפי המסקנא מותר לאכול אפילו שגמר בברכה שלפניו. ומ"ש ולית הלכתא רוצה לומר דמאי דאמרו אסור לאכול כלומר דצריך לברך ברכת המזון תחלה כמו הב לן ונבריך ועל דא קאמר דלית הלכתא דלא הוי דין זה היכא דנטל ידיו דוקא או היכא דאמר הב לן ונבריך, זה נראה לי פשוט ונכון לדעת רבינו ז"ל. והראב"ד ז"ל מפרש כפירוש רש"י ז"ל ולכך הוצרך לחלק בין שתיה לאכילה. והרב הגדול מוהררי"ק ז"ל תירץ לדעת רבינו ז"ל בטור א"ח סימן קע"ט עד שהוצרך לשנות הגירסא ולהפוך פירוש הסוגיא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:8:1)

**היו שותין ואמרו כו'.** אף על גב דאפילו אם אמר הקידוש אין לברך בורא פרי הגפן כדכתב הרב המגיד בפרק כ"ט מהלכות שבת בשם הירושלמי מפני שפטר אותו היין שבתוך הסעודה גם אם שתה קודם הקידוש צריך לברך בורא פרי הגפן דבשלמא כשקדם פטר נפשיה בברכה שברך על היין קודם אבל הכא לא פטר שהרי הסיח דעתו מלשתות קודם הקידוש אלא שעדיין קשה לי למה פטר היין שבתוך הסעודה לקידוש הא יין שבתוך הסעודה הוי לשתות והקידוש [לא] הוי לשתות וכי היכי דיין שבתוך המזון לא פטר של אחר המזון מהך טעמא כדכתב רבינו ז"ל לקמן הכי נמי לא היה לו לפטור היין שבתוך הסעודה לקידוש דבודאי הקידוש לא הוי לשתות. וי"ל כיון דבא בתוך הסעודה מיקרי לשתות ועיין בבית יוסף סימן רע"א:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:8:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:8:2)

**בואו ונבדיל.** עיין בבית יוסף סימן רצ"ט:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:9:1)

**או ישן והביאו חדש.** דין זה ירושלמי. ומ"ש שם אח"כ רבי היה מברך על כל חבית וחבית שהיה פותח נראה שיבאר רבינו ממינים שונים:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:11:1)

**דברים הבאים וכו'.** דברי רבינו ז"ל נראין כפירוש התוספות ז"ל (דף מ"א: ד"ה הלכתא):


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:12:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:12:1)

**שאדם קובע סעודתו על היין.** בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ"ב:) ומשמע מהתם דאינו חייב לקבוע הסעודה על היין אלא רגילות קאמר שהיו רגילין בכך דהא אביי אמר שם דביום טוב היה מברך על כל כוס וכוס משום דלא היה רגיל לקבוע סעודתו על היין ועל זה קשה לי על מה שכתב הרב המגיד על מ״ש רבינו ז״ל בפרק שלשים מהלכות שבת שצריך לקבוע סעודה על היין בשבתות וימים טובים שנלמד מהכא דהא הכא לא אמרו אלא רגילות לקבוע:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:12:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Blessings 4:12:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/4:12:2)

**אם בירך על היין שלפני המזון פטר וכו'.** עוד אמרו במשנה בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון ולא הזכירו רבינו ז"ל דסמך במ"ש בדין היין: