## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 5

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:1:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:1:1)

**שנאמר לא תשיך לאחיך וכו'.** גר תושב מפיק בגמרא בפרק איזהו נשך (דף ע"א) דמותר אע"ג דנכנס בכלל וחי אחיך עמך משום דאמר קרא אל תקח מאתו ולא קאמר מאתם דמשמע דקאי נמי אגר תושב דקאמר קרא מעיקרא אלא מדכתיב מאתו משמע דלא קאי אגר תושב וא"כ רבינו ז"ל דמייתי ראיה מקרא דלא תשיך לאחיך אי קאי אגר תושב קשה דאחיך גר תושב נמי מיקרי ולא ילפינן התם לגר תושב אלא מדקאמר מאתו ולא מאתם ואי קאי אעכו"ם דילפינן מיניה משום דכתיב לא תשיך לאחיך להכי לא הוה צריך קרא כדכתב רש"י ז"ל בפרק איזהו נשך גבי לא סגי דלאו הכי כתב שם וכי בא הכתוב לצוות עלינו ליתן ריבית לעכו"ם דאילו להתיר קאמר פשיטא מהיכא תיתי למיסר ע"כ וי"ל דמ"מ מייתי רבינו ז"ל ראיה להתיר לעכו"ם מפשטיה דקרא אע"ג דלא צריך:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:1:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:1:2)

**ומצות עשה להשיך לעכו"ם.** אע"ג דבחזרת מלוי בריבית אמרינן בסנהדרין (דף כ"ה) דאפילו מעכו"ם לא יזפי ברבית הוא משום דחכמים אסרוהו ומאי דקאמר אפילו לעכו"ם לא יזפי ביותר מכדי חייו קאמר לדעת רבינו ז"ל דאילו בכדי חייו כיון דרבנן לא תקנו נשארה מצות עשה במקומה ואדרבה מצוה להשיך א"נ דהתם גזרו רבית אפילו כדי חייו משום דכיון דהוא מורגל בעבירה דרבית אתי למסרך, ועל מה שהשיגו על רבינו ז"ל מסוגיא דאיזהו נשך (דף ע') הר"ן ז"ל תירץ דרבינא כשתירץ הכא בתלמידי חכמים עסקינן טעמא מאי אמרו רבנן וכו' הדרינן למאי דס"ד דרבא מאי לא תשיך לא תשוך אבל התוס' ז"ל כתבו דפירכא דרבא איתא אפילו לתירוץ רבינא דכיון דאמר רחמנא דמצוה לחסר לא היה להם לחכמים לאסור וכדבריהם משמע לישנא דגמרא דקאמר טעמא מאי גזרו רבנן וכו' משמע דכ"ע מודו בהכי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:2:1)

**אסרו חכמים כו'.** קשה דאי טעמא שמא ילמוד ממעשיו אפילו אבק רבית נמי ליתסר. ואפשר דכיון שלא התירו לו אלא באבק רבית נזכר שלא התירו לו כן אלא כדי שלא ילמוד ממעשיו ולא יבא ללמוד. עוד אפשר שאבק רבית כיון שהוא דומה קרוב לשכר ורחוק להפסד והוא אינו דבר קצוב מריוח א"כ לא חשו שמא ילמוד ממעשיו דלא יתערב עם העכו"ם כל היום כיון שאינו דבר שכר הרבה וזה דוחק:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:2:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:2:2)

**וכל אבק רבית עם העכו"ם מותרת וכו'.** וא"ת מאי מקשה גמרא בלוין ומלוין ברבית לוקמה ברבית דרבנן וי"ל דהמקשה היה סבור כפי מה שפירש הר"ן בדעת רבינו ז"ל דהיה סבור דמדאורייתא אסור רבית בעכו"ם וא"כ ה"ה רבית דרבנן דמאי דמותר רבית דרבנן הוא לפי המסקנא משום דמדאורייתא שרי ורבנן הוא דאסרוהו והמתרץ דלא תירץ ברבית דרבנן רצה לאוקמי בכל רבית ובת"ח:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:4:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:4:1)

**הואיל ומדעת ישראל נתן הרי זו רבית קצוצה וכו'.** קשה על זה דבגמרא (דף עא) אמרו יש שליחות לעכו"ם לחומרא ולשון לחומרא משמע דרבנן החמירו ואולי י"ל דרבינו ז"ל סובר דהוי רבית קצוצה מפני מ"ש התוס' ז"ל שם שהרי נעשה ישראל שני שלוחו של ראשון לקבל חובו מיד עכו"ם ומה שאמר בגמרא לחומרא ה"ק אע"ג דסברא זו אינה כל כך ברורה דיש לדחותה כמו שדחוה התוס' ז"ל מ"מ החמירו רבנן ועשאוהו רבית קצוצה מספק:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:5:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:5:1)

**אסור לישראל לתלות מעותיו וכו'.** כתב ה"ה ז"ל וכפירוש ההלכות ע"כ כלומר שהם כתבו מי שתולה מעותיו ביד עכו"ם ומלוה לישראל ברבית וממה שאמר ביד עכו"ם ודאי דהעכו"ם הוא דמלוה והרב נמוקי יוסף ז"ל כתב דיש גירסאות בגמ' תולה מעותיו ביד עכו"ם ואפשר שזאת היתה גירסת ההלכות ורבינו ז"ל ואף אם היתה להם גירסתנו פירשו כן מכח קושיית התוס' ז"ל (לפי האחרים):


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:5:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:5:2)

**ועכו"ם שהלוה את ישראל ברבית וכו'.** ה"ה ז"ל כתב דרש"י ז"ל חולק עם הרשב"א ז"ל דהרשב"א ס"ל דאינו אסור אלא כשאינו יכול לתבוע אלא את הערב תחלה אבל אם יכול לתבוע זה או זה מותר ורש"י ס"ל דאינו מותר אלא כשקיבל עליו שלא יתבע אלא ללוה תחלה וכשלא ימצא הלוה יגבה מן הערב ונראה שלמד כן ממ"ש רש"י ז"ל לדון בדיני ישראל יתבע מן הלוה תחלה וכשלא ימצא אצלו יגבה מן הערב משמע דבעי לקבולי בהדיא שלא יתבע מן הערב תחלה אבל להרשב"א ז"ל ר"ל שקיבל לדון בדיני ישראל בדין ערב קבלן שיפרע מאיזה מהם שירצה. כתב ה"ה ז"ל ומלשון רבינו אין להכריח כלום ונראה דיש להכריח קצת ממ"ש רבינו ז"ל אם קיבל עליו שלא יתבע את הערב תחלה משמע דאפילו יתבע למי שירצה סגי משמע דלא כרש"י שכתב שצריך שיקבל שלא יתבע את הערב אם לא יתבע הלוה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:6:1)

**ישראל שלוה מעות מן העכו"ם וכו'.** כתב ה"ה ז"ל וראיתי מי שפירש וכו' אף על פי שזקפן במלוה ע"כ ומהר"י קארו ז"ל הביא לשון זה של ה"ה וכתב אף על פי שלא זקפן במלוה וכו' ובודאי צריך להגיה ופירוש אע"פ שלא זקפן במלוה קודם שנתגייר ואף לפי גירסתנו אפשר לפרש זאת הכוונה וה"ק אע"פ שזקפן עליו במלוה עתה ולא קודם:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:6:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:6:2)

**אבל עכו"ם שלוה וכו'.** כתב ה"ה דדעת רבינו כיש אומרים והוא ממ"ש אע"פ שזקפן עליו שהיה לו להשמיענו אע"פ שלא זקפן דהא ר' יוסי דפסקינן הלכתא כוותיה לא הזכיר זקיפה אלא בין כך ובין כך ואע"פ שעל מה שהזכיר ת"ק קאי ות"ק הזכיר זקיפה אחר שנתגייר עכ"ז לא הזכירו ר' יוסי ואם היה סובר כן היה לו לרבינו להזכיר. ודע שמ"ש רבינו וגובה הישראל ממנו וכו' כל מעות הרבית שנתחייב בהן כשהיה עכו"ם זהו כדעת הרמ"ה שהביא הטור דס"ל דאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה אחר שנתגייר לאפוקי מדעת הרא"ש דס"ל דנותן אפילו רבית שעלה לאחר שנתגייר ע"ש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:8:1)

**והנותן מעותיו.** רבינו ז"ל לא כתב רחוק לזה ולזה או קרוב לזה ולזה שהוא בינוני דלא נחית אלא לענין איסור והיתר ובראשונה אסר ובאחרונה אמר שהוא חסיד להודיענו מדת חסידות אבל מדת הבינוני א"צ להודיע לנו וגם ממילא נפקא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:9:1)

**אין מושיבין חנוני וכו'.** כל זה הוא מבואר בהלכות שלוחין ושותפין ועל הסתירה אשר שם עם מ"ש כאן נכתוב שם בעזר השי"ת:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:9:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:9:2)

**אלא א"כ נתן לו שכר עמלו ומזונו וכו'.** בפרק איזהו נשך (דף ס"ז) תנן בחלוקה דאין מושיבין חנוני וכו' אא"כ נותן לו שכרו כפועל ופירשו בגמ' כפועל בטל. ובחלוקה דתרנגולין אמרו שם שכר עמלו ומזונו וכתבו שם התוס' ז"ל דלא שייך למיתני שם כפועל בטל דאין מתבטל בלהאכיל ולהשקות אלא רגע אחד וכו' ורבינו שכתב כאן עמלו ומזונו ודאי דלא קאי אלא אתרנגולין לבד וסמך על מ"ש בהלכות שלוחין ושותפין ומ"מ קשה דבפ"ח מהלכות שלוחין כתוב בנוסחאותינו בהרמב"ם ז"ל דהך דמושיבין תרנגולין צריך להעלות שכר כפועל בטל וכן בשם עגלים וסייחים כתוב להעלות לו שכרו בכל יום כפועל בטל וקשה דלא היה לו לומר אלא שכר עמלו ומזונו כדכתב כאן ואולי יש ליישב הנוסחא דרבינו ז"ל סובר דלא כתוס' ז"ל אלא דכפועל בטל או שכר עמלו ומזונו סגי ולהכי תני במתני' בחלוקה אחת אחת ובחלוקה ב' אחרת לומר דאע"ג דקאמר כפועל בטל כאן סגי בעמלו ומזונו וה"ה כפועל בטל אבל זה דוחק אבל מצאתי בספר כ"מ שגורס שם בדברי רבינו ז"ל בהלכות שלוחין ושותפין פ"ח שכר עמלו ומזונו והיא גירסא נכונה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:10:1)

**המשתתף עם חבירו במעות וכו'.** פירושו כמו שפירש ה"ה ז"ל שהיו שמין כמה יעלה הריוח והיו עושין הדבר בהיתר שהיו נותנים לו כפועל בטל אלא שאסור לפי שזה כשיאמר לו האחר שלא היה שם ריוח לא יאמין ונמצא זה לוקח רבית ובודאי דמן התורה אם היה מאמינו מותר אלא דחיישינן שמא ימות הוא ויורשיו לא יאמינוהו ויגבו רבית ולא אמר זה רבינו ז"ל שכבר השמיענו שאפילו המעות שנתן בתורת עסק או שותפות לא יכתוב אותם מלוה שמא יהיה שם הפסד והיה לו לבעל המעות להפסיד מחצה ואם היה הוא חי היה מאמינו שהרי אינו שם לו מה שיוכל להרויח משום שהוא מאמינו ואם כן נימא דהוא מותר אפילו הכי אסור שמא ימות ונמצא היורש לוקח רבית:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:11:1)

**אסור להקדים הרבית וכו'.** רבינו ז"ל כתב כאן דאפילו שלח לו בסתם ולא אמר לו בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי שאסור ובפ"ד כתב ת"ח שהלוו זה את זה ונתן לו יתר על מה שלוה ממנו וכו' דבת"ח מותר משמע דלכ"ע אסור ושם פירש דבריו ה"ה ז"ל דאיירי בשעת הלואה סתם שלא הזכיר לו כלל ומ"מ אפילו שהיה סתם בשעת ההלואה וסתם בשעת הפרעון דוקא בת"ח מותר ולכ"ע אסור והוא מסכים למה שכתב כאן אבל קשה לזה לשון המשנה דקאמרה בשכר מעותיך וכו' ועוד קשה מ"ש בפ"ח הלוקח חיטין ד' סאין בסלע וכשבא לגבות את החיטים לאחר זמן הוסיף לו במדה ונתן יתר אחת דמותר והוא היפך מ"ש כאן ובפ"ד ואפשר היה לחלק ולתרץ לזה ולומר דשאני מ"ש בפ"ח דהוי דרך מקח וממכר והכא הוי הלואה אבל הטור ז"ל בסי' ק"ס הבין דברי רבינו ז"ל מ"ש בפ"ח דמתיר אפילו בהלואה ובשעת פרעון שכתב שם שרש"י ז"ל כתב להיתרא וגם הרמב"ם ז"ל מתיר בזה אם כן נראה דאינו מחלק בין הלואה למקח ולכך קשה מ"ש רבינו ז"ל כאן ובפ"ד ומה גם שהטור כתב שם באותו סימן בשם רבינו ז"ל גבי רבית מאוחרת שאוסר אפי' בסתם וא"כ דברי הטור ז"ל סותרים זו לזו בהבנת רבינו ז"ל ולתרץ קושיא זו נראה דחלוקים ה"ה ז"ל והטור בדברי רבינו ז"ל דה"ה מפרש דרבינו מחלק בין אחר פרעון בין בשעת פרעון וגם מחלק בין מפרש לסתם ובב' חילוקים אלו יתיישבו ב' הלשונות דכאן גבי רבית מאוחרת אסר רבינו לדעת ה"ה משום דאיירי במפרש ובפ"ח התיר רבינו משום דאיירי בסתם שהוסיף מדעתו סתם ומשום דבפ"ד איירי נמי בסתם הוצרך ה"ה לחלק בין בשעת פרעון לאחר הפרעון ליישב ההיא דפ"ד דבפ"ח איירי אחר הפרעון ובפ"ד איירי בשעת הפרעון ולכך כתב ה"ה וחילק בין שעת פרעון לאחר הפרעון אע"פ שלפ"ז הלשון דחוק בפ"ח שכתב רבינו וכשבא לגבות דמשמע דכשבא לגבות הוסיף בשעת הפרעון ולדברי ה"ה צריך לפרש ולדחוק דלאחר זמן קאי למטה וה"ק כשבא לגבות ולאחר שגבה הוסיף לו במדה א"נ כשבא לגבות לאו דוקא אלא שה"ה ז"ל דחק עצמו בכך לתרץ ההיא דפ"ד כדכתיבנא. אבל הטור סובר בדעת רבינו דאינו מחלק בין סתם למפרש וכ"נ שכתב בשביל מעותיו ולא כתב בשביל מעותיך וגם אינו מחלק בין שעת הפרעון לאחר הפרעון וגם רש"י ז"ל אינו מחלק בכך והא דאסר רבינו בסתם לדעת הטור ז"ל היינו כשמתכוין לכך דאם מתכוין בלבו לשולחו בשביל כך הוא אסור אע"פ שהאחר מותר לקבלו דעל הסתם מותר הוא כיון שברצונו נתן כדכתב רבינו בפ"ח מ"מ אם מתכוין לכך אסור וכן אם מוכיחין הדברים שבשביל כך עושה אסור לקבלו ממנו ודמי למתנה מרובה אליבא דספר המצות דאסור משום דניכר דבשביל כך עושה אע"ג דרבינו אינו מחלק בין מרובה למועט אם ניכרים הדברים שבשביל כך עושה ודאי דאסור ובהכי כתב רבינו כאן שאסור ברבית מאוחרת אבל בפ"ח איירי שלא כיון לכך ואין מעשיו מוכיחים שבשביל כך עושה ולכך שרי ובפ"ד שהתיר גבי ת"ח דמשמע דלכ"ע אסור צ"ל דהטור מפרש ההיא דת"ח שלא היה סתם בשעת הלואה אלא שבשעת ההלואה פירשו שיתן לו יותר ומש"ה דווקא בת"ח הוא מותר הא לכ"ע אסור אבל אם היה סתם בשעת ההלואה וסתם ג"כ בשעת הפרעון ודאי דאפי' לכ"ע מותר אע"פ שלשון רבינו ז"ל דפ"ד נראה שהיה סתם בשעת ההלואה וכן פירשה ה"ה לא נראה לטור לפרש כן משום שלשון הגמרא לא יתיישב וכמו שנתקשה בזה ה"ה וגם מה שפירש ה"ה לפי דרכו בפ"ח הוא דחוק שדחק עצמו בלשון וכשבא לגבות כדכתיבנא ולכך נראה לו לטור ז"ל לפרש דברי רבינו בפ"ד שפירש לו בשעת ההלואה שיתן לו יותר כלישנא דגמרא דקאמר מאה במאה ועשרים והאריך ובזה יתיישבו דברי רבינו על נכון כנ"ל לפרש דברי ה"ה ודברי הטור במה שהבינו בדעת רבינו ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:16:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/5:16:1)

**אסור להשכיר הדינרין וכו'.** מ"ש ה"ה וגירסת הגמרא המדוקדקת כן היא מורה פי' שלא היו גורסין וידיע פחתיה ואף לפי גירסת ידיע פחתיה מתיישב דין רבינו וזהו שאמר גירסא המדוקדקת כל זה ביארו התוספות ז"ל: