## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings Chapter 2

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:1:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:1:1)

**מצות עשה להיות אש יקודה וכו'.** בפרק טרף בקלפי (דף מ"ג:) איכא פלוגתא דתנאי ר"מ ור' יהודה ור"י אי בכל יום היו במזבח שתי מערכות או ג' או ד' ומחלוקתם תלוי משום דתלתא קראי כתיבי בפרשת צו חד היא העולה על מוקדה על המזבח וגו' ב' ואש המזבח תוקד בו ג' והאש על המזבח תוקד בו ר' יהודה דאית ליה בכל יום תרי דריש להו מתרי קמאי וקרא דוהאש על המזבח דריש להצתת אליתא שתהא בראשו של מזבח ולא יצית על הרצפה ויעלם כשהם דולקים ור' יוסי דאית ליה תלת נפקא ליה מהני תלתא קראי והצתת אליתא נפקא ליה מקרא דונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח ור"מ דאית ליה ד' נפקא ליה אחריתי מריבוי דואש ורבנן וא"ו לא דרשי ומריבויא דוהאש נפקא להו לכ"ע דמוסיף חד ביוה"כ דאפילו מאן דלא דריש וא"ו מ"מ וא"ו ה"א דריש וקרא דאש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה אייתר ליה וקאמר גמרא התם דלימד על מערכה שניה של קטורת שלא תהא אלא במזבח החיצון ואי להאי לחודיה הוה סגי דלימא קרא אש תוקד על המזבח לא תכבה ואמר קרא תמיד ללמד אש למנורה שתהא על מזבח החיצון והכי קאמר קרא אש תמיד שאמרתי לך לא תהא אלא בראשו של מזבח החיצון. זו היא סוגית הגמרא ורבינו ז"ל פסק כר' יוסי דשלש מערכות בכל יום דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה וכ"ש לגבי דר"מ. ויש לתמוה על רבינו ז"ל בסדר הכתובים שהביא חדא דכיון דהוא פסק כר' יוסי למה הביא לקמן להצתת אליתא פסוק של ואש המזבח תוקד בו דהא לא הוי אלא לר' יהודה אבל לר' יוסי נפקא ליה הצתת אליתא מקרא דונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח ולא עוד אלא שלא הביא אפילו הפסוק של ר' יהודה דהיינו והאש על המזבח תוקד בו אלא ואש המזבח תוקד דהך קרא לכ"ע הוי למערכה שניה של קטורת גם מה שהביא כאן מצות עשה להיות אש יקודה על המזבח מקרא דאש תמיד תוקד קשה דהאי קרא דרשינן ליה בגמרא שתהא מערכה שניה של קטורת על המזבח החיצון ומלת תמיד לא אתי להזהיר שיהא תמיד האש על המזבח אלא מלת תמיד קאי אמנורה כדכתיבנא ולא היה לו להביא אלא שאר הפסוקים של יקידות דנפקינן מינייהו ג' מערכות:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:2:1)

גם מ"ש


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:2:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:2:2)

**בבוקר עורכים עצים ועורכין בראש המזבח מערכה גדולה של אש שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר.** קשה דהאי קרא לא אתי לסדור מערכה הגדולה אלא לסדור שני גזרי עצים של המערכה הגדולה וכמו שאמרו בפ"ב דיומא מנין לתמיד של בין הערבים שטעון שני גזרי עצים בשני כהנים שנאמר וערכו עצים אם אינו ענין לתמיד של שחר דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר וכו' משמע דקרא דובער עליה אתא לומר שיערוך שני גזרי עצים על מערכה גדולה וכן רבינו לקמיה כתב וכן מצוה להעלות שני גזרים של עץ כו' שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבוקר וכו'. ולתרץ כל אלו הקושיות נראה לומר דכיון דלא נפקא מיניה כלל לענין דינא רבינו ז"ל לא קפיד אלא מביא הפסוק שנראות הדרשא הפשוטה יותר אע"פ שהוא דלא כהלכתא וקרא דאש תמיד משמע פשוטו הוא שידליקו האש שם תמיד אע"ג דבגמרא דרשינן ליה לדרשא אחריתי מ"מ פשוט הכתוב הכי משמע וכן קרא דואש המזבח תוקד בו משמע פשטו שבמזבח עצמו יהיה היקידה לא למטה וזהו אומרו תוקד בו כלומר תהיה היקידה בו כלומר בראשו של מזבח גם קרא דובער עליה עצים בבוקר בבוקר משמע שעל המערכה יבער עוד שני גזרי עצים מכלל דצריך לבער המערכה מדקאמר עליה משמע דכבר היא מסודרת ואחר שפשט הכתוב משמע ומוכח הכי לא חש רבינו ז"ל אי הוי דלא כהלכתא וכן דרכו בקצת מקומות:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:4:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:4:1)

**שלישית אין עליה כלום.** בפ' טרף בקלפי (דף מ"ג) אמרו שלישית לקיום האש ופירש"י ז"ל שאם אין אש של מערכה גדולה מתגבר מוסיפין עליו מזה ע"כ. אבל רבינו ז"ל נראה שמפרש לקיום האש לקיים מצות האש שנאמר אש תמיד תוקד משמע ששאר המערכות הם לקרבנות וזו היא לקיים המצוה לבד אבל מ"מ אליבא דכולי עלמא ודאי שמערכה של קיום האש הוי זולת השני גזירי עצים דשני גזירי עצים נפקא לן מובער עליה הכהן עצים בבוקר כו' והך דקיום האש נפקא לן מקרא דואש על המזבח תוקד בו ועוד דהשני גזירי עצים משימין על מערכה גדולה וכמ"ש רבינו ז"ל בפירוש ומערכה של קיום האש עושה אותה בכ"מ שירצה מן המזבח וכמ"ש רבינו ז"ל לקמן. ע"כ אני תמיה מאד על הרב מהר"ר אליה מזרחי זלה"ה שכתב בפרשת צו שמערכה של קיום האש היא השני גזירי עצים שכתב שם ואחר שסדר אותה היה נותן עליה אח"כ שני גזירי עצים כדי להוסיף לה הבערה יתירה וזאת המערכה נקראת מערכה של קיום האש וכו' ע"כ, דלע"ד א"א לומר כן מהטעמים שכתבתי אלא דתרי מילי הוו. וא"ת א"כ כיון דתרי מילי הוו רבינו ז"ל בפ"ו כשהסדיר שתי מערכות וסידור שני גזירי עצים למה לא הזכיר שם סידור מערכה של קיום האש וכן אביי בפ"ג דיומא דסדר מערכה משמיה דגמרא לא הזכיר אלא מערכה גדולה ומערכה שניה וסידור שני גזירי עצים ולא הזכיר מערכה שלישית. מיהו לאביי י"ל דסובר כר' יהודה דליכא אלא שתי מערכות אבל לרבינו ז"ל דפסק כר' יוסי קשה. ונראה לומר דאותה של קיום האש אין לה שעה קבועה ואין לה סדר שבכל שעה מהיום יכול לעשותה ולכך לא הזכירה רבינו ז"ל בפ"ו שלא הזכיר אלא הדברים שצריך לעשות על הסדר ואביי גם כן אף על גב דסבר כר' יוסי מהאי טעמא לא הזכירה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:7:1)

**ויהיה מראה שהתחיל לסדר מן המזרח וכו'.** בפ"ב דתמיד (דף כ"ט) אמר שם במשנה סידר את המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי גזירין הפנימיים היו נוגעים בתפוח וריוח היה בין הגזירין שהיו מציתין את האליתא משם ובגמרא אמרו (דף ל') מ"ט רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתהא הרוח מנשבת (בהן) וחד אמר כדי שיהיו מציתין את האליתא משם מתיבי ריוח היה בהם בין הגזירין שהיו מציתין את האליתא משם אמר לך מקומות מקומות עבדי ע"כ. ופירש"י ז"ל וחזיתה מזרחה מראה היה עושה למערכה כמין חלון גבי מזרח כדי שתהא הרוח מנשבת בו הרוח בא דרך שער מזרח ומנשב שם. ועל מ"ד כדי שיהיו מציתין את האליתא פירש עצים דקים משימין באותו חזית והאש סמוך לו ונדלקין העצים הגדולים על ידי עצים קטנים. מקומות עבדי כלומר במקומות הרבה היו נותנין עצים כדי שישרפו עצי המערכה מכל צד ע"כ. וכפירוש זה כתב סמ"ג ז"ל. ורבינו ז"ל בפירוש המשנה פירש ז"ל וכבר הקדמנו בתחלת בתרא עושה חזית וביארנו שעניינו שיעשה בראש הכותל אות שיראה על הכותל בשעה שמביטין אל האות ההוא וג"כ כאן בשעה שמסדרין עצי המערכה במזרחו של מזבח נותנים על מערכה העצים יעשה אות לצד מזרח שיורה שמצד מזרח מתחילין לסדר המערכה ואליתא היא הגחלת שמסיקין בה מערכה שניה של קטורת ע"כ. ועל פי פירוש זה כתב כאן ויהיה מראה שהתחיל מן המזרח כלומר שיעשה אות על כך. וקשה לפירוש זה איך יתיישב סוגית הגמרא דמה טעם הוא הרוח מנשבת לאות שמשימין על המערכה וכן האליתא שמציתין משם אינה ענין כלל לאות ההוא. ונראה לי לפרש דלפירוש רבינו לא שאלו בגמרא מ"ט אלא לענין סדור המערכה למה היא במזרח ולא ברוח אחר ותירץ רב חסדא מפני שתהא הרוח מנשבת ותדלוק מהרה כדי לשרוף איברי התמיד והאחר אמר דלא איכפת לן בהדלקתה מהרה אלא מפני שצריך להדליק מהרה מערכה שניה של קטורת וכדי שנקח משם אליתא להדליק מהרה שמו כנגד המזרח ויתחילו להדליק מהרה ואע"פ שראשי העצים שכנגד התפוח לא ידלוק כל כך מהרה שאינם כל כך כנגד הרוח לא איכפת לן שמאותו הצד שהם כנגד המזרח ידליקו האליתא והאליתא היא הגחלת שמדליקין מערכה שניה של קטורת כמו שפירש רבינו ז"ל בפירוש המשנה ודלא כפירוש רש"י ז"ל שפירש שהוא להדליק המערכה עצמו והקשו שם למ"ד ששמוה כנגד המזרח. משום כך במשנה אמרו ריוח היה בין הגזרים כלומר ששמו שם קסמין קטנים שידליקו מהרה כדי להדליק הגחלת של קטורת וא"כ קשה למ"ד שמדליקין מהצד אשר כנגד הרוח של מזרח ותירצו מקומות מקומות עבדי מאותו הצד הם מדליקין ר"ל מראשי העצים שכנגד המזרח וגם מהקסמין שבין הגזירים מדליקין. ולפי זה לא נתן טעם הגמרא לענין החזית דהחזית אינו אלא היכר להודיע לכל שמכאן מתחלת ההדלקה וטעם הגמרא אינו אלא למה מדליקין במזרח ולא ברוח אחר. ולהר"א ז"ל דרך אחר בהשגות דהוא מפרש דיש תפוח באמצע המזבח דהיינו טבלא של כ"ב על כ"ב וטעמו דהגזירין ארכן אמה ורחבן אמה וכמ"ש רבינו ז"ל פ"ו מהלכות איסורי מזבח ומקום המערכה הוי כ"ד אמות על כ"ד אמות לפי מ"ש רבינו ז"ל בפרק ב' מהלכות בית הבחירה אע"ג דשם כתב ז"ל ד' טפחים יותר כבר השיגו הר"א שם וסובר דאינו אלא כ"ד אמות כדי להשלים גובה המזבח שהם עשר אמות הניח אמה מכל צד כדי שישימו שם גזרי המערכה שהם אמה על אמה וכיון שהיו כ"ד על כ"ד וקצרו אמה מכל הצדדים לתת מקום לעצי המערכה עשו טבלא גבוהה עשרים ושתים על כ"ב וקצרו בטבלא ב' אמות באורך אחד מכאן ואחד מכאן וב' אמות ברוחב אחד מכאן ואחד מכאן כדי שיהיה מקום למערכה וכל אותה הטבלא נקראת תפוח. ומ"ש המשנה וחזיתה מזרחה רוצה לומר ששמו ראשי העצים למזרח והראשים אחרים לתפוח למעוטי שלא שמו אותם ברוח המזרח אבל היו מושכבים בין צפון לדרום דא"כ לא היו נוגעים הראשים בתפוח דכיון דראש אחד לדרום וראש אחד לצפון ובין התפוח וצד המזרח יש שם מקום אמה לבד א"כ נמצאו צדדי הגזירין נוגעים בתפוח אבל לא הראשים וזו היא צורתו*. ==========כאן צריך לבוא שרטוט=========== אם אותו הקו שהוא אמה על אמה כמו המקום אשר בין מזרח והתפוח אם היה ראשו למזרח הוי רגלו לתפוח אבל אם הוא מושכב (כזה) צדו נוגע בתפוח אבל לא ראשו והוא פשוט מאד. ונמצא לפירושו דוחזיתה מזרחה ר"ל שהראשים כנגד המזרח והם מושכבים בין מזרח למערב וכ"ת א"כ למה הזכיר אח"כ שהם נוגעים לתפוח פשיטא שהם נוגעין לתפוח כיון שאין בין מזרח לתפוח אלא אמה והגזירין ארכן אמה והם מושכבים בין מזרח למערב ודאי שהם נוגעים בתפוח לזה תירץ דאין הכי נמי אלא כוונת המשנה לומר שלא יוציא הגזירין קצת לחוץ שיאכלו קצת ממקום רגלי הכהנים שהם אמה שהם לפני המערכה שאם כן ידחקו רגליהם אלא יזהר שיכניס אותם לפנים כדי שיגעו הראשים בתפוח. זו היא כוונת הר"א ז"ל בהשגות. וצריך לפרש ג"כ לפירושו איך יתיישב סוגית הגמרא. ונראה דהכי פירושו מ"ט שמו הראשים כנגד המזרח ולא שמו אותם מושכבים בין צפון לדרום ותירץ חד משום דכיון דהראשים למזרח נושב הרוח יותר והאחר אמר שכיון שהראשים למזרח היו נוחין לידלק מהראשים שבצד המזרח ומשם ידליקו הגחלת של קטורת וכמו שפירשנו לעיל לפירוש רבינו ז"ל וקושית הגמרא והתירוץ גם כן נפרש לפירוש הר"א ז"ל כמו לפירוש רבינו ז"ל. אי נמי יש לומר דיפרש אליתא כפירוש רש"י ז"ל שהוא להדליק המערכה עצמה וה"ק כשהראשים לצד המזרח יביא שם קסמין דקים מחוץ למזרח וידליק לראשים מפני שהראשים נוחים לידלק בקל יותר מגוף העץ שהראש הוא קצת דק יותר ועוד שכיון שהוא פתוח שם נוח לידלק מה שאין כן כשהראשים בפנים אם היו מושכבים מצפון לדרום שכשישים האליתא מן המזרח לא ידליקו מהרה והקשה לו המקשה שהרי משים קסמין קטנים בין העצים וידליקו כדאמרו במשנה שיש ריוח בין הגזירין ותירץ מקומות מקומות עבדי כלומר מכל המקומות משימין בין הגזירין מבחוץ לצד המזרח כדי שידליקו מהרה. כנ"ל לפרש דברי הר"א ז"ל ודבריו באו סתומים ומ"מ מבוארת אצלי כוונתו ז"ל כמו שכתבתי. ובענין פירוש תפוח פליגי עליה רבינו ורש"י דהם סוברים דתפוח מקרי הדשן עצמו והקשה הראב"ד ז"ל לפירוש זה ממתני' דהחלו מעלים באפר ע"ג התפוח דמאחר שכהן מוציא בכל יום האפר מהיכן היה התפוח. וקושיא זו ליתא לפירוש רש"י ז"ל שפירש בפרק גיד הנשה ושם במסכת תמיד שלא היו מוציאין האפר בכל יום אלא כשהיה רבה מאד היו מוציאין אותו ומוליכין אותו חוץ לעיר ואם כן שייך שפיר לומר על גבי התפוח דבכל יום היה שם תפוח אלא לפעמים מוציאין אותו. אבל הר"א ז"ל הקשה על רבינו ז"ל שכתב בסוף פרק זה שבכל יום היו מוציאין האפר ומורידין אותו למטה ואח"כ כשהיה רבה למטה מוציאין אותו חוץ לעיר לכך הקשה לו כיון שהיו מוציאין אותו בכל יום מהיכן היה התפוח. ולפירוש רבינו ז"ל יש לתרץ דאולי היה נשאר שם קצת אי נמי במתניתין בנסחאות דידן לא גרסינן על גבי התפוח בה"א הידיעה אלא על גבי תפוח ור"ל שאז היו עושין תפוח מהאפר ולא שהיה תפוח מעיקרא ואילו היינו גורסין התפוח בה"א הידיעה היה מקום לקושיתן דמשמע דהיה תפוח מעיקרא אבל אין אנו גורסין אלא תפוח. עוד הקשה לו שאמרו פעמים שעליו כשלש מאות כור ובו מיבעי ליה. ונראה לי לומר דבמשנה הכי אמרינן תפוח היה באמצע המזבח פעמים שהיו עליו כשלש מאות כור ואפשר דעליו קאי למזבח שהיה על המזבח כשלש מאות כור. זה נראה להליץ בעד רבינו ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:8:1)

**ובורר עצי תאנה.** ע"כ תאנה דלא עבדא פירי דרבינו ז"ל פסק בפ"ז מהלכות איסורי מזבח כמ"ד בפ"ב דתמיד משום ישוב א"י ולדידיה תאנה דעבדא פירי אין קוצצין לעצים משום ישוב א"י וכן כתב שם רבינו ז"ל במורביות של תאנה של חדשים שאינם בישוב כלומר דלא עבדא פירי ומ"מ צריך טעם למה פסק שם כמ"ד משום ישוב ארץ ישראל ועוד דא"כ אפי' דקל דעבדא פירי אין קוצצין וכל דבר המנוי בפסוק כדמשמע שם בגמרא ולמה כתב שם רבינו ז"ל גפן וזית דוקא דאי לא עביד פירי אפילו גפן וזית יכול לקצץ דאין כאן ישוב א"י ואי עביד פירי אפילו דקל נמי. מיהו לזה י"ל דהוא הדין נמי אלא הוא העתיק לשון המשנה כדבריו. ועוד מנא ליה התם דדוקא חדשים ולא ישנים דאע"ג דבמשנה אמר מורביות דהיינו חדשים היינו על צד היותר טוב אבל לעיכובא מנא ליה. וי"ל דהא דחדשים הוא משום דבפ"י כתב דעצי סתירה פסולים ולא יביאו אלא חדשים:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:8:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:8:2)

**משוכה מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות וכו'.** דברי רבינו ז"ל מתמיהין אצלי דבזבחים פרק קדשי הקדשים (דף נ"ח) אמרו דהך מתני' סברה דכוליה מזבח בצפון קאי וחמש אמות צפונות של מזבח הם כנגד פתח שההיכל פתחו עשר אמות חמש לדרום וחמש לצפון וקאמרה מתני' שארבע אמות משוכות מקרן מערבית כלפי צפון דהיינו אמה יסוד אמה סובב ואמה מקום רגלי כהנים [ואמה מקום קרנות] ובה' מיד יעשה המערכה שיהיה כנגד פתח ההיכל דאם יעשה בששית הרי אינו כנגד פתח ההיכל ועוד אוקי שם רב אדא בר אהבה הך מתני' כר' יהודה דאמר מזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה וכדי שיהיה כנגד פתח האולם צריך להרחיק לפחות שש ומתני' דקאמרה ד' הם שש אלא דמתני' לא מני יסוד וסובב ובהדי יסוד וסובב הוי שש וקסבר קדושת אולם והיכל חדא מילתא היא אלו האוקימתות נאמרו שם, ועל כן אני תמיה על רבינו ז"ל בהל' בית הבחירה פרק חמישי וז"ל ורוחב העזרה מן הצפון לדרום קל"ה וכו' ופירש שם הדברים וכתב שם בסוף דבריו ומכותל צפוני של עזרה עד כותל מזבח שהוא רוחב ששים ומחצה וכו' כל המרובע הזה נקרא צפון הרי משם מבואר דרובו של מזבח בדרום קאי דששים ושבע ומחצה הוי הצפון וששים ומחצה יש מכותל צפוני עד כותל מזבח א"כ לא נשאר למזבח אלא שבע אמות וכל השאר בדרום הם, ובפ"ק (דף ט"ז) הוכיחו מהמשנה ההיא שהזכיר שם רבינו ז"ל דאית ליה לההוא תנא דרובא דמזבח בדרום קאי ומוכרח הוא ודאי כפי החשבון שהזכיר שם רבינו ז"ל וא"כ כיון דרובו של מזבח בדרום איך יתיישב בדין זה שיהא משוך מן הקרן דרומית ארבע אמות הא כיון דלדעת רבינו ז"ל המזבח בחמש אמות בדרום ושבע בצפון א"כ צריך שירחיק מן הקרן דרומית עשרים אמות ואי קסבר קדושת היכל ואולם חדא מילתא היא א"כ צריך שירחיק ט"ו אמות לפי הדרך שהקשו שם בגמרא בפ' קדשי הקדשים ע"ש. ותו קשיא טובא דשם הכריח רב שרביה מדברי ר' יוסי הגלילי דאמר דכיור היכן היה נותנו בין האולם ולמזבח משוך קימעא כלפי דרום דמשמע דכוליה מזבח בצפון קאי כמו שהאריכו שם בגמרא וא"כ רבינו ז"ל דפסק בהלכות בית הבחירה דרוביה בדרום קאי כדכתיבנא איך פסק בריש הלכות בית הבחירה דהכיור מקומו בין האולם והמזבח משוך לדרום הא מאן דאית ליה האי סבר דכוליה מזבח בצפון קאי. וי"ל לקושיא ראשונה דכל הפלפול שעשו בפרק קדשי הקדשים הוא כפי סברת ר' יוסי הגלילי דאית ליה דצריך שהמערכה יהיה כנגד פתח אהל מועד ואע"ג דרש"י ז"ל כתב שם דכולהו אית להו הכי רבינו ז"ל אינו סובר כן אלא אדרבה מדאמר ר' יוסי אומר זה סימן כו' משמע דרבנן פליגי עליה וקי"ל כרבנן דלא איכפת לן שיהא כנגד הפתח ומאי דאמרו במשנה משוך מקרן דרומית ד' אמות קושטא דמילתא אמרו דאי אפשר בלא כן דחד אמה סובב וחד יסוד וחד מקום קרנות וחד מקום רגלי כהנים אבל כיון שעברו אלו הד' אמות יעשה המערכה דלא איכפת לן שיהא כנגד הפתח. ולקושיא שניה י"ל דלא דקדקו בגמרא מדברי ר' יוסי דאית ליה כוליה מזבח בצפון קאי אלא משום דהוא לא מצא מקום ליישב המקראות אלא שצריך שיתן הכיור בין האולם ולמזבח משוך קימעא כלפי דרום לזה הכריחו שם דכיון דהוא מהכרח הפסוקים נפקא ליה משמע דאית ליה דכוליה מזבח בצפון קאי דאי לא הרי יכול ליישב המקראות באופן אחר אבל אם לא היה אומרו מהכרח הפסוקים אפילו שנאמר דאית ליה דמזבח בדרום קאי אינה קושיא דאפשר דקבלה היא כך דיהיה הכיור באותו המקום, תדע לך דהא מתניתין דמדות בפ"ג אמרה דמקום הכיור בין האולם ולמזבח משוך כלפי דרום כדאמר רבי יוסי ובפ"ק דיומא הוכיח דמתני' אית ליה דרובא דמזבח בדרום קאי כדכתיבנא אלא ודאי דלא הא בהא תליא ואם הכריחו בגמרא כן הוא לר' יוסי שלמד הדבר מן הפסוקים אבל הדינים אינם סותרים ורבינו ז"ל פסק כסתם מתני' דמסכת מדות בשני הדברים דהכיור מקומו בין האולם ולמזבח משוך קימעא כלפי דרום ופסק דרובא דמזבח בדרום קאי דהכי סתם נמי מתני' התם:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:10:1)

**הרמת הדשן מעל המזבח בכל יום כו' ובגדי כהונה שתורם בהם הדשן וכו'.** בפ"ק דיומא (דף י"ב) על ברייתא דילבש לרבות את השחקים כתב רש"י ז"ל שאף השחקים כשרים לעבודה ואני שמעתי להביא שחקים דוקא משום בגדים שבישל בהם קדרה לרבו לא ימזוג בהם כוס לרבו ואין נראה בעיני דבשלמא גבי הוצאת הדשן אמרינן לקמן הכי מפני שהבגדים מתבזין ומתלכלכין בהן אבל תרומת הדשן שאינו אלא מלא מחתה ליום דאמרינן במסכת תמיד אין שם לכלוך בגדים ע"כ. ורבינו ז"ל מפרש כפירוש ואני שמעתי וכן כתב הרב בעל כ"מ ז"ל בשם הריטב"א, וטעמו משום מה שהקשו התוס' ז"ל בפ"ב דזבחים בברייתא דאמרה משוחקים כשרים א"כ אמאי איצטריך קרא הכא לרבות משוחקין לעבודה ועם שזו אינה קושיא לפי מה שכתבו התוס' ז"ל בפ"ק דיומא דאדרבה משום הכי אמרו שם דהמשוחקים כשרים משום ריבויא דילבש מ"מ לא משמע ליה לרבינו ז"ל הכי דבלאו הכי סברא הוא דהמשוחקים יהיו כשרים ואע"ג דקרא אמר בד לא הוי אלא למצוה ולא לעכובא כדאמרינן בפ"ב דזבחים (דף י"ב) ואע"ג דהשאר שהוזכרו שם הוי לעיכובא כבר פירש שם רש"י ז"ל הטעם משום דשאני הנהו דנפקי ממשמעותא דקרא אבל חדשים לא נפיק ממשמעותא דקרא ועל פי זה קשה דלמה הוצרך כאן ריבוי דילבש למשוחקים וזו היא כוונת התוס' ז"ל שם שהניחו הדבר בתימה דלמה לי ריבויא הכא דילבש משום דמפרשים כמו שפירש רש"י התם ולכך מכח הקושיא ההיא נראה לרבינו ז"ל לפרש כפירוש ואני שמעתי דרש"י דאתא קרא לומר דוקא משוחקים ואע"ג דאין שם לכלוך כדכתב רש"י ז"ל מ"מ בזוי הוא לעשות עבודה בזויה בבגדים שעושה מלאכה מכובדת, זה טעמו של רבינו ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:11:1)

**אימתי תורמין הדשן וכו'.** בספ"ק דיומא (דף כ') אמרו במשנה בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין לפניו בין לאחריו ואיפליגו בגמ' רב ור' שילא דרב אמר קריאת הגבר היינו הכורז שמכריז עמדו כהנים לעבודתכם רב שילא אמר דהוי קריאת תרנגולא. ורבינו ז"ל לא ביאר כלל מזה אלא סתם משיעלה עמוד השחר ולא ידעתי למה ואולי דמשמע ליה דאידי ואידי חד שיעורא הוא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:12:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:12:1)

**מי שזכה לתרום טובל כו'.** לאו דוקא דבמשנה פ"ק דתמיד (דף כ"ו) אמרינן דהיה טובל עד שלא יבא הממונה לפייס וכדאסיק רבה לפרושי מתניתין וכן כתב רבינו ז"ל לקמן בפ' ששי וא"כ מה שכתב שם מי שזכה לתרום טובל אינו רוצה לומר שאחר שזכה לתרום והגיע לו הפייס טבל אלא מקודם טבל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:12:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:12:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:12:2)

**וחותה מן הגחלים וכו'.** מ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל בשם הריטב"א כתב הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת צו בשם ת"כ עיין שם. ומה שהקשה הריטב"א ז"ל דאמאי קאמר תרומת דשן ולא תרומת גחלים כבר ישב זה רש"י ז"ל בפ"ק דתמיד שכתב גחלים שנאכלו ונעשו גחלים דקים דהוי דשן וכו'. ועוד כתב והא דבעינן הכא מאוכלות משום דנעשה דשן בעינן כו' ואם כן להכי קאמר דשן דהיינו גחלים דקות קרובות לדשן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:12:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:12:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:12:3)

**והופך פניו לצפון וכו'.** אם תרצה לעמוד על ציור דבר זה עיין בספר הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת צו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:13:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:13:1)

**וגורפין אותה הערימה בפסכתר וכו'.** נפקא ליה מהא דתנן פ' אמר להם הממונה במסכת תמיד וג' דברים היתה משמשת וכו' כתבו רבינו לקמן בפ' שלישי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:14:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional Offerings 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Daily%20Offerings%20and%20Additional%20Offerings/r/2:14:1)

**כל מי שירצה מן הכהנים כו'.** הוצאת הדשן קרי רבינו אחר שהוא למטה ונוטלו משם ומוציאו חוץ למחנה אבל להראב"ד ז"ל אינו נראה אלא כשהוא רבה נוטלו מהתפוח ומוציאו חוץ למחנה. וכבר כתבתי זה למעלה: