## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse Chapter 14

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:15:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:15:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:15:1)

(י-טו)


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:15:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Forbidden Intercourse 14:15:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Forbidden%20Intercourse/r/14:15:2)

**העכו״ם אין אסורים עליהם משום ערוה אלא אמו וכו' עד הנושא גיורת.** איכא למידק בדברי רבינו ב' קושיות חדא דנראה דפסק כרבי עקיבא בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נ"ח) ר״ע אומר אביו אשת אביו אמו אמו ממש וכן פסק בהלכות מלכים פ״ט וכמ״ש הרב״י סימן רס״ט טי״ד וא״כ קשה דבגמרא פרק ד' מיתות הקשה לר״ע מקרא דוגם אמנה אחותי בת אבי היא אך כו' דמשמע דבת האם אסורה ודחו אותו ואסיקו לר״ע דמותרת וא״כ מאחר שהוא פסק כר״ע איך פסק דאחותו מאמו אסורה מהך קרא דאך אמנה כמ״ש בהלכות מלכים ואם נאמר דרבינו לא ס״ל דהך קושיא דהקשו בגמרא הוי לר״ע אלא כדעת התוספות דמשמע לי מדבריהם ממ״ש בפרק כיצד (דף כ"ב) ובפרק ארבע מיתות דלר' אליעזר ור״ע לכ״ע אחותו מאמו ואחותו מאביו מותרת ואין אסורות אלא דוקא הנזכרים בברייתא וכמו שנראה מדברי הטור סימן רס״ט והב״י וא״כ לדידהו מה שהקשו בגמרא ת״ש וגם אמנה אחותי בת אבי היא הקושיא הוי בין לרבי אליעזר בין לר״ע ולא כמו שפירש״י ז״ל קשיא לר״ע דס״ל לרש״י ז״ל לר״א דאמר אחות אביו וכ״ש אחותו ואם נאמר כן לדעתו ז״ל כ״ש שקשה יותר דאתי דלא כמאן. ואם נאמר דרבינו סבירא ליה וכן אחות אמו וכ״ש אחותו מאמו כרש״י ז״ל ופסק לחומרא כדברי הטור שכתב וטוב להחמיר בשניהם א״כ היה לו להחמיר באחות אמו ובשאר כר' אליעזר וע״ק דבנולדו תאומים שהם אחים מן האב והאם אמאי מותרים והא איכא טעמא שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה דאחותו מן האם אסורה והתוספות הקשו זה בפרק כיצד וד' מיתות ותירצוה אבל לדעת רבינו לא שייך תירוצם ז״ל וע״ק דאי טעמא משום שמא יאמרו א״כ באשת אביו אמאי לא גזרו מהך טעמא ואיך כתב נושא אדם אשת אביו וע״ק אי טעמא משום שמא יאמרו לא היה לו לגזור אלא באחותו מאמו דאמרו ולא בשאר מן האם ולהני תרי קושיות בת ואם תירץ מהרר״י קארו ז״ל בסימן רס״ט x ופירש סוגיא דיבמות לדעת הרמב״ם וסבר דעיקר הגזירה משום שמא יאמרו אבל גזרו באם ולא באב משום [דבאם] אתי לאחלופי. וקשה לי דא״כ מה מקשה בגמרא בפרק כיצד (דף כ"ב) ומאי שנא ולמה הוצרכו לתרץ ערוה מסורה לכל וכו' הא שנא ושנא דהתם גזרו משום שמא יאמרו דעיקר הגזירה משום הך הוי ואם לא היה זה לא היו גוזרים משום אחלוף דאם היו גוזרים משום אחלופי למ״ל טעמא דשמא יאמרו א״ו אין טעם איחלופי מספיק וא״כ דהכא לא שייך שמא יאמרו לא גזרינן לכך ודאי נראה דעל כל הקושיות הנ״ל צ״ע:. **סליקו להו הלכות איסורי ביאה בס״ד**