## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Hiring Chapter 5

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 5:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/5:2:1)

**מתה הבהמה או נשברה וכו'.** קשה טובא בדברי רבינו ז"ל דנראה שהוא מפרש דבחמור סתם חייב להעמיד לו חמור אחר כשמתה היינו דימכור הנבילה ויקח או ישכור אחר אבל אם לא יש בדמי הבהמה למכור או לשכור נותן לו שכרו של חצי הדרך לבד ומאי דכתב ואם אין בדמיה לא ליקח ולא לשכור נותן לו שכרו של חצי הדרך אכולה מילתא קאי בין אחמור זה בין אחמור סתם. וקשה טובא א"כ מה הקשו בגמרא אי דאמר ליה חמור סתם הא חייב להעמיד לו חמור אחר לוקמה בשאין בדמיה ליקח כדמוקי בחמור זה. ועוד קשה דא"כ הדין שוה בין חמור סתם לחמור זה דבכולהו הנבילה משועבדת ואם אין בדמיה ליקח נותן לו שכרה של חצי הדרך ומדבריו נראה דמפליג בין חמור סתם לחמור זה. ואם נפרש דבחמור סתם כשאין בדמיה ליקח לא יתן לו שכר כלל ומ"ש ואם אין בדמיה ליקח נותן לו שכרו של חצי הדרך לא קאי אלא אחמור זה כבר נתיישב כל זה אבל מלשון ה"ה ז"ל לא משמע כן מדקאמר ויש מי שפירש חייב להעמיד לו חמור אם רוצה שכר וכו' משמע דרבינו ז"ל לא סבר הכי אלא שנותן לו שכר חצי הדרך. ונראה לומר דלעולם דרבינו ז"ל סובר הכי אלא דרבינו ז"ל אית ליה טפי דהנבילה משתעבדת לו ואם יש בדמיה ליקח יקח או לשכור ישכור אבל לעולם אימא דאי אין בדמיה ליקח או לשכור יפסיד שכרו לגמרי אבל קשה עוד על רבינו ז"ל כיון דהגירסא שבגמרא כפי דברי ה"ה ז"ל השוכר את החמור לרכוב עליו ומתה או נשתטתה חייב להעמיד לו חמור אחר א"כ מאי דוחקיה לפרש פי' דחייב להעמיד לו בהמה אחרת כשמתה בחד גוונא וכשנשתטתה בחד גוונא דבמתה לפי פירושו חייב להעמיד לו חמור ואם יש בדמיה ליקח יקח ואם אין בדמיה ליקח שום שכר לא יתן ובשנשתטתה לא הוי פירושו הכי אלא חייב להעמיד לו חמור אם רוצה כל השכר אבל אם רוצה חצי השכר אינו חייב להעמיד לו חמור אחר ואין לך דוחק גדול מזה לפרש גזרה אחת בשתי כוונות שונות. וי"ל דהסברא דוחקו דבמתה כיון דאית ליה עליה תרעומת כדכתב רש"י ז"ל שהשכיר לו בהמה כחושה יש להחמיר עליו והנבלה משועבדת ואם יש בדמיה ליקח יקח אבל כשנשתטתה אפילו תרעומת אין לו עליו דלא היה לו לידע ומשום הכי אין לו להחמיר עליו כ"כ וא"ת כיון דמתה אין חילוק בין משא לרכיבה למה הזכירו בברייתא לפי פי' ה"ה ז"ל השוכר את החמור לרכוב עליו ומתה או נשתטתה דבמתה אפילו למשא נמי ולגירסתנו בגמרא לא הזכירו מתה אלא הבריקה או נשתטתה אבל לגירסת ה"ה ז"ל קשה וי"ל דה"ק כיון דהוי לרכוב נשתטתה הוי כמתה משום שמא תפילנו. ואכתי קשה להר"א ז"ל שכתב ה"ה ז"ל שפירש חייב להעמיד לו אחר דהיינו דוקא בשקנו מידו א"כ מאי מקשה הגמרא ה"ד אי דא"ל חמור סתם הא חייב להעמיד לו חמור אחר הא מתניתין איירי בשקנו מידו ודברי רב בשלא קנו מידו וטפי עדיף לאוקומיה בשלא קנו מידו מלאוקומי בשאין בדמיה ליקח וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 5:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/5:8:1)

**מעשה באחד שאמר לחבירו וכו'.** הטור ז"ל בסי' שי"ב האריך הרבה בדין זה משם הרמ"ה ז"ל וכתב שם בסוף דבריו ואפילו היכא דנפחתה העלייה או נעקר הפרסק דשעבדיה בית לעלייה ופרסק לדלית ה"מ גבי בית וכו' אבל להוציא הוצאות לבנות העלייה לא מחייב ליה ונ"ל פי' דבריו מה שכתב לבנות לו העלייה לאו דנפלה כולה איירי דדין זה אמרו בתחילת דבריו שכתב אבל אם נפלה לא שלא שעבד בית לעלייה אלא בעודה קיימת וכיון שנפלה נסתלקה שם עלייה אבל הכא איירי דעדיין איכא שם עלייה אלא שנפל אחד מכותליה דאע"ג דאיכא עליה שם עלייה לא מחייב לתקנה ודוקא תקרת הבית מפני שבאה התקלה מחמת התקרה וכדכתב ה"ה ז"ל בשם הרשב"א ז"ל ועוד דהוי הוצאה פורתא אבל לבנות כותל אחד מכותליה לא ועם זה אתי שפיר מה שהשיג עליו הטור ז"ל ואין נראה אלא אפילו בכותל אחד חייב לבנות לו את העלייה וכן אם נפלה חייב לבנותה לו וכו' כלומר דפליג עליה בין בדינא בתרא דלא נפלה העלייה אלא אחד מכותליה בין בדינא קמא דנפלה כולה ואין לה שם עלייה ועם זה נסתלקה תמיהת הרב ב"י ז"ל שתמה על הטור ז"ל דמאי וכן דמשמע דסיפא ורישא חדא מילתא היא דאינו כן אלא שני דברים חלוקים. גם מ"ש על דברי הרמ"ה ז"ל גבי אבל להוציא יציאות וכו' דברי טעם הם דכיון דא"ל על גבי בית זה ונפל הבית אזדא ליה אינו ענין כלל לדברי הרמ"ה ז"ל דלא איירי כשנפל הבית אלא שהבית קיים דאפילו הבית קיים אמר דאינו חייב לבנות העלייה ומפני כן השיג הטור ז"ל דכל זמן שהבית קיים חייב לבנות העלייה ודברים אלו נכונים בעיני: