## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors Chapter 1

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:1:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/1:1:1)

**להבדיל בין חלקו וכו'.** כתב ה"ה ז"ל שהבדל זה לפי המקום כלומר לעולם בעי הבדל דהיינו מחיצה אלא דאם יש שם היזק ראייה בעינן הבדל בכותל גמור ואם אין שם היזק ראייה בעינן הבדל במסיפס ולעולם דרבינו ז"ל כולל איירי ולא כמ"ש הרב"י ז"ל בסי' קע"א דהאי להבדיל הוי דוקא כשיש במקום ההוא היזק ראייה דאינו כן אלא כולל איירי וכשיש היזק ראייה בעינן כותל ואם לא במסיפס וזהו שכתב ה"ה ז"ל הבדל לפי מה שהוא מקום:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/1:2:1)

**ואם אינו עשוי לשכר וכו'.** לרבינו ז"ל שסובר דעבדינן חלוקת ימים קשה הא דהקשו בפרק השותפין למאן דלית ליה דינא דגוד או איגוד בבכור ופשוט שיש להם עבד וכו' לדידיה נמי דאית ליה גוד או איגוד היכא דלא בעו לא למכור ולא לקנות היכי עבדינן מאי אית לך למימר חלוקת ימים ה"נ עבדינן ליה ועיין בהר"י מיגאש ז"ל סי' רכ"ז שהשיב על זה. ומ"ש ה"ה ז"ל שלא נזכר בדברי המחבר חלוקת ימים קשה שהרי הוזכר דבחצר עבדינן חלוקת ימים ועוד ביאר ואמר וכגון כל דבר שראוי להשתמש בו מיד ואינו ראוי לשכר וכו' אינו יכול לומר לו השתמש אתה יום וכו' משמע דדבר שאין ראוי להשתמש יאמר השתמש אתה יום ואני יום:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:4:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/1:4:1)

**כדי חרישת יום וכו'.** בגמרא הקשו אי יומא זרעא תרי יומי כרבא לא הוי אי יומא כרבא יומא זרעא לא הוי ותירצו ואיבעית אימא יומא זרעא באתרא דכריב ותני אי בעית אימא יומא כרבא ובהדורי לישנא אחרינא איפכא אי בעית אימא יומא כרבא באתרא דכריב ותני ואי בעית אימא יומא זרעא ובהדורי וכתבו התוס' ז"ל דר"ח ז"ל גריס ואי בעית אימא בכרבא וזרעא ובהדורי וכתבו התוס' פי' בית חרישת יום ושפיר הוי יומא לזרעא דכשיבא לזורעה חורש ובחזרתו עוד מושך המחרישה על הקרקע וזורע וכו' ונ"ל דרבינו ז"ל גורס כי הך גירסא דר"ח ז"ל וכפירושו ולכך כתב סתם חרישת יום אחד דהיינו יומא דכרבא וביום הזריעה חוזר וחורש ומשום דסתם חרישה הוי יומא דכרבא סתם רבינו דאם לא תאמר כן היה לו לרבינו ז"ל לפרש במאי איירי כיון דבגמרא שקלינן וטרינן בהכי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:4:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/1:4:2)

**ושדה שמשקים אותה בכלי וכו'.** היינו מאי דאמרינן בגמרא דוולא מאי וכפירוש ר"ח שפירש ארץ שמשקין אותה בדלי לכל אחד ואחד והקשו בתוס' ז"ל דא"כ בבבל מאי והרב"י תירץ בח"מ עיין שם ולי נראה דרבינו ז"ל סובר דזה השיעור לא נאמר אלא בבבל דוקא וקאי אמאי דקאמר לעיל בבבל מאי וכנגד מ"ש למעלה גינה בארץ ישראל כתב כאן שדה שמשקין אותה בכלי דהיינו כמו גינה דעל הסתם משקין אותה בכלי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:5:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/1:5:1)

**הואיל ואין בה דין חלוקה וכו'.** קשה דבגמרא קאמר מ"ט דרשב"ג משום דא"ל אי בדמי לית לי דמי למיתן לך במתנה לא ניחא לי דכתיב ושונא מתנות יחיה ובשלמא בדברי הגמרא דאיירי דלית ליה דמי ניחא דמצי א"ל לא ניחא לי מתנה וכי תאמר לי דאקנה אותה אין לי דמים אבל רבינו דאיירי שיש לו דמים שכן כתב הרי אנו מעלין בדמים א"כ למה יכריחו את חבירו שיקנה וימכור לו הכל לימא ליה אי לא בעית מתנה קנה עד כשיעור וכמ"ש ה"ה ז"ל דמה לי למכור את הכל כל זמן שהוא מתקן את חבירו שיכול לקנות לו כשיעור וצ"ע: