## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors Chapter 11

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:1:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/11:1:1)

**מי שעשה גורן בתוך שלו וכו'.** וא"ת היכי קאמר כאן כדי שלא יזיק הא לעיל קאמר חמשים אמה לכל רוח והיינו דפריך בגמרא בפרק לא יחפור מ"ש רישא ומ"ש סיפא כלומר דבשיעורא דלא יזיק הוי פחות מחמשים אמה לכל רוח. וי"ל דכאן איירי בגורן שאינו קבוע ואע"ג דאביי דוקא הוא דחלק בכך והלכתא כרב אשי דבתראה הוא מ"מ לא פליג רב אשי עליה בדינא אלא בפירושא דמתני' דבהא הוא דאסיק אביי בקושיא בפירושא דמתניתין דבדינא לא איתותב דמתני' איירי בגורן שאינו קבוע וברייתא בקבוע כדהקשו שם התוס' ז"ל ולעולם דלענין הדין גורן שאינו קבוע לא בעי חמשים אלא כדי שלא יזיק א"נ לעולם דרבינו ז"ל איירי בקבוע וכיון דבגמרא אסיקו דמה טעם קאמר משמע דחמשים אמה וכדי שלא יזיק חדא מילתא היא ולכך כתב רבינו ז"ל כאן שלא יזיק ואע"ג דכבר כתב דין זה לעיל הוצרך לכותבו כאן משום סיפא לומר דאע"ג דהזיק אינו חייב לשלם והראשון נכון:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/11:2:1)

**פטור מלשלם וכו'.** פסק כרב אשי שאמר בפרק הגוזל דזורה ורוח מסייעתו הוי גרמא בנזקין ופטור וה"ה ז"ל הקשה בפי"ד מהלכות נזקי ממון שנראה שפסק שם דלא כרב אשי והרב ב"י בספר ח"מ בסי' תי"ח תירץ דיש לחלק בין שם לכאן דבכאן לא בא הנזק מכחו אבל התם בא הנזק מחמת עצמו שהוא מלבה ע"כ. ולא הבינותי דבריו דעדיין קשה כמאן פסק התם אי כרב אשי הא מדחה להו בגמרא ואי כשאר אוקימתות דלית להו כרב אשי דפטור נהי דתירצת לדעת רבינו ז"ל ממקום למקום שלא יסתור את דבריו אבל מ"מ תיקשי לך כמאן אוקימתא פסק וזו היא קושיית ה"ה ז"ל שהניחה בצ"ע דוק ותשכח:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/11:3:1)

**ואם הזיק בשעת הנדנוד חייב לשלם וכו'.** כתב הרב ב"י בח"מ סימן קנ"ה שטעם רבינו ז"ל משום דקא מודה ר' יוסי בגירי דיליה וכל גירי דיליה חייב לשלם וכו' ותימה הוא זה דמודה רבי יוסי לענין הרחקה והרי איכא גירי דיליה שמרחיקין ואינו חייב לשלם דהיינו זורה ורוח מסייעתו אלא ודאי לא ידע ליה רבינו ז"ל הא אלא מסברא. ועדיין יש לדקדק בדברי רבינו ז"ל אם בשאר נזקים שחייב להרחיק אם לא הרחיק אם חייב לשלם דבהא כתב הטור ז"ל פלוגתא בסימן קנ"ה דהראב"ד ז"ל ס"ל דפטור ובעל הטור והרא"ש אביו ז"ל סבירא להו דבכולהו חייב לבד מהיזק נמיה ונפוץ כתנא דאמר בגמרא דהוא גרמא ופטור ורבינו ז"ל כתב חיוב כאן גבי נדנוד דכותל דוקא משמע דבכל שאר הנזקים אם לא הרחיק פטור כדעת הראב"ד ז"ל אבל מדכתב פטור גבי היתה הרוח מסייע וכו' ובכל שאר לא כתב פטור משמע דבשאר חייבים ומכרעה לי מילתא דס"ל כהראב"ד ז"ל דפטור דאי בכולהו חייב לבד מפשתן ע"כ נמי הרחקת שובך ונמיה פטורה דאמרינן בגמרא בהדיא דהוא פטור וא"כ למה לא כתבו רבינו ז"ל בפ"ט א"ו דבכולהו אית ליה דפטור לבד מנדנוד הכותל וכתב הרב בפשתן דאמרוהו בגמרא בהדיא וה"ה לאינך ועדיין צ"ע:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:4:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/11:4:1)

**כל ההרחקות וכו'.** מ"ש ה"ה ז"ל דהירושלמי אינו מסכים עם הגמרא שלנו איני מוצא בגמרא שלנו בהדיא שהיכא שראה ושתק דהויא מחילה לאלתר כדי שנניח הירושלמי ואולי הראיה היא מ"ש בפ"ק דבתרא דאי כשורא דמטללתא עד תלתין יומין לא הוי חזקה נראה דמשמע מהתם דהוי חזקה לאלתר כדכתב הרב בית יוסף ז"ל בסוף סימן קנ"ד בספר ח"מ:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:4:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:4:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/11:4:2)

**חוץ מד' מיני נזקים אלו וכו'.** הטור ז"ל כתב אבל א"א ז"ל כתב לא שנא אם החזיק קודם שהיה שם דבר הניזוק לא שנא אם החזיק אח"כ אין לו חזקה וכתב על זה וכן כתב הרמב"ם ז"ל ע"כ. ולא מצאתי בזה ראיה בדברי הרמב"ם ז"ל אדרבא ראיתי בדברי ה"ה ז"ל שכתב בס"פ זה ופירוש דוקא כשידוע שהניזק קדם אבל אם נחלקו וכו' המוציא מע"ה משמע דאית ליה דרבינו ז"ל איירי דוקא היכא דניזק קדם ועיקר הגירסא בדברי הטור ז"ל וכן כתב הרמב"ן ז"ל וכן מצאתי בנמוקי יוסף ז"ל פרק לא יחפור שהעתיק לשון הטור ז"ל אע"פ שראיתי בדברי הרב בית יוסף ז"ל שכתב וכן כתב הרמב"ם ז"ל לא ידעתי היכן מצא זה ובאמת היה לו למחוק הגירסא כאן ולומר דהרמב"ן גרסינן כמו שמחק לעיל וגריס הרמב"ם במקום הרמב"ן ז"ל. ובהשגות כתוב על זה צריך להביא ראיה לכל אלו. כוונתו לומר דלקצת הדברים שכתב כאן רבינו ז"ל צריך להביא ראיה מנין לו דלא אמרו בגמרא אלא קוטרא ובית הכסא אבל אבק ונדנוד מנא ליה ובהנך מודה ליה מהטעם שכתב וכתבו הטור ז"ל בריש הלכות שותפין בקרקע בשם אביו ז"ל אבל השאר מנין לו וכבר נתן ה"ה ז"ל טעם לדברי רבינו ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:4:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Neighbors 11:4:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Neighbors/r/11:4:3)

**שהיזקו היזק קבוע.** וא"ת היזק ראיה דחלון נמי היזק קבוע וי"ל דהטור כתב בריש ה' שותפין בקרקע וז"ל ולא דמי לחלון דהתם לאו היזק תדיר הוא שלאורה הוא עשוי ולא להסתכל בו בחצר שאסור לאדם להסתכל בחצר חבירו. ומצאתי השגה נוספת כאן בספר כ"מ וז"ל א"א והלא החופר בורות בנכסי אשתו שהם היזק קבוע ויש להם חזקה טעמו דאמרינן בפרק חזקת (דף נ') על מתניתין דאין לאיש חזקה בנכסי אשתו והא אמר רב וכו' אמר רבא לעולם בבעל וכגון שחפר בו בורות שיחין ומערות והאמר רבה אין חזקה לנזקין וכו' אי בעית אימא לאו איתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא רב זביד אמר בבית הכסא ע"כ והשתא לפי טעם רבינו ז"ל מ"ש קוטרא מחפירת בורות ואין זו השגה דהך אוקימתא דלא כהלכתא לדעת רבינו ז"ל שכתב בפ"ג מהלכות טוען וכן האיש שאכל בנכסי אשתו וכו' וכתב שם ה"ה ז"ל הוא דלא כאוקימתא דרבה דאמר באשת איש צריכה למחות כגון שחפר בורות שיחין ומערות וכו' יע"ש: