## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions Chapter 10

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:5:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:5:1)

**כל הקרבנות האלו וכו' אע"פ שהדבר מפי קבלה וכו'.** קשה דבפ"ק דשבועות שקלו וטרו בגמרא להביא ראיה דקרא אייירי בטומאת קדש ומקדש ואסיקו דאיירי בקדש מג"ש דרבי דבהמה ואיירי במקדש מג"ש דטומאתו טומאתו ורבינו ז"ל לא הביא כאן ראיה זאת אלא מדחייב עליהם כרת במקום אחר. וי"ל דנקט רבינו לשון הברייתא דאמרו הואיל וענש הכתוב והזהיר על הטומאה במקום אחר דהיינו מקדש וקדשיו ה"נ הוי מקדש וקדשיו. ולפי האמת כתבו התוספות ז"ל שם דנקט ברייתא הך בנין אב למעוטי שאר עבירות אבל קושיא דנימא תרומה שהקשו התם לא מתרצא אלא בג"ש דבהמה וג"ש דטומאתו טומאתו וכי היכי דנקטה ברייתא בנין אב למעוטי שאר עבירות הכי נקט ליה רבינו ז"ל. ואע"ג דרבינו ז"ל לא הזכיר אלא הכרת ולא האזהרה כדאמרה הברייתא אין קפידא בכך דנקט העיקר:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:6:1)

**ומביא אדם ע"י בנו וכו'.** כתב רבינו ז"ל בפירוש המשנה הטעם דאע"פ שהוא עשיר מביא בעבורם קרבן עני לפי שאין הקרבן מעצמו ואמנם יעשה קרבן מזולתו ובתנאי שבנו ובתו עניים אולם אשתו להיותה כמוהו הנה לא יקריב בעבורה אלא קרבן עשיר לפי שהיא כגופו ע"כ:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:7:1)

**המלך וכהן משיח וכו'.** בפ"ה דהוריות תנן אין חייבין על שמיעת קול וכו' [עיין בכ"מ] עוד שם על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים וכו' [עיין בכ"מ] ופירש"י ז"ל וג' מחלוקות בדבר ר"י הגלילי סבר נשיא ומשיח פטורין מכולן ור"ע סבר נשיא חייב בכולן חוץ משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן מעולה ויורד ור"ש סבר נשיא ומשיח חייבין בכולן בעולה ויורד אלא שאין כ"ג ומשיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו ע"כ. וכן נראה ודאי פשט המשניות דמתניתין קמייתא כולה ר"י קאמר לה ופטר לב"ד ולנשיא ומשיח מכולן כדפירשו טעמא בגמרא ור"ע חייב לנשיא חוץ משמיעת הקול ומשיח פטור מכולן כדפירשו שם בגמרא טעמו ואמרו דר"ע לא פטר ליה אלא מעולה ויורד אבל מ"מ חייב למשיח פר ומתני' בתרייתא כולה ר"ש קאמר לה וחייב לנשיא ולמשיח בכולן לבד טומאת מקדש למשיח כדפירשו שם בגמ' טעמו משום קרא דכתיב מתוך הקהל מי שחטאו שוה ליחידים וה"ה בנשיא דפטור משמיעת הקול דלא פליג על ר"ע בהא כדכתב שם רש"י ז"ל שלא הוצרך להזכירו משום דר"ע כבר אמר לה. והשתא קשה על רבינו ז"ל דפסק דחייבין בכולן ולא חלק כלל דפסק דלא כמאן ועל הר"א ז"ל בהשגות ג"כ יש לתמוה במה שפסק שהנשיא פטור משמיעת הקול והמשיח מטומאת מקדש. מיהו להר"א ז"ל יש ליתן טעם דפסק כר"ש משום דאמרו שם בגמרא כר"א דאמר הנשיא שעיר ס"ל כוותיה דהמשיח פטור בטומאת מקדש ולכך לא הזכיר דמשיח מביא פר כדאמר שם על מילתיה דר"י דאמר לא אמר ר"א אלא בטומאת מקדש וכו' וכיון דר"ש ור"א הוי תרי פסק כוותייהו דר' יוסי בסברתו יחיד הוא דהוא סובר דנשיא ומשיח פטור מכולן ור"ע פליג עליה דאית ליה דמשיח מביא פר ור"ש פליג עליה ג"כ וסובר דמשיח חייב בכולן חוץ מטומאת מקדש וכן ר"ע דאית ליה דמשיח חייב פר דלא כר"ש ודלא כר' יוסי אבל ר"ש אית ליה ר"א דמסייע ליה ולכך פסק כוותיה ופטר למשיח טומאת מקדש וכן פטר לנשיא שמיעת קול משום דאית ליה דר"ש לא פליג אר"ע בהא כדפירש"י ז"ל וכדכתיבנא. זה נראה טעמו של הר"א ז"ל אלא שעדיין קשה דאמרו שם בברייתא דר"ש אינו מחייב למשיח בשמיעת קול וביטוי אלא בדלות אבל לא בדלי דלות דאז הוא פטור מקרא דמייתי ר"ע זה קרבן אהרן וגו' ואע"ג דר"ע פטרו מכל וכל מקרבן עולה ויורד סבר ליה כר"ע בחדא ופליג עליה בחדא וכיון דהר"א ז"ל פוסק כר"ש היה לו להזכיר דבשמיעת קול וביטוי המשיח פטור בדלי דלות ואולי סובר הר"א ז"ל דמתני' דקאמרה דר"ש חייב סתם בנשיא ומשיח פליג אברייתא דקאמרה דפטר למשיח בדלי דלות ופסק הר"א ז"ל כמתני' אי נמי לא היה גורס הוא ז"ל בברייתא ר"ש אלא תנא אחרינא דפליג אר"ש דמתני' והיא סברא אחרת רביעית והר"א ז"ל לא פסק אלא כר"ש דמתני' מהטעם שכתבתי, זה נראה לתת טעם להר"א ז"ל אבל דברי רבינו ז"ל מתמיהין אצלי. וראיתי לרבינו ז"ל בפירוש המשנה שנראה מדבריו דמתניתין קמייתא דכתיבנא אית ליה דתרי תנאי אמרו לה ופסק לה בתרי בבי וסובר דמתחילה אמר סתמא אין חייבין על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו כלומר דהב"ד והמשיח הנזכרים במשניות דלעיל פטורים מכולן והך מתניתין סתמא ומכאן והלאה הם דברי ר"י וה"ק רבי יוסי אומר דהנשיא כיוצא בהם ור"ע פליג וכו' וכן מתני' בתרייתא דועל טומאת מקדש וכו' אית ליה בכי האי גוונא דסתמא הוי דקאמרה דהנשיא והמשיח חייבין ואח"כ פליג ר"ש ואמר שאין כ"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו וכו' וכשאמרו אלא שאין כ"ג משיח וכו' מכאן והלאה מתחילין דברי ר"ש דפליג את"ק ומפני כן הוקשה לו דקשיא סתמא אסתמא דבסתמא קמא קאמר דהמשיח פטור ובסתמא בתרא קאמר דהמשיח חייב ותירץ דפטור דמתני' קמא הוי מפר וחיוב דמתניתין בתרא הוי בעולה ויורד דהדיוט. כל זה נראה מדבריו שם בפירוש המשנה למעיין בהם ועל פי זה פסק כאן כסתם משנה דהנשיא והמשיח חייבים בכולן ודלא כר"י ודלא כר"ש ודלא כר"ע וכ"כ שם בפירוש המשנה דלית הלכתא כוותייהו אלא כסתם משנה. ובאמת אני תמיה הרבה על רבינו ז"ל שפירש המשניות כן ופסק להו בסכינא חריפא ומי דחקו לומר כך דפשט המשניות מוכח בהדיא דג' מחלוקות הם ומתני' קמא כולה רבי יוסי קאמר לה ור"ע פליג עליה ובתרא כולה ר"ש קאמר לה וכמו שנראה מדברי רש"י ז"ל ואולי היה גורס רבינו ז"ל במתני' קמא ר"י הנשיא אומר כיוצא בהם ובמתני' בתרא ר"ש אומר אין כ"ג משיח חייב אלא טומאת מקדש וקדשיו דאם היה גורס כן מוכח בהדיא דהוי תנא אחרינא וע"פ זה פירש מה שפירש אבל אם גירסתו במשנה כגירסתנו לא ידענא מי דחקו לרבינו ז"ל לפרש מה שפירש. והוספתי להפליא הפלא ופלא על הרב בעל כ"מ שתפס פשט רבינו ז"ל שפירש בפירוש המשנה כמו שהם עד שתמה על הראב"ד ז"ל דאיך יתרץ המשניות ואיך לא ראה הרב ז"ל דרש"י ז"ל לא פירש כן ופשט המשניות מוכח כדברי רש"י ז"ל דג' מחלוקות הם לבד, ועוד אני תמיה עליו דאית ליה דהר"א ז"ל סובר דהלכתא כר"ע א"כ אמאי לא חייב פר למשיח דהכי אמרו שם בגמרא דר"ע אית ליה הכי והיה לו להר"א ז"ל להזכיר זה, גם מה שתמה דלמה לא פטר הר"א ז"ל שמיעת קול וביטוי למשיח זה אינו אלא לרבי יוסי ולית הלכתא כוותיה אלא כר"ש כדכתיבנא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:8:1)

**כל המביא קרבן על הזדון וכו' אם היה אנוס פטור וכו'.** כתב הר"מ מטראני ז"ל בספר קרית ספר וז"ל ואם היה אנוס פטור מן הקרבן פ' ד' מחוסרי כפרה על מתני' דואלו מביאין על הזדון כשגגה ואחר שהביא הסוגיא כתב על מאי דמקשה בגמרא ונכתוב קרא פתאום ולא נכתוב פתע וז"ל ונראה דאקשי בגמרא בין למאי דאמרינן דהוי מזיד דהא משמע נמי שוגג כדאמרינן ומשני דכתב פתע לגלויי עליה דפתאום דהוי אונס למאן דמוקי ליה באונס והוי מזיד לתניא אידך דמוקי ליה במזיד ונקטינן כהאי ברייתא דפשטא דמתניתין הכי הוא אלו מביאין על הזדון כשוגג ולא חשב אונס ובתוספתא נמי תניא וכולן באונס פטורין כן נראה לי ליישב הסוגיא דלא תקשי לרב ז"ל עכ"ל. ולא הבינותי דבריו דמשמע דאית ליה דברייתא דקאמרה גבי נזיר פתאום זה אונס פליגא אמאי דאמרינן דפתאום הוי מזיד והכריע בברייתא דמזיד דמתניתין מסייע ליה וזה אינו דודאי לא פליגי דכולהו ברייתות סברי דאונס בנזיר חייב וכן אמרו בתוספתא כולן באונס פטורין חוץ מנזיר ומ"ש במתניתין על הזדון כשגגה ולא הזכירו אונס משום אינך אמרו כן אבל נזיר ודאי אפילו באונס חייב וכן פסק רבינו ז"ל בפרק ששי מהל' נזירות ומדגלי קרא גבי נזיר דדוקא אונס משמע דדוקא גבי נזיר חייב אבל בכל אינך הדרינן לכללין דאונס פטור מכל מעונש ומקרבן מולנערה לא תעשה דבר ודברים פשוטים הם אלו ולא ידעתי איך עלה על הדעת דנקטינן גבי נזיר באונס פטור בהיות שרבינו ז"ל כתב בפ"י מהל' נזירות בהפך:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:10:1)

**אפילו היה מורישו גוסס וכו'.** בערכין (דף י"ז) אמרו במשנה אפילו מת אביו וכו' ופירשו בגמרא כגון שהיה גוסס והתוס' ז"ל פירשו שם דקאי אסמיך ליה דקאמר אבל בקרבנות אינו כן וכו' דבקרבנות אם היה גוסס הוי עני ואפילו לרש"י ז"ל שפירש דאערכין קאי מ"מ אית ליה לרבינו ז"ל דהדין אמת ג"כ בקרבנות:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:13:1)

**עשיר שהפריש קן למכרה וליקח בדמיה כבשה או שעירה וכו'.** בסוף כריתות אמרו מטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו וכו' ופירש"י כלומר במקום כבשתו שרצה להקריב קרבן עני אבל רבינו ז"ל אינו מפרש אלא שהפרישה למכרה וליקח בדמיה קרבן עשיר, ונ"ל טעמו כדי להמלט מקושיא אחת שהקשה שם רש"י ז"ל דהיכי אמר דהוי קדושת דמים הא אין לעוף פדיון ותירץ שם דשאני הכא דלא נראה להקריב מתחלה ולפירוש רבינו ז"ל ניחא דקדושת דמים הוי דהוא לא הפריש אלא למכרה וליקח בדמיה קרבן עשיר:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:13:2)

**אע"פ שהיא קדושת דמים וכו'.** בפ"ט מהל' מעשה הקרבנות הקשה הרב בעל כ"מ ז"ל בשם המאירי דאיך כתב רבינו ז"ל שם שאע"פ שהיא קדושת דמים שאינה נדחית דמשמע משום דהיא קדושת דמים היה ראוי לומר שנדחה קמ"ל דאינה נדחה ואינו כן דאדרבה משום דהוי קדושת דמים היה ראוי לומר שלא נדחה כדאמרו שם וש"מ קדושת דמים נדחית משמע דהסברא היה שלא תדחה וקושיא זו איתא ג"כ כאן שכתב ואע"פ שהיא קדושת דמים שהיא נדחית. ונ"ל לתרץ כאן ושם דלא כתב רבינו קדושת דמים למעט קדושת הגוף אלא ה"ק אע"פ שיש בה קדושה פורתא מיהא וכיון דיש בה קדושה ראוי שתדחה וכ"ש אם היה קדושת הגוף שהיה ראוי שתדחה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:13:3)

**מפני שדיחוי וכו'.** מה שיש להתעורר על זה כתבתי בפ"ג:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:4
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions 10:13:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Offerings%20for%20Unintentional%20Transgressions/r/10:13:4)

**עני שהקריב קרבן עשיר וכו'.** בסוף נגעים אמרו במשנה מצורע עני וכו' ורבינו ז"ל כתב עני סתם ועשיר סתם לכלול אפילו מטמא מקדש עשיר שהקריב קרבן עני לא יצא וכדרבי אושעיא דאמר הכי בסוף ודלא כרבי חגאי דסובר דדוקא גבי מצורע עשיר שהקריב קרבן עני לא יצא אבל מטמא מקדש לא: